14:00 - 16:30
אופציה שנייה
סיור במשכנות שאננים (משה מונטיפיורי), שכונת משכנות שאננים הוקמה על ידי השר משה מונטיפיורי בשנת 1860. את האדמות קנה מונטיפיורי מהערבי אחמד אגא דיזדר בשנת 1855, בעת ביקורו הרביעי בארץ ישראל.
מונטיפיורי השתמש בכספי העיזבון של ידידו האמריקאי, יהוא טורא מניו אורלינס, שהיה ערירי, והוריש את כל הונו למונטיפורי, עבור יהודי ירושלים.
מונטיפיורי קרא שכונה "משכנות שאננים" לפי דברי הפסוק בישעיהו ל"ב, פסוק י"ח: "וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות".
השכונה הייתה מוכנה להתיישבות תלמידי חכמים ויהודים תושבי העיר העתיקה, אולם הם סירבו להגיע, ופחדו להתיישב מחוץ לחומות העיר העתיקה. תנופת ההתיישבות בשכונה וההתיישבות בעיר שמחוץ לחומות, החלה רק לאחר שנת 1866. בשנה זו היכתה מגפת של מחלת המעיים, כולרה, שהגיע לירושלים מעבר הירדן המזרחי. המחלה הפילה חללים רבים בעיר העתיקה, בעוד שאלו שהעבירו זמנם מחוץ לחומות חלו הרבה פחות. המסקנה המתבקשת הייתה מהירה ופשוטה – החיים בעיר העתיקה מסוכנים, משום תנאי התברואה הירודים.
טחנת הרוח בשכונת משכנות שאננים
טחנת הרוח שהוקמה בשכונת משכנות שאננים הייתה חלק מהמיזם הכולל של מונטיורי, לעידוד תעסוקה ושיפור תנאיי המחייה של יהודי הישוב הישן. מונטיורי דגל בשיטה של "תן לעני דג, והוא יהיה שבע היום. תן לעני חכה, ולמד אותו לדוג, והוא יהיה שבע כל ימי חייו". לצורך כך הוא הקים טחנת רוח שתפרנס בכבוד את יושבי השכונה. הטחנה אכן פעלה כמה עשרות שנים וטחנה קמח. פעילותה הופסקה בעקבות כניסת כוח הקיטור לירושלים בסוף המאה ה-19.
בראש השכונה ניצבת טחנת הרוח. מתחתיה ניצב בית קטן, הוא בית יהודית, המוקדש ע"ש אשתו יהודית. את המבנה ייעד מונטיפיורי, למגוריו עם אשתו בעת ביקוריהם ישראל. אולם, הזוג לא הגיע מעולם להתארח בבית זה.
המבנה המוארך בתחתית השכונה, הוא השכונה עצמה. המבנה הטורי מכיל 16 דירות פאר חדישות, בנות חדר יחיד, חצר קטנה בעורף המבנה, ושירותים בחצר. במושגי העת ההיא, הבתים היו ברמה גבוהה ביותר. כתובת הקדשה ליהודה טורא מניו אורלינס, שתרם את כספו לידיו של מונטיפיורי, לטובת רווחתם של יהודיי ירושלים. הכתובת מוטבעת בראש מרכז מבנה המגורים המוארך, מול השער הראשי של השכונה, הפונה אל מול חומות ירושלים.
בהמשך הביקור נסייר בבניין הסוכנות היהודית, בכיכר צרפת, ובבית הכנסת הגדול.