נופש באתונה - יוון

רבים מהתיירים המגיעים לנופש באתונה באים להתחקות אחר המיתולוגיה היוונית, לטייל אחר אוסף האגדות והסיפורים המתמקדים בחיי האלים, בני התמותה וחצאי האלים, המהווים תערובת מרתקת בין אמונות, מסורות ופילוסופיה יוונית קדומה

מאת: צוות דיסקברי


 

אתם, התיירים לעתיד, המתכננים נופש או חפצים לטייל במסלוליה השונים של אתונה (Athens) בוודאי שמעתם על סיפורי המיתולוגיה היוונית. לפני שלושת אלפים שנה צמחו ביוון (Greece) המיתוסים, שגיבוריהם מציתים את דמיוננו והם מהווים נדבך חשוב בתרבותנו. הביטויים השגורים בפינו , "עקב אכילס", "סוס טרויאני", "תסביך אדיפוס" ועוד, מקורם באותם סיפורי מיתולוגיה. סיפורי הגבורה והעלילות של האלים, הרומנים הסוערים, הבגידות והרציחות – כל אלו ועוד הם בין מקורות ההשארה החשובים ביותר של אמנים על תחומיהם השונים בתרבות המודרנית. הנה דוגמאות של כמה מסיפורי הבלתי נשכחים של המיתוסים היוונים: מיתוס על חלוקת האדם לגבר ואישה, המבול היווני, גיזת הזהב, פיגמאלויון וגאלאתיאה ואיך אפשר שלא להזכיר את תיבת פנדורה.

 

לידת הרקולס, ציור: Jean Jacques Francois Le Barbier , מאת: ויקיפדיה
לידת הרקולס, ציור: Jean Jacques Francois Le Barbier , מאת: ויקיפדיה

 

היוונים הקדמונים ניסו להסביר את היווצרות העולם, ואת אופן התנהלותו. מתוך כך צמחו סיפורי המיתולוגיה והאלים המככבים בהם. הנה כך למשל בסיפור תיבת פנדורה: פנדורה הייתה האישה הראשונה שעוצבה על ידי זאוס כחלק מהעונש שלו למין האנושי על כך שגנבו ממנו את סוד האש. האל הרמס הכין לפנדורה קופסה, אמר לה לא לפתוח אותה לעולם, ונתן לה את הסקרנות. יום אחד, הסקרנות של פנדורה גברה עליה, והיא פתחה את הקופסה. במעשה זה, שיחררה פנדורה את כל האסונות לעולם פנדורה אמנם מיהרה לסגור את הקופסה, אבל חתמה בתוכה את התקווה בלבד. העולם נשאר עגום וקר לתקופה ארוכה, עד שפנדורה פתחה את התיבה שוב ושיחררה את התקווה לעולם. סיפור זה אמור להסביר את המקור לתקווה ולאסונות בעולם.

היוונים האמינו שכל תופעה המצויה בטבע היא יצירתם של האלים. הרעם, הברק, האש, המים ולמעשה כל תופעה קטנה כגדולה בטבע – לכל אחד מהם היה אל מיוחד האחראי רק לו. לפיכך, כמות האלים הייתה עצומה: אלים מקומיים שייצגו אזור מסוים, ואפילו כפרים ספציפיים, אלים של תחומי עיסוק שונים, אלים של נהרות ומעיינות, וכיוצא בזה. האלים היו כולם בעלי תכונות אנושיות, מהצורה החיצונית וכלה בתחושות הקנאה והכעס שלהם, ונבדלו מבני האדם רק בכוחם הפיסי הגבוה ובהיותם בני אלמוות. לא פעם אופיינו האלים במעשים נוראיים: הם רצחו, אנסו ובגדו בחבריהם, אך בהבדל מבני האדם, אסור היה לבקר אותם על מעשיהם. 

