כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

מידע לחופשה בארגנטינה

דברים שכדאי לדעת לפני חופשה בארגנטינה. כרטיסי טיסה לארגנטינה, אמצעי תחבורה ושלל טיפים מועילים

מאת: צוות דיסקברי

גיאוגרפיה

ארגנטינה משתרעת על שטח של כ-2,766,890 קמ"ר. זו המדינה השמינית בגודלה בעולם, והשנייה בגודלה (אחרי ברזיל) ביבשת דרום אמריקה. הארץ חולקת גבול משותף עם חמש מדינות: במערב גובלת ארגנטינה עם צ'ילה, כששרשרת הרי האנדים מהווה גבול טבעי בין הארצות, בצפון עם בוליביה ופרגוואי, בצפון מזרח עם ברזיל ובמזרח עם אורוגוואי.

בדרום, בין קווי האורך 25 ל-74, מצוי חלקה של ארגנטינה ביבשת אנטרטיקה. מבחינה טופוגרפית זוהי מדינה מגוונת, המושפעת מקווי הרוחב שעליהם היא משתרעת. ניתן לחלקה לשישה אזורים שונים. במערב נמצאת פטגוניה האנדית, בה פסגות מושלגות, קרחוני ענק ואגמים. האזור השוכן בחלק הצפון מערבי של הרי האנדים נקרא קויו, ומאופיין בבקעות נוף ובמדבריות, ביניהן מתנשאת פסגת האנדים הגבוהה ביותר, האקונקאגואה. בצפון מזרח נמצא אזור המים הגדולים, בו מפלי האיגואסו ויערות הגשם. במרכז נמצאים מישורי הפאמפה, שפלה פוריה של שטחי מרעה וגידולים חקלאיים עצומים, ופטגוניה האטלנטית, המהווה בית גידול ייחודי לבעלי חיים ימיים.


האזור השישי הוא אזור בואנוס איירס, בירת ארגנטינה.

ארגנטינה מחולקת ל- 22 מחוזות, כשבואנוס איירס מהווה מחוז עצמאי. חלוקה זו אינה גיאוגרפית, אלא תוצאה של אירועים ותהליכים היסטוריים. רוב אוכלוסיית ארגנטינה מרוכזת לאורך קו החוף והמטרופולין של בואנוס איירס, ורק עשרים אחוזים ממנה נמצאים ביישובים הפרושים במרחביה הענקיים.

לדוגמא, פרובינציית ארץ האש מאכלסת כ-  105 אלףתושבים על שטח של 1,002,445 קמ"ר , לעומת מחוז בואנוס איירס, בו גרים למעלה מ-  13 מיליון  תושבים על שטח של 307,571 קמ"ר.

כ-22 שמורות טבע ופארקים לאומיים פרושים לאורכה של ארגנטינה ומגנים על חיות בר נדירות כגון התמסח, הגואנקו (קרוב של הלאמה ההררית), הניאדו (סוג של יען) ונשר הקונדור האגדי. אפשר לפגוש שם גם ריה, פלמינגו, פומה קואצ'י, שועל אדום ועוד חיות ועופות רבים.

נופי ארגנטינה. צילום: עודד כהן
נופי ארגנטינה. צילום: עודד כהן

היסטוריה


מקור שמה של המדינה בשם הלטיני "ארגנטום", שפירושו כסף (הכוונה למתכת לא למושג). השם ניתן לארגנטינה כשהגיעו ב- 1615 ה"קונקיסטאדוס", הכובשים הספרדיים הראשונים, לנהר ריו דה לה פלטה (נהר הכסף). ניצולי ספינות המשלחת הספרדית בהנהגת חואן דה סוליס פגשו בילידי המקום האינדיאנים, שהציעו להם כמתנות חפצי כסף. דה סוליס נהרג על ידי הילידים ורק עשרים שנה אחר כך הגיעה משלחת ספרדית נוספת, בהנהגת פדרו מנדוסה, שתקעה יתד בבואנוס איירס.

מנדוסה הביא באוניותיו סוסים ובקר, ואלו היו המקור לתעשייה עשירה ומפותחת שהחלה לשגשג. התקפותיהם של האינדיאנים גרמו לנטישת בואנוס איירס לכיוון פרגוואי. מצפון וממערב ארגנטינה החלו ספרדים תחת הנהגת פיזארו, שכבר כבש חלקים מפרו, לחדור לארגנטינה ןלהקים ישובים כחוחוי, סלטה, טוקומן ומנדוסה.

