בתי קפה מסוגננים, חלונות ראווה מצוחצחים, שדרות רחבות ידיים בהן מבנים מרשימים והולכי רגל שנראים כאילו יצאו היישר מירחון האופנה "ווג", הם חלק ממאפייניה של העיר מילאנו, היפהפייה עם הסגנון. אבל מילאנו היא לא רק בירתו השוקקת של חבל לומברדיה, המחוז העשיר והמיושב ביותר באיטליה אלא גם  בירתה הכלכלית, המסחרית והבנקאית של איטליה. מילאנו היא העיר השנייה בגודלה בארץ המגף במספר תושביה (1.3 מיליון) ובחשיבותה המדינית והתרבותית. במטרופולין אדיר המימדים שצמח סביבה חיים כ-7.5 מיליון תושבים (המטרופולין הרביעי בגודלו באירופה אחרי לונדון, פריז וחבל הרוהר).

 

ב-11.05.1946 ניצח המאסטרו ארתורו טוסקניני על פתיחתה המחודשת של הלה סקאלה (האופרה של מילאנו) שניזוקה קשות מהפצצות המלחמה. אירוע זה נתן את האות לתהליך  שיקום העיר ואת היציאה לדרך חדשה. התעשייה והבנקאות החלו לשגשג, והעיר מילאנו הלכה והתפתחה. שנות ה-80 של המאה ה-20 היוו את תור זהב של תעשיית האופנה. מאז מידי שנה בסתיו, מתקיים בעיר שבוע האופנה, המושך אליו את שועי איטליה ועשירה, יפים, יפות ומפורסמים מכל העולם. תצוגת האופנה שנערכת בסוף שבוע האופנה, מהווה את גולת הכותרת בשבוע זה,  והיא חלק בלתי נפרד ממסורת מפוארת של עיצוב איטלקי ושוואו במיטבו. אבל מילאנו אינה רק שם נרדף ליופי ונהנתנות. זוהי העיר שהובילה בשנת 1992 את הזעזוע הפוליטי המשמעותי ביותר בעידן איטליה הרפובליקאית כאשר בה החלו הגילויים והחקירות של קצין המשטרה אנטוניו די פייטרו אודות הקשר הגורדי שבין המפלגה הדמוקרטית הנוצרית למאפיה שבסיציליה. החיים הדינמיים, הפרודוקטיביים ואפשרויות התעסוקה הרבות, הפכו את  מילאנו במאה ה-21 לאחת הערים המובילות באירופה. למרות נטישה עקבית של תושבים שלא רואים בה מקום ראוי לגדל בו ילדים, מצב תעברותי קשה ולאחרונה מרכז מהגרים בלתי פוסק, נחשבת מילאנו למרכז כלכלי ותרבותי ולעיר שנותנת את הבון -  טון בכל מה שקשור לרמת חיים גבוהה.

