מעטים הספרים המצליחים לתאר רוח ואווירה של מקום, כמו הספר המדובר "דונה פלור ושני בעליה" מאת ז'ורז' אמאדו, שלוקח את הקוראים היישר לאווירה הסוחפת של באהייה, העיר הברזילאית שלעולם אינה נחה.

בשפה ציורית וססגונית מתאר אמאדו את קורותיה של דונה פלור, אלמנה בודדה שזכר בעלה המת, ואדיניו אינו נותן לה מנוח. מציאות ואגדה מתערבבים זה בזה, מתים קמים לתחייה בשלל חזיונות ותעתועי גורל, ומעל הכל מרחפת רוחה של באהייה, אווירת הקרנבל הסוחפת וחיי היומיום השגרתיים המתובלים באינספור סצנות, תשוקות ורצונות.

האווירה הססגונית, צבעוניות התושבים, המיתוסים והאגדות - תערובת של אמונות וסיפורי פולקלור - מסתדרים היטב עם השיחות שמנהלת דונה פלור עם בעלה המת, ואדיניו או ליתר דיוק עם רוחו המרחפת ממעל.

בלילות החמים של באהייה, כאשר מרבית התושבים מחפשים מפלט מהחום המעיק וצרות היום יום, מחפשת פלור מנוחה לנפשה ולגופה. לילות שלמים היא מתהפכת במיטתה, נזכרת בערגה בואדיניו - שמת, כמה מצער - בשיאה של הילולת הקרנבל. שב ושוב היא נזכרת בלילות של תשוקה וחשק, של מערבולות יצרים ותשוקה סוחפת.

הישועה (החלקית) מגיעה מכיוונו של דוקטור תאודורו, בורגנני, דייקן ושמרן. בקיצור ההיפך הגמור של ואדיניו, הבעל הנמרץ, הפרוע ובעיקר הבלתי צפוי. אלא שבמקום נחמה, מתמלאים לילותיה של דונה פלור המיוסרת בנקיפות מצפון, ורוחה של  בעלה המת, מרחפת כל העת גם בשעה שהיא  מתנה אהבים עם הדוקטור.

השפה הקולחת, ההומור הדק, והססגוניות הנובעת מכל שורה, נרקמים לעלילה חושנית מחד ומוחשית מאידך, ואלמלא היינו יצורים סקפטיים כל כך, עוד היינו מתפתים להאמין שעוד דקה "ינחת" ואדיניו במיטת רעייתו, בידו בקבוק משקה, ובעיניו זיק ממזרי ושובב וכל כולו שש אלי קרב...

 

ספר חובה לכל אוהבי אמאדו ולכל מי שרוצה להיזכר באווירה הקסומה והמכושפת של באהייה בקרנבל, ומחוצה לו.

"דונה פלור ושני בעליה" מאת ז'ורז' אמאדו, הוצאת כנרת זמורה ביתן

איזה עולם נפלא

מסביב לעולם עם לוח השנה

כמעט בכל יום בשנה, במקום כלשהו על פני כדור בארץ, אנשים מתאספים יחדיו וחוגגים- במצעדים, בקרנבלים, בתהלוכות חגיגיות - לקבלת פני השנה החדשה, לציון בציר מוצלח או להפרחת בלונים, מתחפשים, אוכלים, נהנים...

בספר רוכזו כ-60 פסטיבלים ואירועים שנתיים, מסודרים לפי חודשי השנה, המתקיימים ברחבי העולם. הספר מוקדש לאנשים שאוהבים לטייל עם הרבה אהבה למין האנושי, שלטוב או לרע, היה ונשאר סקרן וחסר-מנוח.

הפסטיבלים, האירועים והקרנבלים, עליהם כותב הגר מתובלים בחוויות אישיות, סיפורים משעשעים ואפיזודות מטיולים ואירועים בעולם אותם חווה במהלך טיוליו בעולם. הספר עושה חשק לעטות על הגוף תחפושת ועל הפנים מסיכה, ולהתחיל לחגוג כאילו אין צרות בעולם ואין מחר ,זולת הווה רווי שמחה ואושר אינסופי. ומי יודע, אולי זה המתכון לחיים טובים: במקום טרדות תחפושות, ובמקום מועקות חגיגות.

עמית הגר למד פילוסופיה לתואר ראשון, שני ושלישי בירושלים ובוונקובר (קולומביה הבריטית). בשתיים עשרה השנים האחרונות הוא מדריך טיולים ומסעות בישראל ובסיני, וכן באסיה, באירופה ובאמריקה.  

"איזה עולם נפלא", עמית הגר, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 207 עמ'