כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

הקרנבל בבאהייה

בימים אלה ממש, כמו בכל שנה, נערכות ההכנות לקרנבל האותנטי מכולם: הקרנבל בסלבדור דה באהייה (Salvador de Bahia), בצפון ברזיל: רחובות העיר מתמלאים באלפי חוגגים, רקדנים ותיירים שבאים לראו ולחוות את ההצגה הכי טובה בעיר  שתיערך השנה (2009) בין ה-19 בפברואר ועד ה-24 בחודש

כתבה וצלמה: תמנע גרוסמן

הכתבה לקוחה ממגזין פסטיבלים למנויים

ואדיניו, בעלה הראשון של דונה פלור, מת ביום אחד של קרנבל, בבוקר, בשעה שריקד וקיפץ בתחפושת של באהיינית, בקרב להקת חוגגים, במלוא ההתלהבות, ברחבת דויס די ז'וליו, לא הרחק מביתו. זה עתה הצטרף לקבוצה, עם עוד ארבעה חברים, כולם מחופשים לבאהיניות. הם הגיעו לשם מאחד הברים שברחוב קבאסה, מקום שהוויסקי נשפך כמים על חשבון אחד, מויזס אלוויס, בעל מטעי קקאו, עשיר ופזרן.
הלהקה היתה מלווה בתזמורת קטנה ומתואמת של גיטרות וחלילים. על הקאווקיניו (גיטרה קטנה) קארליניוס מאסקאריניאס, בחור צנום ונודע לתהילה בבתי הזונות. הו, איזה נגן אלוהי! הבחורים היו מחופשים לצוענים, והבחורות לכפריות הונגריות או רומניות. אבל אף הונגריה אחת, אף רומניה, אף לא בולגרית או צ'כית, מעולם לא הניעה את ירכיה כמוהן, מולאטיות באביב ימיהן וגנדרנותן" .
(מתוך: דונה פלור ושני בעליה מאת ז'ורז' אמאדו).
זו באהייה. או ליתר דיוק סן סלבדור דה באהייה דה טודוס לוס סנטוס (San Salvador todos los santos )  - סלבדור של כל הקדושים, ורדיניו של אמאדו, דונה .פלור שלו והקרנבל של כולם: קדושים וחוטאים, מסתגפים והוללים, בניו של ישו ואושלה, בניו של ימנז'ה ומריה ובניהם של אשו והשטן.


