יום 1 | - אנדרטת אסון נ"ד - חוות עינות קדם - מוצב טובלן - קאסר אל יהוד - תצפית על מנזר סנט גורג -
נצא מנקודת המפגש בתל אביב לנסיעה של כשעה וחצי לאזור הבקעה (דרך כביש 5), שם נתמקם בסמוך לאנדרטת הזיכרון שהוקמה להנצחת הנופלים באסון נ"ד. באזור האנדרטה ישנן סככות המספקות צל, שולחנות פיקניק, ברזים לשתייה וחורשות עצים ירוקות ביניהן מסתובבים גם צבאים. נוסף על כך, באזור ניטעו שתילי זית לזכרם של כל הנופלים באסון נ"ד. נהנה מקפה איכותי בליווי פיתות ושמן המופק באזור ועוד שלל הפתעות. במקביל לכך, נעלה זיכרונות, רשמים ומסקנות מאותו אסון שפקד את חילינו.
בהזדמנות הזו נציין את מילותיו של דרור כהן, בוגר פלוגה ד' של מחזור מאי 76', שאמר בכאב לב: "בכל שנה אנחנו מתייצבים לאזכרה, אך בכל שנה מספר המשתתפים באזכרה הולך ופוחת. פעם הגיעו מאות, היום נותרו עשרות. המשפחות השכולות הולכות לעולמן בתחושה קשה - שהם סוג ב', זהו מצב בלתי נתפס". הטקס המתקיים במקום מדי שנה מעולם לא קיבל מעמד של טקס ממלכתי. רק בשנת האסון ובשנה שלאחריה הגיעו לטקס הזיכרון בבקעת הירדן שר הביטחון והרמטכ"ל. במשך 30 השנים שחלפו מאז - הצמרת המדינית והצבאית בישראל לא נכחה בטקסים, ונדמה שאותו אסון נ"ד המוגדר כ"תאונה האווירית הקשה בתולדות צבא ההגנה לישראל", נשכח מליבם ומחשבתם של רבים. כשזה נאמר, לא בכדי בחרנו את אנדרטת אסון נ"ד כיעד הראשון לטיולנו - הנוכחות שלנו היום במקום האנדרטה היא בגדר שליחות. מוטלת עלינו חובה מוסרית בתור ישראלים לזכור ולהנציח את כל בנינו ובנותינו.
* אסון נ"ד התרחש בערב ה-10 במאי 1977, אז קיפחו את חייהם 44 צנחנים מפלוגה ד' המשתייכים למחזור מאי 76', לצד 10 אנשי צוות אוויר. במהלך תרגיל צבאי שהתקיים בדרום בקעת הירדן, בקרבת קיבוץ ייט"ב, מסוק ה"יסעור" בו הוטסו הלוחמים ואנשי הצוות התרסק כ-3 דקות מרגע המראתו, לאחר שהתנגש בצלע גבעה. על אותה הגבעה, המכונה מאז גבעת הנ"ד, הוקמה ביוזמת משפחות הנופלים אנדרטת זיכרון הבנויה מלוחות אבן, הניצבים זה לצד זה ויוצרים את צורת האותיות נ"ד. האנדרטה עוצבה בידי הצייר אריה מוסקוביץ' ונחנכה בשנת 1978. על לוחות השיש הקבועים בה, מופיעים סמלי חיל האוויר והצנחנים. על לוח נוסף נחרט בכתב: "איך נפלו גיבורים – על גבעה זו מצאו את מותם 54 לוחמים בהתרסקות מסוק בעת תרגיל משולב בכ"ג אייר תשל"ז תנצב"ה". על דופן נוסף של האנדרטה כתובות המילים: "לזכרם לעד" ושמותיהם של 54 הצנחנים ואנשי צוות האוויר שנספו באסון. הנופלים מונצחים גם באנדרטת הבקעה. בשנה האחרונה משפחות הנספים יזמו יחדיו מחווה נוספת עבור יקיריהם, נטיעת חורשת עצי זית כאשר ליד כל עץ חקוקים באבן שמות הנספים. סיפור האסון שנכתב כשיר על ידי חייל הפלוגה ,עופר נגר, חרוט על שני סלעים אשר הוצבו משני צידי המעבר לכיוון אזור התצפית המתוכנן *
נמשיך את טיולנו ונגיע אל חוות עינות קדם שהוקמה על ידי עומר ונעמה עתידיה - חווה חקלאית מטופחת בלב המדבר הנקראת גם "החווה של עומר, ע"ש עומר בעל המקום. בחווה כרם זיתים אורגני גדול נטוע בקרקע הפורייה. מפרותיו מפיקים שמן זהוב ואיכותי בכבישה קרה, וטעמו עולה על כל דמיון. במקום גם מייצרים מוצרי קוסמטיקה אורגנית מיוחדים באיכותם. כמו כן, בחווה פועל פרויקט נפלא במסגרתו בני נוער בסיכון עוברים תהליך שיקום, עובדים ולנים במקום.
בנוסף לכרמי הזיתים ישנם מטעי תמרים גדולים בהם גדל פרי מתוק ועסיסי, וכן עדר כבשים משובח. בחווה מתגוררים עומר ונעמה עם ילדיהם המתוקים ועוד מספר עובדי חווה. המקום נראה כ"נווה מדבר" הודות לעצי הפרי והנוי הנטועים במקום, למדשאות ובריכת המים. אם מסקרן אתכם לראות מהי ציונות, אהבה וחיבור לארץ ולטבע, הנכם מוזמנים להיכנס לראות.
