כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

דרום תאילנד - טיול על זנב התוכי


יש המדמים את מפל תאילנד לתוכי גדול שהדרום הוא זנבו הארוך. באיזור ססגוני זה, שכה שונה משאר חלקיה של תאילנד, ניתן לפגוש ג'ונגלים עבותים, צורי אבן מרהיבים, מטעי גומי ואגוזי קשיו, מערות ובעיות, אוכלוסיה ידידותית, וכמובן את האיים.

מאת : גיא נוימן


ההיסטוריה של הדרום שונה מזו של שאר המדינה. במשך מאות שנים הושפכה האוכלוסייה מהדתות הנפוצת במלזיה ואינדונזיה. עד המאה ה-12, היו התרבויות ההינדיות שליטות בארצות הדרום. זו הייתה התקופה בה החלו להגיע הסוחרים המוסלמים, שהביאו איתם את דתו של מוחמד. האסלאם של מלזיה, אינדונזיה ודרום תאילנד, לא הגיע בכיבוש אלא במסחר, בחלקות לשון, ובשכנוע הדרגתי. זו הסיבה שאין באזורים אלו אוכלוסיות רבות המקיימות את האסלאם בצורתו הקיצונית, או כאלו הדורשות קיום מדינת הלכה מוסלמית. ההיפך מכך – המפגש בין התרובויות הבודהיסטיות של צפון ומרכז תאילנד לבין הקבוצות הנמיסטיות, ההינדיות והמוסלמיות, הביא לתופעות מרתקות של אקלקטיות דתית. בנוסף לכל התערובת המיוחדת הזו, הגיע לאזור כבר לפני מאות שנים, אוכלסייה סינית, שמותירה גם כיום, את חותמתה. אזור דרום תאילנד מחולק ל-14 פרובינציות, הנתונות באופן ישיר לפיקוחה של בנקוק. 


חופים קסומים. צילום- לשכת התיירות של תאילנד
חופים קסומים. צילום- לשכת התיירות של תאילנד
 


כחצי משטחה של דרום תאילנד גובל בחלק המזרחי בבורמה (מיאנמר), בחלקו הדרומי של דרום תאילנד, עובר הגבול בין תאילנד לבין מלזיה המוסלמית. 
מקור ההכנסה הראשון של דרום תאילנד הוא התיירות, אחריו חקלאות, הבאה לידי ביטוי בגידולי הקוקוסים, בננות, אננס, אגוזי קשיו וקאוצקוק (גומי). 
כמה אסוציאציות שחוקות מוציאות לדרום תאילנד מוניטין מטעה: 
הראשונה היא "דרום תאילנד הוא אזור שחוק, תיירותי ומקולקל, שהאותנטי שבו קרוב לאפס". 
נכון הוא שאלפי מלונות מכל הסוגים פזורים בחלקים גדולים של החופים, שעשרות אלפי סוכנויות נסיעה מציעות טיולים ובילויים למיניהם, אך יש לזכור כי בדרום מעל 2,000 ק"מ של חוף. אלו המעוניינים להגיע לתחושה של "התייר הראשון במקום מזה חודשים", יוכלו, על ידי סטייה קלה מהמסלול המקובל, למצוא את מבוקשם. 
האסוציאציה השניה היא "אל הדרום יש להגיע רק למטרות נופש", או "הדרום- רק לבטן גב". דרום תאילנד הוא אזור העומד בפני עצמו. מלבד החופים יש בו היסטוריה עתיקה, אוכלוסיה מגוונת במיוחדת, ערים עתיקות עם אדריכלות מרתקת, ציורים עתיקים ומקדשים מרהיבים, שפע של מערות טבעיות, מפלים ושמורות טבע. 


 

וגר זאב עם כבש וטיגריס עם חזיר ירבוץ
 
"אתה רוצה נופש אמיתי – סע לפאטיה", כך אמר לי, לפני שנים חבר, ששמע כי אני עומד לבקר בבנקוק. ללא בדיקות מיוחדות עליתי על האוטובוס בתחנת האוטובוסים הדרומית של בנגקוק, ומצאתי את עצמי יושב בין שני ספרדים ואנגליה, שנסעו גם הם לפאטיה. ממש לפני החוף, כך אמרו לי, הם יורדים לבקר את "גן החיות של הטיגריסים (tiger zoo), המשמש כמרכז רבייה לחתולים הגדולים. אני, שמאז ומעולם אהבתי חתולים, ומביוחד שמנמנים, לא יכולתי שלא להצטרף ולראות איך מנסים התאילנדים לשמר את יונקי הענק. התאילנדים הכירו בחשיבות שימור היונק האימתני, שנוכחותו הייתה בעבר מחזה שכיח בחופי הדרום. לאחר מאות שנים של ציד וחיסול שיטתי, הוקמו שמורות טבע רבות, בהם עדיין ניתן לפגוש בחתולים הגדולים בתנאי טבע. אחרים מצאו את עצמם, אם על ידי ציידים, ואם על ידי עשירים, שקנו בצורה לא חוקית, גורי טיגריס מציידים, ומסרו אותם למרכז הרבייה כאשר הפכו לגדולים מדי. 

