סיכום טיול לקובה, קוסטה ריקה ופנמה עם חברת דיסקברי 13 עד 28 למאי 2016
שלום חבר'ה
כפי שהבטחתי, להלן סיכום הטיול שלנו לקובה בחודש מאי 2016. במהלך הטיול דיברנו, אכלנו ונשמנו קובה, קוסטה ריקה ופנמה.
למדנו להכיר את ההיסטוריה, התרבות, האופי והמנהגים של המדינות בהם ביקרנו.
ספגנו הרבה מידע. שמענו שמות של מקומות ואישים הקשורים למקומות אלה. למדנו על גידול הטבק ותעשיית הסיגרים, הסוכר והרום, הבננות והקפה, תעלת פנמה ושמורת האינדיאנים. ביקרנו באתרי טבע, עשינו אומגות, הלכנו על גשרים תלויים וקפצנו קפיצות טרזן.
ההרגשה הראשונית היא ערבוביה של המילים ובלבול מוחלט בשמות המקומות. אני מכיר היטב את ההרגשה. גם אני עברתי את זה. על כן בואו נעבור לפי הסדר על המקומות שביקרנו. כך תוכלו לזהות ולתייג את התמונות שצילמתם. כך הזיכרונות יקבלו כתובת מדויקת יותר.
יום 1. 13 במאי, יום ו'
נפגשנו לפנות בוקר בנתב"ג ויצאנו בטיסת איר פרנס לקובה דרך פריז. עם ערב נחתנו בהוואנה. המדריך המקומי חבייר (Javier) הוביל אותנו למלון שלנו ללילה אחד, מלון קומודורו (Comodoro).
יום 2. 14 במאי, יום שבת
יצאנו לביקור בהוואנה. את הסיור התחלנו בנסיעה לאורך הטיילת הארוכה שעל שפת הים, המלקון (Malecon).
יצאנו לסיור רגלי בעיר העתיקה של הוואנה. עברנו ברחובות המשופצים אשר חיברו את ארבעת הכיכרות של העיר העתיקה, החל מכיכר ארמס (Armes) עם דוכני הספרים סביבו, כיכר סן פרנסיסקוס עם פסל שופן יושב על הספסל, הכיכר העתיקה (Plaza Vieja) המקסימה ובה קמרה אובסקורה אשר מאפשר הצצה אל חיי העיר מגובה הגגות באמצאות מערכת מראות המקרינות את התמונה בזמן אמת על משטח קעור וכיכר הקתדרלה בה היו טמונים עצמותיו של קולומבוס בתקופת השלטון הספרדי. כל הרחובות היו מלאים בדוכני מזכרות, ותושבים מקומיים אשר ממתינים להצטלם עם התיירים בתמורה לתשלום. טיילנו במדרחוב וראינו את הבר האהוב על הסופר ארנסט המינגוואי, לה בודגיטה דל מדיו (La Bodegita del Medio) ואת מלון אמבוס מונדו (Ambos Mundo) בו השתכן. עלינו למרפסת הגג לשתות קוקטייל מרענן ביום החם.
המשכנו אל בית הקברות המפואר על שם כריסטופר קולומבוס. ראינו את אחוזות הקבר המפוארות וביניהם קברי מכבי האש שנספו בשריפת ענק, קברי נשיאים, של הזמר איברהים פרר ושל האישה שמתה בזמן לידה ואהבת בעלה הפכה אותה למקום עליה לרגל של נשים המבקשות להרות וללדת בבטחה.
לאחר ארוחת צהריים נסענו אל המצודה השומרת על הכניסה לנמל, המורו (Moro) ומשם צפינו על העיר הפרוסה מעבר למפרץ.
המשכנו אל כיכר המהפכה. צפינו על הפסל של חוזה מרטי (Jose Marti) האידאולוג המהפכן של קובה במלחמת העצמאות מספרד. מולו על בנין משרד הפנים פניו של צ'ה גווארה (Che Guevara) אשר לאחר המהפכה היה שר הפנים ולידו על קיר משרד התקשורת צלליתו של קמילו סיאנפואגוס (Camilo Cienfuegos) מהפכן נוסף.
