בלב המדבר הצחיח בהר הנגב מחכה למטיילים הפתעה בדמותו של עין עבדת: קניון טבעי ובו מפלי מים, צמחייה ירוקה ובריכות קרירות שעושות חשק לפשוט את הבגדים ולטבול במימיהן המרעננים. ההפתעה גדלה שבעתיים כאשר מתוודעים אל תופעות הטבע המרשימות שיצרו המים, הזמן ומזג האוויר: נקיקי סלע, מכתשים, נקרות, מערות וערוצי נחלים עם קירות גדולים ומרשימים שממחישים פעם אחר פעם את גדולתו של הטבע ועוצמתו. כל היופי הזה נוצר בזכות הגשמים היורדים במדבר. במקום להיספג באדמה כפי שקורה בדרך כלל, זרימת המים נמשכת על המדרונות וערוצי הנחלים בעוצמה אדירה המפילה גושי קרקע וחלקיקי סלע, ובכך יוצרת את תצורות הסלע המרשימות. הסיבה בגללה לא נספגים המים בקרקע, נעוצה באדמת הלס המדברית שנאטמת בעת המפגש עם המים, וגורמת לזרמים האדירים לגלוש על המדרונות והסלעים.
התופעה הזו, בה מחליקים המים על גבי הסלעים ויוצרים בזרימתם גבים ונקרות מתרחשת במלוא עוצמתה בעין עבדת, נווה מדבר וגן לאומי. עין עבדת, מעיין הנובע מנחל צין יוצר פלג נאה שמסביבו צמחייה עבותה ובקרבתו חיים בעלי חיים רבים, ביניהם עופות דורסים ונשרים. בשל העובדה כי המים בעין עבדת מהווים את מקור החיים של בעלי החיים הוגבלו שעות הביקור במקום, על מנת למזער את הפגיעה בטבע.
בריכות עין מעריף הנביעה האחרונה בקניון עין עבדת שמסביבם עצי צפצפות מרשימים, הן מקום המחייה של היעלים, שעם קצת מזל, ניתן לראותן מדלגות בקלילות בין המצוקים. עבור היעלים עין עבדת הנו מקום מושלם למגורים, בשל המים שבו: היעלים חייבים לשתות מים לפחות פעם ביום. אגב, לספורטיווים שביננו מומלץ לטפס (בזהירות הראוייה) אל ראש הקניון. בסיום המסלול תגיעו לנקודת תצפית עוצרת נשימה ביופיה המשקיפה על המפל של עין מעריף, שגובהו מגיע ל-60 (!) מטר. עצרו לרגע או שניים, קחו נשימה ארוכה והתבוננו מסביבכם: זהו גן השעשועים של הבריאה, וללא ספק אחד המקומות היפים בארץ.
משך המסלול למיטיבי לכת: כשלוש שעות. המסלול מתחיל במעלה הנחל ומטפס עד לבריכות מעריף שלמרגלות המפל.  מי שבוחר ללכת לכל אורך המסלול יצטרך לשנס מתניים ולטפס בסולמות ברזל הקבועים במצוק.
איך מגיעים:  נוסעים על כביש מס' 40 בואכה באר שבע – מצפה רמון, פונים למדרשת בן גוריון ממנה יש שילוט מכוון המפנה את המטיילים לעין עבדת. 
ציוד מומלץ: מי שתייה, כובע ומצלמה. אל תשכחו להתמרח בקרם הגנה לפני שיוצאים לדרך.
שעות פתיחה: אפריל עד ספטמבר 08:00-17:00, אוקטובר עד מרץ: 08:00-16:00. טלפונים: 08 – 6555684, 08 – 6554418.

גן לאומי עבדת

העיר הקדומה עבדת, ששכנה על דרך הבשמים בקטע העובר מפטרה לעזה, קרוייה כך על שמו של המלך הנבטי הנערץ, עבדת השני (9-30 לפנה"ס). המלך זכה בכבוד בשל העובדה כי הצליח לשקם את העיר שנפלה בקרב מול החשמונאי המלך אלכסנדר ינאי (100 לפנה"ס). גם לאחר שנכבשה עבדת על ידי האימפריה הרומית, המשיכה לשגשג ולפרוח עד הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה. 
בגן הלאומי מספר שרידים עתיקים המעידים על תפארת העבר: השער של העיר הניצב בגובה של 650 מטרים מעל פני הים, מלמד על המקדש הנבטי המפואר שנבנה כאן. זהו האקרופוליס של העיר ממנו ניתן לצפות על האזור כולו. בחווה "אבן ארי" הסמוכה ניתן ללמוד על החקלאות המדברית המשוכללת שפותחה על ידי הנבטים.
אתרים נוספים בגן הלאומי: בית המרחץ הרומי, מגדל רומי עם כתובת קדומה, גת ביזנטית שמעת לעת נערכים בה ערבי הפקת יין בשיטות עתיקות, בית מלאכה לייצור כלי חרס, מערות קבורה ועוד.  במרכז הנבטי אפשר לצפות בסרט, ללמוד על אורח החיים הנבטי ולהתבשם מריחות המור והלבונה, הבשמים העתיקים בעולם.