התאלנדים נתקלו באותה בעיה, הקיימת ברוב גני החיות שבטבע – נקבות הטיגריס, הממליטות גורים בגני החיות, מסרבות להניק אותם. כאן במרכז הרבייה נפתרה הבעיה בצורה מקורית ומאוד לא יהודית. גורי טיגריס בני מספר ימים מועברים לרשות חזירה גדולת מימדים, המניקה מספר חזרזירונים. למרבית ההפתעה, החזירה האם אינה מתנגדת לקבלת הטיגריס, ומניקה אותו כאחד מצאצאיה. בכלובים אחרים גדלים גורי טיגריס עם כלבים בשלווה ובהרמוניה. 
כדי למשוך מבקרים עומדים לרשות הקהל גם מספר מופעים מיוחדים נוספים. בחורה תאילנדית חמודה מניחה על גופה עשרות עקרבים חיים, אחרת מלפפת נחש פיתוון בן מספר מטרים על ראשה, חזירים רצים על מסלול מרוצים, ותנינים סוגרים את פיהם על ראשי בחורים צעירים.


למחפשי הריגושים. צילום- לשכת התיירות של תאילנד
למחפשי הריגושים. צילום- לשכת התיירות של תאילנד
 


פאטיה – השער לדרום

מרוב עניין ותצוגות יוצאות דופן, כמעט שכחתי שמטרתי הייתה להגיע לחופים. הנסיעה משם לפאטיה הייתה קצרה. כאשר האוטובוס עצר לא הבנתי לרגע לאן הגעתי. כשחשבתי על החופים, דמיינתי לי בראשי מראה אחר משורת המלונות האימתניים, הפזורים על כל החוף. בשעות הערב יצאתי לסיבוב ברחובה הראשי של פאטיה. מוסיקה, דיסקוטקים, חנויות, מרכזי קניות והרבה בארים, בהם יושבות נערות, המכוונות מבטן אל גברים בודדים.
 
התחושה של "עיר על החוף" תעלם לי, כך הבטיחו, ברגע שאגיע אל קו לארן (Koh Larn), אי האלמוגים. האי היה באמת יפה, אך כמויות התיירות האדירות והשלטים המכוונים את המבקרים אל מלונות הענק, סירות הזכוכית, ואל מגרש הגולף, הבהירו לי שטרם מצאתי את שבאתי לחפש. 
בעשרים השנים האחרונות עברה פאטיה והחופים הסמוכים אליה, פיתוח תיירותי בלתי מרוסן. המלונות השתלטו על כל חלקה טובה, אין פינה בלתי מפותחת, ועל מי שבא, מוטלת החובה לדעת לקראת מה הוא צועד. בכל זאת מצאתי במקום מספר פינות נהדרות: גן הסחלבים של נונג נוץ' מרהיב ביופיו, והתאר המכונה סיאם הקטנה בהחלט שווה ביקור, במיוחד בשעות אחה"צ, כאשר להט השמש נרגע מעט. באתר הזה ניתן לצעוד בין מעל 100 דגמים של מבנים מכל תאילנד, וממדינות נוספות בדרום מזרח אסיה. כך ניתן לצלם מ"מבט אווירי" את ארמון המלך של בנגקוק, את מקדש השמים של ביג'ינג, ואת מקדש אנגקור וואט של קמבודיה. 


 

צועני הים ושודדי הספינות

הרכבת דרומה עובקת בעיר פאנבורי, לא הרחק משם, ליד כפר הדייגים באן קון צולם הסרט הקמבודי "דמעות של שתיקה" הנסיעה לאורך הגבול הארוך עם בורמה נותנ לי זריקת חמצן – סוף סוף אני יורד על הדרום האמיתי! והיעד – האי פוקט. הנוף ירוק במיוחד כאשר חוצה הרכבת את אזורי הגבעות הפזורות לאורך גבול תאילנד – בורמה. לרגע נראה היה לי שאני מצליח לראות חלק מאיי סורין. שמורת הטבע הנהדרת של איי סורין, בחלקה המערבי של דרום תאילנד כוללת חמישה איים, שהוכרזו בשנת 1981 כשמורת טבע תת ימית. המפגשים המהפנטים עם אלומוגי מים רדודים, עופות ים ואוכלוסיה ייחודית, פרסמו מאוד את האזור בשנים האחרונות. זהוה אזור היחידי בכל דרום מזרח אסיה בו ניתון עדיין לפגוש ב"צועניי הים", המכנים את עצמם בשם מוקנס (Mokens). כ- 200 איש החיים על בתי סירות, הם שריד אחרון לאוכלוסייה גדולה הרבה יותר, שהגיע בעבר הרחוק מאזור הארכיפלג המלזי. אין הם רועים את עצמם כמוסלמים ולא כבודהיסטים, ונאבקים לשמור על זהותם ומנהגיהם (פולחן לרוחות אבותיהם). 25,000 המבקרים, הפוקדים מדי שנה את השמורה הקטנה, מקשים מאוד על שמירת המסורת. האי פוקט, 885 קילומטרים מבנגרור, הוא הגדול באיי תאילנד, וללא ספק העומד בראש אתרי התיירות של המדינה. תוך זמן קצר התמקמתי האחד מבתי המלון שבחוף פאטונג (Patung). חוף זה, יחד עם חוף קטה קארון, הם הפופולאריים שבחופי האי. עם היציאה לחוף חשכו עיני: מפרשיות, מצנחי רחיפה, אופנועי ים, גלשנים, מועדוני צלילה, סוכנויות נסיעות, מאות מסעדות, חנויות ומגוון אדיר של שירותי תיירות, הביהרו לי שוב – אני לא במקום הנכון. 

