כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

מרקש - כרטיס ביקור


לפניכם רקע היסטורי  של ה"עיר האדומה"- מרקש, וכן מידע על טיסות, התמצאות, אתרי תיירות שאסור לפספס, סיפורה של יהדות מרקש ושלל טיפים שימושיים למטייל. מרקש- תעודת זהות.

כתבה: דליה נוימן
צילם: מוטי בלושטיין



תעודת זהות

מרקש (Marrakech) - " העיר האדומה", זכתה לכהן כבירת דרום מרוקו (morocco)  במשך שלטונן של מספר שושלות - האלמורבידים (במאות ה-11-12), האלמוואחידין (במאות ה-12-13) והסעדיים (במאות ה-16-17). החל מן המאה ה-11, שימשה העיר כבירה שנייה אחרי פס. העיר שוכנת בצומת דרכים מרכזית, המובילה לכל רחבי המדינה - קזבלנקה )המצויה במרחק של כ-240 ק"מ(, אל ג'דידה, אסוארה, פס, וארזאזאת, עמק האוריקה ואמיזמיז. ממרקש יוצאות הדרכים לעבר האוקיינוס האטלנטי, מדבר סהרה ומזרחה לשאר ארצות המגרב. מרקש מוקפת חומה אדומה - באורך של כ-10 ק"מ ובגובה של 9 מטר, בהם 15 שערים מרהיבים, היפה שבהם הוא באב אגנו. השער החדש ביותר בחומה - באב ג'דיד, נפרץ על ידי הצרפתים ולכן הוא שונה משאר השערים.


כיכר גמע אל פנא צילום: מוטי בלושטיין
כיכר ג'מע אל פנא צילום: מוטי בלושטיין



איך מגיעים


ניתן להגיע למרקש בטיסות ישירות לשדה התעופה הבינלאומי, או בטיסה לקזבלנקה מאחת מערי אירופה, ממנה ממשיכים באוטובוס או ברכבת למרקש. ניתן להגיע דרך הים מספרד - מנמל אלג'זיראס עד לסאוטה או טנג'יר, ומשם - באוטובוס או ברכבת למרקש. התמצאות אי אפשר ללכת לאיבוד במרקש - זוהי עיר קטנה ונוחה להתמצאות, שרוב האתרים המעניינים בה מצויים במרחק הליכה. מהג'מע אל פנא, ניתן להגיע רגלית למספר אתרים בסביבה, או לנסוע במונית לטיול סביב החומות ובסמטאות העיר העתיקה, רצוי להגיע באמצעות בכרכרה עם סוסים- מעט יקר יותר ממונית, אך מזמן לתייר הנופש חוויה מקומית מרתקת.


מתי לנסוע


מרוקו משמשת כמוקד תיירות במשך כל השנה – האקלים באזור חם ויבש והחורף כמעט ואינו מורגש.
בחודשי הקיץ )אוגוסט( נעה הטמפרטורה הממוצעת בין 20-38 מעלות; התקופות הטובות ביותר לביקור הן בעונות המעבר )אביב וסתיו(.


דוכן ארע בגמה אל פנה, ועליו ממיטב העבודות המסורתיות של המקומיים. צילום: מוטי בלושטיין
דוכן ארע בג'מה אל פנה, ועליו ממיטב העבודות המסורתיות של המקומיים. צילום: מוטי בלושטיין



יהדות


ראשוני העבריים הגיעו לחופי צפון אפריקה באוניות סוחר של הפניקים - ספנים מצוינים מצור וצידון, שייסדו שרשרות נמלים לאורך חופי אפריקה הצפונית, החל מן המאה ה-11 לפנה"ס. עדות ראשונה להימצאותם של יהודים במרוקו, מצויה בכתובות על גבי מצבות מן המאה השנייה לספירה. עם הכיבוש הערבי, הפכו היהודים לבני חסות )א-דאמי( והם הורשו להתיישב בערים החדשות; תקופת הפריחה הרוחנית של היהודים הייתה תחת שלטון האידריסים ויורשיהם. כשקמה תנועת המורביטון - תנועה דתית צבאית וחברתית להגנת האסלאם, הטיל יוסף איבן טשפין על היהודים תשלום מס חובה, וחלקם ברחו לספרד. עם עליית האלמואחידין לשלטון, במאה ה-12, נחרבו קהילות יהודיות רבות ברחבי מרוקו.


