כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

נחל החרמון

כתבה וצלמה: יונית קמחי

מהזווית הזו החיים נראים יפים, אפילו יפים מאוד. טיול על רטוב בנחל חרמון, הבניאס


"ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה" כך נכתב במקורות בספר ישעיהו (יב', ב').  מאז עברו שנים רבות ולא מעט מים זרמו בין כנרת לירדן, אבל למרות שאיבת המים הבלתי פוסקת ממקורות המים בצפון, עדיין נותרו לנו כמה מקומות ירוקים ומרעננים על גדות הנחלים, שאפשר לצנן בהם את הגוף ביום קיץ לוהט, למצוא קצת צל מתחת לעצים, לערוך פיקניק בחיק הטבע ולחייך.

הבניאס במלוא הדרו. צילום: יונית קמחי
הבניאס במלוא הדרו. צילום: יונית קמחי


כל קיץ נשבעים זקני צפת, קשישי ירושלים ותל אביב ש"קיץ כזה עוד לא היה". כך הם אומרים ומוחים את אגלי הזיעה מפניהם העייפות. גם השנה כמו כל שנה, הקיץ בא אלינו קצת בהפתעה, כמעט בלי הכנה מוקדמת. ביום קיץ לוהט, ארזתי תיק קטן, לקחתי את הקטנה ויחד יצאנו לתור את אתרי המים בצפון הארץ.

התחנה הראשונה במסענו הייתה הר חרמון,  החולש על אזור קטן יחסית מבחינת שטח גיאוגרפי ומציע מגוון אפשרויות לטיולים מרעננים, בלי לחרוש מרחקים בכבישים הלוהטים.

נחל חרמון- הבניאס
הבניאס משלב היסטוריה, ריחות וצבעים של עבר והווה. בכביש העולה אל הר החרמון ליד השלט החום המסמן את מקום הכניסה לשמורת הטבע נחל חרמון, עומד מגדל הפינה. שיחי בוגנוויליה סגולים זורקים כתמי צבע על מבנה שמייצג את התקופות ההיסטוריות של העיר פניאס.
מתחת לבנייה מודרנית בתקופת השלטון הסורי, מבנה מהתקופה העותומאנית, מתחת אבני גזית עם סיתות שולים, מתחת קטע חומה צלבנית ובבסיס אבני גזית אחד. השכבות הללו מסודרות  אחד על גבי השני כמו עוגת שכבות. עם קצת מזל, נוכל להמשיך וליהנות מהיופי הטבעי הזה, לחזות בפריחת החצבים המרהיבה על פני השטח שמחביא בערוצו אוצר.
מי ששלט על המים שלט על האזור כולו. ואכן, ההיסטוריה חוזרת... את העיר פניאס שנקראה תחילה קיסריה פיליפי, ייסד במאה ה-2 לפנה"ס פיליפוס, בנו של הורדוס. עיר משגשגת ועצמאית  שעסקה בחקלאות. העיר השתייכה לפרובינציה פניקיה בתקופה הרומית. שפע המים ויופיו של  הטבע היוו תפאורה טבעית מרהיבה להקמת פניאון  - מקדש לאל פאן ששמו נגזר משמו של האל – פניאס או בהגייה הערבית בניאס.
על צלע ההר פעורה המערה, שלמרגלותיה שרידי עיר המקדש פניאס. על מדרגת סלע מתקרת המערה שהתמוטטה, נבנו חצרות הפולחן והמקדשים וגומחות נחצבו בסלע, עיר מקדש לאל שהטבע היה ביתו.

ארמון אגריפס השני ( המאה ה-2 לספה"נ ) על קמרונותיו, החצרות הפנימיות וכס המלכות מרושת במערכת שלמה של מעברים ותעלות מים, ויש אפילו מזרקה ובריכה בחצר האחורית של הארמון. זהו אחד מהמבנים המפוארים ביותר בארץ ישראל מהתקופה הביזנטית. את הטקסים הפגאנים החליפה נוכחותם של אלים אחרים, עם עליית הנצרות בתחילת המאה ה-4 לספה"נ. ביצורי הממלוכים מהמאה ה-7 לספירה, מעידים על השתלטותם על מקורות המים.
קהילה יהודית בבלית וירושלמית חייתה באזור ונהלה מרכז קראי חשוב. אבנים מהארמון הוסבו לבניית בית מרחץ ובסמוך לו בית כנסת מהמאה ה-11. הבניאס נחשב לנכס אסטרטגי בגלל המים והמיקום על דרך המלך בין צור, צידון ודמשק.
מבצר נמרוד היושב למעלה על ההר, מהווה עדות לתגובת המוסלמים לכיבוש הגליל בידי הצלבנים (שנת 1099). בין 1517 ל – 1917, שלטה כאן האימפריה העותומאנית 400 שנה. העיר המשגשגת ירדה מזמן מגדולתה וחשיבותה, והתקיימה ככפר חקלאי שעבר לידי הסורים שניסו להטות את מקורות המים. על רקע השליטה במים נכבש האזור ב- 1967 ועבר לידי ישראל.