תמהיל של פולחנים


אומרים שברזיל נכבשה פעמיים. פעם אחת על ידי קומץ פורטוגזים, ופעם שנייה על ידי מיליוני עבדים שהובאו מאפריקה. ואנחנו? אנחנו, התיירים, נכבשנו על ידי ברזיל, וברזיל עבורנו היא הקרנבל הגדול בעולם. ואם כבר קרנבל – אז כדאי לבחור בדבר האמיתי הפחות ממוסחר – הקרנבל של באהייה.
באהייה היא העיר הרביעית בגודלה בברזיל, בת שניים וחצי מיליון תושבים ש- 70% מהם הם שחורים בעלי מוצא אפריקני. זהו אחד הריכוזים הגדולים ביותר בברזיל ולא בכדי.
בשנת 1501, נחת הימאי הפורטוגזי קאברל בחופי המפרץ (באהייה), ויובל לאחר מכן הוקמה העיר סלבדור על ידי המושל הפורטוגזי טומה דה סוזה והפכה בירת הקולוניה הפורטוגלית. מדינת באהייה היתה מרכז לגידולי טבק וסוכר ונמל סלבדור הפך מרכז חשוב לסחר עבדים שהובאו מאפריקה, רובם מאנגולה, ניגריה וחוף השנהב. אלו פוזרו בין הפאזנדות (חוות) השונות, שם הפכו לכח העבודה העיקרי, שכן מרבית האינדיאנים המקומיים הוטבלו לנצרות על ידי המיסיונרים הישועים, שהגיעו כדי ל"תקן" את דתם ותוך פרק זמן קצר נטמעו ביניהם.
במאה ה-17 ברחו קבוצות עבדים לפנים הארץ, ושם הקימו מקמבוס (כפרים) שהתאחדו לקהילות גדולות יותר. שם, רחוק מעיני הכובשים הפורטוגזים, יכלו לשמר מסורותיהם ודתם. בני דת היורובה הניגרים ובני דת הבנטו מאנגולה ומקונגו, התמזגו ביניהם, וכל אלו יחדיו יצרו תמהיל של פולחנים ואמונות הידועים באזור באהיה כפולחן ה"קנדומבלה". כלי הנגינה האפריקאים שימשו ליצירת המוסיקה שהוותה מרכיב חשוב בפולחן זה ואף הוכרה ככזו על ידי בעלי החוות.
בסוף המאה ה-17 התאחדו העבדים להקמת מסדרי אחווה תחת כנפי הכנסייה. שילובם של הכלים האפריקנים עם שירת הטרובדורים והמקצבים האירופאיים, כגון הפאנדאנגו האיברי, ייצר ריקוד כגון הלונדו, שהיה המקצב המשותף הראשון.
ב- 1882 שוחררה ברזיל מעול השלטון הפורטוגלי וב- 1888 הכריזה הנסיכה איזבל על חוק הזהב – ביטול העבדות. מהלך זה יצר מוביליות גיאוגרפית ותרבותית. מצד אחד, נהירה המונית של עבדים מן החוות לערים ותוך כך, יצירת שכונות ענק בפרבריהן ומצד שני, התערות (מתונה אומנם) לתוך חיי היומיום העירוניים. הביקור בכנסייה בימי א' הפך חלק משגרה סינקרטיסטית ששלבה בין התרבות הנוצרית, לה נחשפו, ובין דתם המקורית. כך קיבל כל אחד מן האורישאס (פנתיאון אלי הקנדומבלה) מקבילה של קדוש נוצרי ולהיפך.
אחד מן המקומות המדהימים בסלבדור להבנת התופעה היא כנסיית סניור דו בון פין (Igrecia do nosso do bonfin) בתרגום מילולי "אדוננו של הסוף הטוב", שם לאחר התפילה הקתולית לבורא ולבנו, יוכלו הנזקקים להיכנס לחדר צדדי הנראה כמעין קאפלה משנית, המשמש לטקסי מאגיה. החדרון כולו מכוסה בתמונות יקירים ובגפיים וחלקי גוף משעווה המשתלשלים מן הקירות והתקרה, ללא סנטימטר פנוי אחד. שם, מאמינים, ימצא מזור למחלות, תאונות, אבדות ועוד.
בכניסה לכנסייה, יעוטו על המבקר ילדים קטנים המוכרים פיטאס (Fitas) – סרטים בצבעים שונים, כשכל סרט מיועד על פי צבעו לפתרון בעיות שונות ולמזל. העונד סרט זה על ידו, יבקש שלוש משאלות ולא יוכלו להסירו, אלא עד שייפול מעצמו....
בחג הלאווז'ם (Lavagem , הניקיון) של בונפים, נשטפות מדרגות הכנסייה במים ובושם כאחד מתהליכי הכנתה לקראת החג הקדוש. אף על פי שהכנסייה הנוצרית אינה מכירה בפייסטה זו, מככבת בה המאי דה סנטוס, כוכבת הקנדומבלה לצד הכומר. זוהי רק פייסטה אחת מיני רבות בחודשים הקודמים לפייסטה
הגדולה – הקרנבל. החגיגה האפרו ברזילאית הגדולה בעולם.

