כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

נאפולי וסביבותיה

מפרץ יפהפה, מבצר אימתני, ברים אפלוליים, והר געש אחד פעיל ואימתני: ברוכים הבאים למערב הפרוע (באמת) של דרום איטליה: נאפולי, בירת הגנבים ווזוביו, הר הגעש המפורסם בעולם


מאת: גיא נוימן וצוות דיסקברי
צילם: גיא נוימן

 


יש האומרים כי נאפולי היא החצר האחורית של איטליה: עיר נמל גדולה ותוססת שידועה בעיקר "בזכות" המאפייה האיטלקית ששמה יצא למרחוק והיא נחשבת למתחרה החזקה ביותר לחבריה מסיציליה. 
אבל לצד המוניטין המפוקפק, יש לנאפולי קסם חמקמק, שקשה להגדירו במילים: לא סתם נאמר עליה "לראות את נאפולי ולמות".  אותו פתגם עממי שמקורו לא ידוע, מצביע על קסמה של נאפולי, המאפיין ערים מסוגה – ערי נמל שוקקות עם פועלים מחוספסים, מסעדות עממיות והמולה צבעונית ותוססת, שמורכבת מפסיפס אנושי מרתק, שווקים ענקיים, דוכני רוכלים  וצפצוף אופנועים.  

 


ברחובות נאפולי יש קסם מיוחד

 


אני יושב בבית-קפה קטן בגלריה אומברטו הראשון שבמרכז נאפולי. הקפוצ'ינו מושלם כמו שרק האיטלקים יודעים להכין, ומרירות הקפה מהווה איזון מושלם לגלידה הטעימה, שרק נעלמה אל קרבי.
לתושביה של נאפולי פרופיל כמעט יווני: הם כהים, נמוכים רגשניים ומאמינים בעין הרע. בעל בית-הקפה, שהביא לי את השתייה בעצמו, שואל אותי מהיכן אני. התשובה "מירושלים" מעלה חיוך על שפתיו. "בנוונוטו אה נאפולי", ברוך הבא לעיר הוא מברכני. שמו ג'נארו, כמו רבים אחרים מהגברים שבעיר. בעצם רוב האיטלקים ששמם ג'נארו הם מנאפולי.
כמו כל עיר קתולית גם לנאפולי יש קדוש פטרון, המגן על העיר. על-פי המסורת ערפו הרומאים בשנת 305 את ראשו של הקדוש ג'נארו בשל אמונתו בנצרות, שהייתה אז אסורה. חלק מדמו נאסף לשני בקבוקונים, המצויים עד היום בחדר מיוחד בקתדראלה (הדואמו) של העיר.
כאן מגיע הסיפור החשוב של העיר: פעמיים בשנה משנה הדם הקרוש את אופיו, והופך לנוזל. הנפוליטנים מאמינים כי כול עוד ממשיך להתרחש הנס, תינצל העיר מכל רעה המאיימת עליה. 
המיתולוגיה היוונית מספרת, שסירנה בשם פרת'נופה ביקרה את העיר ונתנה לה את שמה. אז נקראה "העיר הפרת'נופית", אך זמן קצר לאחר מכן קיבלה את שמה העכשווי מהמילים "ניאה פוליס" – עיר חדשה. אגב, גם באזורינו יש נאפולי. העיר שכם נקראת בפי הרומאים ניאה פוליס. השיבוש הערבי הפך אותה לניאה בוליס, ומכאן השם נבלוס. יחי ההבדל הקטן. 
העיר נאפולי מעלה בדרך-כלל אסוציאציות שליליות. איטלקים מן הצפון מכרכמים את פניהם כאשר הם שומעים את שמה, אך הרושם הראשוני חולף תוך זמן קצר, ומותיר מקום לאהבה והנאה מאחת הערים הנפלאות ביותר של איטליה. כשני מיליון איש חיים בעיר- צאצאים של יוונים, רומאים, נורמנים, צרפתים, אוסטרים וספרדים – כל אלו עברו בעיר, והותירו בה היסטוריה מגוונת וערב-רב של סגנונות בנייה.
לאורך קו החוף נמצאים מספר מבצרים מרשימים, שחלקם הפך למוזיאונים. הרחובות הסמוכים לדואומו הם סבך של סמטאות נהדרות. שם חבויות כנסיות ומנזרים קטנים, פסלי רחוב, חנויות אותנטיות המציעות שפע של פסטות וסוגי לימונצ'לו שונים.
המוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי הוא אחד המשובחים במדינה כולה. שם מצויים אוצרות פומפיי הרקולאנום. המקום הטוב ביותר להירגע ולשבת על כוס קפה טוב הוא הגלריה הענקית של אומברטו הראשון, הנמצאת ממש במרכז העיר. 
 

