טיול בעמק הלואר, בין הטירות העתיקות והיערות העבותים, מאפשר הצצה לחיי החצר של מלכי צרפת. הליכה באולמות ובמסדרונות הענקיים מעניקה תחושה של קפיצה 500 שנה אחורה בזמן. אך יופיו של העמק מתבטא לא רק במבנים ההיסטוריים ובטירות העתיקות, אלא גם ואולי אף יותר בשלווה ובשקט שמשרה הנוף שסביבם. העיירות הקטנות הציוריות, היערות הענקיים, השדות הירוקים והדרכים השקטות הם אלה שמהווים את מוקד המשיכה האמיתי לאזור.

טירת שנונסו. צילם: גיא נוימן

המדען והמלך

בשנת 1519 עמדו המלך פרנסואה הראשון וליאונרדו דה וינצ'י ביער סולון, מול המבצר העתיק בשאמבור (CHATEAU DE CHAMBORD). במשך שלוש השנים האחרונות התגורר דה וינצ'י בארמון שבעיר אמבואז
(amboise), קיבל מהמלך פנסיה חודשית והפך למהנדס, ארכיטקט וצייר ראשי. שם למד להכיר את שלוש האהבות הגדולות בחייו של פרנסואה הראשון: פלירטוט עם נשים, ציד ובתים גדולים. אבירים וסוחרים רבים נאלצו להעביר לידיו במשך השנים בתים, ארמונות וטירות בשל חובות שלא יכלו לשלם, ובמשך השנים צבר לו המלך מוניטין כאחד הגזלנים הגדולים שידעה צרפת. כעת החליט המלך לבנות בעזרת ידידו האיטלקי את בית חלומותיו – ארמון רחב ידיים, שימוקם בלב יער עתיר חיות בר, שלא יהיה יפה ומורכב ממנו בעולם כולו.

מצודת שאמבור שניצבה מולם נבנתה כ-500 שנה לפני זמנם, כבר בתחילת המאה העשירית, והגנה על העמק. תקופה ארוכה היה אזור עמק הלואר נתון לסכנות. שהו בו פורעי חוק שניצלו את היערות כמקום מסתור אידיאלי, שודדים שיצאו משם לפשיטות על שיירות ולעיתים אף על המצודות הפזורות בעמק, וכמובן האויבים השנואים מכל – האנגלים. מידי פעם היו אלו מגיעים עם ספינותיהם מהאי שלהם, ומנסים להגדיל את אזורי שליטתם. מלחמות כיבוש אלו היו מלוות באופן תמידי בשריפת כפרים, ברצח, בשוד ובאונס. בימי ז'אן דארק, המכשפה מאורליאן, נעלמה הסכנה האנגלית, ואפילו בימי מלכותו של פרנסואה הראשון, כתשעים שנה לאחר ניצחונה של ז'אן דארק, עדיין היו הקרבות שהנהיגה נושא לשיחה בקרב האצולה.

מתחילים לבנות את הטירה

ביום שלמחרת החלה הריסת המצודה הקטנה, ותוך כדי עבודות ההרס החל גיוס העובדים. בקשה מלכותית רשמית הגיעה אל מסדר הבונים החופשיים (הגילדה האחראית על כל סוגי עבודות הבניין), ותוך זמן קצר נבחר "אפארייר" (apparilleur) – שילוב של מהנדס, ארכיטקט ומנהל אתר הבנייה. האפארייר של טירת שאמבור נפגש עם המלך, והעביר למידות מדויקות את חזונו: אורכה של הטירה יהיה 156 מטרים, רוחבה 117 מטרים והיא תכלול 440 חדרים, 13 חדרי מדרגות עיקריים, שבעים חדרי מדרגות משניים ו- 365 חלונות ונקודות אח לחימום. סביב לטירה יהיה מתחם ענק שיכלול שטחי יער רבים, אשר יוקפו על ידי חומה בת 32 קילומטרים. נהר הלואר האדיר, קבע המלך, יוטה ויזרום לאורכה של הטירה. לגבי האחרון נאלץ המלך להתפשר, ונהר הקוסון (Cosson) הקטן והקרוב יותר לטירה הוא זה שהוטה ולא הלואר.

בבניית טירת שאמבור השתתפו 1,800 אומני בניין שונים. המלך פרנסואה הראשון עקב בעניין רב אחר תחילת העבודות באתר, והוא נאלץ להתגבר על רצונו להתערב, כאשר ראה שאת אבני הבניין הראשונות נושאים העובדים אל נקודה גבוהה יותר הצופה אל אתר הבנייה. היה זה אחד מעקרונות מסדר הבונים החופשיים: לפני שמתחילים בבניית אתר חדש, קודם כל יש להקים קפלה, ולהכיר תודה ליוחנן הקדוש, סאן ז'אן, פטרון המסדר ופטרונם של הבנאים כולם.

