דישון ואיילת השחר

הטיול המוצע כאן הוא כל מה שאפשר לבקש ממסלול אופניים איכותי בצפון ישראל: עליות לפיתוח הלב והריאה, ירידות להעלאת האנדרנלין, תצפיות נוף ואתר ארכיאולוגי.

מסלול מתוך הספר "טיולי אופניים" מאת עומר יגאל  הוצאת מפה

 

 

 

מערה עמוקה וחשוכה, מעברי מים ופריחה גלילית. עוברים ליד תל חצור ומטפסים דרך שטח האש בנחל איילה לחורבת מרות ובה שרידי בית כנסת ויישוב יהודי. המשך המעלה האתגרי יוביל אתכם למערת עלמה, מערה קרסטית עמוקה מאוד שאפשר להיכנס למחילותיה לסיור ארוך (ראו הרחבה). בהמשך יורדים לערוצו של נחל דישון המדהים ורוכבים במדרון בתוך המים השוצפים והפריחות המגוונות.

 

 

 

מעברי מים ופריחה גלילית (צילום: באדיבות משרד התיירות)
מעברי מים ופריחה גלילית (צילום: באדיבות משרד התיירות)

נחל דישון

איך מגיעים: בק"מ ה-448 של כביש 90 נכנסים לקיבוץ איילת השחר. מחנים את המכונית בחניון שנמצא ממש אחרי שער הכניסה לקיבוץ. אורך המסלול: 31 ק"מ. זמן טיול: 3-6 שעות. דרגת קושי: קשה. נקודת התחלה וסיום: קיבוץ איילת השחר. עונה מומלצת: חורף ואביב. מפת טיולים וסימון שבילים: הגליל העליון (מס' 2). לשים בתרמיל: פנס. לאלו המעוניינים להיכנס למערת עלמה. אפשר לשלב: החולה (עמ’ XX), ירדן הררי (עמ’ XX).). אזהרה: בימי חול יש לתאם כניסה לשטח האש עם מרכז תיאום שטחי אש בפיקוד צפון (טל' 6979007-04).

 

 

 

המסלול

 

מסלול מקוצר:אפשר גם לעשות מסלול קצר וקל יותר, אך הדבר דורש הקפצת רכב. אפשר להתחיל את המסלול מנקודה [5] במעלה נחל דישון ולרדת עד איילת השחר. במקרה כזה דרגת הקושי של הטיול היא בינונית ואורכו 15.9 ק"מ בלבד.

 

[1] 0.00 שמאלה (דרום):עולים משער הכניסה לקיבוץ איילת השחר בכביש הראשי, על השול הימני, בזהירות.

 

 

1.25 [1.25] ימינה (צפון): עולים בדרך כורכר הפונה בהמשך מערבה ומקיפה את תל חצור. הדרך מסומנת בסימון שבילים שחור.

[2]3.35 [2.10] ישר (דרום-מערב): שער הכניסה לבסיס בתחילת שטח אש 100. בימי שישי ושבת השומר נותן לעבור לכיוון אתר בית-הכנסת של מרות. באמצע השבוע יש לתאם עם מרכז תיאום שטחי אש בפיקוד צפון, טל' 6979007-04. עוברים את השער ועולים לכיוון הערוץ הנראה בדרום-מזרח בשביל מסומן שחור. העלייה בקטע זה מתונה ועקבית.

4.75
[1.40] ימינה (צפון-מערב): התפצלות. ממשיכים במעלה, העליות נעשות תלולות יותר.

5.85
 [1.10] ימינה (צפון): התפצלות ליד מטע זיתים נטוש ושני ברושים. יורדים לכיוון חורבת מרות, בסימון ירוק.

6.15
 [3][0.30] חזרה (דרום): חורבת מרות. לאחר סיור רגלי קצר באתר המרתק ומנוחה בחניון הקטן והמוצל חוזרים בסימון הירוק עד לדרך הראשית הממשיכה לטפס מערבה במעלה הר איילת בשיפועים משתנים, הכוללים קטעי רכיבה קשים בשביל המסומן שחור.


8.75[2.60] שמאלה (דרום-מערב): התפצלות. קטע רכיבה הכולל סיבובים רבים בין שלוליות המים בחורף. יש לשמור על כיוון כללי מערבה בסימון השחור שאינו מאוד ברור בקטע זה. אם רכבתם בהתאם להמלצה בעונת החורף, הגעתם עכשיו לשלולית גדולה החוסמת את השביל בהמשך. עוברים את השלולים משמאל (מזרח) על גבי הסלעים החשופים.


9.45 [4][0.70] ימינה (מערב): חניה ליד מערת עלמה. מומלץ להחנות את האופניים תחת שני עצי הלבנה הרפואי ולצעוד ברגל עם הסימון האדום 200 מטר לכיוון דרום-מזרח אל מערת עלמה. המשך הרכיבה על המסלול האדום בקטע רמתי לכיוון ריחניה.


11.70[2.25] ישר (דרום-מערב): צומת הכפר הצ'רקסי ריחניה. יורדים במורד התלול של כביש מספר 8967 לכיוון יראון.


14.40 ימינה (צפון-מזרח): צומת כבישים. ממשיכים במורד לערוץ הנחל.


[5]15.00 [0.60] ימינה (מזרח): יורדים בדרך העפר המסומנת באדום שתלווה אתכם לכל אורך נחל דישון. המסלול מתפתל במורד הנחל בין שתי גדות הנחל תוך שהוא חוצה את הערוץ הזורם מספר פעמים.


17.15[2.15] ישר (מזרח): עין אביב. חולפים ליד מתקן השאיבה ובריכת המים הקטנה בחיבור של נחל אביב היפהפה לתוך ערוץ נחל דישון.


[6]19.45 [2.30] ימינה (מזרח): התפצלות ליד מבנה טחנת קמח הרוס. ממשיכים במורד לכיוון הקטע הקניוני של נחל דישון הבנוי משכבות סלע שקיבלו הטיה מעניינת. המסלול עובר מעל הקניון. אם תגיעו לכאן באמצע חודש מרץ, מומלץ לעלות מעט בשביל השמאלי לכוון מושב דישון ולהתרשם מפריחת האירוס הנצרתי בצידי השביל.


[7]21.65 [2.20] ישר (דרום-מזרח): חוצים את כביש עלמה-דישון וממשיכים במורד בסימון האדום.


27.20 [5.55] ישר (דרום-מזרח): עולים על דרך כורכר כבושה העוברת בין מטעים ופרדסים.


29.90 [2.70] ימינה (דרום): כביש 90. רוכבים על הכביש לכיוון איילת השחר.



[1]30.90 [1.00]: סיום בשער הכניסה לקיבוץ איילת השחר

מתחת לאדמה

מערת עלמה היא הארוכה שבמערות הגליל - 476 מטר, ואין ספק כי היא גם המרשימה ביותר. על מערת עלמה כתב תלמידו של רבי חיים בן-עטר, כאשר ביקר באזור בשנת 1742: "... אין לה (למערה) קץ ותכלית, והנכנס בה הוא נאבד מרוב הכוכין שיש בה. כל כוך עשרה כוכין ובו כוך מהעשרה. אם אתה נכנס אתה מוצא עוד כוכים אחרים, והנכנס לשם הוא מסתכן מרוב פחד. ומעשים של זו המערה הם נפלאים. וכולם (כוכי המערה) תחת הארץ, והנכנס לשם צריך אבוקות גדולות, ואני נכנסתי לתוכו באבוקות גדולות, כמו עשרים אמה. אין אני יכול לומר כמה כוכים יש שם, אין להם מספר. והמקום נורא מאוד. וזקני אומות העולם אומרים שתחילת המערה היא במדבר, ויש לה קצה אחד בירושלים ומעשיה מרובים ונפלאים".

מערת עלמה היא מערת קרסט. היא נוצרה מהמסת הסלע שהחלה סביב סדק שהיה במקום. מאוחר יותר התמוטט גג המערה וכך נוצר אולם הכניסה. מומלץ להיכנס לאולם הכניסה של המערה (זהירות, הירידה תלולה וחלקלקה!). הכניסה למערה עצמה ממוקמת בצד ימין, כשבעה מטרים מעל תחתית אולם הכניסה. הכניסה למערה מחייבת גמישות ויכולת פיזית גבוהה. יורדים למערה בנקיק צר, והולכים בה בעקבות מחזירי אור לבנים עד התחתית. חוזרים בעקבות מחזירי אור אדומים. חובה להיכנס עם מספר פנסים ובטריות רזרביות שכן אובדן או כיבוי הפנסים במערה יכול להיות מסוכן. שני מטיילים שנכנסו למערה בשנת 1999 עם פנס אחד בלבד שנפל וכבה, שהו במערה 48 שעות עד שחולצו על-ידי קבוצת מטיילים אחרת. הירידה לתחתית המערה אורכת בין שעה לשעתיים. אסור להיכנס למערה בחודשי החורף עקב חריפתם של עטלפי חרקים נדירים במערה. כל הפרעה גורמת לעטלפים לאבד אנרגיה הדרושה להם כלכך בחודשי החורף הקרים.

 

 

רוכב בדרכים

הגלגל האבוד

 

השכחה היא אויבם הגדול של טיולי השבת הארוכים. לקבוצת הרוכבים שלנו זה קרה בחורף האחרון. אחרי תכנון ארוך ומדוקדק יצאנו סוף-סוף לכיוון נחל דישון מלאי ציפיות והתרגשות מהרכיבה המצפה לנו.

הגענו, והתחלנו לפרוק את האופניים, כשלפתע שמעתי את דני ידידי השרוט ממלמל: אני לא מאמין ... שכחתי את האופניים בחניה. כך בלהט העמסת כל האופניים נשכח זוג אחד מאחור. העמסנו שוב את האופניים ובלב כבד נסענו חזרה, הרי לא נשאיר את דני בודד ומשועמם בהמתנה ברכב.

לכל אחד מאיתנו זה קרה לפחות פעם אחת. עולים על הרכב, כולם מוכנים ונכונים לרכיבה ארוכה ומהנה ואז, לאחר נסיעה ארוכה של שעה-שעתיים, כשפורקים את הרכב, מסתבר ששכחנו מאחור קסדה או גלגל ולפעמים את כל האופניים.

אולם הגרוע מכל הוא כאשר השכחה אינה בבית אלא בשטח. לי זה קרה בסיומו של יום רכיבה מתיש בעמק בית שאן. העמסתי את האופניים על הטנדר הקטן שלי, לא לפני שפירקתי את הגלגל הקדמי של האופניים כדי שהם יוכלו להיכנס לטנדר. הנחתי את הגלגל בצד הרכב ושם הוא נשאר. את דבר האבידה גיליתי רק בלילה כשפירקתי את האופניים לטיפול. נסעתי מוקדם בבוקר לחפש את הגלגל האבוד, אבל כנראה שמישהו כבר היה שם לפני. במפח נפש המשכתי אל חנות האופניים שם השארתי 500 שקל עבור גלגל חדש. מאז, בכל פעם לפני שאני מניע את הרכב, אני סובב אותו פעמיים לוודא שלא שכחתי שוב את היקר לי.

 

סוף הדרך

אוכל. עמבורגר, ראש פינה: בעמבורגר, באווירה פשוטה ונטולת יומרות, מגישים המבורגרים טובים לצד צ'יפס זהוב ופריך, ובירה מהחבית.בראש פינה, שיש בה שפע של מסעדות יקרות מאוד, זוהי אופציה טובה במיוחד לארוחה מוצלחת במחירים הוגנים.כתובת: רחוב החלוצים, ראש פינה. טל'6801592-04. שעות פתיחה: א-שבת 12:00-02:00. כשרות מרצון.

 

 

 

לינה. אורחן סולם יעקב: אירוח קיבוצי נעים, הכולל ארוחת בוקר טובה. במקום מוצעים סיורי צפרות מודרכים והתנסות בדאייה במועדון הדאייה שבקיבוץ. כתובת: קיבוץ מחניים. טל' 04-6933221 , 053-791837 . לא כשר.