לאחר ארוחת הבוקר נצא לסיור בפס, עיר שהשכילה לשמור על צביונה העתיק בצורה אדוקה יותר משאר ערי מרוקו. מעב למסגדים המרשימים, המדרסות ושאר המבנים ההיסטוריים והקדושים, פס מתהדרת גם בתרבות נהדרת של אמנות – החל מיוצרי קרמיקה ואורגי שטיחים ועד למעבדי עורות ועצים ומפרזלים. תחילה, נעלה לתצפית נהדרת מן המגדל הדרומי של העיר.
לאחר מכן נסייר רגלית ב"מדינה", הבנויה כרשת רחובות מפותלים היוצרים מבוך בו חיים ועובדים אלפי אנשים. ה"מדינה" מחולקת לשווקים קטנים על פי המקצועות השונים: צבעים, נפחים, בורסקאים, נגרים וכו'. נטייל בין הסמטאות המפותלות, נבקר במפעל לצביעה ועיבוד עורות על פי שיטות הנהוגות כבר מאות שנים. בהמשך ביקורנו נצפה אל ארמון המלך ונבקר ב"מלאח" היהודי - בית הכנסת ובית העלמין היהודי השמורים היטב.
לאחר מכן ניסע לעיירה ואזאן דרך נופים ציוריים, בה נמצאת אחוזת הקבר של רבי עמרם בן דיוואן, מקדושי יהדות מרוקו. שם נערכת ההילולה המסורתית של רבי עמרם בן דיוואן. מדי שנה פוקדים את קברו יהודים רבים, המתקבלים באהבה על ידי תושבי האיזור. רבי עמרם בן דיוואן נולד בירושלים לר' אפרים כנצר למשפחת רבנים ידועה בירושלים. למד בישיבת "נוה שלום" של דודו, רבי יהודה בר עמרם דיוואן, בה רכש את השכלתו התורנית והתלמודית, הגה בתורת הנגלה והנסתר, ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון ובשנת ה'תקכ"ג (1763) נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר למרוקו. לאחר שהות קצרה בארץ ישראל יצא ר' עמרם למרוקו בשליחות שנייה מטעם כוללי חברון בשנת ה'תקל"ד (1774). בשליחות זו שהה למעלה משמונה שנים, רובן במקנס. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם ייתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך בגלל הסיגופים החמורים שנטל על עצמו. ברבות הימים, קברו הפך אתר עלייה לרגל לעשרות אלפי חסידים ומעריצים מדי שנה ובמקום אף מתקיימת הילולה שנתית. נשתתף בהילולה ונחזור למלון בפס.