בכיכר פגשנו את שלושת המכוניות העתיקות הפתוחות איתן נסענו לסיבוב בהוואנה, דרך בניני האוניברסיטה, הקפיטול וכמובן הטיילת. סיימנו במלוננו החדש, קוינטה אבנידה (Quinta Avenida).
לאחר התמקמות בחדרים וארוחת ערב במסעדה בעיר, יצאנו למופע בנוסח להקת בואנה ויסטה סושיל קלאב (Buena Vista Social Club), באולם הוואנה קפה במלון מליה קוהיבה.
יום 3. 15 במאי, יום א'
יצאנו לביקור במערב קובה, מחוז פינר דל ריו (Pinar del Rio). בשלב ראשון ביקרנו בגן הסחלבים והצמחים האקזוטיים בסורואה (Soroa). המשכנו למפל המים בתחתית העמק. המשכנו למערת האינדיאני (La Cueva del Indio) בו נהגו אינדיאנים שברחו מהספרדים ועבדים להתחבא. ירדנו לעומק המערה ושטנו בנהר התת קרקעי.
התחנה הבאה הייתה ליד ציור קיר ענקי המתאר את התפתחות החיים מהפרה היסטוריה ועד היום. את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה הפתוחה ליד הציור.
המשכנו לנקודת התצפית של מלון יסמינס (Los Jazmines) לתצפית על עמק ויניילס (Vinales). בדרך חזרה עצרנו בחוות טבק בו ראינו את שיטת היבוש של עלי הטבק והדגמה לדרך הכנת סיגרים.
בדרך חזרה להוואנה ראינו את הסרט על התארגנות מחדש של להקת בואנה ויסטה סושיאל קלאב (Buena Vista Social Club) להופעות בכל העולם, לאחר שפורקו בהוראת השלטונות בעבר.
יום 4. 16 במאי, יום ב'
השכמנו מוקדם לטיסת בוקר לעיר סנטיאגו דה קובה, הבירה הקדומה של קובה ובירת המחוזות המזרחיים. מדריכנו חבייר המתין לנו בשדה התעופה. ראשית נסענו למלון מליה המקסים בו אכלנו ארוחת בוקר. אחריו יצאנו לסיור בעיר, אותו התחלנו בגבעת סאן חואן (San Juan) ובו אנדרטאות למשתתפי מלחמת העצמאות של קובה מהספרדים, החיילים הקובנים, האמריקאים וגם הספרדים שהפסידו במלחמה.
ירדנו מהגבעה ונסענו לככר המהפכה לאנדרטת אנטוניו מסאו (Antonio Maceo) מגיבורי המהפכה נגד הספרדים. 23 להבי המצ'טות סימלו את מספר הפציעות שלו בקרבות השונים עד מותו.
נסענו למרכז העיר למוזיאון במחנה מונקדה (Moncada Garrison) מחנה צבאי אותו התקיף פידל עם נאמניו ב-1953 ונכשל. היום המחנה משמש כבית ספר ומוזיאון.
נסענו ללב העיר לביקור בביתו של הכובש הספרדי דייגו וולסקז (Diego Velasquez) המשמש כמוזיאון לצורת המגורים המשלבת ריהוט ספרדי עם בניה בסגנון המורי שהיה נהוג בדרום ספרד.
התחנה הבאה הייתה בבית הקברות איפיגניה (Santa Ifigenia) בו קבור חוזה הרפובליקה של קובה, חוזה מרטי (Jose Marti). ליד הקבר המפואר נערכים חילופי משמרות כל חצי שעה. ראינו את קברים של נשיאים, של משפחת בקארדי, תעשייני הרום, המוזיקאי קומפאי סקונדו ורבים אחרים.
את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדה הממוקמת על הצוק בכניסה למצודת מורו השומרת על הכניסה למפרץ ולנמל סנטיאגו.
