יום ו' 01.04.16  

יצאנו לדרך, 29 נוסעים ומדריך של "דיסקברי טיול עולמי", בטיסה לטוקיו עם חניית ביניים קצרה בפרנקפורט. 

 

יום ש' 02.04.16 

נחתנו בשדה התעופה "Narita" שליד טוקיו. לאחר קבלת המזוודות ופגישה עם המדריך המקומי הצחקן  Masaru, יצאנו לדרכנו אל מוזיאון אדו (Edo - שפך נהר בעברית) המוקדש להתפתחות טוקיו מתקופת השוגונות לשושלת טוקוגאווה (Tokogawa) במאה ה-17 ועד סוף המאה ה-19. בדרך התפעלנו מרשת התחבורה הצפופה והמודרנית של העיר וממגדל "עץ השמיים", (Sky Tree), המבנה השני בגובהו בעולם לרגע זה. בחצר המוזיאון התפעלנו מפריחת הדובדבנים שהייתה בשיאה.

המשכנו לארוחת צהריים בסגנון צ'אנקונאבה (Chankonabe), הארוחה המסורתית של מתאבקי הסומו. למעשה חנכנו מסעדה חדשה שנפתחה בימים אלה.

לאחר ארוחת הצהריים יצאנו להכיר את טוקיו מקרוב. התחנה הראשונה הייתה מקדש אסקוסה (Asakusa Kannon Temple), מקדש בודהיסטי אשר הוקם לשכנן בו פסל קטן של אלת הרחמים קאנון אשר נמצאה במאה השביעית על-ידי דייגים. במקדש למדנו על המנהגים במקדשים. היטהרות על ידי רחיצת הידיים והפה, הדלקת הנרות והקטורת, הגרלת המזלות ותליית לוחות לברכה על מתקן מיוחד, צורת התפילה מול המזבח במקדש על ידי מחיאות כפיים וקידה, וכן תרומות הכסף והמנחות.

לצד המקדש הבודהיסטי ראינו מקדש שינטו קטן לזכרם של הדייגים שמצאו את פסל האלה קאנון בנהר. הייתה זו הדגמה לשיוויון בין הדתות ביפן.

בדרך למלון צפינו על ארמון הקיסר ועל בית הדאייט, הוא בניין בית הנבחרים היפני, הכולל את שני בתי הפרלמנט כדוגמת הפרלמנט הבריטי, רובע משרדי הממשלה ושגרירות ארה"ב הסמוכה למלון.

לאחר קבלת החדרים במלון יצאנו בתחבורה ציבורית אל רובע שיבויה (Shibuya). התלהבנו משלל אורות הפרסומת לאורך הרחובות ומההמון הצפוף על המדרכות ובמיוחד ממעבר החציה המפורסם שבחזית תחנת הרכבת של הרובע.

המשכנו אל הכניסה לתחנת הרכבת שם ביקרנו את פסל הכלב המפורסם האצ'יקו שהתפרסם מהסרט בשם זה בכיכובו של ריצ'ארד גיר. התפזרנו בין הסמטאות, מי לאוכל ומי לקניות. בסיומו של היום הארוך פנינו למלוננו. 

 

יום א' 03.04.16 

יצאנו לביקור בעיר ניקו (Nikko). בדרך נפגשנו לראשונה בתחנות השרות המפוזרות לאורך הכבישים הבינעירוניים. למדנו על הנקיון, על השירותים המסודרים, על המכונות האוטומטיות בהם קונים משקאות ואפילו תלושים לארוחות צהריים.

טיפסנו בדרך הררית מתפתלת אל לוע הר געש כבוי לביקור באגם צ'וזנג'י (Chuzenji) כאשר גם לאורך הדרך העולה לאגם וגם על

ההרים, מאחוריו מצאנו שרידי ערימות שלגים. אפילו במגרש החניה הייתה ערימת שלג. המשכנו אל מפל קגון (Kegon) שגובהו 100 מ'. ראינו את המפל מהתצפית העליונה, ובהמשך ירדנו במעלית לתצפית התחתונה ממנה ניתן לראות מפלים נוספים.

את הביקור בעיר ניקו התחלנו בארוחת צהריים יפנית מסורתית. נפגשנו עם כלים ייחודיים ועם מאכלים שלא הכרנו קודם. לאחר הסבר קצר למדנו להכיר את הטעמים החדשים שבחלקם היו טעימים ובחלקם יש צורך להתרגל אליהם.

