טיול לקובה

דיסקברי טיול לקובה

טיול לקובה. רוצים לחזור במנהרת הזמן למקום בו הזמן עצר מלכת? אז קובה מתאימה לכם. קובה היא מדינה אי הממוקמת בצפון האיים הקריביים שבמרכז יבשת אמריקה. בקובה חיים שנים- עשר מיליון תושבים, כששני מיליון תושבים מתוכם חיים בעיר הבירה, הוואנה. קובה גובלת עם הארצות מקסיקו, ארצות הברית, ג’מייקה, איי הבהאמס והאיטי.

 

שפה מקומית

טיול מאורגן לקובה. ספרדית. עם ניב מקוני, מטובל בביטויים מקומיים בעיקר כאלה שנקבעו ע”י התושבים האפריקאיים. ברובה של קובה לא מדברים אנגלית (למעט – האיזורים התיירותיים) ולכן למטייל העצמאי מומלץ לקחת קורס מזורז לידיעת השפה או לרכוש שיחון בספרדית למילים חשובות.

 

הפרשי זמנים

 

ההפרש הוא שבע שעות אחורה. אם למשל בישראל השעה חמש אחר הצהריים (17PM), השעה בקובה היא עשר (10AMׂ).

 

אקלים

 

טיול משפחות לקובה. האקלים בקובה סוב טרופי. עונה יבשה: מנובמבר עד אפריל. בתקופה זו יש עשרים וארבע מעלות ולחות של 81%. עונה גשומה: ממאי עד אוקטובר. בתקופה זו יש עשרים ושמונה מעלות. מעלות ולחות של 79%, ואף על פי כן יש גשמים רבים. עונת הוריקנים: מאוגוסט עד אוקטובר.

 

חשמל

 

מתח החשמל בקובה הוא ברובו 110 וולט, שקע אמריקאי (שני פסים)

בבתי המלון החדישים יש גם 110 וולט וגם 220 וולט.

בשביל לטלפון הסלולארי או הסוללות של המצלמה מומלץ לקחת ממיר לספק.

 

המלצה: קחו פנס. יש הרבה הפסקות חשמל האורכות שעות.

 

תקשורת

 

קידומת לקובה: 53 + קוד העיר + מס’ הטלפון.

 

האינטרנט איטי ולא תמיד עובד השיחות בטלפון הסלולארי מתנתקות. תשתמשו בטלפון הקווי, אבל עדיף שיתקשר אליכם מהארץ, מכיוון שהתעריף שיחה לארץ מאד יקר. במרבית בתי המלון יש WIFI. יש לקנות כרטיס לשימוש (5-8 לשעה)

 

תחבורה

 

אוטובוס – נסיעה יקרה ולא נוחה, אך אם תבחרו באופציה זו תצטרכו לקנות את הכרטיסים מראש.

 

אין כבר קאמייו בקובה אם אתם מעוניינים לחוות את אורח חייהם של התושבים הקובנים ולא לשלם על נסיעה, תנסו לנסוע ממקום למקום במשאיות.

 

מוניות – נסיעה בטוחה וזולה.

 

קוקו טקסי – אופנוע שעליו יש מבנה עגול הדומה לאגוז קוקוס (ומכן שמו) שדומה לטוק-טוק. מיועד לנסיעה עירונית קצרות , בעיקר של תיירים.

 

ביציטקסי – מדובר בטקסי אופניים (ביצקלטה +טקסי).

 

טיול לשומרי מסורת לקובה. השכרת רכב – לא קל לנהוג בקובה, כבישים צרים חסרי שילוט, ללא תאורת לילה. יש לבדוק את ביטוח הרכב: באילו מקרים תוכלו להגיש תביעת ביטוח ובאילו מקרים לא. אם יש יותר מנהג אחד, ניתן לרכוש רישיון לנהג השני ועוד. קחו בחשבון השכרת הרכב אינה זולה, עם זאת מדובר בנסיעה נוחה. השכרת אופנוע – מתאים לטיול בכפרים ובעיירות או בואראדרו

 

כסף

 

דיסקברי טיולים מאורגנים לקובה. כסף מקומי: פסו קובני (מונדה נאסיונאל) – מתאים לקניה בשווקי אוכל ופירות או בחנויות מקומיות המקבלות מטבע זה, לאחרונה ניתנה האפשרות לשלם במטבע זה גם בכמה סופרים טובים ומודרניים כסף לתיירים – פסו קונברטיבלה.ניתן להשתמש בו לתשלום בקאזות או במלונות, בשווקי אומנים ובחנויות מפוארות. אין אפשרות להשתמש ביורו או ב $ כמטבעות העוברים לסוחר, או בכרטיס אשראי בינלאומי.

 

טיפים

 

אם אתם צריכים למשוך כסף, אפשר רק 150 דולר כל פעם, עדיף להגיע לקובה לאחר המרת כסף ישראלי ליורו או לכל מטבע זר אחר (רק לא $) בישראל ועדיף להביא כסף שיספיק לכל הטיול, מכיוון שאין כמעט כספומטים בקובה.

 

 

שמירה על הכסף

מומלץ לשים את הכסף בכמה מקומות כדי שלא יקרה מצב, שתישארו בלי כסף. תשתמשו בכסף מזומן לקניות קטנות ואילו לקניות גדולות תשתמשו בכרטיס אשראי בינלאומי (יש לבדוק קודם אילו כרטיסים בינלאומיים מתקבלים במדינה)

 

טיפ: הביאו אתכם מתנות לחלק לתושביה העניים של קובה. כמחווה על שרות וכדומה

מתי כדאי לטייל בקובה?

העונה הטובה ביותר לטייל בקובה היא העונה היבשה והפחות חמה, שנמשכת מחודש נובמבר ועד חודש אפריל. נובמבר ודצמבר הם החודשים הכי מומלצים. אך ניתן לטייל גם בחודשים אחרים.

 

כמה זמן מומלץ לטייל בקובה?

בקובה כדאי לטייל לפחות עשרה ימים. אופי הטיול בקובה שונה מאוד מאופי בטיול בארצות לטיניות אחרות.

המסלול הקלאסי הוא הוואנה (ארבעה לילות מינימום)- ויניאלס- סיאנפואגוס- טרינידד (שלושה לילות מינימום)- סנטה קלארה- ואראדרו- הוואנה (שלושה לילות מינימום).

 

הערים המומלצות: לאס טונס (ארבעה ימים), הוואנה (שלושה עד ארבעה ימים), סנטיאגו דה קובה (שלושה ימים) , בראקואה (שלושה ימים), קמגוואי (שלושה ימים), פינר דל ריו (שלושה ימים), טרינידד (יומיים) וסינפואגוס (יומיים)

 

לינה

 

בקובה מלונות מצויינים- מומלצים המלונות שלהם חוף ים. אפשר לישון בבתי תושבים הקאזה פרטיקולר והמפגש עם המשפחה הקובנית היא חלק מחווית הטיול בקובה. השהות עם המשפחה תורמת לקשר אישי ובלתי אמצעי עם המקומיים.

יש לקחת בחשבון את איכותה הקאזה (מזגן, מים חמים, ניקיון) אין ספק שלינה במלון מפנקת יותר.

 

לחץ על קישור הכחול לרשימת מקומות לינה מומלצים למטייל בקובה

 

כשרות בקובה

 

מוצרים כשרים מסומנים בסימון OU.

 

תביאו אוכל כשר מהארץ: את הכמות האפשרית יש לברר בשדה התעופה.

 

כדי לשמור על כשרות מלאה מומלץ להביא נייר כסף וכלים חד פעמיים.

 

בגדים וציוד

 

יש להביא את כל הביגוד שאתם זקוקים לו מהבית, מכיוון שאין כמעט מקומות שבהם תוכלו לקנות בגדים. אמנם הטמפרטורות מתאימות לבגדים קצרים, אך כדאי לכם לקחת גם קצת בגדים ארוכים. יש לקחת אתכם בגד ים, משקפי שמש, קרם הגנה וכובע.