מסע בזמן 

ההיסטוריה של העיר מחזירה אותנו למאות ה-9 עד ה-6 לפני הספירה, אז נוסדה העיר על ידי הקלטים. פחות מ-500 שנים מאוחר יותר, בשנת 222 לפנה"ס נכבשה מילאנו על ידי הרומאים והם אלו שהעניקו לה את משמעות שמה הנוכחי המסביר את מיקומה הגיאוגרפי - Mediolanum באמצע המישור. כשהאימפריה הרומית גדלה והיה צורך לפצלה לשניים, עזבו הקיסרים את רומא לעיר הצפונית בעלת המיקום המועדף. מילאנו הייתה העיר בה בשנת 313 הכריז הקיסר קונסטנטינוס על הצו המפורסם שהשפיע רבות על אגן הים התיכון באותה תקופה - הכרתו של הקיסר הרומי בנצרות והפיכתה לדת הרשמית של הקיסרות הרומית. במאה הרביעית זכתה מילאנו להיות בירת האימפריה הרומית המערבית לתקופה קצרה בעת שלטונם המקביל של תאודוסיוס הראשון כאפיפיור ואמברוסיוס, מלומד נוצרי חשוב, כהגמון הראשי של העיר. בתקופה זו הייתה מילאנו לעיר השנייה בגודלה באירופה עם כ-300,000 תושבים. ההגמון אמברוסיו נחשב עד היום לקדוש והמגן של מילאנו. במאות הבאות סבלה העיר מפלישות הברברים (מאות 5 ו-6) מה שהביא להקמתה של הממלכה הלומברדית שנכבשה בעצמה בשנת 756 לספירה ע"י הפרנקים (בשנת 774 הכתיר עצמו קרל הגדול בכתר הברזל של מלכי לומברדיה). במאה ה-12 כרתה מילאנו ברית עם ערים נוספות באזור והוקמה הליגה הלומברדית (בשנת 1167) שמטרתה למנוע מהקיסר פרידריך ברברוסה לכבוש את האזור. החל מהמאה ה-14 התאפיינה העיר בשלטון משפחות הדוכסים ויסקונטי וספורצה והם אלו שהביאו לשגשוג  תרבותי ואמנותי במילאנו. המשפחות הפטרוניות עודדו את האמנים להגיע למילאנו ביניהם לאונרדו דה וינצ'י, ברמנטה, פיירו דלה פרנצ'סקה, רפאל ואחרים. לודביקו איל מורו לבית ספורצה היה ללא ספק, האיש לו חייבת מילאנו את העושר והפריחה בכל תחומי העשייה. עושרה של העיר קרץ לבתי מלוכה צרפתים, ספרדים ואוסטרים שכבשו אותה במאות ה-16 עד ה-18. רק במחצית השנייה של המאה ה-19, כחלק ממסע ההתעוררות הפטריוטי בכל ערי המגף האיטלקי, הצטרפה מילאנו לערי איטליה האחרות בדרך לאיחוד איטליה בראשות הטריומוויראט קבור-מציני-גריבלדי. מיקומה האטסטרטגי של העיר ושגשוגה לא עזרו לה בזמן מלחמת העולם השנייה: העיר הופצצה רבות והנזקים הרבים התגלו רק לאחר סיום המלחמה ב-25 לאפריל 1945. שכונות שלמות ואתרים היסטוריים רבים נפגעו קשות או נכחדו כליל. מוסוליני יחד עם פילגשו וכמה מחייליו נתפסו ע"י הפרטיזנים, נורו ונתלו לראווה בפיאצה לורטו Piazza Loreto) ) שבמרכזה של מילאנו.

 

מרכז כלכלי ותרבותי. צילום: בני חן

כדורגל וקולטורה

אי אפשר לדבר על מילאנו מבלי לדבר על כדורגל ועל שתי היריבות המושבעות בעיר: מילאן (Milan)  האדומים/שחורים ומולם קבוצת אינטר (Inter) הכחולים/שחורים. אם בעולם הכדורגל האיטלקי יש אלילים אזי מילאנו היא ללא ספק המקדש.

מבין השתיים קבוצת הרוסונרי (Rossoneri) של מילאן מצליחה להגיע להישגים רבים מיריבתה אינטר. החל מאליפויות אין ספור והמשך בזכייה במפעלים אירופאים חשובים (האחרון – גביע אירופה לאלופות) שהביאו את מילאן (בבעלותו של האיש העשיר ביותר באיטליה – ברלוסקוני) להיות אחת מקבוצות הכדורגל האהודות בעולם.

אפילו בישראל הוקם לה מועדון חברים Milan Club Israel המוכר ע"י מילאן כמועדון הרשמי של הקבוצה בישראל (אתר האינטרנט שלו: www.acmfdd.com).  המועדון  מבטיח לחברים בו שלל הטבות בנסיעות למשחקי הקבוצה השונים.

מילאנו נחשבת ובצדק לבירת התערוכות באיטליה. לאחרונה נפתח מרכז התערוכות החדש בכניסה הצפון מערבית של העיר באזור העיירה Rho. בתקופת התערוכות הסיכוי למצוא חדרים במלונות העיר ללא הזמנה מראש שואף לאפס. התערוכות החשובות ביותר מתמקדות באופן טבעי בבגדים ובעיצוב, ובמיוחד ריהוט.

