כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

אתרים מסביב לפרובאנס - צרפת

ישנו מגוון רחב של אתרים מסביב לפרובאנס ששווה לבדוק. "ימים מתים" – זו משמעות שמה של העיירה איג מורט. השם אינו מעיד על קרבה לים המוות שלנו, אלא על ביצות המלח המקיפות אותה. אין זה אומר שהקשר הישראלי, שאיכשהו מגיע לכל מקום, פסח עליה


כתב וצילם: אורי דביר


דרום צרפת, אזור הקאמרג, על גדות נהר הרון. קרוב לעיירה ארל, מנצנצים מי הנהר כשכמה קרני שמש בוקעות מבין העננים ופוגעות בהם. אנו משקיפים מרחוק על עיר הנמל הקרובה, פורט סנט לואיס (Port st. Louis), שמעלה בנו זיכרונות היסטוריים מהארץ. ללואי התשיעי, מלך צרפת מהמאה ה-13 שעל שמו קרויה העיר. מלך זה קשור קשר בלתי נפרד למסעות הצלב ואף הגיע במהלכם לארץ (על כך יסופר בהמשך). הפיתוי לבקר במקום היה גדול. לשם כך נעזרנו במעבורת קטנה, חצינו את הנהר, והתחלנו לשוטט בעיר. 

 

טיול על החומות, בין הביצורים והמגדלים. צילום: אורי דביר
טיול על החומות, בין הביצורים והמגדלים. צילום: אורי דביר


לאכזבתנו, הסיור הקצר בעיר לא היה שווה את המאמץ. תוך זמן קצר איתרנו את טעותנו. על אף שהעיר קרוה על שמו של לואי, דווקא העיר איג מורט (Aigues Mortes) היתה צריכה להיות יעדנו. העיר שוכנת בצידה השני של הדלתא, והיא זו שקשורה במלך הצרפתי ובמסע הצלב שהנהיג.

 

בראשית המאה ה-11 התארגנה תנועת נוצרים באירופה, במטרה לגאול את ארץ הקודש ולשחרר את ירושלים מידי המוסלמים. מסעותיהם מאירופה בדרכי חתחתים, בדרך הים, ביבשה או בדרכים משולבות, כונו לימים "מסעות הצלב" ונערכו בין המאות ה-11 וה-13 לספירה. המניעים למסעות הללו נעו בין מניעים דתיים, למניעים כלכליים ופוליטיים, שנבעו מהמצב באירופה. בין הלוחמים היו גם אסירים ששוחררו לצורך המסעות, וחלקם אף החלו ללחום כבר באירופה עצמה. קהילות יהודיות סבלו אז מנחת זרועם. מסעות הצלב השפיעו על אירופה, על מצרים שלעיתים היתה עבורם קרש קפיצה לארץ הקודש, וגם על הארצות שמצפון לארץ ישראל, כולל תורכיה. מאחורי ההתארגנות עמדו לרוב אנשי דת, מלכים ואצילים מדרגות שונות שתככים, תחבולות ומזימות שונות היו לחם חוקם.

ב-1099 הגיעו ראשוני הצלבנים לארץ וכבשו את ירושלים שהיתה תחת שליטתם כ-150 שנה. אבל שנות הלחימה הרבות ומסעות הצלב הרבים התישו את השלטון הצלבני וירושלים שוב נכבשה הפעם על ידי הח'וארמים שהגיעו ממרכז אסיה.