 

המלצות רפואיות

 

לפני היציאה, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה ועם השלוחות של משרד הבריאות, לקבוצות מאורגנות השוהות בתנאים טובים ואוכלות במקומות מאושרים ומפוקחים ע”י המדינה יש לקחת את החיסונים המינימאליים.

 

חיסונים: דלקת בכבד מסוג A , B, טיפוס הבטן, שפעת, דלקת ריאות והחיסונים המומלצים מטעם משרד הבריאות.

 

פעולות זהירות: אין לאכול דגים, אין לשתות מי ברז, תמרחו אלטוש, תצטיידו בעזרה ראשונה ותשימו לב למזג האוויר.

 

ביטוח רפואי לחוץ לארץ

 

ביטוח נסיעות לחו”ל לכיסוי הוצאות רפואיות אם תצטרכו אשפוז, אם תצטרכו טיפול רפואי, אם תצטרכו חילוץ ועוד. טיפים: תשימו לב אם הביטוח מתאים למצבכם הרפואי, תבדקו את הסכום שתצטרכו לשלם במסגרת ההשתתפות העצמית, תבדקו כמה זמן לוקח בין הגשת תביעת הביטוח לבין קבלת הכסף.

בקובה קימות מרפאות לתיירים – קליניקה אינטרנסיונאל (ניתן לשלם באשראי).

 

ויזה\כרטיס תייר

 

יש לקנות את הויזה\ אשרת תייר במשרד שבו אתה קונה את כרטיס הטיסה. אם אתה מגיע מחול קנה את הויזה בדלפק בטרם עליתה למטוס. אם הגעת ללא ויזה- תוכל לקנות ויזה בשד”ת הוואנה לפני האימיגריישן). הדרכון צריך להיות בתוקף של מינימום חצי שנה לאחר תאריך נסיעתכם לקובה, תמונות פספורט, אישור להזמנת לינה ללילה הראשון וצילום של כרטיסי הטיסה: כרטיס הלוך – כרטיס חזור או כרטיס טיסה למדינה נוספת.

 

יש לדאוג לוויזה המתאימה למטרת השהייה.עם הוויזה אפשר לשהות בקובה עד חודש ימים. אם אתם מעוניינים להאריך את שהותכם תצטרכו לגשת למשרד ההגירה כמה ימים לפני תום תוקפה של הויזה שאושרה.

לאחרונה החלו להחתים את הדרכונים של כלל המבקרים- אם אינך מעוניין שיחשף דבר ביקורך בקובה, עדכן את איש האימיגריישן.

 

טיפ

בזמן שהותכם בקובה ולמקרה שיש בעיות רציניות של מצוקה, ישנו הסכם של ממשלת ישראל וממשלת קנדה. יש לפנות לשגרירות ישראל שבאווטוה בקנדה, שתשלח בקשה לעזרה משגרירות קנדה בהוואנה או לקונסוליות הקנדיות ב Varadero ,Guardalavanca

 

העתקים של מסמכים חשובים

לביטחון- מומלץ לעשות העתקים של המסמכים שלכם: צילום דרכון, צילום כרטיסי טיסה, צילום רישיון נהיגה לחוץ לארץ – אם אתם מתכוונים לשכור רכב, צילום אישור הזמנת חדר במלון ועוד. את העתקים תשימו במקום אחר מאשר של המסמכים המקוריים. אם יש לכם פלפון מתקדם, תוכלו לצלם את המסמכים במכשיר.

  

נציגויות להנפקת ויזה ורכישת כרטיסי טיסה לקובה:

 

ממן תעופה – רח` יגאל אלון 65 ת”א, מגדל טויוטה קומה 9. | טלפון 03-5629334 (הם גם נציגי חברת התעופה הקובנית, "קובנה” בישראל).

 

קפיטן אבי הזאב – בבלי 10 תל אביב. טלפון 03-5449429 | נייד 050-5332007

 

המשרד של אבשלום, קובה-טרוול – מבצע קדש 2 , גבעת שמואל . טלפון: 03-5324000 | פקס’: 03-5324205 | נייד: 054-2272050

 

יואל עטרי תיירות ונופש – רבינוביץ’ 11 חולון, טלפון 03-5536699 | נייד 052-3257500

 

מס נמל קובה

עשרים וחמישה C.U.C.

 

סיגרים

מותר להוציא עד 50  סיגרים. ולשמור את הקבלות.

לפי החוק אסור לקנות סיגרים ברחוב. בגלל חשד לזיופים.

קופסת סיגר איכותית, אפשר לקנות בחנות הממשלתיות.

 

חפצי אמנות

 

ישנו איסור, שאינו מאפשר להוציא חפצי אומנות שלא נקנו במקום מאושר על ידי הממשלה.לכן,  יש לקבל ממקום הקניה טופס המאפשר הוצאת הפריט מקובה.

 

חיי לילה

 

חיי הלילה של קובה ידועים מאד בהווי הסוער שלהם ובערבים תוכלו לצאת לבתי המוסיקה כדי לשתות קוקטייל קובני (מוחיטו, קובה ליברה , דקירי, קנצנצרה ועוד), לשמוע מוסיקה ולרקוד.

 

הזנות והקזינו אסורים בקובה !!.

 

מסעדות ובתי קפה (קפיטריות)

 

בקובה תוכלו למצוא מאכלים מערביים מוכרים לצד מאכלים מקומיים. אל תאכלו במסעדות דרכים ואל תיקנו בסופר, מכיוון שיקר שם. כן אפשר לאכול בפלדרים שהם מסעדות של אנשים פרטיים, מסעדות הממוקמות בתחנות הדלק, מסעדות קאזה, לאכול פיצה, טמלס – תירס טחון על עלה בננה, גלידה, משקה פירות, פירות ומוחיטו.

 

בתי קפה: הקובנים הם עם שאוהב קפה. לקפה חשיבות מבחינה חברתית-תרבותית שמזכיר לקובנים את מוצאם הכפרי ואת היסטוריה של עבדות בשדות הסוכר ומטעי קפה. לרבים לגימת כוס קטנה של קפה הוא זמן מצוין להשתלב, לבלות בקפטריה המקומית ולתפוס שיחה עם מקומיים.

 

תרבות

 

התרבות של קובה מושפעת מהתרבות האינדיאנית המקומית, מהתרבות הספרדית, מהתרבות האמריקנית ומתרבות העבדים ממערב אפריקה ומהאיים הקריביים. מוזיקה: הסון הקובני – שילוב בין מוסיקה ספרדית לבין מוסיקה אפריקאית, הממבו – התפתחה מהמוסיקה האפריקאית, הגוואחירה – התפתחה מהמוסיקה הספרדית והסלסה – התפתחה מקהילות המהגרים הקובנים והפוארטוריקנים בארצות הברית. המוסיקה הקובנית השפיעה על מוסיקת הג’אז, הטנגו, ההיילייף, האפרוביט והפלמנקו החדש. ספרות: הספרות הקובנית התפתחה בראשית המאה התשע-עשרה ועסקה בנושא העבדות: חרטרודיס גומס דה אוויינדה וסירילו ויאוורדה. בשנת 1886 הספרות עסקה בשאיפה לעצמאות: חוסה מרטי. לאחר שקובה קיבלה עצמאות הספרות הקובנית עסקה בנושאים חברתיים: ניקולס גיין, ודולסה מאריה לוינאס, חוסה לסאמה לימה ואלחו קארפנטייר. בהמשך הסופרים הקובנים פעלו מחוץ לקובה בשל הצזנזורה שכתבו בנושאים שונים: בארצות הברית דאינה צ’אוויאנו, בצרפת זואי ואלדס, במקסיקו פדרו חואן גוטיירס קולנוע: הפקות קולנוע החלו בראשית המאה העשרים.