לאחר הארוחה ביקרנו בחנות מפעל הרום אל קאניי (El Caney), אחריו נסענו לבית הכנסת של קהילת סנטיאגו שם למדנו להכיר את הקהילה הקטנה.
חזרנו למלוננו למנוחה קלה. אחר הצהריים למדנו ריקודי סלסה ורומבה בבר של המלון.
לאחר ארוחת הערב נסענו למרכז העיר וביקרנו בבית מוסיקה, קאזה די טרובה (Casa di Trova) ונהננו מהמוסיקה והמשקאות.
יום 5. 17 במאי, יום א'
עזבנו את סנטיאגו לעבר מרכז קובה. עברנו דרך העיירה אל קוברה (El Cobre) שפרושה "נחושת" על שם המכרות שלידה. ביקרנו בכנסיה בראש הגבעה (בזיליקה) הקדושה ביותר בקובה, Basílica Santuario Nacional de Nuestra Señora de la Caridad del Cobre – "המקדש הלאומי של גבירתנו של הצדקה". פסל של כ-60 ס"מ בגלימה צהובה שהוכרה כפטרונית של קובה ואשר נמצאה על ידי ילדים אינדיאנים ועבד. בדרך אליה נמכרו זרי חמניות בצבע הגלימה.
המשכנו לעיר בייאמו, מקום הולדתו של קרלוס מנואל דה סספדס (Carlos Manuel de Céspedes), אשר נלחם לשחרור העבדים ופרסם את הצהרת העצמאות של קובה, ובזה החל את מלחמת עשר השנים. באיימו היא בירת מחוז גרנמא (Granma) אשר נקראת על שם הספינה איתה ניסו פידל וצ'ה לפלוש לקובה ב-1956. ביקרנו במוזיאון שבבית הולדתו. לאחר זמן חופשי במדרחוב של העיר, אכלנו ארוחת צהריים במלון שלצד המוזיאון והמשכנו ליעדנו הבא, העיר קמאווי (Camaguey). יצאנו לסיור בעיר על גבי ריקשות אופניים. עברנו דרך הכיכרות הראשיים ועצרנו לביקור אצל האמנית מרטה חימנז (Marta Jimenez), עם פסלי ברונזה של נשים מרכלות ברחוב וציורי ופסלי אותן נשים בגלריה שלה. לאחר ארוחת הערב יצאו חלק מהחברים לטייל במדרחוב הסמוך למלון.
יום 6. 18 במאי, יום ב'
עם בוקר יצאנו מקמאווי. בדרך נכנסנו לבית העלמין היהודי.
ביקרנו בעיר סנקטי ספיריטוס (Sancti Spiritus) שפירוש שמה הוא "רוח הקודש". צפינו על הגשר העתיק שעל נהר יאיאבו (Yayabo). ביקרנו בכיכר ריחו (Rijo) אשר נקרא על שם רופא שהקדיש את עצמו לסיוע לעם הפשוט ונרצח בעת שוד, וסיימנו בפארק סרפין סאנשז (Serafin Sanchez) אשר נקרא על שם גיבור מקומי במהפיכה נגד ספרד. סביב הפארק שהוא למעשה כיכר במרכז העיר מוסדות ציבור רבים, ושם גם אכלנו ארוחת צהריים.
אחר הצהריים נסענו לעמק אינחניוס (Valle de los Ingenios), שהיה בעבר מרכז תעשיית הסוכר. ביקרנו באחוזת מאנאקה איזנאגה (Manaca Iznaga), שם ראינו בית אחוזה אופייני עם חלונות ודלתות ענקיים ותקרה גבוהה אשר אפשרו את קרור הבית גם בימים החמים. במרפסת התנדנדנו על כסאות נדנדה.
עלינו למגדל התצפית בגובה 45 מטר, אשר מחולק ל-7 קומות. המגדל שימש את בעל האחוזה לפקח על העובדים בשדות, והפעמון שהיה בעבר בראשו המגדל סימן את שעות השינה והעבודה.