 

הטירה העתיקה בשאמבור. צילם: גיא נוימן

החיים הטובים

טירת שאמבור היא הטירה הגדולה מבין טירות עמק הלואר, וללא ספק המלכותית מביניהן. הטירה משלבת את חלומו של פרנסואה הראשון עם גאוניותו ודמיונו של ליאונרדו דה וינצ'י. רק כתריסר מתוך 440 החדרים שנבנו בטירה פתוחים למבקרים, ובין אלו בולטים במיוחד חדרי המיטות.

פרנסואה הראשון, ששלט בין השנים 1515 ל-1547, מהווה דוגמה מצוינת לדרך החיים הראוותנית, בה נהגו המלכים בתקופת הרנסאנס. את רוב חייו הקדיש פרנסואה להשתלטות על רכוש נתיניו ולבניית טירות. הוא ראה עצמו כאיש העולם הגדול, והתעניין במוסיקה, באמנויות ובמדעים. יצירת הקשר עם ליאונרדו דה וינצ'י היתה רק עוד נדבך במוניטין שצבר. לרוע המזל לא תמיד עלו מעשיו בקנה אחד עם התדמית שניסה לבנות לעצמו. למשל, כאשר הגיעו העבודות בטירת שאמבור לשיאן, הפרו חדשות מעיקות את שלוותו של פרנסואה. אל הארמון הגיע שליח ספרדי בשליחותו של המלך קארל החמישי, שהודיע כי שני בניו נתפסו והם שבויים בידיו של המלך הספרדי. השליח איים, שאם לא תשלם צרפת סכום כופר גדול, יומתו שני הנסיכים.

ספרי ההיסטוריה מספרים, כי הדבר שהרתיח את דמו של המלך הצרפתי יותר מכל, היה העובדה שנאלץ להשעות את עבודות הבנייה באתר טירת שאמבור. המלך היה צריך להחליט החלטה כואבת ולבחור – הבנים או הטירה, והוא בחר לזנוח את בניו. בסופו של דבר הגיעו שני הנסיכים להסכמה משותפת עם קארל החמישי, ושוחררו למרות הניכור שהפגין אביהם.


האישה והפילגש

פרנסואה הראשון נפטר בשנת 1547. בנו, הנרי השני, ירש מאביו את כל רכושו. אולם, האובססיה של המלך הצעיר, יותר מאשר לבתים ולטירות, היתה נתונה לאהובתו מילדות. כבר כשהיה בן 12 הכריז על אהבתו לדיאן דה פואטייה (Diane de poitiers) המבוגרת ממנו בעשרים שנה. לרוע מזלו של הנרי, הובילו אותו הנסיבות הפוליטיות לנישואין עם הנסיכה הפלורנטינית קתרין לבית מדיצ'י (Catherine de Medicis). הנרי השני מעולם לא ויתר על אהבת נעוריו, ואף לא ניסה להסתיר זאת. אשתו נאלצה למחול על כבודה ולהתגורר בווילות שונות, בעוד שדיאן קיבלה במתנה את טירת שנונסו (chateau de Chenonceau), שהתפתחה במהלך המאה ה-16 מטחנת קמח ומעון צנוע לטירה היפה בכל טירות הלואר.

דיאן יזמה את הקמת הגנים המרשימים והוסיפה גשר מעל לחמש קשתות האבן שבנהר שר (CHer), אחד מיובלי עמק הלואר. הטירה מוקפת יערות וצמחייה ירוקה המשתקפים במימי הנהר, ומעניקים תחושה של ארמון אגדות רנסאנסי.

מיד לאחר מותו של המלך ניצלה אשתו החוקית את המצב וגירשה את הפילגש. האחרונה עברה לטירת שאמון (chaumont), אחת הטירות הקטנות בעמק הלואר, ובכל זאת אחת האטרקטיביות שביניהן. היא נאלצה להתנחם במיקום הגבוה יחסית של הטירה, ובנוף היפה סביבה.


ערי העמק

בדומה לטירות, גם ערי עמק הלואר צופנות בחובן סיפורים דרמטיים מן העבר. בימי הביניים היתה העיר אורליאן (Orleans) בירת צרפת והיא נותרה דוכסות חשובה עד המאה ה-18. במלחמת העולם השנייה סבלה העיר מנזקים קשים, אך כיום שוחזרו בה חלקים מסוימים, והאזור הסמוך לנהר הקנה לה את הכינוי "עיר הוורדים". גיבורת העיר היא ז'אן דארק, שפסלה מוצב כיום במרכז אורליאן.

