אזור מערב ארצות הברית התברך במגוון אדיר של נופים ואתרי טבע, ביניהם חופי ים פראיים על גלי הענק הנשברים אל החוף, פארקים לאומיים, הרי געש שאינם פעילים, אגמים, נהרות, יערות ומדבריות. הנופים הללו הפכו ליעד מבוקש לא רק עבור תיירים, אלא גם עבור בימאים רבים שחיפשו רקע הולם לסרטים שיצרו. אבל אפילו על רקע הנופים המופלאים הללו בולט כביש מספר 1, בקטע שבין סן פרנסיסקו שבצפון ועד לוס אנג'לס שבדרום, כדובדבן שבקצפת.

כאן אולי המקום להדגיש, שישנם כבישים רבים ברחבי ארצות הברית שמכונים כביש מספר 1, כמו למשל הכבישים  בפלורידה, רוד איילנד, לואיזיאנה, מיין ומסצ'וסטס. למרות זאת כשאומרים כביש מספר אחד מתכוונים למסלול שלאורך חופי מדינת קליפורניה.

בעבר הרחוק (בשנת 1880) היה הכביש נתיב צר למעבר כרכרות, שקישר בין מונטריי (Monterey ) ו-ביג סר (Big Sur). בתחילת המאה ה-20 הוחלט להרחיבו, והוא נסלל במשך כ-15 שנה עד שנחנך בשנת 1937. עלות הפרויקט הגיעה אז ל-10 מיליון דולר.

אורך המסלול כולו הוא 445 מייל ( 712 קילומטר) ומנקודת מבט של נהג מונית אפשר לסיים את המסלול כולו ביום אחד, בנסיעה רצופה מהבוקר ועד הערב. הזמן המומלץ לתייר, שרוצה ליהנות מהדרך ומהאתרים שלצידה, הוא כארבעה ימים. הזמן הרב הנדרש לסיום המסלול אינו נובע מאיכות גרועה של הכביש, אלא מריבוי תחנות העצירה המעניינות לאורך הדרך.

אחת השאלות השכיחות היא האם יש כיוון נסיעה מועדף. התשובה תלויה באופי הטיול. אם רוצים לגמוא את המסלול בזמן קצר יחסית, הרי שמרבית הזמן נבלה בתוך המכונית ואז יש יתרון לנסיעה בנתיב המערבי, מצפון לדרום, כיוון שבדרך אפשר להציץ בחופים הנהדרים תוך כדי נסיעה. אם מקצים מספיק זמן למסלול אין חשיבות רבה לכיוון הנסיעה. 

נקודת המוצא המומלצת היא פארק גולדן גייט, שבעיר סן פרנסיסקו. הפארק, שהתפרסם בעיקר הודות לגן התה היפני שבו, משתרע על שטח גדול ויש בו מסלולי נסיעה רבים שהופכים את הנסיעה בו לחוויה בפני עצמה. מהקצה המערבי של הפארק נוסעים לכיוון דרום ונוסעים לאורך קו המים עד שמתחברים לכביש מספר 1.

חולפים על פני Half Moon Bay . ליד סן גרגוריו פונים מזרחה לכביש מספר 84 ומתחברים לכביש מספר 9. לאחר נסיעה של כ- 20 מייל ( 32 קילומטר) מגיעים לכביש מספר 236, שמוביל לפארק Big Basin . בפארק, שהוכרז לפני כ-100 שנה כפארק הלאומי הראשון בקליפורניה, יש עצי Redwood אדמדמים ועבותים ממש כמו בפארקים היותר מפורסמים: סקויה, יוסמייטי, רדווד ומואיר. מהפארק ממשיכים דרומה, בכביש מספר 9, ומתאחדים שוב עם כביש מספר 1 בסנטה קרוז. 

משם ממשיכים לכיוון מפרץ מונטריי Monterey Bay)), כשבדרך חוצים שדות של תות וארטישוק.

מתמקמים ללינה במונטריי או בעיירה כרמל (Carmel), שהתפרסמה בזכות העובדה ששחקן הקולנוע קלינט איסטווד כיהן כראש העיר שלה. היצע בתי המלון בשני המקומות הללו גדול למדי. מי שיכול לתזמן את הביקור באזור לחודש ספטמבר יוכל ליהנות מפסטיבל הג'אז של מונטריי, שנחשב לאחד החשובים בעולם.