ביקרנו במאוזולאום של השוגון איאסו טוקוגאווה (Ieyasu Tokugawa), מייסד שושלת השוגונים לבית טוקוגאווה. המאוזולאום המכונה מקדש טושו-גו (Tosho-gu) הוקם על ידי נכדו של השוגון. הנכד שימש כשוגון השלישי בשושלת. המקדש מצטיין בעושר רב של גילופי עץ יפים בהם שזורים סמלי המשפחה, הלא הם החסידה ופרח החוטמית. האתר המפורסם ביותר הוא מבנה האורווה אשר בגמלונו מגולפים שלושת הקופים החכמים, "אל תדבר רע, אל תקשיב רע ואל תראה רע". לאחר הביקור במבנה המרכזי, המשכנו אל אולם הדרקון הבוכה בו הודגמה לנו האקוסטיקה המדהימה של האולם, בה רק בנקודה מסוימת נשמע הד חזק של נקישה.

חזרנו בדרך המהירה לטוקיו ואת הערב סיימנו בזמן חופשי ברחוב אומוטוסאנדו (Omotosando) עם חנויות היוקרה ורובע הרג'וקו (Harjuko) עם הנערות בתלבושות המיוחדות. חזרנו למלון בתחבורה הציבורית. נפרדנו ממדריכנו אשר סיים את תפקידו.

יום ב' 04.04.16  

עם בוקר פגשנו את מדריכתנו המקסימה לומיקו (Rumiko – לא, זה לא טעות. היפנים אינם יודעים לבטא את האות ר'). היא נשארה אתנו עד סוף הטיול. פנינו אל שוק הדגים הגדול של טוקיו, שוק צוקיג'י (Tsukiji). שוטטנו בין הדוכנים בהם הוצג שלל הבוקר בתצוגה מסודרת ובניקיון מופתי.

המשכנו למקדש השינטו מיג'י (Meiji) אשר הוקם לזכר הקיסר מיג'י ואשתו, כיאה לאלים. המקדש נמצא בגן עצום של 770 דונם ובו צמחיה מכל רחבי יפן. המקדש מבוקש בסופי שבוע לקיום חתונות יפניות מסורתיות.

המשכנו לרובע גינזה, הרובע היוקרתי של טוקיו. חלק ניצלו את הזמן הפנוי לטיול ברחוב ובחנויות ואחרים ביקרו באולם התצוגה של סוני בו ראו את חידושי האלקטרוניקה.

את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת גנקו גינזה (Ganco Ginza). במסעדה השתתפנו בסדנת סושי בו הכנו את ארוחת הצהריים שלנו. בסיום הסדנה קיבלו כולם תעודה על הישגים מצוינים וקיבלו תואר שף סושי מצטיין.

המשכנו לאי אודייבה (Odaiba), אי מלאכותי על שרידי הנמל והביצורים העתיקים של העיר. זהו איזור מודרני שבו נבנים מבני משרדים, מסחר ובילוי חדישים. עצרנו להצטלם עם הגרסה היפנית של פסל החרות בטיילת של האי. הלכנו לשוטט בין מרכזי החנויות, בתי הקפה וחנויות ומסעדות המוקדשות לכלבים זעירים, אשר מולבשים על פי צו האופנה האחרונה ונוסעים בעגלות מפוארות.

התחנה הבאה הייתה רובע שינג'וקו (Shinjuko), בחלק בו הוקמו מבני המינהל של ממשלת האיזור המטרופוליטני של טוקיו. עלינו לתצפית בין הערביים מהקומה ה-45. באופק זיהינו את צלליתו של הר פוג'י, מציץ מעל העננים.

לסיומו של יום נסענו לאיזור המסחרי המואר בשלל אורות של רובע שינג'וקו. 

 

 

יום ג' 05.04.16  

היום הוקדש לסביבות הר פוג'י, ההר הקדוש של יפן אשר נקרא בשפתם בשם הכבוד פוג'י-סאן. לצערנו היום היה גשום, מעונן וערפילי, דבר שפגם בהנאתנו. ראשית נסענו לאגם אשי (Ashi), אחד האגמים שלמרגלות הר פוג'י. עלינו על ספינת פירטים ושטנו לאורכו של האגם.  עם סיום השייט נאלצנו לוותר על עליה למעיינות הגופרית  באווקודני (Owakudani) עקב פעילות געשית בעקבותיה סגרו את האתר ואת הרכבל אליו. במקום זאת עלינו לתצפית ברכבל להר קומאגטקה (Komagatake), אך גם כאן הראות הייתה אפסית. לאור העובדה שהגישה לתחנה העליונה של הר פוג'י נחסמה, ולאור הראות הגרועה, ויתרנו על העליה אליו.