חוגגים בבאהייה, בקרנבל הגדול בעולם
חוגגים בבאהייה, בקרנבל הגדול בעולם


שורשי הקפאורה

בשבועות שלפני הקרנבל נצבעת כל העיר במעין הילה של הכנות, כמעט קדושות, לקראת השבוע החגיגי, אף על פי, שיש הטוענים, שכבר מיד לאחר סיומו של הקרנבל הקודם, הברזילאים מתכוננים כבר לקרנבל הבא..
בסלבדור מורגשת במיוחד התכונה באוויר. המתח המצטבר לקראת הפורקן הבלתי נמנע. פורקן הנושא בעול של 500 שנות "בישול איטי" עד הגעתו לצורה בה הוא נראה היום. מעין קתרזיס חברתי שתפקידו בייצור תרבות ההמונים הברזילאית, הובן לראשונה על ידי הנשיא ז'יטוליו וארגס בשנות ה-30, אז חויבו קבוצות הסמבה להירשם כבתי ספר לסמבה.
תחילתו של הקרנבל בסלבדור יום אחד לפני כל שאר הקרנבלים במדינה. את החגיגות יפתח משט סירות בו ימסור ראש העיר את מפתחות העיר לידי מומו, המלך החדש. לבוש גלימה אדומה, יקבל מלך השוטים את ניהול העיר למשך חמשת ימי החגיגות. מכאן יחל מחול סוחף ויצרי של מיליוני חוגגים שיגדשו את רחובות העיר, מכל הגילאים והצבעים, חלקם עוטי מסכות ותחפושות כבדות וחלקם בלבוש סמלי בלבד. מפארול דה בארה ((Farol da Barra המגדלור שעל שפת הים, דרך כל שכונות העיר ועד לפלוריניו (Pelorinho), הרובע העתיק המשוחזר של סלבדור.
טריוס אלקטריקוס (Trios Electricos) – משאיות ענק מקושטות, עליהן עומדות להקות נגנים המנגנות ברעש מחריש אוזניים, סובבות את העיר, כשמאחוריהן צועדים אלפי רוקדים בצפיפות חמימה...ואין כמו פחית בירה קרה (רצוי Skol) על מנת לצנן מעט את האווירה. הבלוקוס אפרוס (Blocos Afros) הינן להקות נגנים הסוחפות עימן את קהל הרוקדים במקצבי האפרו סמבה, רגאי והאפושה. מגוון המקצבים הוא אדיר וניתן לעיתים "ללכת לאיבוד" בין להקה אחת לרעותה, אולם הזמן והמקום נטולי חשיבות, במיוחד כאשר האוויר הבאהייני רווי באלכוהול, זיעה ומיניות סוחפת. המגע הישיר בין הרוקדים, תושבי העיר, חלקם משכונות העוני שבפאתיה (האלאגאדאס – בתי הכלונסאות היושבים על המים( ובין תיירים ברזילאים ומחוצה ךה, הוסיף נופך לקרנבל הבאהייני הנושא אף מגע אלים לעיתים.
המעוניינים בהפוגה מתהלוכות הרחוב, יוכלו "לנפוש" בהופעות (המוניות) של זמריה ולהקותיה הטובים ביותר של העיר. כערש התרבות האפרו ברזילאית ייצרה סלבדור את טובי המלחינים הברזילאים. החל ממזמורי הדייגים של דוריבאל קאימי, דרך תנועת הטרופיקליה שהוקמה בשנות השישים על ידי ז'ילברטו ז'יל (שמונה לשר התרבות הברזילאי), גל קוסטה, קאיטנו ולוזו ואחותו, מריה בתניה. אליהם נוספות להקות בני גנדי, מקצב התופים המרטיט של אולדום וטימבלאדה ומי לא מכיר היום את דניאלה מרקורי, מריסה מונטה ועוד ועוד...
במוקדים שונים (ריו וורמליו, מרקאדו מודלו – השוק שעל שפת הנמל, פלוריניו ועוד) מופיעות קבוצות קפאורה לצלילי הבירמיבאו. זהו ריקוד שבמקור, מטרתו היתה מתן פורקן יצרי לעבדים שהסוו אמנות קרב מגע כריקוד. מכיוון שהיו מונעים מלפגוע האחד בשני (בהיותם רכוש האדון), התנהלותם זה מול זה היא ללא מגע כלל. באחד הקרנבלים הראשונים, כאשר נקלעה קבוצת רקדני קפוארה בין תזמורות רועשות יותר ולא יכלו לשמוע את צלילי הבירימבאו, אלתרו הרקדנים תנועות שלימים הפכו לריקוד הידוע פרבו שמשמעו – לרתוח.
כפתרון להפגת ה"רתיחה" בחום של באהייה, ימצא כמעט בכל אחד ממקומות אלו מוכר מיץ קני סוכר ((Caldo da Cana צונן ומרווה שישמח להדגים בפני לקוחותיו את סחיטת המיץ במקום. לרעבים תמתין אשה באהיינית עבת בשר, לבושה בשמלה לבנה צחה המהווה ניגוד לצבע עורה הכהה ומטפחת לראשה. את צווארה יעטרו בדרך כלל שרשראות בצבע האל המגן שלה (ימנז'ה, אלת הים צבעה תכלת ולבו כצבעי הים, ינסה – אלת הסערות שצבעה אדום, אושלה –  האל בורא העולם שצבעו לבן וכו'). ודאי תהיה זו מוכרת האקאראז'ה (על פי מתכון ממטבחה של דונה פלור): מחית שעועית, מטוגנת בדנדה (שמן דקלים) הנראית כמעין פלאפל גדול, בתוכה יטמנו סלט חתוך דק, רוטב וחסילונים. או אולי מוקקה? תבשיל דגים סמיך מבושל בדנדה, חלב קוקוס, בצל, עגבניות ותבלינים שונים.