בתחילה הסרטים היו תיעודיים בלבד, אך משנות התשעים היו סרטים בכל התחומים: "תותים ושוקולד” – זכה בפסטיבל דב הזהב והיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, "בואנה ויסטה סושיאל קלאב” המספר על להקת פולקלור קובנית. אמנות פלסטית:בשנת 1818 נפתחה האקדמיה לאמנות "סן אלחנדרו” שהציגה אמנות בסגנון מערבי.

בתחילת המאה העשרים האמנות הקובנית שילבה סגנונות מודרניים שתרמו להבלטת מגמות אפריקניות. בשנת 1959 בודדה האמנות הקובנית מהמערב, ולכן אמנים קובנים רבים היגרו לאירופה ולארצות הברית. בשנת 1984 נפתחה ביאנלה לאמנות שהציגה את האמנות האווגרדית. בשנת 1995 הייתה תערוכה שהציגה את האמנות הקובנית.

בנוסף הקימו קרן שמטרתה לתמוך באמנות הקובנית המודרנית. האמנים בקובה: קאצ’ו הוא פסל היוצר פסליןם מחומרי "רדי מייד” וילפרדו לם ואמיליה פלאס היא אמנית המושפעת מהאמנות האירופאית, מהאמנות האמריקנית ומהאמנות האפריקנית. ספורט: קובה השקיעה בקידום הספורט, בעיקר באגרוף, באתלטיקה, בג’ודו, בהיאבקות ובסייף. עם זאת הספורט הפופולארי הוא הבייסבול. בנוסף הייתה לקובה הצלחה רבה במשחקים האולימפים.

 

אירועים ופסטיבלים

 

1 בינואר – יום השיחרור

 

28 בינואר – יום השנה להולדתו של הגיבור הלאומי חוזה מרטי

 

חודש פברואר – פסטיבל הסיגר הקובני שנערך מהיום שני האחרון של חודש פברואר עד יום שישי. בהוואנה, קובה. השקות ומסיבות בנושא הסיגר.

 

12 במרץ – מצעד הצלבים בטרינידד

 

בחודש אפריל חוגגים את החג Semana Santa(סמנה סנטה) שאורכו שבוע. במהלך החג תוכלו לראות תהלוכות שונות שבהן מציגים את יום צליבתו של ישו. הגברים המשתתפים בתהלוכה מתחפשים לישו ואילו הנשים המשתתפות בתהלוכה מתחפשות למריה. בנוסף התהלוכות מלוות בתזמורת הכוללת נגינה בתופים ובחצוצרה. בדרך כלל החג מקביל בתאריכיו לחג הפסח, אף על פי כן יש להתעדכן כל שנה לגבי התאריך המדויק.

 

14 באפריל – יום שישי הטוב

 

19 באפריל – יום השנה לניצחון ההיסטורי במפרץ החזירים

 

1 במאי מציינים את יום הפועלים שבמהלכו יש תהלוכות ונאומים ממשלתיים.

 

20 במאי – יום העצמאות של קובה מספרד

 

תחילת יולי – פסטיבל הבוקרים בלאס טונאס (JORNADA CUCALAMBEANA)

 

מ- 26 ביולי עד 2 באוגוסט חוגגים את Santiago de Cuba Carnaval (הקרנבל של סנטיאגו) שבמהלכו יש תהלוכה המזכירה את המתרחש בקרנבל ריו דה ז’נרו.

 

בחודש יולי חוגגים את הפסטיבל Fiesta del Fuego (חגיגת האש) שבמהלכו יש תהלוכות, הופעות שונות: מוסיקה, ריקודים ואש. בנוסף שותים את המשקה הקובני. יש לבדוק כל שנה את התאריך המדויק.

 

25 -27 ביולי – חגיגות המרד הלאומי (יום המהפכה)

 

קרנבל הוואנה -החל מיום שישי של סוף השבוע הראשון של חודש יולי במשך חמישה סופי שבוע הבאים. ריקודי סלסה ועוד, תהלוכות, זיקוקים, דוכנים, מצעדים ומסיבות.

 

12 – 15 באוגוסט – פסטיבל המים בברקואה השבוע השלישי של אוגוסט – קרנבל בהולגין.

 

8 באוקטובר – יום הזכרון לארנסטו צ’ה גאוורה.

 

17 – 20 באוקטובר – חגיגות התרבות הקובנית.

 

במהלך חודש נובמבר – פסטיבל הקסמים בלאס טונאס.

 

2-12 בדצמבר פסטיבל הסרטים הבינ”ל בהוואנה.

 

15- 18 בדצמבר – פסטיבל הג’אז הבינלאומי.

 

 

הטיפים של צביקי זיידא. יועץ טיולים בקובה

 

1. בטיול לקובה, לעולם אל תחליפו כספים ברחוב גם אם יציעו לכם שער טוב יותר! בקובה החליפו כספים רק במקומות ממשלתיים מורשים (קאדקאה Cadeca), בתי מלון ובנקים (השער הטוב ביותר).

 

2. קובה היא ארץ בטוחה גם לנשים, למרות זאת, המנעו משיטוט במבוכי הסמטאות החשוכות בשעות הלילה (גם לא בהוואנה העתיקה). אל תישאו אתכם תיקים גדולים "מנקרי עיניים”.  ודאו שתיק הגב שלכם תמיד סגור! חודשי סוף השנה הם התקופה הכי פחות בטוחה לטיול בקובה, אז מספרי שדידת התיירים עולה מאחר שהקובנים אוהבים לחגוג את כניסת השנה האזרחית החדשה וכשאין ברשותם את הכספים הנדרשים לכך, התיירים הופכים מטרה!

 

3. השמרו מרמאות במסעדות, עובדי מסעדות מנסים להרוויח מעט מהטעייתכם, בידקו את החשבון ואת סכומו…. לעיתים יוכנס לחשבונכם התשר באופן אוטומטי (תשר אוטומטי תשלם רק אם רשום הדבר בתפריט), בדקו שחויבתם במחיר שרשום בתפריט. בקשו קבלה מודפסת.

 

4. בטיול לקובה תגלה תופעה ייחודית, הנפוצה בעיקר באזורי התיירות, הנקראת "חינטריזמו”- אלו הם גברים ונשים (jineteros / jineteras) מקומיים שרוצים להרוויח על חשבון התיירים. תושבים יפנו אליך בקריאה ידידותית "אמיגו” (חבר שלי) או במשפט באנגלית עילגת. הם מציעים לך מסעדה ביתית (בה הם מקבלים עמלות- אותן אתה משלם), סיגרים (איכותם גרועה למרות שנראים מצוין), מונית פרטית ואפילו נשים לסקס. התרחק מאנשים אלו, אף על פי שאסור לעשות הכללה וחלקם אנשים מצוינים שמעוניינים בסך הכול לחיות מעט יותר טוב. בברים ובדיסקוטקים יתחברו אליכם מקומיים שמעוניינים שתזמין אותם למשקה. אם תגיעו לקאזה עם מקומי מחיר החדר יעלה כי יכלול תשורה למקומי שהביא אותך.

 

5. השכרת רכב בטיול לקובה- אמנם זו דרך מצוינת לטייל ולחוש את קובה. אבל, התכוננו לכך שבדרכים אין שילוט ראוי. הקובנים אמנם אוהבים לעזור! אבל, הם אוהבים לעזור גם כשאינם יודעים את התשובה… לכן קיים סיכוי שיכוונו אתכם לכיוון הפוף ממה שאתם מעוניינים. אל תנהגו לאחר רדת החשכה כי אין תאורה בכבישים. בנוסף, מכוניות רבות נוסעות בפנסים כבויים. שימו לב! לכבישים שותפים גם רוכבי אופניים, כרכרות סוסים ואפילו כרכרות הרתומות לשוורים. ראו זאת כהרפתקה והתנהגו באחריות.

 

6. היזהרו מחברים קובניים חדשים שמזמינים אתכם למסיבה, בסופה אתם עלולים לשלם עבור המשקאות של כולם.