המשכנו לביקור במוזיאון הפתוח של העיר האקונה (Hakone), גן עצום בו משובצות יצירות אמנות של מיטבהאומנים מרחבי העולם, כולל ביתן מיוחד המוקדש לעבודות של פיקאסו. בין הפסלים הרבים נמצאת גם יצירה של האמן הישראלי יגאל תומרקין.

יצאנו צפונה אל עבר מלוננו, ובדרך עצרנו להשלמת קניות.

לראשונה התנסינו במלון יפני מסורתי, עם מחצלות טאטאמי, מזרוני פוטון ונעלי בית. לראשונה הזדמן לנו להתנסות באונסן, בית המרחץ היפני. לצערי, רק חלק קטן מהקבוצה ניצל את ההזדמנות.

יום ד' 06.04.16  

נסענו צפונה לכיוון האלפים היפנים, לעיר מאטסומוטו (Matsumoto). ביקרנו במצודה העתיקה, הגדולה ביותר שנבנתה במישור ביפן ואשר כינויה "המצודה השחורה". במצודה למדנו על שיטות הבניה וההגנה על המצודות ביפן, על חגיגות אור הירח בעת הירח המלא, על המדרגות הגבוהות בהם טיפסנו לקומות העליונות ועל חיי הסמוראים כפי שהוצגו בתערוכה. בגן הטירה נפגשנו עם סמוראי אתו הצטלמנו. המצודה מוקפת חפיר עם מים וסביבו חורשת עצי דובדבן שהיו בשיא הפריחה.

הביקור הבא היה בעמק קיסו  הזרוע בכפרים ושדות חקלאיים. לאורך הדרך צפינו בהרים המיוערים עם גווני הירוק, וביניהם מציצים עצים בשיא הפריחה. ביקרנו בעיירות לצד דרך הדואר העתיקה שחיברה את קיוטו מקום מושב הקיסר עם אדו מקום מושב השוגון. קודם ביקרנו בעיירה צומגו (Tsumago) ואחריה במאגומה (Magome). העיירות בנויות בסגנון מסורתי, תוך שילוב אכסניות, מסעדות וחנויות. המשכנו אל מלוננו בעיר אינויאמה (Inuyama). לאחר ארוחת הערב יצאנו לסיור בגבעה הסמוכה בשני מקדשי שינטו, האחד רגיל והמוקדש לפוריות וללידה  קלה ובטוחה, והשני מקדש שינטו אנירי כלומר חקלאי, המוקדש להצלחה בעסקים ובו שוקת מיוחדת לרחיצת כסף, דבר המבטיח הצלחה בעסקים. בחזית הראשון ניצבו שתי אריות ובחזית השני שני שועלים. בדרך למלון ראינו את המצודה המוארת בראש הגבעה ואת עצי הדובדבן הפורחים, מוארים בחצר המלון ולאורך הטיילת שעל גדות הנהר הסמוך.

יום ה' 07.04.16 

ביום גשום נסענו אל העיר יאוטסו (Yaotsu) שם שמענו על פועלו של חסיד אומות עולם, צ'יאונה (סמפו) סוגיהארה (Chiune Sugihara), אשר בתפקידו כקונסול יפן בקובנה (Kaunas) שבליטא, הספיק ב-1940להנפיק במשך חודש וחצי 2,500 תעודות מעבר ליפן עבור כ-6,000 יהודים שנמלטו מפולין וליטא. ביקרנו במוזיאון שהוקם להנצחתו ובפארק האנושות הסמוך.

המשכנו לעיירה גוז'ו האצ'ימן (Gujo Hachiman), העיירה המתמחה בהכנת רפליקות מזון עבור מסעדות ברחבי יפן. צפינו כיצד מכינים העתק לחסה ושרימפס בטמפורה.