כור היתוך של תאווה ויצרים

בזמן הקרנבל איש אינו נח בבאהייה. אפילו ואדיניו, הזכור לטוב, בעלה של דונה פלור, מצא את מותו תוך כדי ריקוד סוער. בסערה הכאוטית הזו, בעולם של שבוע נטול חוקים, ניתן מקום לחוגגים להשתחרר מהכבלים של היום יום, ולבטא את עצמם כמעט בכל דרך אפשרית. תהא זו העת להצצה למציאות שונה, חלופית, המאפשרת לכל אדם להשתמש בכל זהות בה יחפוץ. או אז יצא הטרנסוויסט לרחוב, עטור איפור ופאות ולצידו יפזז חוגג בלבוש נועז ולמשך ימי הקרנבל ייהנו השניים מפתיחות, סובלנות וחופש לגוף ולנפש.
החגיגה הזו היא שנותנת את היכולת והכוח להמשיך הלאה. החגיגה הפאגאנית של שביעה וזלילה מסתיימת ב"יום רביעי של האפר", אז יחלו 40 ימי צום הלנט שסופם בחג הפסחא. אותן חגיגות עתיקות שקיבלו לבוש נוצרי, מוצאות בבאהייה את דרכן בחזרה לשורשים פגאניים אפריקאיים.
הקרנבל בבאהייה מהווה כור ההיתוך של תאוות ויצרים בצורתו הנאיבית יותר. בריו דה ז'ניירו הקרנבל ממוסחר ותיירותי יותר, מעין הופעת ענק מפוארת, שם צועדות קבוצות הרקדנים בפסרלה דה סמבה ומחיר כרטיס הצפייה מתאפשר רק לתיירים או ברזילאים בעלי ממון.
בתקופת הקרנבל כל ברזיל חוגגת: רסיפה, אולינדה, אורו פרטו במינאס ג'ראיס ובמקומות נוספים.
אולם אין ספק כי בבאהייה בא הקרנבל לידי ביטוי במלוא עצמתו. נסו לעלות על אוטובוס היוצא לאחד הכפרים הבאהיינים בתקופה זו ותמצאו עצמכם נשאבים לתוך המון אחוז תזזית המהווה באטוקדה אחת גדולה של כלי הקשה, ובאין טמבורין, ישמש האוטובוס כעזר והיעד יאבד מיד מחשיבותו....


באהייה, מדריך לחוגג המתחיל

מתי מומלץ לנסוע לברזיל? היכן כדאי ללון, וממה רצוי להיזהר? הכל כאן בכתבה שלפניכם

תקופת הקרנבל בברזיל הן בריו והן בבאהייה, מושכת אליה אלפי מטיילים, מוצ'ילרים וסתם סקרנים שבאים לראות מקרוב כיצד נראית המסיבה הפרועה בעולם. לצד השמחה וההתרגשות, ישנן לא מעט סכנות בדרך, החל מגניבות ועד מעשי אלימות של ממש.
על מנת לסייע לכם לצלוח את הביקור בשלום, לראות, לחוות וליהנות, ליקטנו עבורכם כמה עצות, המלצות וטיפים שיסייעו לכם לחזור הביתה בשלום (תרתי משמע). 

איך מגיעים
לסלבדור אפשר להגיע עם מספר חברות תעופה אירופאיות דרך סאן פאולו: איבריה, לופטהנזה ו- KLM. משם, ניתן להמשיך עם חברת ואריג הברזילאית (טיסות הפנים למעט מריו ומסאן פאולו כוללות תמיד תחנות ביניים).

אשרות
אין צורך באשרה לברזיל.