גולת הכותרת של קטע זה הוא מסלול לולאתי, שנקרא  17 Miles drive . המסלול משלב חופים סלעיים עם צמחיה מרהיבה (העץ השכיח הוא ברוש). על הסלעים המזדקרים מהמים מתמקמות להקות של כלבי ים. בצד הפנימי של המסלול ממוקמים מגרשי גולף איכותיים שכל חובב גולף שמע אודותם. ניתן להיכנס למסלול דרך מספר כניסות: כרמל, Morse  (כביש 68) או  Sunset Drive-Pacific Grove. המסלול משולט כהלכה וליד כל נקודת עצירה מעניינת יש שלט עם מספר, שמופיע במפה המחולקת בכניסה למסלול.

בעיירה כרמל אפשר לבקר במנזר, ששמו הרשמי הוא Mission San Carlos Borromeo Del Rio Carmelo . המנזר הוא דוגמא מייצגת לשורה ארוכה של מנזרים המפוזרים לאורך החוף הדרומי של קליפורניה. המנזר הוקם על ידי האב Junipero Serra בשלהי המאה ה-18. אם התמזל מזלכם והגעתם למקום ביום שלישי אל תפספסו את הביקור בשוק המקומי הגדול והצבעוני, המכיל מגוון אדיר של מוצרים החל מתוצרת חקלאית טרייה ועד חפצי אמנות, בגדים ואפילו תכשיטים.

מי שהחמיץ טעימות יין וביקור ביקבים באזורי הגידול המשובחים של קליפורני נאפה וסונומה, שמצפון לסן פרנסיסקו, יוכל לפצות עצמו בביקור באחד מ-30 היקבים שבאזור מונטריי. הריכוז הגבוה של היקבים, שחלקם מציעים חדרי טעימות, הוא תוצר של האיכות הטובה של ענבים מהאזור. מרבית היקבים ממוקמים בין כביש מספר 1 לכביש מספר 101 ומהם אפשר לציין את: Talbott , Chateau Julien , Galante  ו-Bernardus

בהמשך הדרך, דרומה, שוכן הפארק Big Sur . שטח הפארק כ-300 מיילים מרובעים ( 482 קילומטר מרובע) וקטע הכביש שחוצה אותו הוא באורך 93 מייל ( 150 קילומטר). הפארק מציע שירותי תיירות מגוונים, כגון לינה, מזון, תדלוק, תחנות הדרכה, סיורים מאורגנים ומגוון פעילויות לחילוץ העצמות כמו הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, צלילה, דיג וגלישה.

שמו של הפארק נגזר מספרדית ומשמעותו "המחוז הגדול בדרום". סלילת כביש מספר 1 בשנת 1937 לא התקבלה בברכה על-ידי התושבים המקומיים, שעד אז חיו חיים שלווים. סלילת הכביש גרמה למסחור האזור ומחירי הנכסים עלו בצורה מהותית. כתוצאה מכך גדל המיסוי וחלק מהתושבים נאלצו לעזוב את האזור.

מזרחית לכביש מספר 1 בסמוך לעיירה San Simeon מתנשאת טירה של ממש, שנבנתה על-ידי איל העיתונות האקסצנטרי ורב ההשפעה ויליאם ראנדולף הרסט. על חייו הסוערים של הרסט התבסס סרטו האלמותי של אורסון ווילס, "האזרח קיין". הרסט בנה טירת ענקים מפוארת ופזרנית הכוללת 165 חדרים, מהם 115 חדרים בבניין הראשי, גנים ובריכות. הטירה משתרעת על שטח של 550 דונם, והיא מעוצבת במגוון סגנונות. בניית הטירה החלה בשנת 1919 ונמשכה 27 שנים. דרך הנמל הקטן בסן סימאון עברו כמויות גדולות של חומרי גלם לצורך בניית הטירה. בתוך הטירה יש אוסף מרשים של אוצרות אומנות שהובאו היישר מספרד ואיטליה. עם השלמת הבנייה הפכה הטירה למוקד בילוי  לסלבריטאים רבים, בעיקר מתחום התקשורת ותעשיית הקולנוע. שמם של הנשפים הזוהרים שנערכו בה יצא למרחוק  וכל מי שרצה לדבוק באבק הכוכבים ניסה להסתנן לנשפים הללו בתקווה לזכות לכמה דקות של תהילה ולהיות חלק מהבוהמה המקומית.