לאחר הפסקת צהריים המשכנו למוזיאון התלבושות והריקוד, שם הדגימו לנו הרקדניות החינניות בהשתתפותנו, מספר ריקודי פסטיבלים של האזור.

לסיום היום הגענו לעיר טקאיימה (Takayama) המפורסם בפסטיבלי האביב והסתיו. טיילנו ברחוב המשוחזר של העיר העתיקה, רחוב  סמצ'י (Sammachi).

לסיומו של יום נסענו למלון היפה בו אכלנו ארוחת ערב וטבלנו באונסן.

יום ו' 08.04.16   

יצאנו לשוק הבוקר של טקאיימה, על שפת הנחל. למדנו על אל הנהר ואל ההרים שפסליהם מקשטים את מעקה הגשר. בהמשך ביקרנו במוזיאון הכרכרות המשתתפות בפסטיבלים. כל כרכרה מטופלת על ידי משפחה ומאוחסנת בביתה במבנה דמוי מוסך גבוהה. במשך השנה המשפחה עסוקה בתחזוקה ובשיפורים של הכרכרה, וכמה מהם מוצגים במוזיאון. לסיום ראינו סרטון המתאר את הפסטיבל.

נסענו ללב האלפים היפנים, אל שיראקאווה גו (Shirakawa-Go), אזור כפרי עם בתים בנויים בסגנון מסורתי, עם גגות קש עבות. הבתים מותאמים לאקלים הקר בחורף ולכמויות השלג הגדולות היורדות באיזור. הבית משמש הן למגורים והן למלאכה, כולל גידול תולעי משי בעליית הגג והכנת חוטי משי.

המשכנו אל חוף ים יפן, לעיר קנאזאווה. לאחר ארוחת צהריים ביקרנו ברובע הסמוראים, האופייני בחצרות מוקפות בחומה גבוהה

וסמטאות צרות. המשכנו אל  אחד הגנים היפים של יפן, גן קאנרוקו (Kenruko). סיירנו בין האגמים, הגשרונים והצמחיה. חזינו בפריחה מרהיבה. את קבלת השבת קיימנו בגן עם תפאורה של אגם, גשרים ופריחה. בסיום הביקור המשכנו למלוננו.

יום ש' 09.04.16 

התחלנו את הבוקר בשוק אומיצ'ו (Omicho), שוק דגים, ירקות ושאר טובין. תצוגת הסחורות מדהימה

באסתטיקה שלה, בניקיון ובצורה בה מכינים חלק מפירות הים למאכל מיידי.

כדי להצדיק את כינוי העיר "ביצת הזהב", המשכנו למוזיאון הזהב (Hakukokan Museum) בו הדגימו לנו את השימוש בעלי הזהב המשמשים לציפוי פסלים, תמונות ואפילו מבנים כפי שראינו בפביליון הזהב בקיוטו למחרת. כל אחד ציפה מקלות אכילה בעלי זהב.

התחלנו בנסיעה דרומה אל קיוטו. בדרך עצרנו לתצפית במצוקי טוג'ינבו (Tojinbo Cliffs). הצוקים נוצרו משפכי לבה ועשויים מבזלת, אשר גלי הים מעצבים אותם מיליוני שנה.

חלפנו על פני העיר צורוגה (Tsuruga), עיר הנמל אשר בה עגנו האניות שהביאו את היהודים שנמלטו מאירופה בזכות תעודות המעבר שהונפקו על ידי סוגיהארה. לעת ערב הגענו את קיוטו, לארוחת ערב מוקדמת. , אחריו  המשכנו לרובע גיון (Gion), הוא רובע הגיישות. לאחר שעברנו בין רחובות הרובע נכנסנו למופע הגיישות באולם גיון קורנר (Gion Corner), בו למדנו על צורות אומנות יפנית מסורתית כגון טכס התה, שזירת פרחים, תיאטרון קאבוקי ועוד.

לאחר המופע סיירנו ברובע ולאחריו ביקרנו באיזור תחנת הרכבת המודרנית של קיוטו, מבנה מרשים עם משחקי אורות ממוחשבים במעלה המדרגות לאורך 6 קומות ואדריכלות הכי מודרנית שאפשר, וזה בנוסף למזרקה הצבעונית שבכניסה לתחנה.

המשכנו למלוננו לפגוש את המזוודות שנלקחו לשם בסיועה של המדריכה המקומית.

