פנים רבות יש לפריז. בכנסיותיה ובאתרים ההיסטוריים היא רווית דת ומיתולוגיה, בבתי הקפה היא אינטלקטואלית ומהפכנית, בתעלות הביוב היא אפלה ומושחתת ויותר מכל: פריז היא העיר הרומנטית ביותר בעולם. סיור באתרים המגוונים של פריז.

שער הניצחון. צילם: גיא נוימן

הפסל של הפטרון - ראשיתה של פריז ביישוב קלטי קטן ב"איל דה לה סיטה". תושביו חיו באזור עד שנת 53 לפני הספירה אז סופח לאימפריה הרומית. בשנת 275 לספירה הגיע לאזור צעיר בשם דניס, אשר הטיף לנצרות בניגוד לחוק. אנשי השלטון הרומאי עינו את המטיף ולבסוף אף ערפו את ראשו. ואז, אומר הסיפור, קרה נס. גופתו של דניס המשיכה לתפקד ,הרימה את ראשו מן הקרקע וצעדה מרחק של כשישה קילומטרים עד שצנחה. דניס הוכרז לקדוש ולפטרון העיר פריז. ב-9 באוקטובר חל יומו של סן דניס, ומתקיימות בו תהלוכות חגיגיות ברחבי העיר. דמותו חסרת הראש האוחזת בראשה הכרות הונצחה בפסל בחזית כנסיית הנוטרדאם. במקום בו צנחה גופתו, עומד היום פרבר גדול בשם סן דניס.

כנסיית גבירתנו - שני פסלים מעניינים נוספים המוצבים בחזית כנסיית הנוטרדאם הם פסליהן של שתי נשים צעירות: האחת ניצבת במבט זקוף, והשנייה מקרינה הדרת מלכות שהייתה ואיננה. שתי הדמויות הן אלמנט מוכר באומנות הנוצרית – הראשונה היא האקלסיה (Ecclesia), הכנסייה, המוצגת בתור הצד המנצח, ואילו השנייה היא הסינגוגה (Sinagoga), היהדות, שאיבדה את הבכורה. כנסיית הנוטרדאם בפריז מוקדשת למרים הבתולה ומשמשת כמרכז הדתי והטקסי של פריז. ברצפת הכיכר, מול חזית הכנסייה, קבוע כוכב נחושת ממנו מודדים את המרחק בין פריז לערים אחרות בצרפת. על פי האמונה, מי שדורך על הכוכב ישוב בעתיד לפריז, מה שגורם לתיירים לריב על דריסת רגל במקום האסטרטגי.

מגדל המאה - במלאת מאה שנה למהפכה הצרפתית הוחלט לקיים תערוכה בינלאומית בפריז. המהנדס השנוי במחלוקת גוסטב אייפל נבחר לבנות מגדל זמני בפריז. עם השלמת הבנייה הביטו התושבים בזוועה, שהוגדרה על ידי מבקרי האמנות של התקופה כ"מפלצת ברזל דיס-הרמונית". בשנת 1909 רצו לפרק את המגדל, אולם הצורך באנטנה הציל את מה שהפך מאוחר יותר לסמלה של פריז. גובהו של מגדל אייפל 321 מטרים ו-1,710 מדרגות מטפסות לקומה השלישית של המגדל. ביום בהיר ניתן להשקיף מראשו למרחק של 50 קילומטרים. מאז הקמתו ביקרו במגדל למעלה מ-200 מיליון מבקרים.

פסל החירות הפריזאי - את נהר הסיין, הזורם למרגלות המגדל חוצים עשרות גשרים, ומאות מונומנטים מפארים את גדותיו. ביניהם ניצב גם העתק של "פסל החירות" המפורסם שניצב בניו יורק, אשר ניתן לאמריקאים במתנה על ידי צרפת לרגל חגיגות המאה לעצמאות ארצות הברית.

