בית הפולקלור, בית המרחץ העתיק והעיר העתיקה נצרת


לטייל בסמטאותיה של העיר העתיקה על אתריה ההיסטוריים והדתיים, להריח את הריחות הנפלאים של מגוון התבלינים ולטעום את המאכלים והממתקים המיוחדים בשוק המזרחי העתיק, לעבור בין החנויות הרבות המציעות מזכרות מרהיבות ומגוון סחורות, ויותר מכל, להרגיש את החום האנושי של בני העיר המסבירים פנים לאורחיה...



נצרת הייתה כפר יהודי החל מימי בית שני (המאה השישית לפני הספירה) ולכן מקור שמה הוא בשפה העברית. ככל הנראה נלקח שמה של העיר מן המלה העברית "נצר" במשמעותה כחוטר או ענף. הנוצרים רואים בכך רמז לכך שמקורו של ישוע הינו מבית דוד, עובדה המחזקת את היותו של ישוע המשיח.
אפשרות נוספת היא שמקור השם הוא במלה "נצר" במשמעותה כשמירה ואז הכוונה להר הגבוה עליו ניצבת העיר השומר על עמק יזרעאל, שהיה אזור רווי בקרבות בתקופות הקדומות.
בימיו נקרא ישוע על שם עירו, ישוע מנצרת, וכינוי זה הוא מקורו של השם "נצרות" בשפה העברית. בשפה האנגלית מכונה ישוע "כרייסט" (Christ), משיח, ולכן בשפה האנגלית מכונה הנצרות Christianity. גם בשפה הערבית מכונה ישוע "מסיח", כלומר המשיח, והנוצרים "מסיחיין".

הטיול בסמטאות של נצרת העתיקה משלב אתרים דתיים והיסטוריים, מונומטים תרבותיים ותרבות מקומית עשירה. לפניכם מספר סיורים מומלצים ומקומות שאסור להחמיץ:


בית המרחץ
בית המרחץ

בית הפולקלור- ’אלסיבאט’

אל – סיבאט – בית אלתוראת'-
מטרת הקמת בית הפולקלור באה בכדי לשמר את צורת החיים במאה שעברה ע'י הצגת הכלים השונים שהשתמשו בהם אז.
אחד מהבתים העתיקים בנצרת שחלק מערכו הינו בשייכות לאחד המשפחות האמידות משפחת קעואר לפני כ- 200 שנה, והינו ביתו של ראש עריית נצרת הראשון טנוס קעואר, שנהיה כראש עיר משנת 1875 עד 1886.

הבית נמצא בתוך העיר העתיקה בנצרת, בדרך המקשרת בין המעיין דרך המסגד הלבן עד לכנסיית בזיליקת 'הבשורה', וממוקם בסיבאט ליד כיכר הבישוף.
מטרת הקמת בית הפולקלור באה בכדי לשמר את צורת החיים במאה שעברה ע'י הצגת הכלים השונים שהשתמשו בהם אז.
1. חדר כלי המטבח והתאורה.
2. חדר האישה, הכולל ליבוש ותכשיטים.
3. חדר אירוח 'המדאפה'.
4. קפיטריה, הכוללת אוכל אותנטי 'אסלי' ומשקאות מיוחדים.
5. מבחר עשיר למזכרות ועתיקות, כלי חרס, ועוד.


בית הפולקלור אלסיבאט הינו מוזיאון המציג את החיים בנצרת כפי שהיו במאה ה – 19. המוזיאון, הנמצא בעיר העתיקה בסמוך לכיכר המעיין, שוכן באחד הבתים העתיקים בעיר השייך למשפחת קעואר, אחת ממשפחות האמידים, שחיה במקום לפני כמאתיים שנים. בין היתר, התגורר בבית זה ראש העיר הראשון של נצרת, טנוס קעואר, שכיהן בתפקיד בין השנים 1875 – 1886. בית הפולקלור מאפשר הצצה לדרך בה חיו אנשים לפני יותר ממאה שנים. מתצוגת המוזיאון:
• מטבח עתיק על כליו ואביזריו.
• חדר המגורים של האישה הכולל בגדים ותכשיטים.
• חדר האירוח, "מדאפה" בערבית.

המקום מציע גם קפיטריה עם מאכלים ומשקאות אותנטיים וחנות מזכרות המוכרת כלי חרס, עתיקות וכדומה. במקום מתקיימים מעת לעת אירועי תרבות עירוניים.
6020935 - 04




בית המרחץ העתיק של נצרת

כאשר רכשו בשנת 1993 אליאס ומרטין אשתו את חנות האמנות שלהם בכיכר המעיין הם לא תיארו לעצמם מה מצוי מתחת לחנות. תוך כדי שיפוצים שערכו במקום הם גילו בית מרחץ עתיק שארכיאולוגים בעלי שם מתארכים אותו לתקופה הרומית. הם חפרו במקום והפכו אותו לאתר ארכיאולוגי שמור ומתוחזק. הזוג מקיים במקום סיור מודרך בבית המרחץ העתיק הכולל את ההיפוקאוסט (מערכת מערות חימום תת-קרקעיות) המרשים ביותר במזרח התיכון. אליאס יחלוק עמכם את תובנותיו לגבי ההיסטוריה של נצרת ויראה תעודות היסטוריות המעידות על קיומו של בית המרחץ בתקופות קדומות. ההדרכה כוללת כיבוד קל באחד מאולמות בית-המרחץ שהוסב לבית-קפה.
מידע למבקרים:
אתר ארכיאולוגי, בית מרחץ מלפני 2,000 שנים.
כניסה: בתשלום, כוללת הדרכה וכיבוד קל.
טלפון: 6578539 – 04


בית הפולקלור
בית הפולקלור



העיר העתיקה
נקודת ההתחלה: באר מרים, במרכז העיר נצרת
נקודת הסיום: זהה לנקודת ההתחלה
 
רמה     סוג             זמן               עונה מומלצת
קל       היקפי         כשעתיים       כל השנה
 

תיאור המסלול
תחילתו של הטיול בבאר מרים. משם נפנה לכנסייה היוונית-אורתודוקסית הסמוכה, הידועה גם בשם כנסיית סנט גבריאל. כאן, על פי המסורת הנוצרית בישר המלאך גבריאל למרים שהיא עתידה להיות אמו של ישוע.
לאחר ביקור בכנסייה נמשיך לעבר עיריית נצרת ובניין המוסקוביה, הכניסה למוסקוביה נמצאת בסמטה קטנה, בצפון הבניין. המבנה המרשים נבנה לפני 100 שנה כאכסנייה לעולי רגל רוסים.
נמשיך ברחוב 6089 לכיכר בית הסופר, כיכר יפה ששופצה לאחרונה, בכיכר נמצאים בית הופר ובית הבישוף היווני אורתודוקסי.
נמשיך ברחוב 6089 לכיוון העיר העתיקה. בדרך אפשר לבקר בקאזה פלסטינה- בית המתעד הווי חיים פלסטיני בגליל.
משני צדי הרחוב שוכנים בתי מידות מרשימים, אופייניים לבתי אמידים מלפני מאה ומאתיים שנה.
הרחוב עובר מתחת לבניין בקמרון יפה ומגיע אל שוק הירקות (ירקנים כבר אין שם!). נעבור ליד המסגד הלבן ונמשיך ברחוב 6133 אל תוך השוק. רחוב השוק הצר מתעקל ימינה ושמאלה ומגיע אל מול כנסיית
הבשורה, מקום ראוי לסיום הטיול. לאחר הביקור נחזור לבאר מרים לאורך רחוב אל-בישארה.