היו זמנים בהם היה הנמל של אמסטרדם לגדול בנמלי אירופה. סוחרים מהעולם כולו נהרו לכאן לאחר מסעות של חודשים ארוכים בים, ובכליהם שקים של עושר – תבלינים מהמזרח הרחוק. במפות עתיקות של העיר ניתן לראות את הנהר אמסטל נשפך בדלתא גדולה ובוצית אל הים. כאשר נבנה לבסוף הסכר האדיר (דם) נוצרה הסדרה המעגלית של תעלות אליפסיות שמקורן בנמל.

מראה מהנמל. צילם: גיא נוימן

מנמל לתחנת רכבת

אזור תחנת הרכבת המרכזית של אמסטרדם Amsterdam היה בעבר פתח הנמל הפנימי, וסירות קטנות ובינוניות המשיכו ברחוב דמרק (Damark) של ימינו, החוצה את ליבה של העיר העתיקה. רחוב זה היה בעבר תעלת מים רחבה, והספינות התקדמו בה באיטיות לכוון הסכר, תוך שהן מעלות ופורקות סחורות היישר מהמחסנים הגדולים, שהחזיקו סוחרי העיר בעליות הגג של הבתים.

במהלך המאה ה-19 הלכה חשיבות הנמל וירדה. אופי הספינות השתנה, והנמל המוגבל של אמסטרדם כבר לא ענה על הצרכים. פעילות הסחר הימית של הולנד Holland עברה למרכזים אחרים עד שהתבססה ברוטרדם שבדרום הולנד, שהתברכה בגישה ישירה לים הצפוני. ברוטרדם נמצא כיום הנמל הגדול בעולם.

 

תחנת רכבת שנראית כמו ארמון

 

תחנת הרכבת המרכזית, הנמצאת על המפה במרכזו של הנמל הישן, מעוטרת למכביר, ונראית יותר כארמון מלכותי מאשר כתחנת רכבת פונקציונאלית למטייל המצוי. המעבר מתחת למסדרונות הנוסעים ומסילות הרכבת מוביל את הבאים ושבים היישר אל היציאה הצפונית מהתחנה, שם מתגלה קו המים של הנמל. מראה הנמל, המתגלה לפתע מיד עם רגע היציאה מהתחנה מרשים את כל רואיו. 

מעל 6,000 ספינות מגיעות כיום אל אמסטרדם, תוך שהן חוצות 19 קילומטרים של זרוע ימית, המחברת המפרידים את אמסטרדם Amsterdam לים הצפוני. החלק הפעיל בנמל הוא החלק המערבי. בניין הנמל (Havengebouw), בו מרוכזת כל הפעילות ממוקם מצידה השמאלי של תחנת הרכבת.

דרך טובה לחוש את הנמל ואת הסביבה המימית של אמסטרדם היא באמצעות נסיעה במעבורת, המעבירה את הנוסעים (בחינם) במסלול משני צידי התעלה. ממזרח לתחנת הרכבת נמתחת דרך הנסיך הנדריק (Prince Hendrikkade), המובילה היישר אל מגדל הדמעות (Schreierstoren), ששימש כנקודת הפרידה מהמלחים שיצאו לים. רק שליש מאלו שנסעו חזרו לעיר ולמשפחותיהם. רבים אחרים טבעו בים, מתו ממחלות טרופיות, מהתקפות שודדי ים, או פשוט מצאו חיים חדשים באיי מזרח הודו.

המוזיאון הימי של הולנד (Nederlands Scheepvaart Museum) ממוקם בבניין שהיה בעבר בית מאגר לנשק. האוסף האדיר של דגמי ספינות, עוגנים, מפות עתיקות, תותחים, וחרבות חושף טפח מההיסטוריה הימית המפוארת של אמסטרדם.

רוטרדם - כניסה לנמל . צילם: גיא נוימן

אזור החלונות האדומים, כיום כבר אתר תיירות של ממש, משתרע בסמוך לנמל על פני מספר סמטאות ורחובות צרים, הפרושים לצד תעלות המים שממערב לרחוב דמרק. מספר כנסיות חשובות והיסטוריות שוכנות על המסלול בסביבות הנמל של אמסטרדם Amsterdam. "הכנסייה הישנה" (Oude kerk) שוכנת ממש בלב אזור החלונות האדומים, וסיפקה היום כמו בעבר, שירותי דת גם לזונות של העיר, המבקשות מחילה לנפשן. בתחילת דרכה נבנתה הכנסייה כבית תפילה קטן, שגדל עם השנים, והפך לכנסייה מפוארת וגדולה. הכנסייה מרשימה ביותר, בעיקר בשל האור הרב, המועבר באור יקרות, דרך החלונות הצבעוניים הקבועים בקירות הגבוהים. 

על תעלת Oudezijds Voorburgwal שבלב אזור החלונות האדומים ניצב בית ישן מן המאה ה-17. החזית הרגילה של בית מספר 40 מסתירה כנסייה קתולית חשאית, שהוקמה במקום בתקופת האיסור הקלוויניסטי. הקתולים, שחזרו לאמסטרדם לאחר שגורשו ממנה בשנת 1578 במהלך מלחמות הדת של הולנד Holland, נאלצו לקיים בחשאי את טקסיהם באסמים ובמחסנים, ומאוחר יותר, כמו במקרה הזה, בעליות גג גדולות שהוסבו לכנסיות. הכנסייה הקטנה קיבלה את הכינוי "אדוננו של אסם התבואה" (Amstelkring). למרות גודלה ומגבלותיה הטבעיות היא צברה עושר רב, ואפילו עוגב מרשים ומזבח מפואר הותקנו בה. 