 

7. שכר העובדים בקובה נמוך מאוד, הם מצפים לתשר וגמול על כל דבר שהם עושים. לעיתים יציעו לך שירותים עודפים כדי לזכות בגמול גדול יותר.

 

8. כדי לא להיות מופתע בחשבון המסעדה או הבר בעת הטיול בקובה, שאל תמיד על המחירים לפני הזמנת משקאות. במקומות קטנים המחיר לתיירים עלול להיות שרירותי.

 

9. על כל ילד בקובה חלה החובה ללכת לבית הספר ושם קיימים הסעדה ושירותי מזון בנוסף להקצבת המזון שמקבל הנער בביתו. בקובה אין "חבורות ילדי רחוב”, תופעה המוכרת במדינות אמריקה הלטינית ודרומה. יתכן שילדים יבקשו מתנות קטנות, ממתקים או כסף. זו דרכם ליהנות קצת מדברי מותרות. בעת הטיול בקובה אין צורך לחלק כספים לילדים- סוכריות ומתנות קטנות כמו עטים פשוטים בהחלט מומלצת.

 

10. נשים המטיילות בקובה יכולות לקנות תצרוכת נשית (טמפונים פדים ועוד) בחנויות. אך יש להדגיש שאיכותם נמוכה מהמקובל בארץ.

 

 

היסטוריה כללית

 

5300 לפני הספירה התיישבו בקובה התושבים הראשונים.בתחילה הגיע השבט גואנחטביי ואחרי כן הצטרפו השבטים: סיבוניי ו-והטאינהו.

 

בשנת 1511 הגיעו לקובה הספרדים, שגרמו להתנגדותם של התושבים המקומיים. בתגובה הספרדים טבחו בתושבים המקומיים ורצחו את מנהיג קובה, אטואי, עד שבשנת 1514 הספרדים השתלטו על קובה. השתלטותם של הספרדים על האי הובילה למחלות שונות בקרב תושבי קובה. אף על פי שרוב הספרדים פגעו בתושבים המקומיים, אפשר היה למצוא בקרבם של הספרדים אנשים שיצרו קשרים טובים עם התושבים המקומיים: התושבים המקומיים לימדו את הספרדים לגדל טבק וסוכר ולייצר סיגריות. בנוסף היו נישואי תערובת, בעיקר של גברים ספרדים עם נשים קובניות. נישואי תערובת אלו הובילו להטמעתה של התרבות הספרדית.

 

משנת 1762 עד לשנת 1768 הבריטים השתלטו על קובה והכניסו למקום עובדים רבים מאפריקה.

 

משנת 1791 עד לשנת 1803, תקופת מרד העבדים, נכנסו לקובה צרפתים רבים.

 

בראשית המאה התשע-עשרה קמו תנועות רבות שפעלו למען ביטול העבדות, השוויון ועריכת רפורמות במסחר. בנוסף בשנת 1869 קמה תנועה שפעלה למען עצמאות קובה. הקמתה של תנועה זו הובילה למלחמת עשר השנים, מלחמה בין תושבי קובה לבין הממשל הספרדי שמטרתה הייתה להחזיר את השלטון הקובני. בשנת 1979 התחוללה "המלחמה הקטנה” שאורכה היה שנה בלבד שאף בה נלחמו כדי להחזיר את השלטון הקובני.

 

בשנת 1800 קובה הייתה מעצמה בתחום גידול הסוכר וארצות הברית קנאה בספרדים ששלטו במקום בשל הרווח הגדול שהרוויחו הקובנים בזכות הצלחתם הגדולה של התושבים המקומיים בתעשיית הסוכר. האמריקנים אף הציעו לשלם לספרדים הון רב כדי ליהנות מהצלחתה הבלתי מעורערת של קובה. ארצות הברית סירבה בתוקף להצעתה של ארצות הברית. באותן שנים הקובנים נעזרו בעבדים אפריקנים, אינדיאנים וסינים כדי שיכפילו את כמות תוצרת הסוכר ואת ההון שהם קיבלו תרומתה.

 

בשנת 1886 בוטלה העבדות בקובה, ובעקבות זאת היו שינויים דמוגרפיים, ,חברתיים וכלכליים שהתבטאו במעורבותה של ארצות הברית עד שבשנת 1895 קובה נעשתה תלותית לחלוטין בארצות הברית.

 

משנת 1992 עד שנת 1895 היו בקובה מלחמות רבות בין התושבים המקומיים לבין הספרדים שבמהלכן הספרדים נקטו פעולות שונות כדי לדכא את המרד. אחת הפעולות הייתה רצח חוזה מארטי, משורר ומנהיג שהוביל את המרד לעצמאותה של קובה. המלחמות בין מחנה המקומיים לבין מחנה השליטים גלשו גם מחוץ לקובה והגיעו עד לארצות הברית.

בתגובה ארצות הברית פרצה במלחמה נגד הקובנים בשנת 1895 . במהלך המלחמה ארצות הברית שלחה לקובה את האונייה מיין, אך כשהגיעה למחוזותיה של קובה, הקובנים פוצצו את האונייה וגרמו למותם של מאתיים וחמישים מלחים. תגובתה של ארצות הברית לא איחרה לבוא, והם הציעו לספרדים כסף רב כדי שהם התחלפו איתם בשלטון. הספרדים סירבו להצעתה של ארצות הברית, ולכן היא פתחה במלחמה נגד הספרדים שנמשכה עד 1898. במלחמה זו ארצות הברית ניצחה. באותם ימים הקובנים נלחמו למען זכותם להשיג עצמאות ואף ניסחו לעצמם חוקה.

 

ובשנת 1899 האמריקנים עלו לשלטון על קובה. בתחילה זה עבד יפה עד שבשנת 1958 פרצה המהפכה הקובנית, שהובילה את הקונגרס האמריקני בשנת 1901 להחליט על הקמת בקובה בסיס צבאי וכלא. אף על פי כן בשנת 1902 האמריקנים כבר לא היו בשלטון.

 

בשנת 1933 הייתה בקובה מהפכה שבעקבותיה משנת 1940 עד שנת 1944 שלט בקובה הרודן פולחנסיו בטיסטה. אחרי כן הוא שימש בתפקיד חבר הסנאט ובמהלך כהונתו הוא דיכא את הכוחות הסוציאליסטים.

בשנת 1953 פידל קסטרו פעל נגד השלטון ,ולכן נתפס, נאסר וסולק מקובה. בשנת 1956 הוא חזר לקובה ועמו יחד שמונים ואחד מורדים כדי להילחם נגד צבא בטיסטה עד שבשנת 1959 הוא ניצח, זכה בתפקיד שליט קובה וקובה הפכה למדינה עצמאית. פידל קסטרו הצטרף למפלגה הקומוניסטית ופעל בהתאם לעקרונותיה. מקצת האנשים שהעזו להתנגד  לו נכלאו ומקצת האנשים שהעזו להתנגד לו גרמו לחיסול היחסים בין הקובנים לבין האמריקנים.

 

בשנות השישים ארצות הברית ניסתה לפלוש לקובה, אך הם לא הצליחו. בתגובה ארצות הברית  הטילה על קובה אמברגו, חרם כלכלי, שהוביל את קובה להיות תלותית מבחינה כלכלית בברית המועצות. ברית המועצות הכניסה לקובה טילים ארוכי טווח וכשהם ניסו להכניס עוד כלי נשק, ארצות הברית מנעה  מהן לעשות זאת. תגובה זו של ארצות הברית הובילה  למשבר הטילים. 

משבר זה הוביל את ברית המועצות להוציא את הטילים שהם הכניסו לקובה מבלי לקבל את חוות דעתו של פידל קסטרו. מצב זה הוביל לדרדור היחסים בין הקובנים לבין ברית המועצות. מצב זה הוביל למשבר  כלכלי קשה מאד. כדי לשקם את מצבה הכלכלי של קובה,  פידל קסטרו פיתח את תחום  התיירות. פידל קסטרו הצליח במטרתו ומצבה הכלכלי של קובה השתפר לגמרי.