לטייל במילאנו

נקודת המוצא הטובה ביותר לטיול במילאנו היא פיאצה דל דואומו (PIiazza Del Duomo). שפירושה כיכר הדאומו. במרכז הכיכר ניצבת קתדרלת ה-Duomo, סמלה של מילאנו. זהו מבנה גותי מדהים ואחת מיצירות האדריכלות המרשימות הקיימות באירופה. הקתדרלה אדירת המימדים, מצופה שיש לבן ובנייתה נמשכה למעלה מחמש מאות שנים (בימים אלה מסתיים פרוייקט ניקוי הדואומו).

למרות שאבן הפינה הונחה בשנת 1386 בהוראת ויסקונטי שליט העיר, רק בתחילת המאה ה-19 הסתיים עיצוב החזית בהוראתו של נפוליאון.

לא להחמיץ  

כניסה לקתדרלה - עוצמת הבנייה הגותית באה לידי ביטוי מובהק גם בחלקה הפנימי של הכנסייה. אולם התווך וארבע הסיטראות מופרדים בעזרת 52 עמודי תמך מרשימים המתנשאים לגובה של 148 מ' ויוצרים חלל מרשים המסביר היטב את חשיבותה של הבנייה הגותית לכנסייה הנוצרית. הויטראז'ים הצבעוניים הם מהמאות ה-15 וה-16. בתוך הכנסייה אפשר לחוש ולהבין את המשפט "אפסיותו של האדם אל מול האל " - אחת ממטרות בוני הכנסייות הגותיות.

טיול רגלי על גג הכנסייה - בין שלל 135 הצריחים ואלפי הפסלים והמרזבים דמוי המפלצות, אל תוותרו על התצפית ממנה נשקף נוף עוצר נשימה. ביום עם ראות טובה ניתן לצפות במורדות האלפים שלרגלי העיר טורינו.

מוזיאון הקתדרלה – צמוד לקתדרלה, ממוקם בארמון המלכותי של משפחת ויסקונטי. מתעד את ההיסטוריה המורכבת של בנית הדואומו וכן פסלים, שטיחי קיר וויטראז'ים עתיקים.

הגלריה לזכרו של ויקטור עימנואל השני

בצמוד לכיכר הדאומו, ממוקם אחד ממרכזי הקניות היפים והמעוצבים באיטליה. המקום המעוצב בסגנון צלב לטיני, תוכנן על ידי  האדריכל ג'וזפה מנגוני, נפתח לקהל הרחב בשנת 1867 והושלם סופית בשנת 1878. המרכז נחשב ל"סלון של מילאנו" בזכות חוג הסילון של העיר שבא לבקר בחנויות היוקרה, בתי הקפה והמסעדות המסוגננות הממוקמות במרכז המרשים.  

היכנסו למרכז הגלריה והרימו ראשכם מעלה. הכיפה הנהדרת המשמשת גג לגלריה היא אחת היצירות האדריכליות החשובות באיטליה,  בה נעשה לראשונה שימוש במתכת וזכוכית כחלק מהמבנה עצמו ולא כאלמנט עיטורי. התרשמו מהמוזיקות הצבעוניות הממוקמות מתחת לבסיס הגג והמתארות את ארבע היבשות וכן פסיפסים המתארים את האמנות, החקלאות, המדע והתעשייה. על הרצפה  דוגמאות מוזיאקה המתארות את גלגל המזלות (המקומיים נוהגים לדרוך על אבי המין של השור כסגולה למזל).

הקתדרלה בכיכר דל - דואמו. צילום: בני חן

תיאטרון לה סקאלה

 

אולם האופרה המפורסם ביותר בעולם, נבנה ע"י האדריכל פיירמריני בשנים 1776-1778. את השם העניקה לו כנסיית סנטה מריה דלה סקאלה שנבנתה בשנת 1381 (על שרידיה נבנה התיאטרון) לכבודה של המלכה דלה סקאלה, אשתו של דוכס העיר ברנאבו ויסקונטי. התיאטרון נפגע בשנת 1943 בהפצצות הגרמנים במלחמת העולם השנייה, שופץ ונפתח מחדש שלוש שנים אחרי.