נסענו לטרינידד (Trinidad), עיר עתיקה מקסימה מרוצפת בחלוקי נחל. את הביקור התחלנו בסדנת הקרמיקה של אמן מקומי, אל אלפרדו – קאזה צ'יצ'י (Casa Chichi – El Alfaredo). נכנסנו למרכז העיירה וביקרנו בשוק המקומי ולבסוף נכנסנו למועדון קנצ'אנצ'רה (Canchanchara). בזמן ששמענו את התזמורת הנהדרת התכבדנו בקוקטייל אשר נקרא על שם המועדון. חזרנו לככר המרכזית פלאזה מאיור (Plaza Major) שבמרכז העיר העתיקה וסביבו מבנים שהפכו למוזיאונים.
נסענו למלוננו באתר הנופש שעל חצי האי אנקון. האירוח במלון היה על בסיס הכל כלול וקיבלנו חבק על הידיים. התוכנית לערב הייתה להגיע למועדון המוסיקה שעל המדרגות ליד הקתדרלה, אבל הגשם שיבש תוכניות אלה. הסתפקנו בתוכנית הבידור במלון.
יום 7. 19 במאי, יום ג'
עם בוקר חזרנו לביקור במרכז טרינידד. ביקרנו במוזיאון הפרובינציה שם ראינו את תולדות העבדים, תעשיית הסוכר ותנאי החיים של בעלי האחוזה.
המשכנו לעיר השכנה סיינפואגוס (Cienfuegos) שפרושו מאה להבות. עיר על חוף הים שאוכלס במשפחות אמידות שעסקו במסחר וספנות. חלקם ממוצא צרפתי שהגיעו לאיזור מהאיטי, לאחר מרד העבדים שם. ראשית ביקרנו בארמון משפחת ואלה (Palacio de Valle) האקלקטית בה התערבבו סגנונות בניה מורים עם גותי, הודי ונאו קלאסי. עלינו לגג לתצפית על המפרץ ולהנות מקוקטייל קר כיאה לקובה.
ביקרנו במרכז העיר המסוגנן, בתיאטרון טרי (Terry Theater) בו הופיע הזמר קארוסו וראינו את המבנים המשופצים סביב הכיכר המרכזית.
את ארוחת הצהריים אכלנו בעיר סנטה קלארה (Santa Clara) במסעדת Los Caneyes אשר נקראת על שם שבט ילידים שחי באזור. העיר נקראת עיר הגיבורים כיון שבה התנהלו הקרבות בהם הוכרע הדיקטטור בטיסטה אשר ברח לחו"ל עם פנסיה יפה.
ביקרנו באתר הרכבת שפוצצו חייליו של פידל וצ'ה ולסיום ביקרנו באנדרטה ובמאוזוליאום של צ'ה גווארה (Che Guevara).
נסענו דרך פרדסי הדרים אשר ניטעו בסיוע יועצים ישראלים אל אתר הנופש המפורסם ביותר בקובה - ואראדרו (Varadero) על בסיס הכל כלול. בערב צפינו בהופעה של צוות הבידור המקומי ונהננו מהמשקאות בבאר.
יום 8. 20 במאי, יום ד'
יום של כיף המתין לנו. קודם קיבלנו ג'יפ לכל ארבעה נוסעים. המשכנו בנסיעה בדרכי עפר אל חוף אלמוגים (Playa Coral), שם נכנסנו לתצפית על האלמוגים בעזרת שנורקלים. המשכנו לנהר קאנימר (Canimar). לאחר מופע ריקוד של הילידים יצאנו לשייט של כיף על סירות מנוע על הנהר, וצפינו על בעלי החיים שעל הגדה.
נסענו לארוחת צהריים ומשם הגענו לרחצה במימיו הצלולים של מערת סאטורן (Cueva de Saturno). חזרנו למלוננו, להנות ממתקני המלון.
יום 9. 21 במאי, יום ה'
יום אחרון בקובה. לאחר ארוחת הבוקר נסענו לכיוון הוואנה. בדרך עצרנו לתצפית על אחד הגשרים המרשימים בקובה, גשר באקוניאגואה (Puente de Bacunayagua). בתצפית קנינו פינה קולדה שהוגשה באננס שרוקן מתוכנו.
