מסעדות בדרום - איטליה מסעדות בדרום-איטליה לא חסרות. כמעט בכל פינה בדרום-איטליה תוכלו למצוא שפע של מאכלים מקומיים שיגרמו לכם ללקק את האצבעות מאת: צוות דיסקברי איטליה מושכת אל חופיה המוני תיירים מדי שנה אשר נוטים לטייל דווקא במרכז הערים הגדולות ולעיתים קרובות מפספסים את פינות החמד המקסימות אשר בדרום המדינה. חבל הארץ הדרומי מפגיש אותנו עם החופים הכחולים והיפים והאווירה הנינוחה, קו החוף היפה ביותר באיטליה ומהיפים באירופה. נופים פראיים, צוקים משוננים, גאיות עמוקים, כפרים קטנים, צמחייה משגעת, מים צלולים והכי חשוב לענייננו - קולינריה איטלקית כפרית מטריפת חושים. הדרום מתפאר בטוב ביותר: חושניותו של האוכל הדרומי משקפת את החמימות והנדיבות של אנשי הדרום האיטלקי, שסותרות לכאורה את החיים הקשים של רובם ומרוות אותם בקסם. ההבדל בין מזונו של האיכר למזונם של בני האצולה קטן מאוד, ולמעשה, האוכל הכי טעים מתבשל במטבח המכונה קוצ'ינה פובֶר(Cucina Povera), ובתרגום חופשי: "המטבח של העניים". מעדן בכל מחוז הירקות של פוליה, הלימונצ'לו של קמפאניה, הנקניקים של קלבריה – כל מחוז והמעדנים שלו. ובכל זאת יש משהו משותף: באוכל הזה מתגלות סגולותיו של הדרום – שמחת חיים והרבה תשוקה. בכל עיר או עיירה בדרום, הדבר הנבון ביותר הוא לפנות לטְראטוריה (Trattoria) או לאוסטֶריה (Osteria) המקומיות – המסעדות הביתיות, שבהם מגישים את המזון האותנטי ביותר. לא לשכוח: ישר כשנכנסים, הזמינו את הפייאטי טיפיצ'יPiatti) Typici), מנות פתיחה טיפוסיות. גולת הכותרת: הפסטה צורת הפסטה הפופולארית ביותר היא הבוקטיני (Bucatini) - פסטה ארוכה ועבה בצורת צינור, המזכירה את המקרוני של ימי ילדותנו. מנת הפסטה הטובה לטעמי היא פסטה אל פומודורו פרסקו (Pasta al Pomodoro Fresco) הכוללת חתיכות דקות של עגבניות טריות, מטוגנות קלות בשמן זית, אורגנו ובדרך כלל גם שום, ועליה כיסוי נדיב של גבינה מגוררת. במקום גבינת הפרמיג'אנו (Parmegiano) המגורדת הרגילה, נסו ריקוטה סלטה (Ricotta Salata) מלוחה וקשה. מנת פסטה אהובה אחרת היא הספגטי אלה-פוטנסקה (Spaghetti (alla Puttanesca שבו נוספים לרוטב העגבניות הבסיסי גם צלפים, זיתים שחורים, אנשובי וקצת פלפל חריף. "פוטנסקה" הוא כינוי לזונה, והפיצה הזו זכתה לכינויה ככל הנראה משום שהיא מתאימה לשמש ארוחה מאוזנת היטב שמכינים בזריזות ואוכלים בחיפזון בין פגישה לפגישה. כפר במטבח המטבח האיטלקי בדרום נושא אופי כפרי וכבד יותר משאר חלקי המדינה. המאכלים האיטלקיים הראשונים שהתפרסמו מחוץ לאיטליה היו של האזורים הדרומיים - קאמפניה, סיציליה או קלבריה, וזאת משום שהמהגרים לאמריקה באו בעיקר מאזורים אלה. לכן הפיצות והספגטי עם רוטב העגבניות העשיר והכבד נחשבו באמריקה של תחילת המאה ה-20 לאוכל האיטלקי המסורתי, ועדיין נחשבים לכאלה. בסיציליה מומלץ ללכת בעקבות המטבח המקומי ולהזמין פירות ים טריים עם אורז או פסטה. סיציליה גם הייתה במשך שנים מרכז חשוב לעיבוד סוכר, והיום עדיין אפשר למצוא גם את הג'לטו - עוגת הסוכר המפורסמת שלה. במחוז של קמפניה גדלות באופן מסורתי פרות הבופאלו, המספקות את החלב שממנו מכינים את גבינת המוצרלה הנפלאה - המרכיב המרכזי בפיצה ובלזניה המקומית. מאכל טעים נוסף האופייני לאזור הוא הקארוצה-מוצרלה עטופה בפירורי לחם ומטוגנת בשמן עמוק. הפסטה הפופולארית ביותר בדרום היא כמובן המקרוני, שמוגשת בדרך כלל ברוטב עגבניות עשיר. תבלון ייחודי נותני הטעם של האזור הם פלפלי הצ'ילי האדומים, השום והלימונים, ולאורך הכביש המתפתל והצר של מפרץ אמלפי נמצאים דוכנים רבים שמוכרים אותם. כשמצרפים אותם לעגבניות, לפסטה ולמוצרלה מהאיכות הנפלאה כל כך שיש כאן, ומבשלים ארוחה (אותה אוכלים כשהמפרץ כולו פרוש לפנינו), קשה לחשוב על תענוג גדול מזה. חלק מהימים אפשר להישאר נאמנים לכפר, ולבלות את כל היום בחוף שלו, שנמצא במפרצון הקטן La-Praia. ימים כאלה עושים כל חופשה למגשימת פנטזיות.