כיכר הקונקורד - לפני כ-170 שנה חלפה על הנהר ספינה רשמית שהגיעה מלוקסור שבמצרים, כשעל סיפונה אובליסק מצרי בן 3,300 שנה, ועליו קורות חייו של המלך רעמסס השני. היתה זו מתנתו של מוחמד עלי, הכובש המצרי. המונים התכנסו בכיכר הקונקורד כדי לחזות בהצבת האובליסק. בעת הרמתו נמתחו החבלים, ואז לפתע שמע הקהל חריקות צורמות ולמרבה אימתו ראה את העמוד הכביר נוטה על צידו ועומד ליפול. ניסיון הבריחה ההמוני הביא לכ-100 קורבנות. כיום עומדת גדר במקום התעלה, וסביב הכיכר ניצבים פסלי שמונה נשים, שכל אחת מהן מסמלת עיר גדולה בצרפת. הכיכר, למעשה, היא תחילתה של השדרה המפורסמת ביותר בעולם – השאנז אליזה, הנקראת על שם ארמון האליזה השוכן בחלקה התחתון של השדרה. הארמון ניתן במתנה למדאם פומפדור, פילגשו של לואי ה-15, וכיום הוא משמש משכן לנשיאי צרפת.

שלושת השערים - בקצה הרחוב שוכנת כיכר הכוכב ובה שער הניצחון. התצפית מגג השער על התנועה בכיכר מהפנטת. מנקודת התצפית לכיוון צפון נמתח קו בין שלושת השערים של פריז: שער הקרוסל, שער הניצחון ושער לה דפאנס. שער הקרוסל הקטן, שניצב מול מוזיאון הלובר ,נבנה בשנת 1806 על ידי נפוליאון שרצה לציין את שרשרת ניצחונותיו. השער הגדול, לה דפאנס, נבנה בשנת 1989 ביוזמת הנשיא פרנסואה מיטראן ומכונה "חלון אל העולם". מכיכר הכוכב ושער הניצחון יורדות 12 שדרות שוות ורחבות לכל הכיוונים. שדרות קלבר, הקרויות על שם אחד ממפקדי צבא נפוליאון, מובילות אל כיכר הטרוקדרו. זוהי נקודת התצפית היפה ביותר על מגדל אייפל.

המזרקה בכיכר הקונקורד. צילם: גיא נוימן

מרתפי פאנטום האופרה - מצפון לגן קרוסל, בקצה שדרות האופרה, שוכן בית האופרה המפורסם של פריז, אשר בין מרתפיו החשוכים והסבוכים הסתתר "פאנטום האופרה" - גיבור הרומן שהפך למחזמר מפורסם. בניין האופרה פתוח למבקרים בין השעות 10:00 ל-17:00. בית האופרה החדש יותר של פריז, השוכן בכיכר הבסטיליה (Bastille), נחנך בשנת 1989, ביום השנה ה-200 להריסת בית הכלא המפורסם בידי המון המהפכנים.

שתי גדות לסיין - נהר הסיין מהווה את עורק החיים של פריז. בלבו של הנהר שני איים, השונים באופיים. איל דה לה סיטה, עליו שוכנת הנוטרדאם, שימש במשך מאות שנים כמרכז הכנסייה והמלוכה הצרפתית, ואילו האי הקטן יותר, איל סן לואי משכן בתי מגורים יוקרתיים ורחובות כפריים ורגועים בלב העיר. בגדה הדרומית של הסיין שוכן הרובע הלטיני המשמש זה מאות שנים כמרכז ההשכלה הגבוהה בעיר. ברחוב סן ז'רמן ממוקמים בתי הקפה המפורסמים, שהיוו מוקד לפעילות האינטלקטואלים הצרפתים לאחר מלחמת העולם השנייה והצמיחו את תנועת האקזיסטנציאליזם. מצפון לנהר הסיין ולאיל סן לואי שוכן המארה האופנתי, המהווה עדיין מקום מגורים לבני הקהילה היהודית הוותיקה של פריז, לצד היותו מרכז קהילת הגייז בעיר.

בתי קברות ותעלות ביוב - בתחומי פריז שוכנים כמה בתי קברות שהפכו לאתרי תיירות. בצפון העיר שוכן בית הקברות פר לשז, בו קבורים אישים כמארי אנטואנט, אוסקר וויילד, סולן "הדלתות", ג'ים מוריסון ועוד. בבית הקברות של מונמארטר קבורים הסופרים אלכסנדר דיומא הבן, היינריך היינה, והבמאי פרנסואה טריפו. ובבית הקברות של מונפארנאס תוכלו לפקוד את קבריהם של סמואל בקט, אלפרד דרייפוס, וז'אן פול סארטר. אטרקציה תיירותית נוספת ומוזרה לא פחות היא מערכת תעלות הביוב של פריז. ניתן לקיים סיור במנהרות הביוב וללמוד על התפתחות מערכת התעלות הסבוכה.

