כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

מעיינות הסטף

מים, גבינות וחקלאות הררית מפותחת: ברוכים הבאים אל מעיינות הסטף באזור ירושלים המהווים את אחד המקומות היפים מסביב לעיר  ונחשבים לסיפור הצלחה פנומנאלי המדגים הלכה למעשה את הציונות החדשה

כתב וצילם: גיא נוימן

מי מתושבי הקבע של הערים הגדולות לא חולם מידי פעם על חיים של חקלאי פשוט? היציאה בבוקר לשדה, האוויר הצלול, העבודה הפיסית, התחושה של "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" ומעל לכל: הקרבה לטבע ולאמא אדמה.
במעיינות הסטף שממערב לירושלים קרם החלום הזה עור וגידים. הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) מחכירה  מאז שנות השמונים את הטראסות החקלאיות לתושבי ירושלים, במטרה לגדל גידולים חקלאיים. מאז מנהלים תושבי האזור מפעל חקלאי משגשג, בו נעשה שימוש בשיטות גידול קדומות, קרי, חקלאות הררית תנ"כית. עשייה זו היוותה תנאי עיקרי לחכירת האזור לתושבי סטף על ידי קק"ל. 
כבר לפני אלפי שנים החלו יושביה הקדומים של הארץ לנצל את אזור הרי יהודה לחקלאות, תוך שימת לב לפרטים הקטנים. בכדי להגביר את נביעת המעיין, שהוא בסיס ההתיישבות, נחצבה ניקבה. הנקבה עוקבת אחר קו חלחול המים, ובצורה כזו נאספים יותר מים אל בריכת האגירה, שנחפרה במוצא המעיין.
נושא הטראסות היה אף הוא בעייתי: בכדי למנוע את בעיית הסחף נבנו בעמל רב המדרגות, שמעת לעת  התפרקו ודרשו תחזוק אין סופי. המדרגות האלו היו עיקר החיים. בלעדיהן לא תיתכן חקלאות הררית, וללא חקלאות אין חיים. חשיבות המדרגות הללו צוינה עוד בימיו של הנביא יחזקאל: "והיה ביום ההוא...ונהרסו ההרים, ונפלו המדרגות..."


מעיינות הסטף - חקלאות הררית מפותחת
מעיינות הסטף - חקלאות הררית מפותחת



מסביב לטראסות נבנו עצי שקד, תאנים וחרובים ונוצר מעין בוסתן קטן שנותן צל בימים חמים ומניב פירות טעימים. העצים הללו שורדים הודות לשורשיהם, שניזונים ממי התהום וקיומם אינו תלוי במימי הגשמים.
סוג זה של חקלאות נקרא חקלאות בעל על שם האל הכנעני, שהיה, על פי המסורת, בועל את האדמה בזרעו, הגשם.
אל הטראסות שמתחת למעיין הוזרמו מים מתעלות היוצאות מבריכת האגירה הצמודה למעיין. לכל אחת מהתעלות היו יציאות קטנות, שנחסמו בקבוצת בדים. כאשר רוצה החקלאי להזרים מים אל החלקה, כל שעליו לעשות הוא להזיז ברגלו את הבדים, והמים פורצים היישר אל הגידולים החקלאיים. להבדיל מחקלאות הבעל, הנסמכת על מי הגשמים בלבד, נקראת חקלאות זו בשם חקלאות שלחין. מקור השם הוא תנועת הרגל, השולחת את  המים אל השדה. בספר דברים (י"א 1) מוזכר הביטוי "והשקית ברגלך כגן הירק", הממחיש בצורה יפה את פעולת שליחת המים אל השדות.      
בתי הכפר מוקמו בחלקיו העליונים של ההר, בכדי לפנות מקום לגידולים החקלאיים. ילדים ונשים, שנעזרו בחמורים, היו אמונים בדרך כלל על הבאת התוצרת במעלה ההר אל הבתים.

בוסתן, מעיין ומנזר 


פרוייקט שחזור החקלאות ההררית שמתקיים בסטף זכה לכינוי "בוסתנוף". מטרתו היא לשחזר את צורת החקלאות ההררית העתיקה. למרות שפה ושם יש כמה 'זיופים' (בכל זאת, מדובר בישראלים), הרי שביקור במקום הוא חוויה מרתקת, המאפשרת להבין את הקשיים שעמדו בפני תושביו הקדומים של ההר.
שני מעיינות הסטף ממוקמים מתחת למה שנותר משרידי הבתים של הכפר סטף. הכפר נכבש במבצע דני (12.7.1949), וגגות הבתים פוצצו בידי יחידת ה-101, בפיקודו של רפול ז"ל, שהתאמנה במקום עד 1954.  

