כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

דיסקברי טיול עולמי | קרנבל ריו- המסיבה הפרועה בעולם


מסלול הטיול בדרום אמריקה לא יהיה שלם מבלי לפקוד את 'אם כל הקרנבלים' – הפסטיבל הנערך בריו דה ז'ניירו (Rio De Janeiro), מידי שנה בחודש פברואר.

מאת: שרית פז, גיא נוימן ומוטי סבג



תיירים רבים המטיילים בדרום אמריקה, מתכננים את מסלול הטיול כך שבסביבות פברואר יגיעו לשיאו של  הטיול - הקרנבל בריו דה ז'ניירו בירת ברזיל (Brazil).    למרות האותנטיות של הקרנבל בסלבדור דה באהייה וחרף העובדה כי מתחרהו הגדול – הקרנבל בריו דה ז'ניירו (הפך עם השנים לממוסחר לעייפה עדיין רבים רואים בו את גולת הכותרת ומבקרים בעיר בתקופה זו.

הקצב, השמחה, הריקודים, האלכוהול והאווירה החושנית הפכו את הקרנבל של ריו למסיבת הרחוב הידועה והפרועה בעולם. אין זה מפתיע שבזמן הקרנבל פוקד את המקום גל תיירות ענקי.  אחרי הכול איפה עוד אפשר לראות גברים ונשים בלבוש סמלי ונוצץ מנענעים את גופם לצלילי מוסיקת הסמבה במשך ימים ולילות? היכן עוד אפשר להתוודע אל שמחת החיים של תושבי ברזיל (Brazil), שמגיעה לשיאה בימי הקרנבל? אז נכון הצפיפות גבוהה, הכייסים "עובדים" קשה במהלך הקרנבל, והסכנה להישאר בלי כסף או דרכון גוברת, אבל כל אלה הן זוטות חסרות חשיבות לעומת ההזדמנות להשתתף בקרנבל העליז, התוסס והגדול מכולם, לשתות כאילו אין מחר ולהיסחף אל תוך הקצב והשמחה המתפרצת. 

הסמבה, המהווה שם כולל לסוגי מוסיקה שונים,  נולדה אי שם באנגולה שבאפריקה בשם המקורי "זמבה" .המפגש המשולש בין שורשיה האפריקאים של הסמבה, הלמות התופים האפריקאים ומסורות ריקוד אירופאיות ואינדיאניות, יצר את הסמבה כפי שהיא מוכרת לנו כיום. המוסיקה וריקוד הסמבה נוצרו אי שם בשכונות האפרוריות בברזיל בהן התגוררו בני מעמד הפועלים. בשנים שלאחר ביטול העבדות, מצאו רבים מתושבי הפאבלות (השכונות) העניות מפלט במוסיקה. יוצרי הסמבה היו מוסיקאים בחסד, שלא זכו להשכלה מוסיקלית פורמאלית. בשל כך, רבים משווים אותם לאמני הגא'ז הראשונים בארצות הברית.

שיר הסמבה הראשון הוקלט בשנת 1917. מאז, ובאופן הדרגתי, הושמעה הסמבה מעל גלי האתר, בתחנות הרדיו השונות. נגני הסמבה הופיעו במקומות ציבוריים בפאבלות, וצברו קהל מעריצים נלהב. בדומה לג'אז, חדרה הסמבה גם למעמדות הגבוהים, "ירדה מההר" בו ממוקמות שכונות העוני של ריו  והגיעה אל בתיהם של תושביה האמידים של העיר. בסוף שנות העשרים חצתה הסמבה את הגבולות ואמנים רבים שזוהו עם מוסיקת הסמבה,  ביניהם כרמן מירנדה, היו  דווקא בני המעמד הבינוני. גם בני המעמד הגבוה החלו לחבב מוסיקה זו יותר ויותר. בתקופה ההיא רק אנשי החברה הגבוהה חגגו את הקרנבל, כשהם רוקדים לצלילי מוסיקה אירופית. במקביל, החלו להתפתח חגיגות עממיות ברחובות, שהתאפיינו בהשתוללות חסרת מעצורים. בשנות השלושים והארבעים, טיפח השלטון הברזילאי את תרבות ההמונים של הסמבה והכדורגל, בכדי לזכות באהדת המעמדות הנמוכים. בשנים אלו, התעצב מוסד הקרנבל של ריו דה ז'ניירו (Rio De Janeiro).

ברחבי ריו קמו "בתי ספר לסמבה" תחת כל עץ רענן, וקבוצות רקדנים החלו לערוך חזרות בבתי הספר הפזורים בעיר. תהלוכת הקרנבל החלה לצעוד מידי שנה בריו בראנקו (Rio Branco), רחובה הראשי של העיר. שחורים, לבנים, צבעוניים ומה שביניהם חגגו בהתלהבות יחד.
באופן מפתיע, דווקא  בתקופה שבה תורת הגזע של הנאצים החלה להתפשט באירופה,  הפך הקרנבל לגורם מאחד של בני כל המעמדות בברזיל (Brazil), והיה למפגן שמח וקצבי של כור ההיתוך הברזילאי.