 

יום א' 10.04.16  

היום הוקדש כולו לקיוטו, בירתה הקדומה של יפן ומקום מושב הקיסר עד 1868. עם בוקר ביקרנו במקדש ריואנג'י (Ryoanji Temple) שהוא מקדש זן של הבודהיזם. למעשה הביקור היה בגן הקטן של המקדש, גן הסלעים או הגן היבש. הגן מאפשר למתבונן לשקוע במדיטציה ולהרהר בשאלות הקיומיות שהגן מעורר במתבונן. שום דבר אינו שלם ולא הכל נראה לעין.

התחנה הבאה שלנו היתה בקינקאקו (Kinkaku) פבליון הזהב, אשר הוקם על ידי שוגון שויתר על כסאו והלך למנזר. הפבליון הממוקם על שפת אגם קטן ממוקם בגן של מקדש בודהיסטי שבעבר נקרא רוקואון-ג'י (Rokuon-ji), אבל היום נקרא על שם פביליון הזהב – Kinkaku-ji.

לאחר הפסקת הצהריים ביקרנו בארמון ניג'ו (Nijo Castel), מגורי השוגונים בעת ביקורם בקיוטו. למדנו על המינהל של השוגון ועל המבנה ההיררכי של מושלי האיזורים, על מגוריו הפרטיים והנשים שהיו בחייו ובעיקר על אמנות הציור היפני בשיאו. במהלך הסיור שמענו על האזעקה המקורית שהותקנה ברצפה המזמרת.

לאחר ארוחת הצהריים עלינו להרים שבצפון קיוטו, אל המקדש הבודהיסטי קייומיזה-דרה (Kiyomize-dera) אשר מכונה "מעיין הנעורים", עקב מעיין הבוקע במקום עם סגולות מיוחדות. בדרך עברנו ברחוב שכולו מזכרות ומסעדות.

אחר הצהריים הוקדש לזמן חופשי במרכז העיר, ואלה שהפסידו ערב קודם, הצטרפו אלי לביקור בתחנת הרכבת המדהימה של קיוטו. 

המשכנו לבית שלום, מרכז הקהילה הפרוטסטנטית אוהבת ישראל. הקהילה מארחת כל ערב קבוצות של ישראלים אשר לומדות על פעילות הקהילה. בערב מרגש זה למדנו על ההיסטוריה של הקהילה ושמענו שירים עבריים מפי המקהלה.

יום ב' 11.04.16  

עם בוקר הפקדנו מזוודה אחת לנוסע בלובי המלון, וביומיים הקרובים התנהלנו עם תיקי יד ותרמילים בלבד. נסענו לעיר נארה (Nara). בתחילה ביקרנו במקדש הבודהיסטי טודאי-ג'י (Todai-ji) בתוך פארק גדול בו משוטטים צבאים ואיילים בין המבקרים. המקדש שהוא מבנה העץ הגדול בעולם ובו פסל ברונזה של בודהה בגובה 18 מ'.

התחנה הבאה היתה מקדש השינטו  קאסוגה , אשר נבנה מחדש כל 20 שנה מזה מאות שנים. בכניסה למקדש קיבלו את פנינו חביות הסאקה, פיסוט עץ עליהם שמות תורמים וכ-3,000 פנסי אבן וברונזה שנתרמו על ידי המאמינים.

את הפסקת הצהריים עשינו במרכז נארה שם גם הצטיידנו בדברי אוכל, להשלמות לקראת הארוחה הנזירית המצפה לנו.

נסענו להר הקדוש קויה. בדרך צפינו על המגדל המוזר של כנסיית החופש המוחלט שבעיירה טונדהבייאשי (Tondabayashi) אשר מהווה קבר סימלי לכל ההרוגים בכל המלחמות בעולם עם דגש על חללים שמקום קבורתם אינו ידוע. עם ההגעה להר קויה נסענו לבית הקברות Okunoin הבודהיסטי.

בבית הקברות ראינו אחוזות קבר פרטיות, משפחתיות ושל מפעלים שונים וכן את המאוזוליאום של מייסד המנזר הראשון על הר קויה אשר נפטר בשנת 835, הלא הוא קוקאי (Kukai) או בשמו המלא קובו דאישי (Kobo Daishi). קוקאי הוא מייסד הזרם העיקרי של הבודהיזם ביפן -השינגון בודהיזם. על פי מאמיניו הוא לא מת אלא נמצא במדיטציה תמידית עד הופעתו של בודהה של העתיד. עד היום הם מביאים לו מזון ומים ומחליפים את בגדיו מדי יום. עקב קדושת המקום עולים אליו עולי רגל רבים והמקום מבוקש לקבורה. יש בו מעל 200,000 קברים.

