כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

דיסקברי טיול עולמי | טיול לבנגקוק

גורדי שחקים לצד מקדשים עתיקים, שווקי רחוב לצד מרכזי קניות חדישים ותחבורה מודרנית לצד ריקשות מסורתיות: זוהי בנגקוק עיר של ניגודים, מוקד תיירותי מושך, ובסיס נוח ליציאה לטיולים בתאילנד


כתב וצילם: שבתאי דניאל


בנגקוק (Bangkok) היא סינתזה חד פעמית של מזרח ומערב, מזיגה ייחודית של תרבות תאית עם תחכום מערבי מודרני. כבר מהמטוס נגלה למבקר נוף עוצר נשימה של קו רקיע המורכב מגורדי שחקים ומלונות פאר, ומנוקד בצריחי כ-400 המקדשים ומתחם הגראנד פאלאס. המבנים המסורתיים מעוטרים במוטיבים פולקלוריסטים מזרחיים כמו הגרודה - ציפור תעופתו של האל וישנו, או נאגה - הנחש המיתולוגי מרובה הראשים, ולצדם מתנשאים לשמיים מגדלי זכוכית ופלדה ויתר מוטיבים ארכיטקטוניים אולטרה מודרניים סטייל מנהטן, היוצרים יחד שילוב שאין שני לו בעולם.

טיול בבנגקוק חושף דו קיום מופלא המתקיים גם ברמת הרחוב - בשווקים המסורתיים והצבעוניים,  לצדם של מרכזי הקניות הממוזגים המעודכנים בכל מותגי האופנה הבינלאומיים. בתחום התחבורה מתבטאת הדואליות הנהדרת בסינתזה שבין הרכבות המודרניות - הרכבת העילית והרכבת התחתית החדשה - לבין המולת כלי הרכב העממיים המסורתיים דוגמת ה"טוק טוק" המפורסם - תלת אופן שהוסב למונית מאולתרת או האוטובוסים המיושנים המציעים נסיעה ללא מזגן תמורת פרוטות.


פסל בארהמה. צילום באדיבות וויקימדיה, lerdsuwa, רשיון GNU
פסל בארהמה. צילום באדיבות וויקימדיה, lerdsuwa, רשיון GNU
 

 

10 מיליון תושבים חייכנים

העיר בנגקוק, היושבת על גדות נהר הצ'או פראיה (Chao Phraya), מונה כעשרה מיליון תושבים חייכניים ומסבירי פנים. התעלות הרבות החורצות את פניה שתי וערב העניקו לה את הכינוי "ונציה של המזרח". חיים שלמים מתנהלים על גדות התעלות והנהר: מוניות נהר, סירות תעבורה ומטען, שווקים ססגוניים הצפים על פני המים ובתי עץ ציוריים השוכנים על גדות התעלה.
למרות האווירה הסואנת והתוססת, מרגישים שאין זה עוד כרך מודרני רגיל בנוסח המערב. הלך הרוח השורר ברחובות מהווה תזכורת לכך שלמרות גורדי השחקים זוהי אינה מנהטן. התושבים אדיבים וסבלנים, בניגוד מוחלט להמון חסר הסבלנות הדוהר ברחובות ניו יורק. בבנגקוק, נזירים מחויכים עם עיניים מצועפות יחלפו על פניך וישרו רוגע על סביבתם.  בקצרה, טיול בבירה התאילנדית אינו דומה איפה לשום טיול ביעד תיירותי מערבי, כזה או אחר. 

 


ארמונות ומקדשים

 

