דיסקברי טיול עולמי | טיול לוייטנאם - דלתת המקונג

 

נהר המקונג, "אם הנהרות", הוא מהגדולים בנהרות תבל. מקורותיו במורדות ההימלאייה ומשם הוא מתפתל לאורך 4,500 קילומטרים. בדרכו חוצה המקונג את סין, בורמה, לאוס, קמבודיה, תאילנד ווייטנאם


כתב וצילם: זאביק רילסקי 
 

 

נהר המקונג, "אם הנהרות", הוא מהגדולים בנהרות תבל. מקורותיו במורדות ההימלאייה ומשם הוא מתפתל לאורך 4,500 קילומטרים. בדרכו חוצה המקונג את סין, בורמה, לאוס, קמבודיה, תאילנד ווייטנאם.

וייטנאם נמתחת בצורת האות S  בין הדלתא הגדולה של הנהר האדום בצפון ובין דלתת נהר המקונג בדרום. אלו הם שני האזורים החקלאיים העיקריים של המדינה ואגני האורז שלה. קרקע פורייה, כמויות גשם עצומות ולחות גבוהה הפכו את דרום המדינה לאזור אידיאלי לגידול אורז. עדרי התאו, האווזים והדגים הרבים מספקים מזון למיליוני התושבים. עם זאת, גשמי המונסון, הנחשבים לברכת הדרום, הם גם קללתו. בקיץ גורמים הגשמים הכבדים להצפות קשות. 
נהר המקונג, "אם הנהרות", הוא מהגדולים בנהרות תבל. מקורותיו במורדות ההימלאייה ומשם הוא מתפתל לאורך 4,500 קילומטרים. בדרכו חוצה המקונג את סין, בורמה, לאוס, קמבודיה, תאילנד ווייטנאם.
במקטע הוויטנאמי שלו נקרא קו לונג (נהר תשעת הדרקונים), על שם מספרן של זרועות הנהר היוצאות לדלתא ו"נבלעות" בים.

 


בשדות שלאורך הנהר עוברות משפחות שלמות, על זקניהן וטפן. טכניקות מעניינות שפיתחו משמשות אותן לאיסוף התוצרת החקלאית: מוטות עץ משמשים מבוך לדגים, סרטנים ותמנונים, רשתות סיניות ענקיות מיועדות לתפיסת הדגים בין גאות לשפל, וכן ישנן רשתות משולשות הפועלות כמנוף, שמופעלות על ידי אדם יחיד. 
בדלתת המקונג מגדלים החקלאים טונות של פירות טרופיים באיים הקטנים המבצבצים מהמים האפרפרים. תפוחי מים,ליצ'י, ספודילה, לונגן ומנגוסטין הם רק חלק מהפירות האקזוטיים שמגדלים בחלק הזה של הדרום. 
ארצות המונסון שבין תת היבשת ההודית לדרום מזרח אסיה נשענות בעיקר על המים והאורז כבסיס לקיומן. החיים באזור נעים סביב מחזור גידול האורז, כבבואה של מחזור הגשמים ועונות השנה. בווייטנאם האורז הוא לא רק אוכל. הוא דרך חיים, והמשפחה כולה עוסקת בגידול וטיפוח הגרגר הלבן, שתנובתו לדונם היא מהגבוהות בעולם. 
יחידת השטח שבה מגדלים את שתילי האורז קרוייה "פדי", מילה בורמזית שפירושה שדה אורז מוצף. במקביל להנבטת האורז האיכותי מהשנה הקודמת, בני המשפחה יוצאים להכין את פינת השדה המיועדת לשתילה, בה שורפים את השורשים הישנים, חורשים ומדשנים את האדמה. ביום השתילה יישלפו שתילי האורז הצעירים ויועברו אל הפדי, שם ימתינו עד שייקצרו. בשל המונסון הבעייתי, בחבלי ארץ רבים פרושות מערכות השקייה, המאפשרות שתי עונות של גידול אורז בשנה.
מאכל וייטנאמי פופולארי הוא מרק אטריות אורז עם פיסות עוף ובשר, עלי כוסברה, ליים וצ'ילי, מתובל בג'ינג'ר, סוכר ומעט פלפלים חריפים.

