טיול מאורגן וכשר למרוקו - "הילולת דוד בן-ברוך" | 18.12 | 13 ימים ,טיסות ישירות

לפנינו יום ארוך ומרתק של טיול אל מדבר סהרה, תחילתו בסיור ג'יפים אל דיונת החול הגדולה במדבר הסהרה, דיונת מרזוגה. בהמשך נחווה רכיבת גמלים – ונגיע לנקודת תצפית על הדיונה ממנה נצפה בזריחה. לאחר מכן נחזור למלון ונתארגן להמשך הטיול. מדבר סהרה הוא אחד המדבריות הגדולות בעולם והמדבר החם ביותר בעולם. בסהרה נמצא מעט מאוד צמחייה שמסוגלת להתקיים באיזורים יבשים. במדבר סהרה יורדים כ-100 מ"מ גשמים עד 250 מ"מ, והחום בו מגיע ל-45 מעלות בקיץ! 

בהמשך נסע דרך מידלט אל איפראן עיר הקיט של מלך מרוקו .משם נמשיך לפס.

 לאחר ארוחת הבוקר נצא לביקור בעיר פס שהשכילה לשמור על צביונה העתיק טוב יותר מיתר ערי מרוקו. עם הגיענו לעיר נעלה לתצפית מרשימה מן המגדל הדרומי של העיר. לאחר מכן נסייר רגלית ב"מדינה" הבנויה כרשת רחובות מפותלים היוצרים מבוך בו חיים ועובדים אלפי אנשים. ה"מדינה" מחולקת לשווקים קטנים על פי המקצועות השונים: צבעים, נפחים, בורסקאים, נגרים וכו'. נטייל בין הסמטאות המפותלות, נבקר במפעל לצביעה ועיבוד עורות על פי שיטות הנהוגות מאות שנים. בהמשך ביקורנו נצפה אל ארמון המלך ונבקר ב"מלאח" היהודי - בבית הכנסת ובבית העלמין היהודי השמור היטב. נבקר בבית החיים בו קבורים קדושי עליון, רבי וידאל הצרפתי, ללה סוליקה, רבי יהודה בן עטר ושאר קדושי וצדיקי פס. בבית הכנסת אבן דנן מהמאה ה-17, בבית שבו התגורר הרמב"ם בשהותו הקצרה במרוקו ובעיר העתיקה הקיימת מזה 1200 שנה. "ללה סוליקה"- הצעירה שלא נכנעה לבן המלך שחפץ בה והסכימה למות בעינויים קשים כיהודייה כשרה ולא להתחתן עם גוי . סיפורה המרטיט של אותה צדקת שבקשתה האחרונה הייתה לקבל סיכות בכדי לתחוב אותם בבשרה שיחזיקו את בגדיה בשעת הוצאתה להורג על ידי סוס שאליו נקשרה ונגררה על ידו ברחובות העיר עד שנפחה את נשמתה. רבי יהודה בן עטר - היה מרבני העיר פס שבמרוקו, בה שימש כדיין. הוא עבד כצורף מומחה וכל חייו התפרנס מיגיע כפיו. הערצת בני קהילתו אליו זכתה אותו בכינוי "רבי אל-כביר" שפירושו הרב הגדול. קבריהם מהווים אתר עלייה לרגל לקבוצות יהודיות אשר מבקרות בפס. 

לאחר מכן נתכונן לקראת השבת וקבלתה .

לאחר ארוחת הבוקר ניסע לרבאט, נצא לסיור ונכיר את אתריה החשובים המשלבים ישן עם חדש, נחלוף בשכונת עין דיאב. נטייל ברחבת ארמון המלך, נבקר במוזוליאום בו טמונים המלך מוחמד החמישי ובנו חסן השני, נראה את מגדל חסן ואת הגשר החוצה את הנהר. נסייר רגלית בקסבה העתיקה "האודאייה" ונתרשם מסגנונה המורי. נערוך ביקור בסלא, עיר הולדתו של אור החיים הקדוש, שם נגיע לקברו של רבי רפאל אנקאווה - מקדושי יהדות מרוקו. רבי רפאל אנקאווה - היה הוגה, פרשן ופוסק הלכה נודע במרוקו. נחשב לאחד מחשובי הרבנים במרוקו בעת החדשה. היה הראשון להתמנות לתפקיד הרב הראשי של מרוקו. הוא נולד בעיר סלא שבמרוקו, כבן לשושלת רבנים ספרדית-מרוקאית ארוכה.

לאחר מכן  ניסע לקזבלנקה, העיר הגדולה ביותר במרוקו ובה הנמל העיקרי של המדינה. קזבלנקה נוסדה בתחילת המאה והיא עיר הנמל העיקרית של המדינה. העיר משמשת גם כמרכז תחבורה ראשי ומתפקדת כמרכז הכלכלה, התעשייה והמסחר של המדינה. בעיר זו בולט התכנון העירוני הצרפתי ובה שדרות נרחבות, בניינים וקניונים מודרניים, וצמתים בצורת כוכב - בדומה לצמתים בפריז. כשנטייל בעיר נהנה ממראות 'העיר הלבנה', נתבשם מניחוחה וצבעיה ונבקר באתריה המרכזיים כגון כיכר מוחמד ה-5, העיר העתיקה והעיר החדשה. לינה בקזבלנקה.

נסע אל מקום ההילולה בשעות הערב נגיע להשתתף בהילולה השנתית של רבי דוד בן ברוך ז"צל, שנערכת במוצאי חג החנוכה מדי שנה בבית העלמין הסמוך לכפר אולאד ברחיל. לקראת חצות הלילה יוצאים כולם למתחם ציון הצדיק ונערכת תפילה ואמירת תהילים במקום. לאחר מכן חוזרים לסעודת מצווה וריקודים אל תוך הלילה. רבי דוד בן-ברוך, נצר לשושלת חכמים ממשפחת הכהן אזו"ג שבמרוקו, שלושה פירושים ידועים לנו על שם המשפחה אזו"ג: 1- אזו"ג ראשי תיבות אלמנה זונה וגרושה לא יקח, כפי הציווי על הכהנים. 2- בשפה הברברית המילה "אזוג" פירושה הגדול, וכאילו נקרא רבי דוד בן ברוך הכהן הגדול. 3- המילה "אזוג" רומזת לשם האזור שחי בו רבי דוד, "אגזו נבהמו" מרוקו. אך אצל צאצאיו של דוד בן ברוך רווחת הגישה בה אזו"ג פירושו היחידי הוא כהן גדול , מהשפה הברברית בלבד. רבי דוד בן ברוך הכהן, היה שד"ר (שליח דרבנן) שחי בירושלים ובטבריה והגיע למרוקו להרי האטלס כדרך השד"רים שהיו יוצאים בשליחות הקהילות שבארץ ישראל לאסוף כספים ותרומות לתושבים שחיו בדוחק לפני כ-260 שנה. כשהגיע ליהדות במרוקו החליט להתיישב בתוכם. תורתו, יראתו וחכמתו בכל מקצועות התורה והקבלה היו למושא הערצה ואהדה. הוא חי בכפר אולאד ברחיל המרוחק מזרחית לעיר אגדיר כ-140 ק"מ ושם הקים מרכז רוחני ליהודים במקום. יהודי המקום העריצו את רבי דוד ואת חוכמתו, מינו אותו לרבם ומנהיגם הרוחני, ולא נתנוהו לשוב לארץ ישראל. לאחר מכן ניסע חזרה לאגאדיר, לינה באגאדיר.