 

היסטוריה של יהדות קובה

 

בשנת 1511 היו יהודים שנאלצו להמיר את דתם.

 

בשנת 1914 הקימו בקובה את הארגון הספרדי לרווחת התושבים היהודים ובשנת 1917 חיו בקובה כאלפיים יהודים.

 

בשנות השלושים חוקקו חוקים שהגבילו את היהודים ואת ההגירה היהודית.

 

בשנת 1952 חיו בקובה כשנים-עשר אלף יהודים.

 

בשנת 1959 כשפידל קסרו עלה לשלטון הוא חוקק חוקים שפגעו במצבם הכלכלי של היהודים, ולכם רבים מהם היגרו לארצות הברית לפוארטו ריקו, למקסיקו ולישראל.

 

כיום יש בקובה כאלף חמש מאות יהודים המרוכזים בעיקר בערים הוואנה, סנטיאגו דה קובה וקמגואיי.

 

 

קובה המזרחית

 

העיר אולגין\ עיר הגנים

 

עיר שבה גרים 346,191 תושבים, אף על פי שעיר זו נפגעה קשות במלחמת העצמאות הקובנית. במקום תוכלו לראות גנים רבים.

 

העיר ביאמו

 

עיר שהוקמה במאה השש-עשרה שבה התרחשו הקרבות הקשים ביותר של מלחמת עשר השנים. התושבים במקום עוסקים בחקלאות ובמסחר. במקום יש מטעים רבים, שדות רבים.

 

העיר גואנטנמו\ גיטמו

 

העיר הוקמה בשנת 1819 ועוברים בה הנחלים גואסו, באנו וחאיבו. בעיר זו גרים 244,603 תושבים העוסקים בגידול סוכר ובגידול כותנה. במקום יש נמל, בסיס צבאי, כלא, רכבת ושדה תעופה.

 

העיר גראנמה

 

כשתטיילו ברחבי העיר תוכלו לראות את כיכר ההמנון הלאומי שמסביבה יש בתים כמו שאפשר לראות בעיירות השונות . במרכזה ממוקמת כנסייה שבה שרו בשנת 1868 את ההמנון הלאומי. בנוסף תוכלו לראות את כיכר סספדס שבמרכזה יש פסל של מחבר ההימנון הלאומי, פדרו פיגרדו, ופסל של אחד מהאנשים שמרד בספרדים, סספדס. בנוסך תוכלו לראות את ביתו של סספדס שבגגו יש תצפית המשקיפה על העיר. אם תשארו מספיק זמן תוכלו לשמוע בכל שעה עגולה קטע מתוך ההמנון הלאומי.

 

העיר ברקואה                                                                                                                                                                                                                                                                                                            

 

עיר הנמל הראשונה שהקימו הספרדים בשנת 1511 הממוקמת לאורכו של מפרץ הדבש. בעיר זו גרים כשמונים אלף תושבים העוסקים בחקלאות. במקום תוכלו לראות שדות קקאו, עצי קוקוב ומטעי בננות. בנוסף במקום תוכלו לראות שני כיכרות: כיכר מרטי שבו מרוכזות חנויות שונות, ,כיכר העצמאות שבו ממוקם פסל של המנהיג האינדיאני שעמד בראש המרד נגד הספרדים, האטאווי.

 

אטרקציות בעיר ברוקואה

 

בעיר ברוקואה תוכלו ליהנות משדות ירוקים, מעצים מלבלבים, מסלעים צבעוניים ויש אווירה של עיירה מפעם. בנוסף תוכלו ליהנות ממרוצי סוסים, מטיולים שונים ומפארקים לאומיים

 

העיר סנטיאגו

 

הממוקמת לאורכו של המפרץ שבתיה מזכירים את אלו שמאפיינים את העיירות. בעיר זו התרחשו הקרבות השונים לקבלת עצמאות. התושבים שגרים בה אפריקאים, ולכן תיחשפו לתרבות האפריקאית, בעיקר במגוון של בתי מוסיקה ובתי ריקוד. במהלך סיורכם בעיר תוכלו לראות כמה כיכרות: כיכר המהפכה שבמרכזה תוכלו לראות את פסלו של הגנרל, אנטוניו מאסיאו, שהוביל את המלחמות נגד הספרדים. כיכר מרטה שבה היה מגרש המסדרים של הספרדים. כיכר סספדס שמסביבה ממוקמים בית העירייה, המרפסת שבה נאם פידל קסטרו את נאומו הראשון והקתדרלה נואסטרה סניורה דה לה אסונסיון.

 

אטרקציות בסנטיאגו

 

הפארק הלאומי סיירה מאסטרה: פארק לאומי שאסור להחמיץ שבו תוכלו לראות רכס הרים, שבילי טיולים שהמעוניינים יוכלו לעשות בהם טרקים, כפרים שונים, תצפית על הים, ג’ונגל טרופי שבו יש מטעי בננות, עצי מנגו, עצי דקל ועצי קוקוס ובעלי חיים .

 

שכונת טיבולי: שכונה שבתיה צבועים בצבעי פסטל, שבה התיישבו המהגרים הצרפתים.

 

רחוב הרדיה: ברחוב זה ממוקם ביתו של המשורר הקובני, הרדיה, ומסביבו יש בתי מוסיקה שבהם תוכלו לשמוע את שיריו. בית העלמין סנטה איפגניה: בית עלמין מהמאה התשע-עשרה שבו יש מצבות מיוחדות של לוחמים , מוסיקאים, סופרים ועוד. במקום יש משמר כבוד שמתחלף כל כחצי שעה.

 

מונקאדה גריסון: מחנה צבאי שמבנהו הראשי צהוב ומחורר מכדורי רובה. מחנה זה נקרא על שמו של לוחם קובני שנהרג בשנת 1953 במהלך הקרנבל שנערך בעיר. אחרי כן היה במקום בית חולים צבאי. בהמשך היה במקום כלא ואילו כיום המקום משמש למתחם בית הספר "עשרים ושישה ביולי” שבו לומדים 3000 תלמידים.

 

מוזיאון ארגון המהפכה: מוזיאון המציג את כל מה שעשה ארגון המהפכה כולל חדרי העינויים שבהם עונו חברי ארגון המהפכה.

 

מבצר מורו: מבצר הממוקם על מצוק שהוקם באמצע המאה השש-עשרה כדי להגן על העיר מהפיראטים שניסו להגיע לעיר דרך הים הקריבי. במקום תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של האזור עם הפיראטים ועל דרכי ההתגוננות של הקובנים נגד הפיראטים. במקום יש תצפית המשקיפה על מפרץ סנטיאגו, עיירות הדגים הממוקמות לאורכו והרי סיירה.

 

בית דייגו ולאסקז:מבנה שהוקם באמצע המאה השש-עשרה. בניין זה שימש למרכז ממשלתי, מרכז מסחרי ובית מגורים של אנשים בכירים, ביניהם דייגו ולאסקז. המבנה מורכז משתי קומות שבהן תוכלו לראות תצוגות שונות שמהן תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של העיר. בנוסף למבנה זה יש חצר שבמרכזה תוכלו לראות את התנור ששימש להתכת זהב.

 

מוזיאון בקארדי: מוזיאון שהוקם במאה העשרים כדי שכולם יכירו את ההיסטוריה של העיר עצמה ועל ההיסטוריה של המדינה. במוזיאון יש שתי קומות, בקומה הראשונה מוצגים פריטים , תצלומים, לוחות מידע ועוד. בקומה השנייה יש תערוכות של ציורים. בנוסף במקום יש חצר שבה תוכלו לראות את שחזורו של אחד הרחובות העתיקים בעיר. המוזיאון נקרא על שמו של אחד מעשירי העיר, בקארדי, שהקים בית חרושת ליצירת רום ושימש בתפקיד ראש עיריית סנטיאגו.