מזג אוויר
בתקופת הקרנבל מזג האוויר בברזיל חם ולח. מומלץ להצטייד בבגדים קלילים וקייציים, כפכפי אצבע כמנהג המקומיים, קרם לחות והרבה מים.

ספרות
לפני ההגעה לקרנבל בסלבדור ולביקור בבאהייה בכלל מומלץ להיכנס לאווירה הנכונה בעזרת ספריו של ז'ורז' אמאדו, הסופר הלאומי שמיטיב לתאר את ברזיל, אופייה ואופי תושביה. בין הספרים המומלצים: "דונה פלור ושני בעליה", "גבריאלה, ציפורן וקינמון", "רועי לילה", "ים המוות" ועוד.

מופעים
בימי שלישי בערב ניתן לצפות בחזרה של להקת התופים האפרו ברזילאית המפורסמת Oldum, במרכז ההיסטורי. הכניסה בתשלום. הבלט הפולקלורי של באהייה (Ballet Folclorico da Bahia) בתיאטרון Miguel Santana ב- Pelorinho., מציג ריקודים אפרו ברזילאים טיפוסיים וטכסי קנדומבלה בימים ב', ד' ושבת בשעה 20:00.  טל':3211155
סולאר דה אוניו (Solat de Onhao) הוא מועדון תיירותי המציג בכל יום הופעה של מגוון ריקודים מאפיינים. ניתן לשלב את ההופעה עם ארוחת ערב.

לאן ללכת
הטריוס אלקטריקוס מסתובבים בין רחובות העיר בשכונות המרכזיות:
בפלוריניו כמעט בכל בית קפה ישנו קבוצות נגנים, ובקמפו גרנדה נמצאת הפסרלה, שם צועדות קבוצות בתי הספר לסמבה לצלילי הבטוקאדות, כשלכל אחת מהן נושא הקשור לפולקלור הבאהייני.

מלונות מומלצים
בתקופת הקרנבל, בשל הביקוש הגדול, בתי המלון בסלבדור מוכרים חבילות של 5 לילות לתקופת הקרנבל. מומלץ ללון במרכז העיר מכיוון שהתחבורה בימים אלו קשה, שכן ההגעה ממקום למקום אורכת זמן רב. מוצי'לרים רבים שוכרים יחד חדרים בקבוצות גדולות לתקופה ארוכה – דבר שמוזיל עלויות ומאפשר תמרון בלוחות הזמנים והשהייה בעיר.
מלונות 4 – 5 כוכבים: Tropical De Bahia נמצא בעיר, Bahia Othon Palace  נמצא אף הוא בעיר, ואילו  Transamerica Salvador נמצא על החוף.
מלונות 3 כוכבים: Maezul Hotel, Possa Du Marcus, Posada Pelorinho (הנמצא בפלוריניו).

אוכל ושתיה
התפריט הבאהיינו עשיר ומגוון. מומלץ לטעום פירות טרופיים אקזוטיים כגון המראקוז'ה 0פסיפלורה), הפאפייה המנגו והז/אקה – פירות המרכיבים את הויטאמיניה, מיץ פירות עשיר, טעים ובריא.
אל תפספסו את הפאו דה קז'ו (לחם גבינה) ואת הקוקדה –  עוגת קוקוס מתוקה וטעימה.

גניבות ואלימות
בשל השילוב בין תיירים למקומיים והצפיפות הרבה של הבליל האנושי, הקרנבל בסלבדור נודע כאלים יותר יחסית לאזורים אחרים בברזיל. הפתרון להרגשה בטוחה פשוט יחסית (אך עדיין אינו מבטיח כלום) – השאירו במלון חפצי ערך כמו דרכון, שעונים, תכשיטים וכו'.
הצטיידו בכסף ליום בלבד ושימו לב למצלמות שברשותכם.

ארגון הזמן
מטיילים רבים נוטים לשהות בקרנבל בסלבדור ולטוס לריו ביום שבת לחזות במצעד המנצחות בפסרלה דה סמבה. אופצייה זו מומלצת כיוון שכך ישנה אפשרות להתוודע לשני סגנונות קרנבל.

הכתבה לקוחה ממגזין פסטיבלים למנויים

עשה מנוי חינם עכשיו להרשמה לחץ כאן