מדרשת בן גוריון


מדרשת בן גוריון היא יישוב קהילתי, שבו מוסדות חינוך ומחקר. המדרשה נמצאת בקרבת  קיבוץ "שדה בוקר", בין באר שבע למצפה רמון. המדרשה הוקמה ב- 1963 בעקבות חזון ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון: "אני חולם על מעין אוקספורד עברי בנגב, מעין יבנה עברית, מודרנית... יהיה זה מקום של יצירה רוחנית, החל מגן הילדים ועד המחקר מדעי..." (בן-גוריון בטקס הנחת אבן הפינה למדרשה, 6.10.1963).
במדרשה נמצאת אחוזת הקבר של דוד ופולה בן-גוריון. כשנפטרה אשתו, רכש בן-גוריון עבורה חלקת קבר על צוק המשקיף אל עבר בקעת צין ומצוק הצינים. הוא עצמו נקבר על הצוק לצד אשתו עפ"י בקשתו. כל זאת בניגוד לנורמת הקבורה המקובלת של מנהיגי העם בהר הרצל בירושלים.
המדרשה שימשה מאז הקמתה כמרכז לימוד ומחקר, בעיקר של הנגב אך גם בנושאים אחרים. היום פועלים בה: "המכון לחקר המדבר" של אוניברסיטת בן-גוריון, ע"ש יעקב בלאושטיין; "המכון למורשת בן-גוריון",  שהוקם בעקבות "חוק בן-גוריון"; המרכז הבין תחומי; "המכון לחקר אנרגיה סולרית"; בית ספר יסודי, תיכון, פנימייה לחינוך סביבתי ובית ספר שדה; מכינת "הנגב" - מכינה קדם צבאית למנהיגות צעירה; "מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות" ובסיס גדנ"ע.
דרך מדרשת בן-גוריון ניתן להגיע לשמורת הטבע עין-עבדת, נחל צין, חוד עקב, עין עקב ועוד אתרים רבים. במדרשה מתקיימים כנסים וימי עיון רבים, ביניהם "ימי שירה במדבר", פסטיבל משוררים ביוזמת המשורר אורי ברנשטיין.
במדרשת בן-גוריון מתגוררות כ- 1,000 נפשות (באומדן נכללים גם אנשים המתגוררים במדרשה, אולם אינם מוגדרים כתושבים, כגון סטודנטים, חוקרים, תלמידי הפנימייה וחניכי המכינה הקדם צבאית). זהו היישוב הגדול ביותר בתחומי המועצה אזורית רמת נגב.


שבטה – אתר מורשת עולמית נוסף


שבטה, הממוקמת בין ניצנה לשדה בוקר, הייתה ישוב נבטי נוסף. תחילתה ככפר חקלאי קטן, שייעודו המרכזי היה אגירת מי גשמים, שניגרו מכל אזור כתף שבטה. למעשה הכפר היה חלק מסדרת כפרים שהקימו הנבטים ברמת הנגב למטרה זו.
היישוב הוקם ככל הנראה בסוף המאה הראשונה לפני הספירה או בתחילת המאה הראשונה לספירה, והתקיים כישוב נבטי עד לכיבושו בידי הרומאים בשנת 106 לספירה.
בתקופה הביזאנטית התקיימה במקום קהילה נוצרית. עדות לכך נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות, שחשפו שרידים של שלוש כנסיות המתוארכות למאה ה-7. בימי האימפריה הביזנטית הגיע היישוב לשיא עוצמתו וגודלו ומנה מעל 2,000 תושבים.
בזמן הכיבוש הערבי התקיימה בעיר קהילה מוסלמית שהותירה אחריה מסגד שנשתמר עד ימינו. ככל הנראה היישוב ננטש במהלך המאה ה-8, בזמן שליטת בית עבאס באזור. החפירות הארכיאולוגיות במקום החלו לאחר הקמת המדינה, וטרם הושלמו. בשנת 2005 הוכרזה שבטה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם חלוצה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים. סמוך לעיר הקדומה שוכן היום מחנה שבטה, ובו גם בית הספר של חיל התותחנים.