הוא נחשב לאחד ממגלי הארצות החשובים, לצידם של כריסטופר קולומבוס ומרקו פולו. ברזומה שלו עשרות מסעות, הפלגות והרפתקאות שהפכו את קפטן ג'יימס קוק לאחד החוקרים המובילים בהיסטוריה האנושית.
קוק אומנם לא היה הראשון שגילה את אוסטרליה, (קדמו לו ספנים פורטוגזים והולנדים) אך המסע שערך יחד עם צוותו בשנת 1770 היה המקיף והיסודי ביותר שנעשה עד אז, והפך אותו למגלה הרשמי של היבשת, ולאדם האירופאי הראשון שדרך בחופה המזרחי של אוסטרליה. קווים לדמותו של הקפטן הבריטי שהפך לאגדה בחייו ובמותו.

מהחווה לצי המלכותי

ב-27 באוקטובר 1728 נולד ג'יימס קוק במרטון שבאנגליה. איש לא שיער אז שהתינוק שזה עתה נולד, יהפוך עם הזמן לאחד ממגליו. ההתחלה, לא בישרה טובות: קוק נולד למשפחה ענייה ולאב קשה יום שרק בקושי הצליח לפרנס את משפחתו. לימים בזכות עבודה קשה, מסירות ונאמנות – תכונות שהתגלו אחר כך גם בקוק הצעיר – הפך האב למנהל אחוזה, ואילו בנו היה לבן טיפוחו של בעליה שאף שילם בעד לימודיו, בתקופה בה נחשבו לימודים למותרות של בני עשירים.

את שנותיו הראשונות בילה קוק באחוזה, אולם בשנות העשרה שלו נטש את החווה ועבד מספר שנים כחנווני. נקודת המפנה בחייו הגיעה כאשר הצטרף לצי המלכותי הבריטי: דומה שכאן מצא קוק את ייעודו האמיתי ועם השנים הפך לאחד הספנים הנועזים והמוערכים בהיסטוריה.

במקביל להתקדמותו בקריירה, עשה קוק גם לביתו, ובשנת 1762 נשא אשה ונולדו לו שישה ילדים, מהם שלושה שהגיעו לבגרות. חרף היותו איש משפחה, שהה קוק זמן מועט עם משפחתו ואת מרבית ימיו בילה בין גלי האוקיינוס במסעות בשליחות האומה.

בשנת 1768 קיבל קוק הצעה שאין לסרב לה: מפקד הצי הבריטי ביקש ממנו לעמוד בראש משלחת אסטרונומית שתצא לצפות במעברו של כוכב הלכת נגה על פני השמש. בנוסף הוטל על קוק ואנשיו לחקור את 'טרה אוסטרליס' היבשת האגדית ששמה נקשר במאות אגדות ומיתוסים. לצורך כך צויד קוק בספינה קטנה בשם ."אנדוור" ובצוות של ספנים מנוסים. לזכותו של קוק ייאמר שבמהלך המסע הקשה והמתיש דאג לספניו וכולם כאחד צלחו את המסע הנועז והגיעו לחופה המזרחי של אוסטרליה.

הרפתקאות ותגליות

אחרי שהשלימו הספנים את משימתם האסטרונומית, פנו לכיוון ניו זילנד וב-19 באפריל בשנת 1770 הגיעו לאוסטרליה, היבשת הדרומית הגדולה. המפגש הראשון של הספנים עם היבשת התרחש בדרום מזרח אוסטרליה בפוינט היקס (Point Hicks).
מהקצה המזרחי המשיכה הספינה במסעה לאורך חופי אוסטרליה, עד לקווינסלנד שבצפון. שם, נתקלה הספינה בשונית אלמוגים באזור, ואנשי הצוות נשארו במקום למשך שישה שבועות. את הזמן הזה ניצלו הספנים והחוקרים היטב: הם ערכו רשימות מעמיקות על מיני הצמחים ובעלי החיים ביבשת, כמותם לא ראו בשום מקום אחר.

אנשיו של קוק ניסו גם לתקשר עם הילידים באור אוהד ורומנטי: "הם הרבה יותר מאושרים מאיתנו האירופאים....הם חיים בשלווה, שאינה מופרת על ידי תנאי המחיה הקשים. האדמה והים מספקים להם את כל צורכיהם, מבלי שיעמלו".

סוף המסע

לאחר שתוקנה הספינה, חזר קוק לחוף המזרחי, כשהוא מניף על ספינתו את דגל בריטניה. קוק אף העניק שם למקום וקרא לו "ניו סאות' ווילס", המדינה בה ממוקמת כיום העיר סידני, שהפכה לאחת הערים הגדולות והשוקקות בעולם.

מאז הגילוי הזה, התחזק מעמדו של קוק, והוא נחשב לאחד ממגלי העולם החשובים בהיסטוריה. הדוחות והתחקירים אותם כתב במהלך מסעותיו בעולם, מצליחים גם כיום, מאות שנים אחרי שנכתבו, מיליוני קוראים.
מסעו של קוק ביבשת הדרומית, הסתיים ב-13 ביולי 1771, כאשר שב לחופי אנגליה עם 94 ספנים שהיוו את מחציתה של המשלחת.

סופו של הספן הנועז היה דרמטי לא פחות מחייו: בשנת 1779, במהלך קטטה עם ילידים בטהיטי, נדקר קוק למוות. עד היום לא ברור מדוע תקפו אותו הילדים. יש האומרים כי קוק נחשב על ידי בני הוואי לאל לונו, שהופיע בזמן הנכון מבחינת המחזור הפולחני. אולם הזמן בו חזר קוק להוואי לא תאם את לוח הזמנים של האל על פי אמונתם של תושבי המקום, ומשום כך הרגו אותו.

הסבר פחות הירואי ופולקלוריסטי, הוא הסברם של חוקרים אחרים הסבורים כי קוק קיבל את המגיע לו מידי הילידים שראו בו פולש לא רצוי שהתייחס אליהם בבוז. כך או כך, אנשיו של קוק קיבלו בצער ותדהמה את מותו של מנהיגם ושבו לבריטניה בשנת 1780.
גם גורל ילדיו לא שפר עליהם: שניים מבניו של קוק, שהלכו בעקבות אביהם והפכו ליורדי ים, מתו בגיל צעיר ובן אחר שפנה לכמורה, מת בדמי ימיו בעקבות מחלה קשה.

שושלת קוק נגדעה באיבה, אל המורשת הימית המפוארת נותרה בעינה, ותרמה לא מעט להפיכתו של קוק לאחת הדמויות המרתקות והמסקרנות בהיסטוריה.

מידע נוסף על טיולים, אתרי תיירות ונופש בסידני- אוסטרליה ניתן למצוא בכתבות נוספות באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.