היהודים חויבו לשאת אות קלון ואלפים המירו דתם למראית עין או עזבו את המדינה. במאה ה-16, הפכה מרוקו למקלט לאנוסים, אך רבים ממגורשי ספרד ופורטוגל שביקשו להגיע למדינה, הותקפו בדרך. עם החלת החסות הצרפתית והספרדית במרוקו, חל שיפור ניכר במצבם של היהודים. ככלל, עסקו יהודי מרוקו באותה תקופה במסחר, גידול תבלינים ובקר, היו בעלי מלאכה, רוכלים ולעתים מלווי כספים.


בין השנים1912-1984,  חלו תמורות פנימיות בקרב הקהילות היהודיות של מרוקו - הם נהנו משלווה וקידמה ורבים מתושבי הכפרים היגרו לערים. כך גם במרקש, בה התקיימה קהילה יהודית ענפה. עם הקמת מדינת ישראל, רבים עלו ארצה, אחרים התפזרו בשאר קצוות תבל. רק בשנת 1956, עם הכרזת העצמאות של מרוקו, זכו יהודי המדינה לזכויות מלאות. מלחמת ששת הימים גרמה להגירה המונית של יהודים ממרוקו, בעקבותיה נסגרו מרבית המוסדות היהודיים במדינה. כיום, נותרה במרוקו קהילה יהודית קטנה, המונה מאות ספורות של יהודים, רובם בקזבלנקה.


מרקיד נחשים בגמה אל פנא.צילום: מוטי בלושטיין
מרקיד נחשים בגמה אל פנא.צילום: מוטי בלושטיין



מקומות שאסור להחמיץ בעת הטיול במרקש:


דאר סי סעיד - מוזיאון מעניין למדי, בו ניתן להתרשם ממגוון פריטים אותנטיים מהמורשת המרוקית, ביניהם - תכשיטים, שטיחים ברבריים, כסאות מסורתיים לנשיאת הכלה לביתה ומזרקה מרהיבה משיש, המעוטרת בנשרים, שהובאה למרקש מקורדובה.


ארמון אל באדי - הארמון המפואר, שנבנה במאה ה-16 על ידי אחמד אל מנצור )א-דאהבי(, מאפשר לתייר להציץ לחיי הפאר מהם נהנו אנשי השלטון והשררה של אותה תקופה. בחצר מצויות חמש בריכות, היא מצופה בחרסינה צבעונית ובשיש שיובא מאיטליה )בעסקת חליפין ברוח אותם הימים - 1 ק"ג סוכר תמורת 1 ק"ג שיש(, וכולה אומרת הדר, עם ריהוט מסין ודלתות מצופות זהב. הארמון נשדד ופורק בידי מולאי איסמעיל, שהשתמש בחומרים לבניית ארמונו במקנס. מאל-באדי נותרו חומות )עליהן מקננות כיום חסידות(, בריכות ואולם גדול, בשטחו מתקיים מדי שנה פסטיבל הפולקלור המרוקאי.


באב אגנו - שער יפיפה הבנוי מאבן כחולה, אותה כורים בצפון העיר, שכפי הנראה היה השער הראשי לקסבה האלמוואחידית. השער מהווה דוגמא נהדרת לאמנות של ימי הזהב של העיר - הוא מתהדר במסגרת מלבנית, עליה קשת בצורת פרסת סוס וחריטה מסביב לקישוט.


קברי הסעדיים
- באולם עם 12 עמודים, שוכן המאוזוליאום המפואר של אחמד אל מנצור, אשר בנה את ארמון אל באדי )קברו מצוי במרכז, מוקף בקברי 35 צאצאיו(. המקום מהווה תצוגה נפלאה לאמנות ההיספנומאורית במלוא הדרה. מולאי איסמעיל, שהרס את ארמון אל באדי, סגר את הפתח למאוזוליאום. הקברים )אשר נשתמרו לעילא( נתגלו במקרה, עת טס מעל העיר הגנרל ליוטי. הגנרל ציווה לפתוח את הפתח הצר מחוץ למסגד, על מנת לאפשר ללא מוסלמים ביקור    במקום. )מעבר צר מוביל לקברים מבאב אגנו, בסמוך למסגד הקמבה(.


הפנטזיה
- אחת מאטרקציות התיירות המרהיבות ביותר במרקש, המזמנת חוויה מסעירה וחד פעמית. מומלץ לשלב את הביקור במקום עם ארוחה מרוקאית אמיתית, כיד המלך, כפי שהמקום יודע להציע. חופש במרוקו במיטבו!

בואו לגלות עוד טיולים מאורגנים למרוקו הכוללים בתי מלון ומדריך צמוד

דליה נוימן היא ילידת מרקש, מרצה, עיתונאית ומדריכת טיולים בארץ ומרוקו.