העיירה בנויה ממקבץ של מנזרים ומקדשים, וכן אכסניות לעולי הרגל.

בהגיענו למנזר Sekishoin קיבלנו חדרים והתאספנו לארוחת ערב צמחונית כיאה למנזר. לאחר הארוחה יצאנו לטיול ברחובות העיירה וביקרנו במקדש המרכזי המחודש עם צבע כתום זוהר ומואר.

יום ג' 12.04.16   

עם בוקר נסענו לתחנת הרכבת המהירה, השינקאסן (Shinkasen) שבאוסקה. לאחר שעה וחצי הגענו להירושימה.

עם ההגעה להירושימה עלינו על מעבורת והפלגנו לאי מיאג'ימה (Miyajima) לביקור במקדש השינטו

איטסוקושימה (Itsukushima), המכונה גם "המקדש הצף". המפרץ מושפע מתופעת גאות ושפל של מספר מטרים. המקדש בנוי בתוך הים על קלונסאות, ובעת הגאות הים מגיע עד לרצפת המקדש,  והמראה הוא כאילו הוא צף על הים. גם שער הטורי של המקדש נמצא בים ובזמן השפל ניתן להגיע אליו רגלית.

כל האזור מהווה מרכז לגידול צדפות למאכל, כפי שראינו במסעדות שבמדרחוב הסמוך למקדש.

חזרנו למלוננו במרכז הירושימה, בקרבת מוזיאון הפצצה. לאחר קבלת החדרים יצאנו לארוחת ערב בלב האיזור המסחרי של העיר. לאחר ארוחת הערב התפזרנו ברחובות הסמוכים, ולבסוף חזרנו למלון.

יום ד' 13.04.16   

בבוקר טיילנו בפארק השלום. צפינו על כיפת בית התעשיינים ששרידיו  מהווים איזכור לפצצה. צלצלנו בפעמון שבפארק והתרגשנו למראה העגורים מאוריגמי, מעשה ידי תלמידים מכל רחבי יפן, לזכר ילדה בת 12, אשר נפטרה מהקרינה. המשכנו אל אש התמיד ולקבר הסמלי המהווים רקע לעצרות הזכרון הנערכות כל 6 באוגוסט. משם המשכנו למוזיאון הפצצה שבו ראינו שרידים שנותרו לאחר הפיצוץ וכן הסבר על התהליכים שקרו מיד לאחר הפגיעה. 

נסענו למפעל מזדה שם קיבלנו הסבר על ההיסטוריה של המפעל וביקרנו בפס היצור המשלב סרט נע עם פועלי הרכבה ורובוטים המבצעים חלק מהעבודה.

יצאנו לדרכנו אל האי שיקוקו (Shikoku). בדרך עצרנו בעיירה קוראשיקי (Kurashiki) שהיתה עיר נמל, מסחר ומחסנים. ביקרנו במרכז העתיק, לצד תעלת מים, מסעדות וחנויות מזכרות.

עברנו על גשר סאטו (Seto) הגדול, שהוא למעשה מספר גשרים המחברים על גבי שרשרת איים  קטנים את האיים הונשו ושיקוקו. זהו  הגשר הדו מפלסי הארוך בעולם. אורכו 13.1 ק"מ. המפלס התחתון משרת את הרכבת.

תחנתנו הבאה הייתה בגן ריצורין (Ritsurin) בעיר טקאמטסו (Takamatsu) שבאי שיקוקו. ראינו את המראות היפים של הגן, הצמחיה בשיא הפריחה, האגמים שגשרים קשתיים משתקפים בהם והצמחיה המטופחת והנקיון. המשכנו למלוננו שהיה על שפת הים בנארוטו (Naruto), פרבר של טוקושימה (Tokushima). המזוודות המתינו לנו בלובי המלון.