הקושי לשלוט בקולוניה ממרחקה הרב מפרו, שם ישב הנציג הספרדי בעולם החדש, הביא להיווצרות רשות חצי עצמאית ב- 1617, אז נקבעה בואנוס איירס כבירה.


למעלה ממאה שנים חלפו וב- 1776 הוכרזה בואנוס איירס כרשות עצמאית של המשנה למלך הספרדי, ובתחומה נכללו גם אורגוואי, פרגוואי ובוליביה. משבוטלו מגבלות הסחר נסללה הדרך להתפתחות כלכלית וחברתית.

דרכה של ארגנטינה רצופה מאבקי כוחות. סכסוך עם בריטניה ב- 1806 וניסיון להטיל מרות צרפתית על מושבות דרום אמריקה עם כיבושו של נפוליאון את ספרד ב- 1808, הביאו את ה"קבילדו", המועצה העירונית, לידי הרחקת המשנה למלך מתפקידו וביטול השלטון הספרדי. במקומו הוקמה מועצה לשלטון עצמאי ב- 5 במאי 1810. בין מנהיגי החונטה היה גם מנואל בלגרנו, מעצב הדגל הארגנטינאי. למרות הצבא הקטן הצליחו בלגרנו וסן מרטין להדוף את נסיונות הכיבוש של המשנה למלך, שהוגלה לפרו. ב- 9 ביולי 1816 התכנס הקונגרס הלאומי הראשון בטוקומן, והכריז על עצמאות ארגנטינה. וכך חוגגים הארגנטינאים בשני מועדים את עצמאותם, ב- 5 במאי וב- 9 ביולי, שהוא יום העצמאות הרשמי.

במהלך המאה ה-19 נמשכו מאבקי הכוח ולוו בהתקוממויות צבאיות, סכסוכים פוליטיים, עריצות ודיכוי, כשהמאבק התנהל בין שליטי הפרובינציות בעלי האחוזות, לבין העירוניים שתמכו בעצמאות לאומית כוללת.

ריווואדאביה, הנשיא הראשון, היה גם ראש העיר של בואנוס איירס, והנהיג רפורמות שהעיקריות שבהן היו עידוד ההגירה מאירופה וחופש דת ועתונות.


אי שקט בין ארגנטינה ושכנותיה גרם למלחמות בין גנרלים בתוך ארגנטינה ומחוצה לה. תקופת שלטונו של גנרל חוליו רוקה, בשלהי המאה ה-19, תרמה לביסוסה הכלכלי של המדינה הודות לפיתות הטכנולוגי המואץ ומדיניות ההגירה המתונה שלו. הללו הביאו לגלי הגירה מאסיביים של אוכלוסייה אירופאית משכילה, בעיקר מאיטליה ומספרד. מדיניות ההגירה הזו היתה ההיפך הגמור מאכזריותו כלפי האינדיאנים בדרום, שחשו היטב בנחת זרועו. גם את המרד שפרץ בבואנוס איירס בנושא חלוקת הקרקעות הוא דיכא במהירות ואכזריות.

המאה ה-20, היתה אף היא רצופת הפיכות דרמטיות. ב-1946 נבחר חואן פרון בבחירות דמוקרטיות, לנשיא המדינה. בשל קשיים כלכליים הודח בתקופת כהונתו השנייה ב-1955, אך חזר מגלותו ב-1973. אולם הגורל המר המשיך לרדפו: שנה בלבד לאחר חזרתו לכס השלטון נפטר פרון (יש האומרים שלא במוות טבעי) ואלמנתו אליזביטה תפסה את השלטון. אולם מעשי אלימות קשים, מעצרים המוניים והעלמותם של מתנגדי המשטר גרמו להדחתה ב-1976 ותפיסת השלטון על ידי החונטה הצבאית. תקופה זו, שרבים בארגנטינה זוכרים אותה עד היום, היתה התקופה השחורה ביותר בהיסטוריה של ארגנטינה: מנהיגי החונטה נודעו בשיטות הדיכוי שלהם, באכזריותם חסרת הפשרות ובמנהגם לחטוף, להעלים ולענות עד מוות את מתנגדיהם, לעיתים קרובות בלא סיבה ממשית. גם ילדים רכים נחטפו מאמותיהם ועד היום מלקקים בארגנטינה את פצעי הזוועות.


בשנים שחלפו מאז נפילת החונטה ב-1983 ידעה ארגנטינה עוד תהפוכות רבות, ונשיאים רבים הוחלפו מאז. אולם למרות הקריסה הכלכלית ב-2001 והגרעונות המצטברים, עדיין נחשבת התקופה העיקרית לתקופה טובה יחסית ולו בשל אימי השלטון הצבאי, שהורחקו מארגנטינה, לפחות לפי שעה.