העונה בלה סקאלה נפתחת באופן מסורתי ב-7 בדצמבר בכל שנה, יום חגו של הקדוש סנט אמברוג'ו, בערב גאלה חגיגי. כל המופעים חייבים להסתיים עד חצות, ומקרה של אופרות ארוכות יותר הן מתחילות מוקדם מהרגיל. למאחרים – אין כניסה.

איך מגיעים: הדרך הנוחה ביותר להגיע אליו היא מכיכר הדואומו. חוצים את גלריית ויקטור עימנואל השני לכל אורכה ויוצאים לכיכר סקאלה (Piazza Della Scala)  ממול לפסלו של ליאונרדו דה וינצ'י ניצב התיאטרון.

טיפ: כנסו לסיור במוזיאון הלה סקאלה בו תוכלו ללמוד על ההיסטוריה המעניינת של בית האופרה ולהתרשם משלל פריטים של שניים מגדולי תרבות האופרה האיטלקית, טוסקניני וורדי, כולל הפסנתר הראשון שקיבל ורדי במתנה בהיותו בן 8. גולת הכותרת בביקור במוזיאון היא האפשרות להיכנס לאחד התאים ולהשקיף על האולם המרשים בעל ששת המפלסים המכיל כ-2,000 מקומות ישיבה.

מקדש הגסטרונומיה של מילאנו

המעדנייה Peck . מהווה אתר עלייה לרגל לתייר הגרגרן מתחיל. זוהי אחת המעדניות המדהימות ביופיין, צבעוניותן ואיכותן. סיור במעדנייה הוא בגדר חובה. מהדומו לכו לכיוון ו רחוב טורינו (Via Torino) הפנייה הראשונה ימינה היא Via  Spadari, שם נמצאת המעדנייה.

אל תוותרו ואל תהססו. הביקור  שם הוא  חוויה לעיניים ולחיך. רדו להתרשם ממרתף היינות הענק של המעדנייה. גם ליין שלנו עושים כבוד במקום.

לה בוהם

חצו את הגלריה לזכרו של ויקטור עימנואל השני עד לכיכר הלה סקאלה ומשם המשיכו  דרך ויה ורדי (Via Verdi) וויה בררה .(Via Brera) ברוכים הבאים למרכזה הבוהמי של העיר, שכונת (Quartiere) בררה. המוזיאון המדהים לאמנות, שנמצא בשכונה משך עם השנים סטודנטים ואמנים שהפכו את השכונה וסביבותיה למקום מגוריהם.

הללו מתגודדים מידי ערב בבתי הקפה המסוגננים, שותים כוסית של אספרסו מתווכחים על הא ועל דא, ואגב כך יוצרים ידידויות חדשות ורוקמים אהבות.

אל תוותרו על ישיבה באחד מבתי הקפה ברחוב San Marco דוגמת Tombon De San Marco או The Indian Café ההופך את עורו בין השעות 6 ל-8 בערב ומארח את אורחיו ב- Happy Hour .

בסופו של רחוב סן מרקו ניתן ליהנות מאחת התופעות הייחודיות למילאנו – יובלים קטנים וציוריים המכונים בפי המקומיים Navigli AvigliI, המקושרים לנהר האדה (Fiume Adda) ושמשו בעבר להעברת מצרכי מזון וחומרי גלם לבנייה.

התחנה המשמעותית הבאה בטיול בשכונה היא ללא ספק אחד המוזיאונים היפים והמעניינים באיטליה: פינקוטקה די בררה (Pinacoteca  DiI Brera). מדובר בקומפלקס אמנות המרשים והגדול ביותר במילאנו השוכן בארמון מהמאה ה-17, בו נוסדה במאה ה-18 האקדמיה לאומנויות. המוזיאון המאגד בתוכו מספר מוזיאונים עם אוצרות אומנות איטלקית לאורך כ-700 שנים, מהמאה ה-13 ועד המאה ה-20:

האקדמיה לאומנויות יפות Accademia Di Belle Arti I
הספרייה BibliotecaI 
מצפה הכוכבים Osservatorio Astronomico
מכון לומברדיה למדע,לספרות ולאמנות Instituto Lombardo Di Scienza) Lettere De Arti) 

 

אין להחמיץ:

אוסף יזי (Jesi) הכולל יצירות מהתנועות האומנותיות העיקריות במחצית הראשונה של המאה ה-20.