המשכנו למעגן הדייגים בעיירה קוהימר (Cojimar) שם קיבל המינגוואי את השראתו לספר "הזקן והים" שזיכה אותו בפרס נובל. לשמחתנו התקיים ליד המעגן יום של הופעות ריקודים של הנוער העירוני.
את ארוחת הצהריים אכלנו בכניסה למצודת La Cabana שם התחתן צ'ה גווארה עם אישתו השניה, הקובנית.
לסיום נסענו למוזיאון הרום שם ראינו את תהליך הכנת המשקה הלאומי של קובה, ואפילו זכינו לטעום ממנו.
אמרנו שלום לקובה והמשכנו לשדה התעופה לטיסתנו לקוסטה ריקה דרך אל סלבדור.
עם הנחיתה פגשנו את מדריכנו אלפונסו, . יצאנו למלוננו "לנדס אין לאב" (Lands in Love) ביערות קוסטה ריקה. המלון בבעלות חבורת ישראלים הדוגלים בשמירה על הסביבה ומתן מקלט לבעלי חיים נטושים. הארוחות צמחוניות אבל משביעות וטעימות.
יום 10. 22 במאי, יום ו'
יום של אקסטרים.
לאחר ארוחת הבוקר יצאנו אל פסגת ההר השכן שם הולבשנו ברתמות וקסדות והתחלנו בקנופי (Canopy=צמרות עצים) שהוא השם המקומי לגלישה באומגה. בין הגלישות קפצנו גם קפיצת טרזן.
לפני ארוחת הצהריים קיבלנו מנעמה, מנהלת המסעדה וממלאת מקום מנהל המלון על הרעיון העומד מאחורי הפרויקט המשותף של חבריה.
לאחר ארוחת הצהרים אמרנו שלום למלון ויצאנו אל איזור הר הגעש ארנל והאגם המלאכותי ארנל שלידו. עלינו להרים והתחלנו במסע ביער הגשם, שם עברנו על מספר גשרים תלויים, תוך היכרות מקרוב עם הצמחיה והחי שביער.
נסענו למלוננו שלרגלי הר הגעש ארנל. לאחר התמקמות בחדרים ומנוחה קצרה נסענו לשחיה לילית במרחצאות באלדי (Baldi). טיילנו בין הבריכות והמפלים בעלי הטמפרטורות השונות עד מועד ארוחת הערב. לאחר הארוחה חזרנו למלוננו.
יום 11. 23 במאי, יום שבת
יצאנו לאיזור מונטה ורדה (Monteverde) – ההר הירוק, שמורת יער עננים. בדרך הקפנו את אגם ארנל. ביקרנו בחוותו של דון חואן ולמדנו על גידול הקפה ואכלנו ארוחת צהריים. המשכנו אל החממות בהם מגדלים פרפרים מכל הסוגים.
התמקמנו במלוננו אל אסטבלו (El Establo = האורווה( אשר הוקם באיזור בו היתה התיישבות של קווקרים אמריקאיים בשנות ה-50 אשר התנגדו למלחמת קוריאה. תושבי המקום התנגדו לפיתוח האיזור ועל כן הגענו להר בדרכי עפר.
לאחר ארוחת הערב יצאנו לטרק לילה ביער.
יום 12. 24 במאי, יום א'
בתחילת היום יצאנו לטרק ביער העננים ולמדנו על ההבדל בין יער גשם ליער עננים. נסענו לכיוון חוף האוקיינוס השקט. לאחר ארוחת הצהריים המשכנו אל מפעל גבינות לביקור קצר.
הגענו לנהר טרקולס (Rio Grande de Tarcoles) שם שטנו בסירה גדולה לספא רי תנינים. צפינו על תנינים, ציפורים ובעלי חיים נוספים אבל את ההצגה גנבה פרה אשל נפלה מגדת הנהר על חופו ואנו עקבנו במתח אחר הנסיונות לחלץ אותה לפני שהתנינים יגלו אותה. עד היום אנו במתח ולא יודעים את תוצאת נסיונות החילוץ.