לאחרונה נבחרה כריסטינה פרננדז, אשת הנשיא היוצא, לנשיאת ארגנטינה. אחרי 4 שנים של צמיחה יחסית, תולים ארגנטינאים רבים את תקוותם בפרננדז ומאמינים כי תוכל להוביל את המדינה לעתיד טוב ויציב.

הבדלי אקלים קיצוניים. צילום: עודד כהן
הבדלי אקלים קיצוניים. צילום: עודד כהן

דת וחברה


אוכלוסיית הארץ מונה כ- 35 מיליון איש (93 רחוזים קתולים, ושני אחוזים יהודים), הדוברים ספרדית וניבים מקומיים.

אוכלוסיית המהגרים שהתיישבה בארגנטינה הביאה עמה הרגלי תרבות שהשתלבו באורח החיים הלטיני, ובבואנוס איירס, המכונה "פריז של דרום אמריקה", הדבר הבולט במיוחד. ההשפעה האירופאית ניכרת בכל התחומים: באמנות, בארכיטקטורה, בספרות, באוכל, באופנה, במוזיקה ובסגנון החיים בכלל. הטנגו, שנולד בבואנוס איירס וכבש את פסגת הרומנטיקה העולמית, הוא מהדוגמאות האופייניות ביותר לשילוב הלטינו אירופאי, וכך גם העיסוק הלאומי בכדורגל ובענפי ספורט אירופאים כקריקט, פולו ומרוצי סוסים.

מאידך, המוזיקה העממית והאנדינית, שתיית המאטה ותרבות אכילת הבשר הם "תוצרים" ישירים של התרבות הארגנטינאית. תוצאות השילוב מרתקות וייחודיות לארגנטינה.


אקלים


מכיוון שארגנטינה משתרעת מקו הרוחב 22 ועד קו הרוחב 55, הבדלי האקלים קיצוניים: סוב – טרופי בצפון מזרח, אקלים מתון לאורך כל עונות השנה באזור בואנוס איירס, אקלים ממוזג באזור הצ'אקו ואקלים סוב – ארקטי בדרום. באזור האנדים ישנם שטפונות פתאומיים בקיץ, חום צורב לעומת כיפות מושלגות, ורוחות עזות הנושבות ברחבי פטגוניה במשך כל ימות השנה.

התיירות בשיאה בחודשים ינואר, פברואר ויולי, אך הגיוון האקלימי מאפשר לבקר בארגנטינה לאורך כל השנה. בבואנוס איירס אפשר לבקר בכל העונות, ובפטגוניה עדיף לבקר בכל העונות, ובפטגוניה עדיף לבקר בחודשי הקיץ (דצמבר – פברואר).


שעון


השעה בארגנטינה היא חמש שעות לפני שעון ישראל.


כסף


המטבע המקומי הוא הפסו (
Peso). בבתי עסק רבים יש מחיר נפרד לארגנטינאים ומחיר גבוה בהרבה לזרים. בחנויות רבות מתקבלים דולרים בברכה. השער שנהוג ב"קזה דה קמביו" (משרד להחלפת כסף) רשמי הוא טוב יותר, ושווה את ההמתנה הארוכה בתור. שלא במפתיע, משגשג בארגנטינה שוק שחור של מטבע זר, אירו ובעיקר דולרים. כדאי לשמור מרחק מהשוק השחור, ולא להסתכן בעבירה על החוק ובקניית שטרות מזוייפים. מומלץ להביא דולרים או אירו, ולהחליף בכל פעם סכום קטן. ניתן להשתמש גם בהמחאות נוסעים, אך עדיף לפרוע אותן במשרדי החלפנות, כי השער בבנק נמוך יותר.


לא כל בתי העסק מקבלים כרטיסי אשראי ולכן מומלץ להצטייד באמצעי תשלום נוספים. עלות ממוצעת לחודש בארגנטינה יכולה להגיע ל- 500 דולר בערך. חדרים בבתי מלון בדרגת תיירות (שניים, שלוש כוכבים) יעלו בין 20 דולר ללילה לאדם ל- 40 דולר ויותר.
 
עלות ארוחה במסעדה ממוצעת היא כ-10- 20  דולר ובמסעדה יוקרתית עשרים דולר ויותר.נהוג להשאיר טיפ בשווי עשרה אחוזים ממחיר הארוחה.