 

למשימת הצלת הצלבנים בארץ הקודש התגייס המלך הצרפתי לואי התשיעי, שהנהיג את שני מסעות הצלב האחרונים. לואי התשיעי היה מלך מיוחד במינו. הוא היה נדיב, דתי ויש שיאמרו גם מיסטיקן. על אף שישב מתחת לעץ כדי לקבל את נתיניו, כמו המלכים שלנו בעבר, הרי שאותנו היהודים, הוא לא אהב. הוא היה מקובל על חוגים רבים ונערץ על חייליו ואביריו. ב-1239 נזדמנה לידו מצווה והוא זכה להביא לפריז שרידים קדושים, בהם כלים ששימשו לעינויו של ישו, שבזכותם, כך מאמינים, הוא נרפא ממחלה קשה. כשהבריא לואי ממחלתו, ציווה על בניית מבנה מיוחד בשם "סאנט שאפל" (הקאפלה הקדושה) על האי באיל דה לה סיטה לאכסונם של השרידים הקדושים. מבנה זה נחשב כאחת משכיות אמנות הבנייה וכפנינה ארכיטקטונית גותית, מלאה ויטראז'ים בהם תמונות מקראיות רבות. 

כשמצבם של הצלבנים בארץ החמיר, יצא אומנם, קול קורא מהכנסייה למסע צלב נוסף להצלתם, אך סכסוכים בין הכנסייה למלך פרידריך עיקרו את היוזמה מתוכן. לואי התשיעי, בעידודו של האפיפיור אינוצמטיוס הרביעי, התגייס למשימה ושקד על הכנת מסע הצלב. היה זה המסע המאורגן ביותר מבין מסעות הצלב, ועם זאת הצנוע שבהם. המלך עצמו ויתר על גלימותיו המפוארות והתלבש בצניעות שסחפה אחריו את האחרים. סביבו וסביב האצילים התרכזו כוחות האבירים, ולצידם חיילים. בניגוד למסעות אחרים הפעם לא הורשו פושעים להצטרף למסע, וכדי להוסיף גוון דתי של מסע קדוש, התנהל בו אורח חיים צנוע מאוד. 

בראשית דרכם התקדמו משתתפי המסע לעבר נהר הרון בדרכם לנמל החדש, הוא איג מורט. כאן התרכזו ספינות רבות, חלקן מוונציה ומגינואה, כשיעדן הוא האי קפריסין. כלי שיט רבים מכל הסוגים גויסו לצורך העברת 35 אלף איש, ציוד וסוסים רבים. בנוסף גויסו כ-120 אוניות וכ- 1,500 ספינות קטנות. היה זה אחד 'המופעים הימיים' הגדולים ביותר שנראו אי פעם בהיסטוריה, עם סירות מפרש מקושטות בשלל צבעים. 

 

במהלך המלחמה, נכבשה העיר בהפתעה. צילום: אורי דביר
במהלך המלחמה, נכבשה העיר בהפתעה. צילום: אורי דביר


קפיצה לקיסריה
 
לאחר כחודש במי הים התיכון, הגיע הכוח בספטמבר 1248 לקפריסין, שם רוכזה במשך ימים רבים האספקה, ושם גם היה מקום ריכוז הכוחות והתארגנותם לקראת הפלישה למצרים. לואי האמין שעם כיבוש מצרים מידי המוסלמים, תהיה הדרך לארץ ישראל פתוחה בפניו. אבל, התוכניות לא עלו יפה. לואי התשיעי אומנם נחת בחופי מצרים וכבש את דמיאט, מעשה שנחשב כהצלחה גדולה. המוסלמים נסוגו, אך בהמשך התהפכה הקערה על פיה. הצלבנים התקדמו דרומה, באזור קשה לתנועה ומבותר בפלגי הנילוס, לעבר מנסורה.

 

לאחר מספר קרבות התארגנו המצרים, הכינו את הצבא הצלבני והשמידו את רובו. לואי ועמו אבירים שהתלכדו סביבו, נפלו בשבי. לאחר משא ומתן הצליח לואי לשמור על שטחים בארץ ישראל, אך התחייב לפנות את דמיאט ולפצות את המצרים בסכום כסף נכבד, ששימש גם לפדיון השבויים שנשבו בידי המצרים בקרבות קדומים. לואי, מלווה בחלק מהשבויים שנפדו, הגיע על גבי ספינה לעכו ונרתם להצלת מה שניתן היה עדיין להציל בארץ.