המונמראטר. צילם: גיא נוימן

רומנטיקה בכל פינה
אם תשאלו מכרים וחברים איזו עיר היא הרומנטית בעולם סביר להניח שרובם יענו לכם במקהלה: פריז. נכון שמדובר בקלישאה חבוטה למדי, אבל לפעמים האמירות הבנאליות ביותר הן גם האמיתיות מכולן. לא צריך לבחור בפריז מקום רומנטי לנשיקת חצות: העיר כולה כאילו נוצרה עבור זוגות אוהבים. מספיק להגיע בבוקר לאחד הרחובות הציוריים בעיר, לשבת באיזה בראסרי אקראי, להזמין "קפה אולה" בצירוף קרואסון אה- שוקולד, להתבונן ברחוב המתעורר לחיים ולחשוב שאחרי הכל החיים יפים, אפילו מאוד. למרות זאת, ישנן בכל זאת כמה פינות ואתרים שהם אולי ראויים לתואר הרומנטיים מכולם. הנה כמה מהם.

קיר האוהבים ברובע האמנים - גבעת המונמרטר ( Montmartre) שהצרפתים מכנים אותה פשוט "הגבעה" היא המקום הגבוה ביותר בעיר ואחד היפים שבהם. הקסם הרומנטי במונמרטר טמון בעיקר בקהילת האמנים שמתרכזים בכיכר דה טרטר (Place du Tertre) בה מתקיימת מידי יום ערבוביה חיננית בין תיירים לציירים הרבים שמציגים את מרכולתם הצבעונית על המדרכות ובחנויות הקטנות מסביב. לפני שש שנים הוצב בגן שבכיכר אבסס קיר ובו רשום המשפט "אני אוהב אותך" מאות פעמים במגוון שפות. המשפטים כתובים על אריחי קרמיקה אמנותיים. מאז נחשב הקיר לאבן שואבת לאלפי זוגות אוהבים שבאים בעיקר לקראת שקיעה, להחזיק ידיים וללחוש בעיניים בורקות ולב פועם את שלוש מלות הקסם. ז'תם, מונאמור, ז'תם.

רומנטיקה באיים – האיים איל דה לה סיטה ואיל סן לואי הפכו לאתר משיכה ראשון במעלה. נעים לטייל ברחובות הצרים של האי איל סן לואי, להתבונן במבנים היפים שעל חלקם קבועים שלטים המציינים מי היו הדיירים שגרו בבתים הללו שהיו אמנים ופוליטיקאים בעלי שם.

באיל דה לה סיטה ממוקמת כנסיית הנוטר דאם שנחשבת לפאר היצירה הארכיטקטונית בזכות המבנה המרשים, התבליטים והוויטראז'ים המרהיבים. נוכח כל היופי הזה אין אחד שנשאר אדיש. מומלץ לטפס עד לראש הכנסייה ולזכות בנקודת תצפית טובה על העיר היפה בעולם. מאחורי הכנסייה גן מקסים עם מזרקה. זה המקום לנוח מהטיפוס, ולשבת באחד המקומות הרומנטיים והיפים בעולם. בקצה האי ממוקם פונט נף, הגשר העתיק ביותר בפריז עליו ניצבים פסלים בצורות שונות. הגשר שבנייתו החלה אי שם בשנת 1578 ונסתיימה רק בשנת 1604 נחשב לאחד הגשרים היפים מעל הסיין ובכל שעה משעות היום והלילה הוא מוצף בתיירים ומבקרים.

פלאס דה ווז' - הכיכר היפה והרומנטית מבין הכיכרות הרבות של פריז היא פלאס דה וז' (Place des Vosges ) המרשימה והמלכותית. בלב הכיכר נמצא גן אלגנטי, ומסביב לה חנויות יוקרה, גלריות אמנות ובתי קפה רבים שמאכלסים את אצולת הממון הפריזאית. הכיכר מהווה את תחילתו של רובע המארה המשופע אף הוא באתרי בילוי אופנתיים, בוטיקים יוקרתיים וחנויות אלגנטיות.