בשעות הצהריים נגיע למוצב טובלן היושב מעל מפגש נחל תרצה עם הירדן (המוצב הנטוש נמצא מעבר לגדר המערכת, לכן הגעתנו אליו תהיה בכפוף לקבלת אישור מהצבא). את מוצב טובלן ניסו ארגוני טרור לכבוש בסוף שנות ה-60, כאשר חוליית מחבלים חצתה את הירדן והסתערה על המוצב. בקרב האכזרי הזה עשרות מחיילנו מצאו את מותם. באותם שנים כוחות צה"ל התמודדו עם ניסיונות חוזרים ונשנים של מסתנני אש"ף לחדור לישראל דרך הגבול הירדני. ראש אש"ף, יאסר ערפאת, היה זה ששלח את המסתננים הללו בכדי להתסיס את אוכלוסיית המתיישבים בגדה המערבית. בשל כך, הוקמו עשרות מוצבים באזור במטרה להדוף את כל אותם ניסיונות חדירת מחבלים, וחבל האזור כולו קיבל את הכינוי "ארץ המרדפים".
היעד הבא שלנו הינו אתר 'קאסר אל יהוד' בארץ המנזרים בגבול ירדן, אתר שנפתח לא מזמן למבקרים ובו שזורים סיפורים תנ"כיים רבים כולל חציית בני ישראל את הירדן. אחד המקומות הקדושים לנצרות. האתר מושך אליו אלפי צליינים ההולכים בעקבות צעדיו של ישו ובאים לטבול בירדן במקום שעל פי המסורת הנוצרית יוחנן המטביל הטביל את ישו.
*זהו המקום בו לפי המסורת הנוצרית חצו בני ישראל בהנהגת יהושוע בן נון את נהר הירדן בכניסה לארץ כנען. חציית הירדן נעשית בדרך נס כאשר המים הפסיקו לזרום. לפני הכניסה יישלחו מרגלים אל יריחו . מקובל גם לראות באתר את המקום בו אליהו הנביא נפרד מאלישע. על פי המסורת הנוצרית, בבית עברה אשר בצד השני של קאסר אל-יהוד הטביל יוחנן המטביל את ישו ומאמיניו. כתוצאה מכך יגיעו לכאן לאורך השנה רבבות צליינים, ובעיקר בחג ה"אפיפניה" (חג ההתגלות) של הנוצרים-האורתודוקסיים. עד שנת 1967 המקום היה שייך לירדנים והיו במקום הרבה מנזרים. בעקבות מלחמת ששת הימים המקום עבר לשטח ישראל. למקום עברו הרבה מסתננים לצורך ביצוע פיגועים בארץ ולכן הוחלט להניח מוקשים רבים ולפנות את המנזרים. בעקבות זאת נפתח אתר טבילה חלופי בצפון בירדנית בשנות ה-80 . בעקבות הסכמי אוסלו ופיתוח האתר בצד הירדני החלה רשות הטבע והגנים לפתח את המקום החל משנת 2000 .השנה נעשה מבצע פינוי מוקשים במקום והמנזרים הנטושים אמורים להשתקם ולחזור לפעילות. *
נמשיך וניסע לתצפית מדהימה על מנזר סנט ג'ורג' בוואדי קלט.
מנזר סנט ג'ורג' הוא מנזר יווני-אורתודוכסי, הממוקם באפיקו של נחל פרת, באזור יריחו.
המנזר שנמצא כאן היום נבנה במאה ה-19, אך ההתיישבות הדתית במקום החלה עוד בתקופה הביזנטית. תחילה, במאה ה-5, הקים הנזיר יוחנן מהעיר תבי שבמצרים מנזר מסוג קוינוביון – מנזר שיתופי, שהוא גלגול מאוחר יותר של מנזר מסוג לאורה, שבו נפגשו הנזירים המתבודדים במקרים בודדים. במאה ה-6 הורחב אותו מנזר ראשוני על ידי הנזיר גיאורגיוס (ג'ורג') מכוזיבא, ועל שמו נקרא המנזר עד היום.
המנזר נהרס בשנת 614, עם הכיבוש הפרסי, והוקם מחדש רק 400 שנה מאוחר יותר, בתקופה הצלבנית. בסופה הוא נהרס בשנית על ידי הערבים ששלטו בארץ, עד ששוקם שוב במאה ה-19. כיום המנזר מחולק לשלושה מפלסים עיקריים:
• המפלס העליון: בו נמצאת מערה עתיקה שעליה הוקמה כנסייה. על פי המסורת הנוצרית, במערה זו התגורר אליהו הנביא שעה שברח מאיזבל, אז הוא ניזון מלחם ומים שהביאו לו העורבים. בנוסף, הנוצרים מאמינים כי במערה זו בישר מלאך ליואכים, סבו של ישו, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה.
• המפלס האמצעי: בו מצויים מרבית מבני המגורים, שלוש כנסיות וכן מגדל הפעמונים.
• המפלס התחתון: במפלס זה הבנוי מקשתות נמצאים מחסני המנזר וקברי נזירים.