 

בסיליקת אל קוברה: כפר הממוקם לא רחוק מסנטיגו שבו תוכלו לראות את הכנסייה, ‘גבירתנו רבת החסד’ הנחשבת לאחת מהכנסיות החשובות והקדושות לקובנים. בכניסה תוכלו לראות זרים צהובים שאותם מביאים העולים לרגל. בשבעה בספטמבר יש תהלוכה בכפר, מכיוון שזהו היום הקדוש של הגבירה רבת החסד.

 

העיר קמגואיי

 

הוקמה בשנת 1514 בשם סנטה מריה דל פוארטו דל פרינסיפה ובשנת 1528 שמה שונה לקמגוקיי. בעיר זו גרים 321,992 תושבים הנחשבת לאתר מורשת עולמי. במקום קבור איגנסיו אגרמונטה שהיה אחד מגיבורי מלחמת עשר השנים.

 

קובה המערבית

 

עיר הבירה הוואנה

 

עיר שהוקמה במאה השש-עשרה שבה גרים כשני מיליון תושבים. במקום תוכלו להיחשף לחיים הקובניים: עגלות הרתומות לסוסים לצד מכוניות עתיקות משנות החמישים והשישים, בתים עתיקים לצד מלונות מפוארים, מקומות תיירותיים רבים, בתי תפילה לכל הדתות, שדות לגידול סוכר ומקומות בילוי המייצגים את התרבות הקובנית. בנוסף במקום תוכלו לראות את הנמל הראשי של קובה.

 

אטרקציות בעיר הבירה הוואנה

 

כיכר המהפכה: הכיכר שבעבר התקיימו שם עצרות שבהן נאם שליט קובה לשעבר, פידל קסטרו.

 

כיכר הקתדרלה: כיכר שבמרכזה ממוקמת קתדרלה ומסביבה יש מסעדות ובתי מוסיקה.

 

בית הקברות קולון: בית קברות זה הוקם במאה התשע-עשרה שבו יש מצבות הבנויות בצורה של מבנים שונים ומיוחדים המייצגים את מדינת קובה כגון ארמונות והיכלים.

 

בית המים: מבנה שבו תקבלו מים טהורים ותקבלו הסבר על מקור המים. אל תשכחו שלאחר שתיית המים תצטרכו לתרום לו קצת כסף.

 

האנדרטה לנספים באסון מיין: אנדרטה שהוקמה לזכרם של המלחים האמריקנים שנהרגו בשנת 1898 כשהקובנים פוצצו את הספינה האמריקנית, "מיין”. באנדרטה מורכב לוח מתכת שעליו חרוטים שמות המלחים שנהרגו.

 

טיילת הוואנה והמלקון: טיילת שאורכה כחמישה קילומטרים שבה תלכו לאורכו של חוף הים. הטיילת נתמכת בשני מבצרים עתיקים שאחד ממוקם בתחילת הטיילת ואחד ממוקם בסופה, וביניהם יש מלקון, חומה שבה תוכלו לשבת, אך רק כשפניכם מופנות לכיוון הטיילת עצמה.

 

טיילת הגאווה: טיילת שלאורכה יש ספסלים העשויים מאבן, פנסים ופסלי אריות.

 

מוזיאון בית המינגוויי: בביתו של המינגווי תוכלו לראות את חדרי הבית והמגדל שבו הוא ישב כדי לכתוב את ספריו. בנוסף תוכלו לצאת אל חצר הבית שבה יש בריכת שחייה, יאכטת הדיג שלו והקברים שבהם קבורים הכלבים שלו. מוזיאון המהפכה: מוזיאון שבו תוכלו ללמוד על המהפכה שעשה פידל קסטרו בשנת 1959.

 

מוזיאון המכוניות: מוזיאון המציג כלי רכב משנות השישים. מפעל הסיגרים: מפעל שבו תוכלו ללמוד את תהליך ייצור הסיגרים.

 

מבצר אל מורו: מבצר עתיק שהוקם במאה השבע-עשרה כדי להגן על העיר מהפיראטים. כיום יש במקום מוזיאון שבו תוכלו ללמוד על היסטוריית המלחמות הימיות שהתרחשו בקובה. במקום יש מגדלור שבו יש תצפית המשקיפה על העיר. בימי שבת מוכרים במקום חפצי אמנות העשויה מעץ.

 

בניין משרד הפנים: במבנה של משרד הפנים ממוקם הדיוקן של צ’ה גווארה. בניין הקונגרס הקובני: מבנה שבו תוכלו לראות את הסמלים הלאומיים של הקובנים, פסל של אלת החוכמה, מגן המדינה הכולל את כל המחוזות שבה ויהלום גדול.

 

רחוב אוביספו: הרחוב התיירותי של העיר שלאורכו תוכלו לראות מבנים שונים וחנויות שונות שבכל אחד מהם תיחשפו לחלק אחר מחייו של הסופר המינגגוי.

 

סמטת האמל: רחוב שבו תיחשפו למוסיקה הקובנית,ציורי קיר ופסלים המייצגים את אורח חייהם של התושבים האפריקנים הגרים בקובה. כל יום ראשון תוכלו ליהנות מפסטיבלי מוסיקה המשקפים את התרבות של האפריקנים החיים בקובה

 

העיירה ויניאלס

 

עיירה שבה גרים  14,000 תושבים העוסקים בחקלאות. עיירה זו ממוקמת בין רכס גיר מזרחי לבין רכס גיר מערבי ונחשבת לאתר מורשת לאומי. במקום תוכלו לראות שדות ירוקים, שדות לגידול אורז, שדות לגידול סוכר, שדות לגידול תירס, שדות לגידול טבק ומטעי בננות. בתיהם של התושבים כוללים שלושה ביתני עץ שגגותיהם עשויים מכפות תמרים ורצפתם היא האדמה או הבטון. אחד הביתנים משמש למגורים, אחד הביתנים משמש לגידול החיות ואחד הביתנים משמש לייבוש עלי הטבק. מסביבם של הביתנים גדלים עצי אורן ועצי דקל. בנוסף במקום תוכלו לבקר בכנסיית הלב הקדוש ובבית התרבות שבו תוכלו ליהנות מאירועי תרבות שונים וממסעדות.

 

אטרקציות בעיירה ויניאלס

 

הפארק הלאומי ויניאלס: פארק הממוקם במרכזו של רכס הרי האורגאנוס שבו תוכלו לראות גן טרופי ושיני סלע.

 

מערת האינדיאני: מערה שבה תלכו בשביל מסודר, שבמהלכו תראו מקטעים מהנהר שזורם בתחתיתה, עד שתגיעו לנהר עצמו. משם תשוטו בסירה ותיראו לאורך הדרך נטיפים מופלאים. כשהסירה תצא מהמערה תוכלו לראות את המים הגועשים ואת הצמחייה הטרופית הצומחת מסביב. הסירה תוביל אתכם לחוף שבו חונים הרכבים או האוטובוסים.

 

שתי האחיות: שני צוקים גבוהים הסמוכים זה לזה הפורצים משטח מישורי. תופעה זו גרמה להיווצרות צורות יפייפיות. ציור הפרהיסטוריה: סלע גדול שעליו מצויר ציור המתאר את התפתחות האבולוציה הן של בני האדם והן של החיות. לצדו יש מתחם שבו יעמדו לרשותכם פעילויות שונות כגון רכיבה על סוסים, ברים ומסעדות.

 

–

 

 

–

 

העיר ואראדרו

 

עיר נופש שבה גרים 9,000 תושבים שבה יש שני רחובות ראשיים והשאר סמטאות. העיר ממוקמת לאורכו של ים שצבעו טורקיז וחוף ים שצבעו לבן ומסביבו צומחים עצי דקל, עצי קוקוס וכרמים. במקום יעמדו לרשותכם ספורט ימי, שיט, שווקים, מסעדות, בתי מוסיקה ובתי מלון.