העיר בלואה (Blois) שמרה הרבה יותר על אופיה הימי-ביניימני. במשך מאתיים שנה שימשה העיר כמקום מושבם של שבעה ממלכי צרפת. מיקומה על שפת נהר הלואר הפך אותה לעיר המרכזית באזור. בתי העיר לבנים, הגגות אדומים-שחורים, והסמטאות צרות ומרוצפות אבן. טירת בלואה
(chateau de balois), הנחשבת לאחת היפות בעמק, כוללת גרמי מדרגות לולייניים, חלונות רחבים ועמודים מפוסלים. בקומה הראשונה ניתן לראות את חדריהם של קתרין דה מדיצ'י ופרנסואה הראשון עם שטיחי קיר, אח מגולפת, ציורים ופסלים.

העיר טור (tours) היא בירתה השלישית של העמק והחשובה מכולן. העיר נבנתה עוד בתקופה הרומית ושרידי החומה מקיפים אותה מאז. חודש יולי מושך מבקרים רבים לעיר, המגיעים לפסטיבל השום הריחני. מרכזה של טור הוא הפלאס ז'אן ז'ורס (Place Jean Jaures), הכיכר ממנה יוצאים רחובותיה הראשיים של העיר. התחושה שמתלווה לטיול בעיר העתיקה מחזירה את המבקרים באחת אל תקופת ימי הביניים. אחד האתרים המפורסמים בה הוא קתדרלת סן גאטיין, המפורסמת במיוחד בשל הויטראז'ים היפים שלה.

הטירות בעמק הלואר צופנות בחובן סיפורים דרמטיים מן העבר. צילם: גיא נוימן

עמק הלואר – כרטיס ביקור

תעודת זהות - עמק הלואר שוכן במרכז צרפת, ותחום על ידי האזורים בריטני, נורמנדי ואיל דה פראנס בצפון, המאסיב המרכזי בדרום, בורגונדי במזרח והאוקיאנוס האטלנטי במערב. נהר הלואר (loire) הוא הארוך בצרפת, ונמתח על פני 1,020 קילומטרים ממקורו ב-cevennes ועד לשפך מדרום ל-nantes at st-nazaire שבאוקיאנוס האטלנטי. האזור כולו משתרע על שטח של 71,228 קמ"ר (פי שלוש משטח מדינת ישראל).

איך מגיעים - עמק הלואר אינו רחוק מפריז. ברכב מגיעים לאזור בנסיעה מפריז דרומה לכיוון אורליאן (orleans), לאורך 117 קילומטרים על כביש a10e05, הנמשכת כשעתיים. ניתן להגיע לאזור גם בטיולים המאורגנים על ידי סוכנויות נסיעות בעיר. הטיולים יוצאים מפריס לביקור בשתי טירות (לרוב שאמבור ושנונסו) וחוזרים לעיר הגדולה עם רדת הערב. לבוחרים בטיול מסוג זה כדאי לבדוק באיזו שפה יתנהלו הסיורים. הדרך הטובה ביותר להגיע לאזור היא ברכב שכור, שיאפשר עצירה בטירות השונות, בעיירות העתיקות ובנקודות תצפית ועניין. ניתן להגיע מפריז ברכבת אל הערים המרכזיות של עמק הלואר (אורילאן, בלואה וטור).

מסלולים - הזמן המינימאלי לביקור מוצלח בעמק הלואר הוא 4-3 ימים. הטירות הן כמובן האטרקציה המרכזית, אולם לאלו שאינם מכורים לארמונות מומלץ שלא להגזים ולהסתפק בביקור ב-3-2 טירות, כדי להתרשם מהפאר, מהריהוט ומחיי האצילים. כדאי להשקיע גם בתצפית מבחוץ על טירות נוספות, בטיולים בשלוש הערים המרכזיות ובטיולי טבע.
טיולי אופניים: עמק הלואר הוא אתר מושלם לטיול דו-גלגלי. פרטים באתר החברה הצרפתית לטיולי אופניים.

טיולים רגליים - העמק מהווה אתר טיולים נפלא ביערות ובהרים, המלאים בשבילים המסומנים בשיטה דומה לזו הנהוגה בישראל. מפות שבילים מפורטות ניתן לקנות בחנויות הספרים בפריז ובאזור הלואר. אחד המסלולים המפורסמים הוא grande randonnee 3, הכולל נופים ציוריים ועובר בחלקו הגדול במקביל לנהר הלואר.


מקומות שאסור להחמיץ
טירת שאמבור (chambord), הגדולה והמלכותית מבין טירות העמק.

מוזיאון ליאונרדו דה וינצ'י, שנמצא בעיירה אמבואז, בתוך ארמון קלו ליסה
(chateau du clos luce).

טירת שנונסו (chenonceau) – מהיפות בטירות העמק, ויש שיגידו היפה מכולן.

בלואה (blois) – עיר יפיפייה ששימשה כמקום מושב מלכי צרפת במשך כ-200 שנה.
 

טור (tours) – בירתה השלישית של העמק שנוסדה בתקופה הרומית.