ביציאה ממעגן הסירה צפינו במחזה מרהיב של עשרות תוכים צבעוניים אשר מתגוררים בין ענפי העצים באיזור.
לעת ערב הגענו למלוננו, שם אירחו אותנו לארוחת ערב עם הופעת פולקלור של להקה מקומית
יום 13. 25 במאי, יום ב'
יצאנו לשמורת מנואל אנטוניו שעל שפת האוקינוס השקט. ביער ראינו איילה, ציפורים, קופים ושלישיית ראקונים שניסו לגנוב מתיקי המתרחצים בחוף. לאחר רחצה בים פנינו לעבר גבול פנמה. בדרך עצרנו לארוחת צהריים.
בגבול עברנו תהליך יציאה מקוסטה ריקה וכניסה לפנמה, שם קיבל אותנו מדריכנו חוזאנל (Josanel) או בקיצור חוזה. לאחר השלמת מעבר הגבול עצרנו במרכז הקניות הסמוך, באיזור סחר חופשי, לקניות בחנות כל בו ענקית.
המשכנו למלוננו בעיר דוד.
יום 14. 26 במאי, יום ג'
יצאנו עם בוקר לכיוון פנמה סיטי.
ביקרנו במרכז המבקרים מירהפלורס של תעלת פנמה. צפינו על התעלה והאניות העוברות בתוך תאי הציפה שבעזרתם הם יורדים לקראת יציאתם לאוקינוס השקט. ראינו את התצוגות השונות בהם ממחישים את דרך תפקוד התעלה.
ביקרנו בעיר העתיקה בה צפינו בסגנונות בניה רבים, בניה קולוניאלית לצד מבנים קלסיים.
המשכנו לסיור פנורמי של העיר החדשה בה ראינו את גורדי השחקים הרבים והרחובות הרחבים והמודרניים.
יום 15. 27 במאי, יום ד'
ביום האחרון יצאנו לשמורת צ'אגרס (Chagres) ובני שבט אמברה (Embra) שפרוש "אנשים". ראינו בדרך אליהם שטנו בסירות קאנו ארוכות וממונעות. ביקרנו בכפר טיפוסי וזכינו לאירוח במבנה מיוחד המיועד לכך. ראינו מופע פולקלור והשתתפנו איתם בריקודים ואכלנו ארוחה מסורתית .
לאחר הביקור חזרנו לפנמה סיטי. בדרכנו לשדה התעופה עצרנו להשלמת קניות ומתנות במרכז קניות הסמוך לשדה התעופה.
עם ערב עלינו על המטוס בשובנו לישראל דרך חניית ביניים קצרה בפריז.
זה היה הטיול שהיה. אני מקווה שעזרתי לכם להיזכר בכל המקומות בהם היינו. רק כך, לאחר שהעליתי בכתב את סיפורנו, ניתן לקבל את הממדים האמתיים של המסע שעשינו, את היקף האתרים בהם ביקרנו והחוויות שחווינו.
אני מקווה שתזכרו את הטיול כאחד המעניינים בהם השתתפתם. אני מקווה שהצלחתי להעביר לכם את החוויה הקובנית במוסיקה, במשקאות ובטבק ואת החוויה בקוסטה ריקה, בנופים הגיאוגרפיים, ההרפתקאות ביערות וההרים.
תודה על המילים היפות שכתבתם לי בוואטסאפ. זה הדלק שמניע אותי להמשיך להשתדל בטיולים הבאים. אשמח לשמוע מכם, ואולי נפגש גם בטיולים נוספים במקומות חדשים. ואם פגעתי במישהו במהלך הטיול, אני מבקש את סליחתו.
להתראות,
מיכאל גיא וחברת דיסקברי
לטיולים שלנו לקובה קוסטה ופנמה היכנסו ללינק כאן