 

אטרקציות בעיר ואראדרו מערות סן אמברוסיו: מערות קרסטיות טבעיות הממוקמות בסופה של טיילת המלונות. בקירותיהן של המערות תוכלו לראות ציורי קיר של עבדים, מסתננים או אנשים שהיו צריכים למצוא מחבוא בעיתות מלחמה. שימו לב במערות יש בעלי חיים כגון יונים ועטלפים. פארק חוסונה: פארק שבמרכזו יש אגם שבו שטים ברווזים וברבורים, מדשאות שבהם מסתובבים טווסים ומסביבם צומחים עצים. בנוסף בפארק יש שלוש מסעדות ודוכנים שבהם מוכרים פריטים שנעשו בעבודת יד.

 

–

 

העיר טרינידד

 

עיר שבה גרים 80,000 תושבים שרחובותיה מרוצפים באבנים. מקצתם של התושבים עשירים, ולכן הם גרים בארמונות שמהם הייתה אפשרות להשגיח על הפועלים. בנוסף לכל אחד מהם יש מכוניות עתיקות. עם זאת מקצתם עניים, ולכם הם גרים בבתים העשויים מעץ או מפח. תושבי המקום עוסקים בחקלאות, בגידול טבק, בגידול צאן ובקר ובדייג. בנוסף לכל אחד מהם יש עגלה הרתומה לסוסים או לשוורים. במקום תוכלו ליהנות מג’ונגל טרופי, ממפלי מים, שדות סוכר, שדות הל, שדות קקאו, חופי ים, אתרי מורשת, מבתי מוסיקה, ממסעדות, מברים ומשווקים שבהם מוכרים פריטים שנעשו בעבודת יד.

 

–

 

אטרקציות בעיר טרינידד

 

כנסיית "גבירתנו” ההרוסה: שרידים של כנסייה שהוקמה במאה השמונה-עשקה שממנה תוכלו להשקיף על העיר, המפרץ וחוף הים. לצדה תוכלו לראות שרידים של בתי מגורים. כנסיית סנטיסימה: כנסייה שהוקמה במאה התשע-עשרה ופועלת גם כיום. במרכז הכנסייה יש מזבח ולצדו ממוקם פסל של פטרון העיר.

 

מוזיאון הארכיאולוגיה: מוזיאון המציג את הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בעיר.

 

מוזיאון הארכיטקטורה: מוזיאון המציג את הארכיטקטורה המאפיינת את העיר. מוזיאון ההיסטוריה: מוזיאון שבו תלמדו על ההיסטוריה של העיר.

 

מוזיאון הרומנטיקה: מוזיאון שבו תוכלו ללמוד על התקופה הרומנטית.

 

מקדש ימאיה: מקדש המשמש את העבדים האפריקאים הגרים בקובה שבו משלבים בין תפילות המאפיינות את הקתולים לבין התפילות המאפיינות את האפריקאים המאמינים באלילים.

 

פלאסה מאיור: הכיכר המרכזית שמסביבה צומחים דקלים, יש פנסים, יש מבנים עתיקים, יש שווקים שבהם מוכרים פריטים שנעשו בעבודת יד ואף ספסלי עץ.

 

רכבת הסוכר: בתחנת הרכבת של העיר תוכלו גם לנוע ממקום למקום ואף לראות את הרכבת הישנה המשמשת רק אתכם – התיירים שבמהלך הנסיעה תעברו בשדות הסוכר הממוקמים בעמק העבדים.

 

–

 

העיר מטאנזאס

 

עיר חוף תיירותית, השוכנת לאורכו של נהר סאן חואן שבה גרים 240,000 תושבים. לאורכה של העיר תוכלו לראות גשרים, נמלים ומערות.

 

–

 

העיר סיינפואגוס – פנינת הדרום

 

עיר השוכנת לאורכו של מפרץ סיינפואגוס שבה גרים 220,000 תושבים. התושבים שגרים במקום הם מהגרים צרפתים העוסקים בחקלאות, בגידול חסילונים, בבניית אוניות, בייצור נייר, בהפקת דשן, בהפקת מלט ובגידול צאן ובקר. בעיר תוכלו לראות כיכרות, שדרות, פסלים, אתרי מורשת, שדות סוכר,נמלים, ספורט, רכבות ובתי מוסיקה.

 

–

 

אטרקציות בעיר סיינפואגוס

 

ארמון ואייה: ארמון הבנוי בסגנון מערבי שהוקם לפני מאה ועשרים שנה. בתחילה המקום שימש לבית מגורים, אחרי כן הוא שימש למרכז מסחרי וכיום הוא משמש למסעדה שבה תוכלו לשמוע מוסיקה ומגגה תוכלו להשקיף על העיר והמפרץ. בניין התיאטרון: במקום יש אולם שבו יש כאלף מקומות ישיבה שבו מועלות הצגות, עושים קונצרטים ורואים אופרות. המקום הוקם לזיכרו של התעשיין תומאס טרי.

 

טיילת סיינפואגוס והמלקון: טיילת שאורכה שבע מאות מטרים הנתמכת במלקון, חומת בטון, שבה יושבים הדייגים כדי לדוג דגים. לאורכה תוכלו לראות בתי מלון, מועדונים, בתי מוסיקה, ברים ומסעדות. מצדה הדרומי של החומי תוכלו ליהנות מחצי אי הנראה בצורת לשון ארוכה שבו תוכלו לראות בתי מגורים של נציגי השלטון, גינות מיוחדות, גנים לאומיים שבהם תוכלו לקנות גלידות וארטיקים.

 

כיכר מרטי: כיכר מרובעת שבמרכזה מוצבים הפסל של חוסה מרטי ושער הניצחון. מסביבה ממוקמים מבנים ציבוריים מיוחדים, ביניהם ארמון הממשל שלו כיפה אדומה, המוזיאון העירוני שבו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של העיר. בנוסף תוכלו לראות שווקים שבהם מוכרים פריטים העשויים בעבודית יד. אף תוכלו לראות מדרחוב ארוך שבו תיהנו מברים וממסעדות.

 

פלאסיו דה ואיה: במבנה זה יש מסעדה ומוזיאון קטן. קתדרלת העיבוד הטהור: כנסייה נוצרית שבה תוכלו לראות שני צריחים וחלונות זכוכית המקושטים בוויטראז’ים.

 

–

 

העיר פינאר\הפרוביציה הירוקה

 

עיר שגרים בה 750,000 תושבים העוסקים בגידול טבק, בגידול סוכר, בגידול הל ובדיג. במקום תוכלו לראות את נהר גואמה שלצדו יש שדות אורניום. אף תוכלו ליהנות מהמרכז ההיסטורי שבו תוכלו לראות שרידי עמודים מהתקופה הניאו-קלאסית התומכים בתקרה מקומרת. בין עמוד אחד לבין משנהו יעמדו לרשותכם דוכנים שכל אחד מהם מוכר דברים שונים. בנוסף תוכלו ליהנות ממסלולי טיול שונים, ממערות שונות, ממעיינות מרפא, מאתר היסטורי ששמו לאס טאירונאס שבו נערך הקרב בין התושבים הקובנים לבין הספרדים. במקום תוכלו לראות אנדרטה לזכר הנספים, מאכילת פירות ים ומשתיית הליקר המקומי.

 

–

 

כפר הדייגים קוהימאר

 

כפר דגים שבו גרים 10,000 תושבים. בכפר יש מזח, שממנו הדייגים דגים דגים. במקום יש נמל שבו שוכנות ספינות דייג. במקום הייתה בעבר מצודה שהוקמה כדי להגן על התושבים מהפירטים, אך כיום יש במקום מחנה צבאי ואין אפשרות להיכנס למקום. לרשותכם יש במקום מסעדות וחוף ים.

 

–

 

אטרקציות בכפר הדייגים קוהימאר

 

טיילת קוהימאר ומלקון: טיילת המשתרעת לאורכו של חוף היום הנתמכת במלקון, חומת בטון. לאורכה של הטיילת תוכלו לראות פסלים רבים של המינגגוי, יעמדו לרשותכם מסעדות וחנויות הנקראות על שמו של הסופר המינגגוי.