בנגקוק נוסדה בשנת 1782 תחת השם המקורי בנג-מוקוק (Bang Mokok - בתרגום מילולי "השזיפים והזיתים"), שתאם את אופיה החקלאי. התאילנדים, לעומת שאר העולם, מכנים את בירתם קרונגתפ (Krung Thep) - עיר המלאכים. 
מתחם ארמון המלוכה (Grand Palace), נחשב לאתר החשוב ביותר בבנגקוק ובתאילנד כולה. אין פלא איפה שתיירים מכל העולם באים לבקר בו ולהצטלם לצידו.  מקדש וואט פרה קאוו (Wat Phra Kaeo) שבתוך הארמון נחשב לקודש הקודשים. המבקרים והתיירים  במקדש נדרשים ללבוש לבוש צנוע ולחלוץ נעליים ונאסר עליהם לצלם במקום. במקדש נמצא ה-Emerald Buddha, פסל הבודהה המפורסם החצוב מגוש ענק של אמרלד ונחשב למגן ממלכת סיאם ולאחד מסמליה הבלתי מעורערים של המדינה. 
המקדשים הם מוטיב בולט מאד בנוף של בנגקוק, ואחד המאפיינים העיקריים שלהם הינו הניגוד הקיצוני בין עושרם החומרי לבין העוני והדלות של בתי המגורים שסביבם. התופעה מעניינת במיוחד לאור העובדה שאותו המון דל אמצעים הוא זה שבונה, מתחזק ושומר בתרומותיו את מוסדות הדת והמלוכה.
המקדש הגדול והעתיק ביותר בבנגקוק הוא מקדש וואט פו (Wat Pho). המקדש מכונה גם מקדש "בודהה השוכב" על שם פסל הבודהה הענק שנח בתנוחת נירוונה באחד מביתניו. גובה הפסל 15 מטרים ורוחבו 46 מטרים. 
תופעה ייחודית ומדהימה הוא מקדש הרחוב ארוואן שבמרכז העיר, צמוד למלון הייאט. המקדש נבנה בהמלצת "מומחים לרוחות" בעקבות סדרת אסונות שפקדו את המלון בתחילת דרכו, ובעקבות ההצלחה הפך המקום אתר לעלייה לרגל עבור מאמינים המבקשים כי משאלותיהם יתגשמו. מקדש מיוחד נוסף, הנחשב אף הוא ליעד תיירותי פופולארי, הוא הלינגם, מאחורי מלון הילטון. המקדש מתהדר  באברי מין זכריים עשויים עץ או אבן. המקום נבנה לכבוד אלת הנשיות והפריון ומושך מאמינות ותיירות המקוות לזכות בפריון.

 

 מקדש בתאילנד, צילום באדיבות וויקימדיה, רשיון GNU
מקדש בתאילנד, צילום באדיבות וויקימדיה, רשיון GNU
 

 
סקס בעיר הגדולה

 

בעיניים מערביות נוטים לעיתים קרובות לראות את בנגקוק כעיר של מכוני מסאג', סקס ומועדוני לילה ברובע הפיתויים פאט פונג (Pat Phong). בפועל, גם בתחום זה שולטת בבנגקוק הדואליות. מחד, הקוד התרבותי התאילנדי דוגל בצניעות ובסגפנות קיצוניים, אך מאידך מגלה סובלנות כלפי תופעת הזנות הנפוצה בתאילנד, בין היתר בשל מצוקה כלכלית. 
יתרה מכך, קיימת נטייה לבלבל את היוצרות ולהתייחס למסאג' התאילנדי כאל מילה נרדפת לסקס, בעוד שבפועל יש סוגים רבים של מסאג' - רובם ככולם חפים ממשמעות מינית. המסאג' התאילנדי נחשב ממש למוסד בעיר, ובמסגרתו נותר המטופל לבוש. לעומת זאת ניתן כמובן לקבל מסאג' ארוטי יותר - ה"בודי בודי", המתבצע כשהמטפל והמטופל עירומים. לצד מכוני המסאג'ים פועלים בעיר מועדוני לילה המציעים מופעי מין הממחישים את סגולותיו המופלאות של השריר הוואגינלי אשר משכיל במסגרת המופע לירות חצים, לשגר בננות וכדורי פינג פונג ולמרבה הזוועה גם להוציא מתוכו סליל של סכיני גילוח. לא מומלץ לבעלי לב חלש, לחץ דם ונשים בהריון.
סוג נוסף של מועדונים הם מועדוני הקברט הטארנסווסטייטי המציגים מופעים מוסיקליים הומוריסטיים של ליידי בויס - בנים שנראים כנשים יפות וחטובות. לצד עולם העיסויים ומופעי הסקס, ניתן כמובן לראות בשפע נערות רבות, חלקן למרבה הצער רכות בשנים, המלוות תיירים בוגרים וממומנות על ידיהם.