מי שרוצה להכיר את יופייה של הארץ בדרך אחרת מוזמן למרחב יהודה לטיול אופניים נינוח. רק אל תשכחו לחמם את גופכם לפני הטיול, כדי שלא תסבלו מהתכווצות שרירים ביום שלמחרת.

בעמק התנ"ך

את טיולנו נתחיל בבתי הבד הראשונים בקיבוץ בית ניר. שמו של בית הבד יצא למרחוק, ואנשים רבים מביאים היום את הזיתים שלהם לעיבוד בבית הבד המודרני שהוקם בכניסה לקיבוץ. נבקר בבית הבד המודרני, נבקש רשות להחנות במקום את הרכב ונצא לדרך עם האופניים. נחזור מעט מזרחה ונעה על ציר פארק ראשי של עמק התנ"ך. זוהי דרך שהכשירה הקרן הקיימת לישראל, והיא מובילה מערבה ועוברת ליד כרם הזיתים הגדול של בית ניר. לאחר כ-4.5 ק"מ נפנה ימינה לתל צפית (על-פי השילוט במקום).

מי שמעוניין להמשיך ישר, יגיע לחוות הכרמים הגדולה של יקבי ברקן ולמושב נחלה. הדרך עוברת בין שדות פלחה ענקיים, בין גבעות ובין חורש ים תיכוני המעורב במעט עם נטיעותיה של קק"ל. לאחר כ-3 ק"מ נגיע לשילוט שמכוון אותנו ימינה ללוזית. בדרכינו ללוזית נעבור ליד מערות ענק שבחורבת בעלן ומערות המסתור שבחורבת זיכרי. נחצה את המושב לכיוון צפון-מזרח, ומשם נמשיך בדרך עפר למושב עגור.

הדרך לעגור רצופה במטעים וכרמים מוריקים, עדות לחריצותם של חקלאי האזור.
אחרי כ-2 ק"מ, הדרך פונה מזרחה (ימינה) ומובילה למושב עגור. ניסע ברחוב המזרחי של המושב עד שנגיע לבית הבד המסורתי של דן וענבל מלמד אשר נמצא בבית האחרון, הדרומי, שבאותו רחוב.
צמוד לבית הבד של משפחת מלמד קיימת חוות עיזים בחלקה הקטנה שליד הבית, אולם לסדנאות מודעות שעל קירותיו תלויים ציורי ענק, מעשי ידיה של ענבל, ומכונת אספרסו שמפנקת את המבקרים.

אחרי היכרות מהנה עם עבודת בית הבד המסורתי, נצא לדרך עפר שמטפסת בעמק לכיוון מזרח. בשטחי מרעה משובצים בעצי זית בני מאות שנים, ובצילו של עץ אלה גדול נגלה שילוט של קק"ל שיפנה אותנו ימינה במעלה הגבעה, לשרידי הכפר עג'ור שנעזב בקיץ 1948.

סע לאט

בראש הגבעה נמצא שלט נוסף שמפנה אותנו שמאלה למערת בית בד עתיקה. בהמשך המסלול ישנו שביל משובש היורד דרומה לכביש 353, מכאן נמשיך עם הכביש מזרחה (שמאלה) עד שנגיע לשלט חום שמפנה אותנו ימינה – לציר פארק ראשי שעובר בפארק בריטניה. בדרך הזו כדאי לרכב עם האופניים לאט, להתרשם מהנופים ולעבור את הפארק מצפון לדרום ולהגיע לבית גוברין.

כחצי ק"מ לאחר הירידה מהכביש נגיע לחניון הנמצא בחורשה, וממנו נצא לסיור רגלי בשבילי הזיתים העתיקים. עשרות עצי זית עתיקים היו בעמק הקטן עד ששריפה כילתה אותם. היום, אחרי שנים רבות, מתחדשים עצי הזית הללו, ואלו ששרדו בשריפה מלמדים אותנו על חוזקם של העצים: גזעים גדולים, מפותלים וחזקים.