 


שקיעות קסומות. צילם: עמיקם שרון, טיולי נתור

 

 

מקפצים מאי לאי 

בתי סירות צפים על הנהר, ילדים קופצים למים, סירות דיג קטנות וצבעוניות, כביסה תלוייה בין הסירות וריח חריף של מאכלי דגים. כל אלו מהווים תפאורה צבעונית לאחד האזורים המרתקים בדרום מזרח אסיה, דלתת נהר המקונג. 
הדלתא, מהגדולות בעולם, משתרעת על פני שטח של 65 אלף קמ"ר. אפשר לדמות אותה לשטיח ארוג של פיסות קרקע ושדות אורז, איים ואיונים, חורשות מנגרוב ושרידי יערות. האזור מפורסם בפרחי הסחלב שמגדלים בו ובמגוון הפירות הטרופיים, ביניהם מנגו, לונגן, בננה וקוקוס.
כאמור, הדלתא היא אגן האורז של וייטנאם, והיוותה מקור מזון עיקרי במשך שנים רבות. מחצית משטחי הדלתא הם שטחים חקלאיים, המניבים כמויות גדולות של תוצרת חקלאית לרווחת התושבים, הרבה יותר מאשר שטחי החקלאות הצפוניים. פיתוח מערך החקלאות באזור החל כבר בימי השליטים הצרפתיים, ובהדרגה נע דרומה, אל עבר מוצא נהר המקונג. 
בשנות השלושים הוחל בהתוויית תעלות מלאכותיות להשקייה וניקוז. בעקבות זאת הפכו חבלי הנהר, יחד עם אזורי נהר הצ'אופייה בתאילנד ונהר הארוודי בבורמה, ליצואני האורז הגדולים של דרום מזרח אסיה. 
על גדות נהר מייתו נמצאת עיירה קטנה, בירת מחוז הנושא את שם הנהר. גדות הנהר וסביבת השוק הם אזורים חביבים לחוות בהם את חיי היום יום של המקומיים. שם אפשר לפגוש בסוחרים, רוכלים ובנשים הנושאות דליים וסלי קש מלאים בביצים, מגוון תבלינים, דגים ובדים צבעוניים.

 


פה ושם אפשר לראות גם כלי פלסטיק, שאט אט מחליפים את סלי הקש המסורתיים. חזירים, תרנגולות ואפרוחים עוברים מאחד לאחר, ממוכר לקונה, אט אט מפעילים את גלגלי הכלכלה הוייטנאמית המשתנה.
מומלץ לבלות בדלתא לפחות כמה ימים. הטיול באזור מתבצע בעיקר בשיט ומשלב "קפיצות" קצרות מאי לאי, מעיירה לעיירה. במהלך הטיול אפשר להבחין בפגודות קמבודיות פזורות, שריד מהימים בהם שלטה כאן האימפריה הח'מרית.
כדאי לבקר באי הציורי טאן לונג ((Tan Long, "אי הדרקון", ובאי פונג (Phung), בו יושב "נזיר אגוזי הקוקוס". זהו אתר תפילה מוזר הנמצא תחת כיפת השמיים ונראה כמו שילוב משונה של מקדש בודהיסטי ואתר שעשועים של דיסני. משם אפשר להגיע בסירת משוט, דרך תעלות צרות, אל האיים טוי סון (Thoi Sun) , בן טרה (Ben Tre) וקאי מון (Cai Mon) ולטייל בשפע הבוסתנים והשווקים המעניינים שהם מציעים.
עיירות המחוז וין לונג (Vinh Long) וקאן טו (Can Tho) שוכנות באיים שעליהם סוגרים שני יובלי נהר. מומלץ לבקר בקאן טו, הידועה בשווקים הצפים שלה. סמוך לגבול הקמבודי מומלץ לבקר בהר סאם (Sam), שבו משובצים זה לצד זה פגודות קמבודיות ומקדשים מוסלמים.