מבצר נאפולי ווהנוף מסביב
מבצר נאפולי ווהנוף מסביב

 

העיר העתיקה 

החלק העתיק של נאפולי (Historico Centro) ׁהוא החלק היפה ביותר ולפיכך גם המתוייר ביותר. לא חייבים לסמן "וי" על כל אתר, מבנה או כנסייה, אבל בהחלט מומלץ ללכת לאיבוד בין הסמטאות הצרות והעמוסות, לקלוט את המראות והקולות ולספוג משהן מחינה של העיר. 
בין המבנים המעניינים בעיר נמצא תיאטרון סאן קרלו (Teatro San Carlo) התיאטרון, הקרוי גם בית האופרה, נבנה בשנת 1737 ונחשב לתיאטרון העתיק ביותר באיטליה. זהו מבנה מרשים ויפהפה שכדאי  לבקר בו גם אם לא הזמנתם כרטיסים לאחד המופעים המתקיימים שם לעת ערב. בסמוך לתיאטרון נמצאת גלריית אומברטו פרימו המרשימה בה נמצאים בוטיקים וחנויות יוקרה, המציעים סחורה משובחת במחירי בית מרקחת. כדאי לשוטט במקום השונה כל כך מהדרום הפרוע,  בשל אופיו ה"צפוני" המזכיר ערים אלגנטיות מהצפון. 

פאלאצו ריאלה (Palazzo ) כשמו כן הוא: ארמון מלכותי ומרשים שנבנה תחילה בשנת 1600, שופץ בשנת 1841 ולאחר מלחמת העולם השנייה. בתוך המבנה נמצא המוזיאון המלכותי ובו גלרייה מרשימה של רהיטים מפוארים, כלי חרסינה עדינים, שטיחי קיר, ציורים ופסלים המעידים על עושרם של דיירי הארמון – שליטיה הקדומים של נאפולי. בתוך הארמון נמצאת גם הספרייה הלאומית עם אוסף מרשים של ספרים עתיקים (בכניסה יש צורך בתעודה מזהה). 
קסטל סנט אלמו (Castel Sant Elmo) הוא שמו של המבצר האימתני הממוקם בויה טיטו אנג'ליני (Via Tito Angelini). המבנה פשוט למראה אך עדיין שווה ביקור ולו רק בשל הנוף היפה של המפרץ, הנשקף ממנו. המבנה העתיק, שהוקם בשנת 1538, שימש בעיקר כבית כלא. כיום מהווה המקום אתר תיירות (הכניסה כרוכה בתשלום) ובו מוצגות תערוכות מתחלפות. 

וזוביו - הר הגעש המפורסם בעולם

הר הגעש ווזוביו (Vesuvio) הממוקם מדרום לנאפולי מתנשא מעל העיר ויש הטוענים כי אף מאיים עליה. ההתפרצות הגדולה האחרונה בהר אירעה בשנת 1944. התפרצות אחרונה זו מתועדת במצלמות בעלות הברית, שנלחמה בשנה זו בכוחות הצבא הפשיסטי. מאז היה ההר שקט.
האם ניתן להגדירו כרדום? במהלך 17,000 השנים האחרונות התרחשו בווזוב 8 התפרצויות ענק. המפורסמת מכולן היא זו של שנת 79 לספירה, אך שתי התפרצויות גדולות נוספות אירעו ב-1631 וכאמור, ב-1944. כמו כן, מידי 50 שנה יש פעילות מוגברת בהר, הבאה לידי ביטוי בהתפרצויות קטנות יותר.
במצב רגיל נראה ההר תמים. לעיתים הוא מעלה מעט עשן, אך בדרך-כלל נדמה למעפילים אל פסגתו (בגובה 1277 מטר) כי מדובר בלוע משעמם ורדום. 
ההתפרצויות הרבות במהלך השנים העשירו את הקרקע והפכו אותה לפורייה – זה היה תמיד אחד מגורמי המשיכה של חקלאים לסביבות ההר. תושבי האזור מחכים להתפרצות הבאה, וסומכים על מכשור ההתרעה הטכנולוגי ועל סנטו ג'נארו שיושיעם.
תיאוריו המדויקים של פליניוס הכניסו אותו אל תוך מדע הגיאולוגיה. כל התפרצות בעולם, המתרחשת על-פי השלבים שתיאר, מכונה התפרצות פלינית. גיאולוגים, אגב, טוענים שלפחות על 7000 שנה לעבור לפני שהר געש יוגדר כרדום.