 

–

 

העיר קרדנאס

 

עיר קטנה שבה גרים תושבים עניים העוסקים בחקלאות. התושבים מגיעים ממקום למקום על גבי כרכרות הרתומות לסוסים. במקום יש מוזיאון קטן שבו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של העיר ומוזיאון קטן שבו תוכלו ללמוד על תהליך ייצור הרום.

 

–

 

כפר הנופש סורואה

 

כפר נופש כפרי שבו גדלים לימונים, בננות וטבק. במקום תוכלו ליהנות מיער טרופי שבו תוכלו לראות עצים טרופים, מפלים, גן סחלבים ועוד.

 

–

 

אטרקציות בכפר הנופש סורואה

 

פארק סורואה: פארק שבמהלכו תלכו בשביל מסודר ותראו כפרים מיוחדים, רכסי הרים, נחלים, בריכות, מפלים ומסעדות. פארק הסחלבים סורואה: פארק בוטני שבו תוכלו לראות כשבע מאות זנים של סחלבים, עם זאת גם עצים בוטניים ושיחים בוטניים.

 

—

 

העיר סנטה קלרה

 

עיר שבה גרים 200,000 תושבים. במקום קבורים צ’ה גווארה וגיבורי מהפכה נוספים. בכיכר המרכזית שבעיר יש קונצרטים.

 

=

 

אטרקציות בסנטה קלרה

 

אנדרטת ארנסטו צ’ה גווארה: אנדרטה שהוקמה בשנת 1987 כדי לציין שחלפו עשרים שנה מיום מותו של צ’ה גווארה. האנדרטה נבנתה בצורת פסל ענק של של צ’ה גווארה ומתחתיו יש ארון קבורה שבו קבורות עצמותיו של צ’ה גווארה .

 

אנדרטת ההשתלטות על הרכבת החמושה: אנדרטה שנבנתה בצורת הרכבת החמושה שבה היו המורדים שהרגו את צ’ה גווארה. אתם תוכלו לעבור מקרון לקרון כדי לראות תערוכות המציגות את מהלך הקרב עד לניצחונם של המורדים. בניין התיאטרון: בניין שהוקם בשנת 1885 כדי לעלות במקום מופעים, הצגות וקונצרטים.

 

כיכר וידאל: הכיכר הראשי של סנטה קלרה שבמרכזו מוצב הפסל של מרתה אבראו. פעם בשבוע יש במקום הופעה של התזמורת העירונית. כנסיית נואסטרה סניורה דל כרמן: כנסייה שהוקמה בשנת 1748 שלה יש צריח . בנוסף בחצר הכנסייה ממוקמת אנדרטה המציינת את תאריך הקמתה של העיר.

 

מוזיאון "אבל סנטמריה” : מוזיאון שבו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של הטבע המאפיין את העיר והמלחמות שהיו בעיר .

 

מוזיאון היסטורי: מוזיאון שבו תלמדו על ההיסטוריה של העיר. מוזיאון לאמנות: מוזיאון שבו תיחשפו ליצירות אמנות שונות. מוזיאון צ’ה גווארה: מוזיאון שבו תוכלו ללמוד על צ’ה גווארה.

 

פלאסיו פרוביניסיאל: מבנה שבו ממוקמים משרדי הממשל וממוקמת הספרייה העירונית. קתדרלת האחיות הקדושות: כנסייה שהוקמה בשנת 1923 שבו תוכלו לראות קישוטים שונים ברוח התקופה הניאו-גותית.

 

–

 

עמק לוס אינחניוס (שדות הסוכר)

 

הכפר מנאקה איסנאגה: כפר קטן שבו יש חווה לגידול סוכר שהוקמה באמצע המאה השמונה-עשרה, מסעדה, מגדל שקומתו ארבעים מטרים שממנו אפשר לפקח על הפועלים, שבו יש פעמון גדול ודוכנים שבו מוכרים פריטים שונים העשויים מרקמה ומתחרה.

 

מוזיאון הסוכר: מוזיאון שבו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה של גידול הסוכר ותהליך הפיכתו לחומר גלם. תצפית העמק: נקודת תצפית המשקיפה על העמק.

 

 

לסיכום קובה היא עולם ומלואו ונדמה שאפילו שנה לא תספיק כדי לראות את כל מה שנמצא בה,  טיול לקובה, טיול מאורגן לקובה טיול משפחות לקובה, טיול לשומרי מסורת לקובה של דיסקברי טיולים מאורגנים לקובה ולשאר העולם הוא הטיול המקיף ביותר שייקח אתכם לכל המקומות הכי שווים. אז קדימה למה אתם מחכים? 

 

 

שאלות ומידע נוסף

 

מתי כדי לטייל בקובה?

בין החודשים נובמבר עד אפריל, זוהי העונה המומלצת לטיול וגם עונת השיא של התיירות בקובה. במהלך תקופה זו הטמפרטורות נוחות יותר (ממוצע של 24 מעלות) ויורדים בה גשמים מועטים בלבד (עדיין יכולה לתפוס אתכם שעה של גשם במהלך היום). אם ברצונכם לטייל באזורים שונים בקובה מלבד הוואנה, מומלץ כי תגיעו בתקופה זו של השנה.

 

מה המטבע בקובה?

הפסו הקובני הידוע גם בשם moneda nacional, הוא המטבע הרשמי של קובה. הפסו הקובני היה קשור היסטורית לדולר הכסף הספרדי-אמריקאי מהמאות ה-16 עד ה-19, ולאחר מכן שווה לדולר האמריקני מ-1881 עד 1959. לאחר מכן הציגה הממשלה הקומוניסטית של קסטרו את הכלכלה המתוכננת הסוציאליסטית והצמידה של הפסו לרובל הסובייטי. נכון להיום שקל אחד שווה כ6.48 פזו קובני

 

כמה זמן הטיסה מישראל לקובה?

אין טיסות ישירות מהארץ לקובה וכל הטיסות כוללות עצירה ביניים אחת לפחות. בדרך כלל הטיסה תעמוד על זמן של כ15 שעות טיסה.

 

מה העיר בירה של קובה?

הוואנה היא בירת קובה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו ובאיים הקאריביים. העיר, המשתרעת על פני כ-720 קמ"ר היא גם אחד ממחוזותיה של קובה. הוואנה שוכנת במערב המדינה, לחופו של מצר פלורידה, כ-170 ק"מ דרומית לקי וסט שבפלורידה. בשנת 1982 הכריז אונסק"ו על הוואנה העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית.

איפה רוכשים חבילת גלישה לקובה (eSIM)?

ניתן לרכוש סים וחבילת גלישה של חברת Etecsaהנמצא בדרך כלל בשדה התעופה.

 

מה הוא המאכל המאפיין את קובה?

ארוחת צהריים/ ערב אופיינית תכלול סלט קטן המכיל כרוב, מלפפון ואבוקדו ולפעמים גם חסה, מנה עיקרית של סטייק חזיר או פרוסת דג ים או שרימפסים קטנים מטוגנים כשלצידם אורז עם שעועית שחורה וצ'יפס בננה שהוא מאכל ייחודי ומפתיע בקובה.

 

מהי הדת הנפוצה בקובה?

באופן רשמי, מאז המהפכה הקובנית, קובה היא מדינה אתאיסטית, ונכון ל-2016, 23% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם כחסרי דת.

 

מהן האטרקציות המרכזיות בטיול לקובה?

קודם כל הבירה האוונה, סיור בין המכוניות הישנות ותחושה כללית כאילו הזמן עצר מלכת איפה שהוא בשנות ה50, השדרה פסאו דל פראדו, עיירת הנופש ורדרו, צלילה בפונטה פרנסס, העיר ברקואה, עמק וינאלס, העיר סנטיאגו דה קובה וכמובן אם אתם כבר אתם חייבים לקחת לפחות שיעור ריקוד אחד של סלסה קובנית כדי להיכנס לאווירה ולקצב של המדינה.