הכנסייה הבולטת והמרשימה ביותר מבין כנסיות הנמל היא כנסיית סנט ניקולאס (Sint Nicolaas Kirk), שנמצאת על המפה בסמיכות לתחנת הרכבת הראשית. הכנסייה הוקדשה לניקולס הקדוש (סנטה קלאוס), שנחשב לפטרונם של המלחים, כמו גם פטרון אמסטרדם כולה. היא הוקמה במאה ה-19, בתקופה שבה בוטל האיסור הפרוטסטנטי (הקלוויניסטי) שמנע מהקתולים לבנות כנסיות, ולהציג בגלוי אלמנטים פולחניים. 

אל כפר הדייגים

הכפר וולנדם (Volendam) שוכן מרחק כחצי שעה נסיעה מן העיר. הטיול אל כפר הדייגים הוא אחד הטיולים הראשונים והפופולאריים ביותר למטייל המצוי באמסטרדם. הכפר שוכן על שפת אגם אייסל (IJsselmeer), וכאשר מתקרבים לכפר רואים בבירור כי הוא מוגן על ידי מערכת סכרים. הסירות וגובה פני המים באגם גבוהים במספר מטרים מן המפלס עליו בנויים הבתים. האזור כולו הוא פולדר (Polder), כלומר שטח שיובש מן הים. כ- 2,500 קילומטרים של סכרים מגנים על האדמות הנמוכות של הולנד Holland. הסכרים רחבים מאד (על גבי הסכר שליד וולנדם עובר כביש), בנויים ממספר שכבות מחומרים שונים האטומים למים. 

בשנת 1920 החלו ההולנדים בפרויקט אדיר של סכירת הזרוע ששלח הים הצפוני עמוק אל תוך המדינה. הגוף הימי שהיה מאז ומעולם חלק מן הים התנתק, ומאז במשך מעל 80 שנה, זרמו אל הימה שנוצרה רק נהרות, נחלים וגשם. אט-אט שינה גוף המים את אופיו וכיום הם מתוקים הרבה יותר מאשר מי הים הרגילים. 

 

בתים צפופים. צילם: גיא נוימן 

הכפר מארקן (Marken), שנמצא במפות העיר מצדה השני של הימה היה בעבר בנוי על אי, אך כיום סוללת עפר מחברת אותו בכביש אל היבשה. מארקן מעט פחות תיירותי מוולנדם והוא שומר על אופי שקט יותר: בתים ירוקים, נמל קטן, תעלות והרבה ירק. 

באזור בו ממוקמים שני הכפרים מכוונים שלטי הכוונה למפעלים של גבינות. מפעלים אחרים באזור מייצרים קבקבי עץ - אחד הסמלים של הולנד. הקבקב נוח להפליא (בתנאי שהוא מותאם לרגל), עמיד למים, ומתאים ביותר לאקלים הרטוב של הולנד Holland. הגבינות ההולנדיות וקבקבי העץ הם שני המוצרים הנמכרים ביותר בהולנד.

הדרך אל וולנדם ומארקן עוברת בסמוך לטחנת רוח עתיקה, הממשיכה לפעול גם היום. ההולנדים הכריזו על טחנות הרוח העתיקות שלהם כעל ערך היסטורי מוגן שאין לפגוע בו. טחנות רוח היו האמצעי בו החלו ההולנדים להעביר את כמויות המים האדירות המציפות את השטח מהמקומות הנמוכים אל המקומות הגבוהים. האזורים המיובשים הופכים בד"כ להיות לאדמות מרעה, אך חלחול המים ממשיך כל הזמן. כיום נשאבים המים באמצעות משאבות מודרניות, אך הטחנות נותרו כעדות אילמת למלחמה הבלתי פוסקת של ההולנדים במים. 

כ - 950 טחנות רוח נותרו בכל רחבי הולנד, אך המקום הטוב ביותר לראות מקבץ של טחנות פעילות וצבעוניות הוא הכפר זאנססחאנס (Zaanse Schans), השוכן ממערב לשני כפרי הדייגים שהוזכרו. זהו כפר משוחזר ובו חנויות שונות למזכרות ומפעלי גבינה. טחנות הרוח של זאנססחאנס פזורות בין אגמים, תעלות, וכרי דשא מוריקים. האוויר כאן בדרך כלל צלול וקריר (מזמין טיולים), הפרות שמנות ובריאות, והמים נמצאים בכל פינה. כאשר מסתובבים באזורים המוצפים האלו, בין נופים ירוקים, וטחנות רוח מסתובבות, מתעוררת תחושה של הצצה לארץ של אגדות, מין מקום אחר, שונה, וטהור. זוהי הולנד השלווה, הקרירה, ועתירת המים. 

מידע נוסף על טיולים, אתרי תיירות ונופש באמסטרדם, הולנד ואירופה ניתן למצוא בכתבות נוספות באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.