אוסף התמונות הונציאניות (השני בחשיבותו אחרי אלו של מוזיאון האקדמיה בונציה) ביניהן "הפייטה" של ג'ובאני בליני ו"ישו המת" של הצייר מנטנייה.

ציוריהם של פיירו דלה פרנצ'סקה "עיטור המזבח של מונטפלטרו", רפאל "נישואיה של מריה אם ישו" וקאראווג'ו "המשתה באמאוס".

אופנה בלי הפסקה

מילאנו היא בירת האופנה באירופה בכלל ובאיטליה בפרט. את זה כבר כולם יודעים. אין דוגמנית המכבדת עצמה שלא תעשה הכול כדי לפסוע מעדנות על מסלולי הדוגמנות במילאנו.  

העיצוב האיטלקי שאין שני לו והעובדה שמילאנו היא בירה כלכלית ותעשייתית חוברים יחד כדי להפוך את האופנה בעיר לשם דבר. גם אם לא התכוונתם לחזור הביתה עם פריט אופנתי כלשהו, להסתובב ב'רחובות האופנה' של מילאנו הוא חלק בלתי נפרד ממסלולי הטיול בעיר. האזור מכונה בפני המקומיים "המרובע האופנתי" (Quadari Lateral) הוא האזור המוקם צפונית מזרחית לדואומו והתחום ברחובות הבאים:

ויה מאנצוני VIA MANZONI, ויה מונטנפוליאונה (Via Montenapoleone) ויה דלה ספיגה (ViaI Della Spiga)  וויה סנט אנדראה (Via Sant Andrea).

איך מגיעים: צאו מהדאומו דרך שדרת ויקטור עימנואל (Corso Vittorio Emanuelle) עד פיאצה באבילה (PiazzaI Babilsa) ומשם צפונה למתחם המבוקש. ומכאן תנו לעיניים ליהנות מהארמונות העתיקים, ה- Palazzi הכל כך איטלקים. ראו הוזהרתם: הסתובבות בשכונת אופנה זו עלולה לרוקן לעיתים את הכיס, ולא דווקא מידם המשגת של כייסים מקומיים.

טיפ: בקצה ויה מנצוני עומד על תילו אחד משערי הכניסה העתיקים לעיר בימי הביניים, פורטה נואובה (Porta  Nuova). 

מוזיאון פולדי פצולי (Poldi Pezzoli) - ממוקם בתחילת ויה מנצוני ומציג תמונות יפהפיות של פיירו דל ולאיולו "דיוקנה של הגברת", "ההורדה מן הצלב" ו"המדונה והילד" של בוטיצ'לי ו"ישו המת" של ג'ובאי בליני.

האזור הצפון מערבי של מרכז העיר

מכיכר הדאומו אתם מוזמנים לשים פעמיכם דרך ויה מרקנטי (Via Mercant) לכיכר קורדוסיו (PiazzaI Cordusio)  ומשם דרך ויה דנטה (Via Dante) למבצר ספורצסקו (Castello Sforzesco), אחד מסמליה של מילאנו, ומקום מושבם של שליטי העיר: דיירי הארמון הראשונים היו בני משפחת ויסקונטי, שבנו אותו כארמון מגורים בשנת 1368.

עם סיום שלטונם במאה ה-15 נהרס הארמון אולם  בני משפחת ספורצה ובראשם הבן לודוויקו איל מורו בנו אותו מחדש בשנת 1450 והפכו אותו לאחת מפניני האדריכלות הרנסנסית.

הארמון שהוסב לבסיס צבאי בזמנן שלטונם של הספרדים והאוסטרים ניצל מהרס טוטאלי בזכות הארכיטקט לוקה בלטראמי שהפך בסוף המאה ה-19 את הארמון המבוצר למרכז מוזיאוני מרשים. כיום משמש המבנה המרובע אדיר המימדים כמוזיאון  לאוספי אומנות.