 מסלול טיול

השם סטף יוצא דופן ומקורו כנראה בפעולת ה"סטיפה", שהיא חריצת הפירות בכדי שיבשילו מהר יותר, כפי שהיה נהוג בפירות השקמה.
במגרש החניה העליון פועל מזה מספר שנים קפה סטף. האוכל אינו מדהים, אך הנוף שווה את הכל. ישיבה במקום מול נופי ירושלים מזרחה משם, פיתולי נחל שורק והיער שמסביב יוצאים אווירה מיוחדת (טלפקס: 5798830- 02, נייד: 5291052(050-.
שביל הולכי הרגל המוביל מהחנייה העליונה מתפתל בצורה נוחה עד לבתי הכפר, תוך שהוא חושף את הצועדים בו למראות נפתולי נחל שורק. השביל מוביל לצומת T וממנה מתפצלת הדרך לשני כיוונים. מימין, דרך בתי הכפר מגיע השביל בסופו עד לעין סטף. הבריכה הגדולה והעמוקה שבמקום משמשת כיום את המבקרים לשחייה במים הקרים והצלולים. ניתן להיכנס אל הנקבה, לצעוד בה בראש שפוף (לקראת הסוף הצעידה על הברכיים) מצד אחד ולצאת מהצד השני. הכניסה אל הנקבה (דרך הטראסה העליונה) דרך מה שנראה כפתחה של מערה. הכניסה חשוכה, אך תוך מספר צעדים נראה האור שבקצה המנהרה.  
הפונים מצומת ה T שמאלה ילכו בשביל בין מספר טראסות חקלאיות עד לעין ביכורה. בשנת 1949 היה ניסיון לייסד במקום ישוב חקלאי בשם ביכורה, אך המקום ניטש תוך זמן קצר. המים הנובעים בעין ביכורה נאספים לתוך בריכת אגירה גדולה. בריכה זו רדודה יותר מזו של עין סטף. הכניסה לנקבה כאן היא ממש מעל לבריכה. ביקור בנקבה של עין ביכורה דורש פנס.
לאחר כ-20 מטר של הליכה איטית בקו חלחול המים מטפסים המבקרים על מדרגת סלע, ומגיעים אל מערה טבעית, המשמשת גם כקצה המנהרה. מעט הזקיפים והנטיפים המעטרים את קירות המערה נוצרו כתוצאה מחלחול המים בסלעי הגיר הקשים.
חוות הגבינות של שי זלצר ממוקמת לא הרחק מהחנייה התחתונה, ליד עין סטף. טלפון:  5333748- 02.
מנזר יוחנן
מול המעיינות, בצידו המזרחי של הואדי, ממוקם בצורה ציורית למדי מנזר יוחנן במדבר על שמו של יוחנן המטביל. הברית החדשה קושרת את יוחנן המטביל לעין יהודה, המזוהה כעין כרם הסמוכה. המנזר, המצוי במרחק כשני קילומטרים מעין כרם ומול מעיינות הסטף, הנו אחד המנזרים השקטים והקסומים של הרי יהודה. לפי המסורת זהו המקום אליו נמלטה אלישבע עם בנה התינוק יוחנן המטביל, בעת שהוציא המלך הורדוס את ההוראה להרוג את כל התינוקות שבאזור (במטרה להיפטר מישו, שהוגדר כ"מלך היהודים").
לפני כחמש שנים היה המנזר זירת התגוששות בין שני זרמים הקשורים לכנסייה הקתולית. הנזירים הפרנציסקנים, המנהלים כיום את המקום, סילקו   את היוונים הקתולים. 
במקום נובע מעיין, ובפתחו הוקמה בריכה צלולה עם דגי זהב גדולים. מן המעיין נמתחת נקבה שיצרה את המקווה הראשון בעולם הבנוי בתוך מנזר. 



איך מגיעים

מעיינות הסטף: המעיינות ממוקמים ממערב לעיר. מירושלים יש לנסוע בדרך 386 עד לצומת כרם, ומשם מערבה בדרך 395. לאחר כשישה קילומטר, בכיכר הגדולה, יש לפנות שמאלה (לפי השילוט), ולהגיע אל מגרש החנייה העליון של הסטף. ממגרש החנייה ממשיך השביל,  ויורד עד למעיין העליון (עין סטף).
מנזר יוחנן במדבר: אל המנזר ניתן להגיע דרך מושב אבן ספיר, הממוקם ממערב לירושלים, ממש מתחת לבית החולים הדסה עין כרם. מהכניסה למושב יש להמשיך ברחוב הראשי עד סופו. מספר שלטים  כחולים מכוונים את המגיעים למקום.
טלפון במנזר: 02-6431937
שעות פתיחה: א'-ו' 12:00-08:00,17:00-14:00; שבת  17:00-08:00