הקרנבל בריו, 
צילום: וויקימדיה רשיון GNU
הקרנבל בריו, צילום: וויקימדיה רשיון GNU

סוף עידן התום

הקרנבל בריו (Rio) הוא מוקד תיירותי המושך אחריו נופשים ומטיילים מכל העולם כבר שנים. מאז ימיו הראשונים של הקרנבל, ידעה ברזיל תקופות קשות. עשרים ואחת שנות שלטון צבאי הקשו על קיום חגיגות הקרנבל כהלכתן. בתי הסמבה הפכו בשנים אלו לגופים
הנשלטים לחלוטין בידי השלטון. ב- 1984 נפתח בריו (Rio) הסמבודרומו (Sambodromo), קטע רחוב בו מתקיימת עד היום התחרות הרשמית של בתי הספר לסמבה. תחרות זו, שהיא למעשה הקרנבל,  נחשבת ל"שואו" הגדול ביותר בעולם. המופע הפך אמנם לממוסחר, אך הוא עדיין סוחף ומרגש. רק מי שקיפץ לצלילי המוסיקה, צפה באלפי הרקדנים בתלבושות המפוארות ושמע את המוסיקה שמנגנים מאות המתופפים, יכול להבין מסיבה אמיתית מהי. בזמן הקרנבל נערכות מדי ערב מסיבות סוערות, שסוחפות את העיר כולה בהתלהבות. כחלק ממסורת הקרנבל נערך גם מצעד הקוקסינלים המפורסם, שמגיע לשיאו במסיבה גדולה וסוחפת.


החגיגה האמיתית


לתיירים המגיעים לריו (Rio) כדי לכם לצפות דווקא בפסטיבלים הקטנים ומצעדי הרחובות בפאוולאס (שכונות העוני). שם מתגלה הקרנבל האמיתי. חגיגות הקרנבל נערכות למעשה כל הקיץ בחופים שטופי השמש של קופקבנה, איפנמה ולבלון. התיירים החפצים לראות בחורות חטובות בביקני, ימצאו על החופים את מבוקשם. הפסטיבלים העממיים הקטנים הם מוקד תיירותי נוסף, שם יפגינו תושבי ריו את כשרונותיהם המוסיקליים.

חוויה נוספת למטיילהם החזרות לקרנבל. בתי הספר לסמבה עושים הכנות לקראת המצעד הגדול בשכונות השונות בעיר. סיורים מיוחדים מסיעים תיירים לביקורים בזירות האימונים, הנקראות "חצרות הסמבה." ((Quadras Samba. המטייל במסלולי העיר, יראה ששמחת הקרנבל מורגשת ברחובות ובסמטאות, שם מתחילים כבר להופיע בתלבושות הצבעוניות המרהיבות שהכינו לקראת המצעד המוצגות בפני השכנים. התזמורות מתקהלות אף הן בכיכרות כדי להתאמן לקראת המצעד. את אווירת הקרנבל ניתן להרגיש כבר מחודש דצמבר, כאשר בכל לילה נערכות חגיגות במועדוני הלילה של ריו, עד שנדמה שהקרנבל כבר החל. בימי שבת וראשון,

כשבועיים לפני תחילת הקרנבל נערכות תהלוכות ריקודים קטנות יותר של כמה מהלהקות המפורסמות של ריו, כמו "בנדה איפנמה" או "בנדה דה כרמן מירנדה", שהן להקות דראגס, בתלבושות מלאות בלווי מוסיקה סוחפת. בערב פתיחת הקרנבל הרשמי מכתיר ראש עיריית ריו (Rio) את מלך הקרנבל. זהו האות לפתיחת החגיגות. בשמונה בערב מתחיל המצעד הראשון בסמבודרום, זהו מצעד בתי הספר לסמבה של הילדים ובלילה כבר יתחילו המסיבות והנשפים ברחבי כל העיר.  בין הנשפים הגדולים שנערכים בעיר, המפורסמים ביותר הן אלו של ההומואים והלסביות, הנערכים במועדוני הלילה הגדולים. בכלל אפשר לומר שהקרנבל כולו הוא מעין תעודת הכשר לכל השונים והמוזרים. כולם רשאים לחגוג ושונותם זוכה ללגיטימציה חברתית. עירום- באופן רשמי אין היתר למשתתפים להופיע בעירום מלא, אך ניתן לראות נשים וגברים חשופים בין הצועדים.

הקרנבל בריו (Rio) הנו  הביטוי המובהק ביותר לצורת החיים החופשית הברזילאית. מעבר להיות הקרנבל אירוע תיירותי גדול,  אין ספק שזהו אחד מרגעי החסד של תושבי העיר, החיים ברובם מתחת לקו העוני. למשך מספר ימים הם יכולים לשכוח, ולו לרגעים מעטים, את מצוקות היומיום ולחגוג עד כלות הכוחות, כאילו אין מחר.

מושגים ושמות המתקשרים למקצבים בקרנבל:

בטוקאדה- הינה חבורת מקישים בכלים אינסטרומנטאליים.

ברימבאו- היא קשת עשויה מעץ גמיש, שלקצה שלה מחוברת דלעת יבשה וחלולה.

מוזיקת פוהו ופרבו- אלו מקצבים מהירים. השירים הם בלווי אקורדיאון. זוהי מוסיקה מהצפון, רסיפה ואולינדה.

הבוסה נובה היא מוסיקה נעימה ורוגעת. מבצעיה הידועים: וינסיוס דה מוראיס, טוקיניו, אנטוניו ג'ובין, דוריבל קאימי וצ'יקו בוארקה.

מוסיקת הפופ- מבצעים ברזילאים ידועים: הזמרת הידועה גל קוסטה, ג'ילברטו ג'יל, כמו הזמר אלבא רמלו מבצע מוסיקה צפונית.

מבצעי מוסיקה אפריקאית ורגאי מג'מייקה קאיטנו וולזו ודג'אבן.

בג'אז – אגברטו ג'יסמונטי.

הסמבה- מורכבת מפתיחה, מעורבת בה מקהלה וקטע סולו. במעגל ישנם סוליסטים שרוקדים.