אטרקציות חובה לתייר ולנופש במילאנו

הפייטה רונדאניני PietaI RondaninI - אחת מהיצירות הבלתי גמורות האחרונות של מיכלאנג'לו (אחת מתוך 4 פייטות שיצר הגאון), Sala Della Asse (אולם הלוחות) הפרגולה המרשימה – עבודת אומנות של ליאונרדו דה וינצ'י. ו-Triviluzio Tapestries – 12 שטיחי קיר של האומן בראמאנטינו המתארים את חודשי השנה ושנים עשר המזלות, אחד מיצירות הטכסטיל היפות באיטליה.

צאו לחלקו האחורי של המבצר לכיוון ויה גאדיו ViaI Gadio וכנסו לפארק Sempione Empione. השטח שימש בתחילה כגני ארמון משפחת ויסקונטי אולם ננטש בתקופת השלטון הספרדי בעיר. רק בסוף המאה ה-19 תוכנן מחדש כגן אנגלי ע"י אדריכל הגנים Almegna. במלחמת העולם השנייה שימש השטח לעיבוד חיטה. בסיום המלחמה חזר לשמש ראה ירוקה ויפה לתושבי מילאנו הפוקדים אותו במיוחד בימי ראשון.

חצו את הפארק לצידו השני עד לשער השלום Arco Della Pace, יצירה ניאוקלאסית מתחילת המאה ה-19 שהחלה להבנות לכבוד ניצחונותיו של נפוליאון והוקדשה לבסוף רק בשנת 1838 לכבודו של פרדינד מלך לומברדיה - ונטו.

האזור המערבי של מרכז העיר

המטרופוליטאנה של מילאנו – המטרו "בעברית" היא גם חוויה שכדאי להתנסות בה.

קחו מהדואומו את הקו האדום Linea Rossa או בשמה האחר M1 ורדו אחרי שתי תחנות ב- CADORNA. משם תוכלו להגיע בקלות לכנסיית סנטה מריה דלה גראציה.( Santa Maria Delle Grazie).

הסעודה האחרונה של ליאוננרדו דה וינצ'י

הכנסיה הרנסנסית הציורית והקטנה שנבנתה ע"י נזירים דומיניקנים לא שיערה מעולם שציור קיר אחד בחדר האוכל לשעבר של המנזר יהפוך להיות אחד ממוקדי העליה לרגל בעיר.

ציור הקיר המפורסם של ליאונרדו דה וינצ'י – הסעודה האחרונה (צ'נאקולו – Cenacolo) שצויר ע"י הגאון בין השנים 1485-1497 בהזמנת לודביקו איל מורו  לבית ספורצה הפך להיות אחת התמונות המפורסמות ביותר בציוויליזציה האנושית (ועוד יותר אחרי פרסומו של הספר "צופן דה וינצ'י" העוסק רבות בניתוח התמונה). התמונה מנציחה את הסעודה אחרונה של ישו עם תלמידיו ואת הרגע בו הוא מודיע להם שאחד מהם עומד לבגוד בו.

ליאונרדו התעלם בזמנו מטכניקת הפרסקו המקובלת וצייר את התמונה בטמפרה על קיר יבש. פגעי הזמן, האבק, ההפצצות במלחמת העולם השנייה והערפיח הרב של מילאנו התעשייתית תרמו להתפוררות הציור שהחל לאבד מאיכותו כבר בשנת1517, 20 שנים בדיוק אחרי משיכת הצבע האחרונה של ליאונרדו.

כבר בתחילת המאה ה-20 כתב המשורר הדגול גבריאלה דנונציו שיר הלל בשם " על מותה של יצירת מופת" . בשנת 1999,אחרי 21 שנות שיפוץ ושחזור קפדניים חזרה התמונה להיות חלק בלתי נפרד ממוקדי העלייה לרגל של שוחרי האומנות בעולם כולו.

הכותב הנו מנכ"ל חברת סולו אטליה ועוסק בהדרכה במשך שנים רבות

מידע על אתרי תיירות, טיולים ונופש במילאנו ואיטליה ניתן למצוא בכתבות נוספות באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery