בילויים בבייג'ינג - סין בילויים בבייג'ינג לא חסר בכלל ולחובבי המוזיקה בפרט לא חסר מאום. בניגוד למקובל לחשוב, לבייג'ינג Beijing יש הרבה מה להציע בתחום המוזיקה המודרנית. שווה לשמוע מאת: עמית אביטל לרוב האנשים המושג מוזיקה סינית מעלה בעיקר אסוציאציות מאופרת בייג'ינג: שחקנים, לבושים בבגדים מסורתיים ומאופרים בכבדות, מלהטים אקרובטית ושרים בטונים גבוהים. כשסוקרים את לוח האירועים והמופעים העכשוויים מגלים שלא זה המצב. מגוון ההופעות החיות נע מאינספור להקות רוק מקומיות המופיעות יחד עם הרכבים מחו"ל, זמר הפופKANG TA בהופעת סולו ופסטיבל המוזיקה MIDI. לבייג'ינג כיום יש הרבה מה להציע לתיירים מבחינה מוזיקלית, למיינסטרים ולשוליים כאחד. פסטיבל הקרח. צילום: עמית אביטל קצת היסטוריה עד לרפורמות הכלכליות והחברתיות שסין עברה בשנות ה-80, להיות אמן ומוזיקאי בסין לא היה עסק פשוט. תחת שלטון מאו, החשדן תמיד כלפי האינטליגנציה והאומנות, אלפים של זמרים, שחקנים סופרים וציירים נשלחו למאסר ולעבודות כפייה לשנים ממושכות, כשהשיא היה בזמן המהפכה התרבותית, שבאה "לנתץ את הישן ולבנות חדש", אך בעיקר ניתצה ותו לא. באותם זמנים, המוזיקה התקינה פוליטית הייתה בעיקר מחזות זמר מהפכניים (המתארים את המהפכה הקומוניסטית) ושירי תעמולה ושבח למפלגה, להעלאת מוראל העם בסין. עם בוא הרפורמות והשחרור ההדרגתי של המושכות באה פריחה, שהביאה לגילוי מחדש של הסגנונות המסורתיים, אך בד בבד גם ליצירת סגנונות חדשים ומקוריים עם השפעות מערביות רבות. פופ סיני – MY CHINA GIRL הפופ הסיני נוטה בכבדות לסגנון הרומנטי המתקתק, לפעמים עד בחילה, אך זהו כיום הסגנון השולט במוסיקה המסחרית ואפשר לשמוע אותו בכל מקום בבייג'ינג – בטלוויזיה, באוטובוס, בחנות הבגדים ובהיכלי הקריוקי הפזורים בכל מקום. בחנויות המוזיקה תופס ז'אנר זה את מירב המדפים. בתחילת הדרך רוב הפופ הסיני יובא מטייוואן והונג-קונג (שחזרה לשליטה סינית ב-1997), אך עם הזמן נוצרו גם הרכבי פופ מקומיים, עם נטייה לכיוון רוק-פופ. בייג'ינג, עקב היותה מרכז תרבותי ומוזיקלי חשוב בסין, זוכה בהופעות תכופות של מיטב הפופ הסיני והטייוואני. חלק בלתי-נפרד מהופעות הרוק הן אלפי הבנות הסיניות, המלוות את הזמרים בצרחות היסטריות. זהו בוודאי מחזה ייחודי לעיר ולמדינה, כמו גם לתיירים הרבים המבקרים בה. קריוקי – KTV הסינים מאוד אוהבים לשיר. חיבה עזה זו בצירוף השפעות מיפן, הביאה לפתיחתה של אינספור היכלי ומועדוני קריוקי. כיום זהו מסלול הבילוי המועדף בסוף השבוע על צעירים ואנשי עסקים ומהווה חוויה תיירותית. בהיכלי ענק אלה, מובילות המארחות את הזמרים לעתיד לחדרים פרטיים, מאובזרים היטב, שם הם יכולים להפגין את כישוריהם בשירת מיטב הפופ לחבריהם או ללקוחותיהם. יש גם אולמות עם בר ורחבות ריקודים, למי שמתבייש לשיר. בקרב אנשי עסקים מקובל מאוד לארח ולהרשים לקוחות ותיירים בצורה הזו. רוק בעיר האסורה ב-1986, במהלך קונצרט "שלום עולמי" בבייג'ינג, עלה חצוצרן צעיר בשם צווי ג'יאן לבמה, חגר גיטרה, וביצע שיר שהדהים את שומעיו בסגנון ובמילים שדיברו על זרות וניכור. באותו הרגע נברא הרוק הסיני וג'יאן הפך לסלבריטאי שהמשיך ליצור לאחר מכן אלבומים מצליחים ומוערכים. הסגנון, ששילב בין מקצב רוק מערבי לכלים סיניים ושירה מסורתית, פרץ את הדרך וסלל את המסלול הנכון ללהקות שבאו אחריו. הרוק הסיני, שבייג'ינג היא מרכזו, מאוד מושפע מלהקות כלד זפלין ודיפ פרפל, כמו גם מפאנק והבי-מטאל. יחד עם זאת מצליח הרוק הסיני לשמור על סגנונו המקורי ואינו חוזר על השבלונות המערביות המוכרות לנו. מדי שבוע מתקיימות הופעות של להקות מקומיות במועדונים באזור האוניברסיטאות וברחובות הבילוי של אזור סנליטון בבייג'ינג. במועדונים ניתן ליהנות ממוזיקה מקורית ואווירה ייחודית ולהתחכך מעט בקהל הסטודנטים המקומי. רייבים והחומה הגדולה עליית המוזיקה האלקטרונית לסוגיה בשנות ה-90 לא פסחה על בייג'ינג, ומספר הדי-ג'יים הזרים המגיעים לעיר מפתיע בהיקפו. הלהיט בעיר הוא, ללא ספק, מסיבות הענק בחומה הגדולה. בכל המועדונים הגדולים בעיר מנגנים די-ג'יים מקומיים וזרים המופיעים בפני קהל מעורב של תיירים, סטודנטים זרים ומקומיים וזרים החיים בבייג'ינג. כמו בכל מרכז מוזיקה, גם בבייג'ינג מגוון סגנונות ואיכויות. סצנת המוזיקה בעיר מתאפיינת באופייה המרדני והתזזיתי של העיר שלא מפסיקה להתחדש. המוזיקה בבייג'ינג היא טעימה נוספת מהחידושים הרבים שידעה העיר בשנים האחרונות ויש לה חלק של ממש באופייה העכשווי.