יום ה' 14.04.16    

חצינו את האי אוואג'י (Awaji) בדרכנו חזרה לאי הונשו ואוסקה. בדרך ראינו בים את המתקנים בהם מגדלים צדפות של פנינים. עברנו על גבי גשר אקאשי (Akashi), הגשר התלוי הארוך בעולם, שאורכו 3,911 מ', מהם הקטע המרכזי הוא כ-1,900 מ'. במרכז המבקרים של הגשר ראינו הסברים על דרך הקמתו שנמשכה 10 שנים ועל דרכי ההתמודדות עם רעשי אדמה עד לעוצמה של 8.5 בסולם ריכטר. סיירנו מתחת למיסעה וראינו את דרך חיזוק המבנה כדי שיעמוד מול רעידות האדמה וסופות הטייפון הפוקדות את האזור.

נסענו לקובה (Kobe) המפורסמת בבשר הבקר המשובח שלה. זו עיר נמל חשובה ביותר ליפן, אשר עד רעידת האדמה ב-1995 היתה הנמל הראשי של יפן. העיר קלטה את אלפי היהודים שנמלטו מאירופה בתקופת השואה.

ביקרנו ברובע קיטאנו (Kitano) המשמש את אוכלוסיית הזרים אשר מועסקים על ידי חברות הענק שנמצאות בקובה ואוסקה. ביקרנו במרכז הקהילתי היהודי ושמענו הסברים מרב הקהילה, שמוליק שהיה בעיצומם של ההכנות לליל הסדר. בדרך חזרה לאוטובוס ראינו את אחד המסגדים הבודדים ביפן.

את הפסקת הצהריים עשינו במרכז מוזאיקה, עם תצפית על הנמל ומגדל הפיקוח הענק של הנמל. המשכנו אל מרכז המבקרים של יקב הסאקה – יין אורז. במרכז המבקרים של מפעל סוואנאטסורו (Sawanotsuru) ראינו סרטון וכן הצגה של כלים ושיטות עבודה מסורתיות. לאחר התצוגה פנינו לטעום מהסאקה וגם מיין השזיפים הנהדר.

אחר הצהריים נסענו לאוסקה (Osaka). עלינו לגג בניין אומדה (Umeda) בגובה 40 קומות, לתצפית על העיר. הצטלמנו בפינת האוהבים שבגג, מוקפים במנעולי אהבה.

נסענו ללב העיר וצפינו על מצודת אוסקה המחודשת, המוקפת חפיר וחורשת עיצים. המשכנו אל המרכז המסחרי של העיר לסיור בן שעה וחצי. כולם חיפשו להשלים קניית מתנות של הרגע האחרון.

פנינו למלוננו בשדה התעופה קנסאי (Kansai) של אוסקה. לאחר ארוחת הערב במסעדת המלון נשארנו למפגש סיכום של הטיול.

יום ו', 15.04.16    

תם הטיול. פנינו אל דלפקי לופטהנזה ומשם טסנו דרך פרנקפורט לישראל.

זה היה הטיול שהיה. פרטתי את המקומות לאורך המסלול, ועכשיו אפשר לראות את שפע האטרקציות שבהם ביקרנו.

בדרכים הארוכות בהם נסענו הרחבתי בהסברים על ההיסטוריה, התרבות והמנהגים, על האתרים בהם ביקרנו ועל היחודיות של יפן. סיפרנו סיפורים ובדיחות, שרנו שירים, פתרנו חידונים. כל הדברים הקטנים שהופכים טיול לחוויה. הטיול האמתי היה באינטראקציה שבין האנשים, הנכונות לסייע האחד לשני והרצון לשתף את כולם הן בטוב והן בעוד יותר טוב.

נהניתי מכל רגע מהטיול אתכם, מרמת הקבוצה והרצון לקבל עוד ועוד מידע, מהשמחה ממראה הנופים היפים והמיוחדים, משמיעת שיר יפה, שקט או קצבי, מההשתתפות הערה בפתרון החידונים שנועדו להעביר את הזמן בנסיעות הארוכות ומהיכולת להעריך גם את ההנאות הקטנות של החיים.

אציין את תרומתה של לומיקו, המדריכה היפנית אשר תרמה רבות בעזרה לאירגון הטיול ובהסברים על ההוואי היומיומי.

ולסיום, תודה על דברי התודה שנאמרו בסיכום הטיול. אבקש את סליחתכם אם פגעתי במי מכם בהערה שלא לעניין או בחוסר סבלנות. אני מקווה לראות אתכם בטיולים נוספים.

 

להתראות בטיולים נוספים,

מיכאל גיא