רומי, שכבשה את יוון (Greece), אימצה מן היוונים את המיתולוגיה, ולכן במיתולוגיה הרומית מופיעים סיפורים כמעט זהים, אבל בשמות שונים. חלק מן האלים מוכרים יותר בשמותיהם הרומיים מאשר בשמותיהם היווניים, כמו ארוס, שמוכר יותר בשמו הרומי קופידון.

בשונה מהאמונות היהודית, הנוצרית והמוסלמית, היוונים הקדמונים לא האמינו שהאלים שלהם יצרו את היקום, אלא להפך: היקום יצר אותם. בטרם היו האלים, היו השמים והארץ, ההורים הראשונים של היקום כולו, והטיטאנים היו ילדיהם. האלים האולימפיים, זאוס, אחיו וצאצאיהם, היו ילדיהם של אותם טיטאניים אגדיים. הם היו אלו שעמדו בראש הפנתיאון, והיו לאלים החשובים והעצמתים ביותר. משכנם - בפסגת האולימפוס, ההר הגבוה ביותר ביוון. שם הם ערכו משתאות בהם אכלו את האמברוזיה, מזון האלים, ושתו את הנקטר, משקה האלים. 

 

הרקולס, ציור: אנטוניו פולוניו, מאת: ויקיפדיה
הרקולס, ציור: אנטוניו פולוניו, מאת: ויקיפדיה

 


עולם בני האדם לא היה מנותק מעולם האלים. האלים התהלכו בעולם האנושי, ולא פעם קיימו יחסים מיניים עם בני האנוש, כמו גם רומנים סוערים שהובילו לעיתים לנישואין. כזה היה זאוס, שהרבה להתנות אהבים עם בנות האדם. כתוצאה מיחסים אלו נולדו חצאי אלים, שהם למעשה בני אדם בעלי תכונות מיוחדות.

הרקולס חצי האל

באופן כללי, יחסי האלים עם בני האדם מורכבים ומפותלים. מדובר ביחסי שנאה, אהבה שמעורבים בהם גם רגשות קנאה, הערצה ופחד. אחת הדוגמאות המפורסמות לחצי אל הוא הרקולס. הרקולס היה הבן של מלך האלים היוונים, זאוס, ובת התמותה אלקמני (אשת אמפטיריון). הרקולס היה מטייל במסלוליה של יוון (Greece) העתיקה ולוחם בשם האלים האולימפיים כנגד כוחות השאול. משמעות השם הראקלס הוא "תהילת הרה"; השם "הרקולס" הוא הגרסה הרומית לשם. פולחן הרקולס היה נהוג הן בתרבות היוונית והן בתרבות הרומית.

לפי האגדה, חשק זאוס, ראש האלים היוונים, באלקמני. כדי לשטות בה התחזה לבעלה בזמן שזה נעדר וקיים איתה יחסי מין. מפגש זה הוליד את הרקולס, שבזכות מוצאו מן זאוס היה בעל חוזק על אנושי. האלה הרה, אשתו של זאוס, הידועה באגדות היווניות כאישה נוטרת טינה ונקמנית, שנאה את הרקולס מיום היוולדו בגלל בגידתו של זאוס שהובילה ללידתו. היא רדפה את הרקולס כל ימי חייו, ורבות מהאגדות על הרקולס מתוארות על רקע זה.

כך למשל כבר בהיותו תינוק שלחה הרה שני נחשים כדי להרגו בעריסתו. למשמע הקולות שנשמעו מן חדר הילדים, נזעקו הוריו אל החדר. הם גילו את הרקולס, שכבר אז ניחן בכוח בלתי מצוי, צוחק ובידיו שני נחשים מתים לאחר שרצץ את גולגולתם, בעוד אחיו צורח מפחד. מסופר שאת מורו לנגינה לינוס הרג בשוגג בעת זעמו בעזרת נבלו, כאשר זה דרש ממנו להקפיד על שעות הנגינה שלו. אמפיטריאון חשש שתקריות מסוג זה יישנו ולכן שלח את בנו לחיות בין הרועים. עד היום ידועים טיוליו של הרקולס, חצי האל והרפתקאותיו ברחבי העולם, דבר שאין לקחתו כמובן מאליו בהתחשב במאות השנים שחלפו מאז היו נפוצים ביוון (Greece) סיפורי המיתולוגיה.