לואי השאיר עקבות רבים בארץ ישראל. הוא שהה בה במשך ארבע שנים ועסק בשיקום חלק מערי הנמל הצלבניות. מרבית השרידים הנראים היום לאורך החוף משמשים עדות אילמת לניסיונותיו לבצר את הארץ. מאמציו כוונו לחידושם של הבסיסים וראשי הגשר, על מנת שיהיו מוכנים לקליטתם של ציי מסעות צלב נוספים, שיבואו אולי לכבוש מחדש את כל שטחי ממלכת ירושלים הצלבנית, כבימיה הראשונים. עכו, שהייתה לבירה הצלבנית אחרי נפילת ירושלים, היתה הראשונה לטיפולו. בהמשך פנה לקיסריה, שם עסקו בנאיו בשיקומה במשך למעלה משנה. חלקים גדולים מעבודתם אפשר לראות היום בביקור בעתיקות קיסריה. לואי עזר גם לשיפוצם של מבצרים נוספים, בעתלית ובחיפה. מצפון הארץ ירד המלך דרומה, שהה ביפו ושיקם את חומתה ומגדליה. על אף שבסופו של דבר חזר לצרפת, לאחר מסכת סכסוכים ארוכה בארץ, הרי שהותיר אחריו ערים רבות ששוקמו. עד היום מהוות ערים אלו מוקדי ביקור ועניין לתיירים וסקרנים רבים שבאים לחזות בשרידי העבר. 

 

מראה פרובנסיאלי טיפוסי. צילום באדיבות לשכת התיירות פרובאנס
מראה פרובנסיאלי טיפוסי. צילום באדיבות לשכת התיירות פרובאנס


סיור בסמטאות 

עוד אנחנו משוטטים, הגיעה שעת הצהריים, המשכנו לשוטט, ושכחנו שבצרפת מסיימים לאכול צהריים בסביבות השעה 14:00. למרות זאת הצלחנו למצוא מסעדה גדולה פתוחה במרכז העיר העתיקה. הרעב הכריע אותנו, ולמרות שהעדפנו מאכלי ים, התפשרנו על מנת "שברו" – מאפה דמוי פיצה, מלא גבינה ומכוסה בעגבניות. רק גמרנו לאכול, וכבר התגלה מולנו דוכן עמוס פירות ים....

 

בהמשך ערכנו סיור קצר בסמטאות, והתהלכנו בין הבתים העתיקים שראינו קודם לכן מהחומה. בדרך חווינו עוד מנת ימי ביניים בדמותה של כנסיית נוטרדאם המקומית בת המאה ה-13. סמוך לה בניין העירייה ולידו מנזר לשעבר, מהמאה ה-17. כמובן שלא ויתרנו על התייצבות חובה לפני פסלו של לואי התשיעי בכיכר המרכזית, שהוקם ב- 1849. הפסל ניצב בין בתי הקפה והמסעדות שבמרכז העיר העתיקה, בולט בין העצים אשר בכיכר. נראה שלא מפריע למלך שילדים מנסים לטפס עליו, מצטלמים לידו או סתם מתעלמים ממנו. כאן, ליד הפסל נסגר הסיפור של לואי הקדוש. 

על תלה של יפו העתיקה, שוכן המנזר הפרנציסקני סנט פטר, ושערו פונה לכיכר הראשית של האתר. המבנה של היום, שבנייתו הושלמה ב- 1830, ניצב על שרידי מצודת יפו העתיקה. הוא ידוע במגדל השעון שלו, ובו כנסייה שבחצרה ניצב פסלו של לואי התשיעי. אם ארוכה לכם הדרך לחומות איג מורט, לסמטאות העתיקות ול"ימים המתים" בצרפת, סעו לים המוות שלנו, הציצו לכנסייה הפרנציסקנית ביפו אל פסלו של לואי וטפסו על חומות קיסריה.