שמורת הטבע נחל החרמון. צילום: יונית קמחי
שמורת הטבע נחל החרמון. צילום: יונית קמחי


שלוש בריכות ומסלולי טיול
בשלושת הבריכות שבין צלע ההר ומסלולי הטיולים,  מרקדות שפיריות מעל המים ובצלילותם הקרירה שוחים בין שיחי הכדורן והשבלולים השחורים שעל הסלעים, דגי חפף ארצישראלי. שנית גדולה צומחת לגובה מתוך המים, מנקדת את הירוק בסגול בהיר לצד פטל קדוש שפרחיו ורודים לבנבנים, ערבה, מילה סורית שעליה משונני שפה, "יער תאנים" שענפיהן משתרגות לכיפות מצלות ותחתן עובר מסלול ההליכה בין הפלגים. הצמחים הגדלים בגדות ובמים יוצרים תערובת ייחודית וריחנית, שאפשר ל"הסניף" אותה עוד ועוד.

במסלולי השמורה פזורים השרידים של עבר היסטורי רחוק ומובילים את המטיילים כמו במנהרת זמן. גשר רומי בנוי מאבנים גדולות מסותתות, מוביל כמעבר קסום ומקושת, לוקח אותנו במנהרת הזמן אל המאה ה-20  לתחנה הידרואלקטרית שסיפקה חשמל מכוח המים לכפר בניאס עד שנת 1967.
השביל מוביל אל טחנת הקמח "מטרוף" ,  שגילה אינו ידוע והוא מוערך בכמה מאות שנים.  טחנת הקמח מטיפוס "ארובה"- השלב המתקדם ביותר של ניצול אנרגית מים לטחינה באבני ריחיים, וככל הידוע היחידה בישראל שניתנת להפעלה, שימשה את תושבי הגולן עד שנת 1989. המים מובאים אל גג הטחנה מאמת מים שיוצאת מנחל חרמון. הם נופלים מהארובה, ובנפילתם הם מסובבים  שלושה זוגות של אבני ריחיים. הטחנה שמשה גם להפקת שמן זית. הזיתים רוסקו בכוח המים ומכאן מקור השם "מטרוף". 
זוהי הנקודה היחידה בה אפשר לטבול את קצות הרגליים בפלג העובר ליד, או להתרענן בכוס תה ריחני מהקומקום שניצב על טאבון השייך לדרוזי שיושב בנחת ליד הטחנה, מגלגל בשפמו ומקשיב לרדיו נייד קטן, ממש כמו פעם.  350  מ' מכאן, תזכורת נוספת לעבר הקרוב, נמצאת  "בריכת הקצינים" - בריכת ביטון ששימשה את הקצינים הסורים ששהו באזור וכיום מהווה בית גידול לדגי חפץ ארצישראלי.

מפגש בין נחלים
מי הבניאס ממהרים בזרימתם לפגישה עם נחל דן, פגישה שנקבעה בק"מ ה - תשיעי ממקום בקיעתם למרגלות החרמון. נקודת המפגש בין נחל חרמון ונחל דן, מהווה את תחילתו של נהר הירדן. במהירותם מאבדים המים גובה (190 מ'), במהלך השליש הראשון של הזרימה, שוצפים למטה במדרון של הוואדי הקניוני, ויוצרים מפל שהוא מהמרשימים ביותר בישראל. המסלול מהווה טיול לכל החושים במהלכו מקשיבים לפכפוך וזרימת המים, פוגשים בצמחיה עשירה בגווני ירוק שמורכבת מחורש ים תיכוני, ויוצרת מסלול מוצל ונעים לעיניים.

בסוף הירידה אל מפל הבניאס ממתיניםקרירות המים, השפיעה המרשימה, הקצף הלבן שזורם ומפכה, משחקי האור והצל והריח הנפלא של הצמחייה, מפצים על איסור הכניסה למים ועל הפיתוי לחוש במגעם הצונן. בנקודה הזו בדיוק אפשר להטעין את הבטריות ולהתחיל לטפס למעלה.  אחרי העלייה מגיע הבונוס: פיתות דרוזיות נפלאות, ממולאות בכל טוב, שנחטפות הישר מן הטבון החם. לידן ממתין הקינוח בדמותם של  תפוחים גדולים וצבעונים, תוצרת מטעי האזור, רק  הושט היד וגע בם. מותר ואפילו רצוי לנגוס באדום האדום הזה ולהבין איך בעזרת תפוח, כזה בדיוק, פיתה אדם את חווה או להיפך...

ומי יודע אולי זה קרה שם למטה ליד מי נחל חרמון המפכים בקרירות, בגן העדן הפינתי הקטן בדרך העולה אל ההר.