 

אלקטרה, בתו של אגמנון המלך היווני שנלחם בטרויה, מאת: ויקיפדיה
אלקטרה, בתו של אגמנון המלך היווני שנלחם בטרויה, מאת: ויקיפדיה

 


שורשיה של המיתולוגיה היוונית נעוצים במיתולוגיות הבבלית, הפרסית, הכנענית, המצרית והיהודית (קרי סיפורי התנ"ך). המיתוסים היוונים התגבשו לאורך מאות שנים, וע"י מספרים רבים. סיפורי המיתולוגיה לא היו כתובים בתחילה, והם עברו מפה לאוזן. את המיתוסים נהגו לשיר ולספר באירועים חברתיים וציבוריים, כמו גם בבתים פרטיים. לאחר שנים שהם היו למעשה תורה שבעל פה, הסיודוס והומרס העלו אותם על הכתב במאה הראשונה לספירה. גרסאות הסיפורים של שני המשוררים אינן תואמות, ובנושאים מסוימים ניתן למצוא סתירות מהותיות. הומרוס הוא היוצר הקדום מבין השניים. המקור העיקרי לסיפורי המיתולוגיה שלו הן הפואמות איליאדה ואודיסיאה המתוארכות למאה השמינית לפנה"ס. 

המשורר מתאר את האלים בדומה לשושלת מלוכה עם חצר אצילים המהווים משפחה רחבה. הוא כמעט אינו מתייחס לסיפור הבריאה ותולדות העולם, אלא לעלילות האלים האולימפיים ושאר גיבורי המיתולוגיה. בשירתו נתן בסיס לדת האולמפית הממוסדת. הסיודוס תיאר את הבריאה ותולדות העולם בפואמה "תיאוגניה". פואמה זו נכתבה כנראה מספר עשרות שנים לאחר הפואימות של הומרוס. כחלק מתיאור הבריאה מספר המשורר על האלים ומורגשת בסיפוריו השפעתן של המיתולוגיות המזרחיות. על סיפורי אלים אלה מבוססת הדת היוונית הכתונית הפרטית, המסתורית יותר וכנראה גם הקדומה יותר מזו הבאה לידי ביטוי אצל הומרוס.

ניתן לומר שהתיירות ביוון (Greece) בכלל, והתיירות באתונה (Athens) בפרט, הן טיול לעבר היווני המפואר. חלק בלתי נפרד מעבר זה הן אותם אוסף אגדות ומיתוסים מקסימים שהעולם גדל עליהם ומהווים השראה לאמניו. התיירים המגיעים לאתונה בעקבות הסיפורים ישמחו לדעת שאלו עדיין הם חלק בלתי נפרד מהעיר.
 

לחברות אל על, אולימפיק ו-וואי אי, מסלולי טיסות מישראל לאתונה, המתקיימות מידי יום. בעונת הקיץ יוצאות טיסות שכר רבות. ניתן להגיע לאתונה גם דרך הים. 

מידע על טיסות, דילים, נופשונים, בתי מלון, השכרת רכב, קלאבים, מועדוני נופש, חופשות, טיולים, חופשה בדקה ה-90, ספא, כרטיסי טיסה, טיולים מאורגנים, נופש ברגע האחרון ניתן למצוא באתרי התיירות של סוכנויות הנסיעות:אופיר טורס, איסטא, שטיח מעופף, גוליבר, הדקה ה-90, צבר, קשרי תעופה, ארקיע ועוד. מידע נוסף על אתרי תיירות, נופש, טיולים ומסלולים ניתן למצוא באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.

 

טיולים ליוון