עם השנים הועם זוהרה של הטירה והיא הפכה למונומנט היסטורי. מאז 1958 מנוהלת הטירה, בהסכמת המשפחה, על-ידי רשות הפארקים של קליפורניה. בכל יום  מתקיימים בטירה ארבע סיורי יום וסיור אחד בערב. (8004444445 +).  הסיורים, שמסלולם אינו זהה, מתחילים במרכז המבקרים ונמשכים כ-100 דקות. רצוי להזמין מקום מראש.
האתרים המעניינים במתחם הם הבניין הראשי,קאסה גרנדה, קאסה דל מאר, בריכת נפטון (חיצונית), הבריכה הרומית (פנימית), המרפסת הנסתרת, מרתף היינות והגנים. עם תום הסיור בטירה אפשר ללון באחת העיירות הסמוכות לאתראו בסן סימאון.

קופנהגן של אמריקה

העיירה סולבאג Solvang) ) ידועה בכינויה "קופנהגן של אמריקה" – ולא בכדי. היא הוקמה בשנת 1911 על-ידי קבוצת מורים דניים, שתכננו אותה במתכונת העיירות שהכירו מהבית. אחד המבנים החשובים שהוקם בעיירה היה בית ספר, שנועד לשרת את המהגרים מדנמרק שהתיישבו בחוף המערבי. ברחבי בארצות הברית, אגב, פזורות עיירות נוספות בעלות אופי אתני, כמו "הולנד הקטנה" במישיגן או Lavenworth במדינת וושינגטון, שהיא מעוז התרבות הבווארית.

Solvang מדורגת ללא ספק בעשירייה הפותחת של העיירות היפות ביותר במערב ארצות הברית. היא ממוקמת מזרחית לכביש מספר 1 ומגיעים אליה לאחר שפונים מזרחה לכביש 246, חוצים את הכביש המהיר 101 ומגיעים לעיירה. שמו של הרחוב המרכזי, Copenhagen Drive, מעיד מיד על כך שהגעתם למקום הנכון. המוזיאון על-שם הנס כריסטיאן אנדרסן, השוכן בקצה הרחוב, משלים את התמונה הדנית.

חנויות רבות בעיירה מציעות למכירה מוצרים שמקורם בסקנדינביה ובחנויות הבגדים ניתן למצוא תלבושות דניות לנער ולנערה. העיירה כדרכן של עיירות מסוג זה התמסחרה מאוד אך עדיין השיטוט בה מהנה ביותר. מידי שנה מארחת העיירה שורה ארוכה של אירועים. בסוף פברואר נערך בה פסטיבל בלוז, באמצע מרץ מתקיים יריד מזון, באפריל חוגגים את יום הולדתו של הנס כריסטיאן  אנדרסן ובחודשים אוגוסט –אוקטובר מוזמנים המבקרים לקחת חלק בקטיף תפוחי עץ במטעים שבמקום.

האירוע הייחודי מכולם, Danish Days, מתקיים בסוף השבוע הראשון של מחצית ספטמבר. במהלך החגיגות נחסם מרכז העיירה לתנועה מוטורית והרחובות הופכים למדרחוב גדול, שבו פזורים שולחנות ודוכני מזון. המקומיים, שחלקם לבוש בתלבושות מסורתיות, יושבים לצד האורחים סביב השולחנות שברחוב ונהנים מסעודת החג הכוללת דברי מאפה מתוקים, נקניקיות ומיץ אננס. על במת עץ מציגות הנערות המקומיות מופעי התעמלות וריקוד. אם אתם רוצים לחוש עוד קצת מהאווירה המיוחדת במקום, נסו לבקר באחד מבתי הקפה הרבים שבעיר, והצטיידו במאפים דניים ריחניים להמשך הדרך.

מי שרוצה להרחיב את המסלול, יכול לשוט באגם Cachuma או לערוך גיחה למפלי Nojoqui הסמוכים.