אך כאן הפתרון פשוט – תוך כ-10 דקות נסיעה באופנוע שכור, מצאתי את עצמי בחופים בתוליים ומרהיבים. את חיי הלילה של פוקא יש המכנים "גן עדן לא אפשרי", אחרים מכנים זאת סדום ועמורה עלי אדמות. פה ניתן לחזות בתצוגה אולי המדהימה ביותר, שיכולה התרבות האנושית להציע בנושא הסקס. כל הבודדים והבודדות יקבלו הצעות מבנות, בנים וגם מהרבה דברים לא ברורים באמצע. כמויות ה"קאטוי" (בנים הרוצים להיות בנות – בסגנון דנה אינטרנשונל)- הוא אדיר. 


פסטיבלים ססגוניים. צילום- לשכת התיירות של תאילנד
פסטיבלים ססגוניים. צילום- לשכת התיירות של תאילנד
 


הרים במשיכת שערה

מפרץ פאנג נגה (Phag Nga), בו ממוקם האי פוקט, הוא גם המקום לפגוש באחת מתופעות הטבע הנדירות של אסיה. הרים תלולים, המזדקרים לגובה של עד כ- 200 מטרים היישר מהאזורים המישוריים או מן הים. הרי האבן התלולים נמצרים בשני מקומות בדרום תאילנד. הראשון הוא בשמורת הטבע קאו סוק, שבמחוז סורט תאני. השני הוא קבוצת האיים שבמפרץ פאנג נגה. גיאולוגים טוענים, שההרים הם שריד ועדות לפעילות קרסטית אגרסיבית, שבמהלכה, המיסו המים רמה גירית גבוהה, יצרו מאות חללים ומערות טבעיות, והותירו רק את ההרים התלולים. 

סינים שהחלו להתיישב בדרום הביאו איתם את דתם, את תרבותם ושפע של אגדות עם. אגדה אותנטית ומעניינת, מסבירה באופן ברור יותר מזה של הגיאולוגים, את הימצאותם של גבעות הגיר התלולות. על פי האמונה שוכן מתחת לים אנדמאן דרקון רב עוצמה, השולט על יצורי הים מעולמו התת מימי. מלך ששלט לפני מאות שנים על ממלכה עצמאית בדרום תאילנד, ראת את עצמו כשליט נדיב וחזק יותר מכל מלך אחר בדרום מזרח אסיה. ערב ערב היה עולה על יצורו, בידיעה כי הוא הגדול מכולם. באחת הלילות חלום נורא הטריד את שנתו של המלך. בחלום הוא ראה את הדרקון ים אנדמאן מרחף מעל מיטתו, נושף עשן וריח ים מהביל, ופולט לעברו. "אני הוא הגדול מכולם! כדי שתדע את מקומך בין קטני האנושות, ואל תעז להטרידני". 

המלך, שטוף זיעה, הזעיק מייד את משרתיו, ונתן הוראה ללא כל קדימות בהיסטוריה: על כל הגברים לעזוב מייד את עבודתם החקלאית, ולצאת למסע מלחמה כנגד דרקון הים. "אנחנו נייבש את כל ממלכה הדרקון. לא אדם ולא יצור על פני האדמה יעזו להמרות את פי", הודיע המלך בקול נחרץ. 
כמיליון איש יצאו לעבודה בפנים נפולות, עוזבים את משפחתם, ואת שדותיהם, ממש לפני הקציר. העבודה הייתה מייאשת ומתסכלת. הגברים נאלצו לשאת סלים מלאים באדמה ובסלעים ולשפכם אל תוך הים. 

בינתיים, בעמקי הים, צחק הדרקון למשמע התוכנית המגוחכת, והתעלם מכל הקורה על פני האדמה. 
ערב אחד, בעת שקבוצת גברים עייפה, ישבה בפנים נפולות באחד הפונדקים, הופיעה לפתע בפתח אישה זקנה. עור פניה היה מקומט, גבר כפוף, ושיער אפור וארוך גולש על גבה. כאשר הזקנה שמעה את צרותיהם, הוציאה מסרק גדול, סירקה את שערה הארוך, ונתנה את קבצת השערות לאחד הגברים המופתעים. "בבוקר קשור את השערות לסלעים ותוכל להזיזם ללא מאמץ". הגברים, שרצו לחסוך בושה ולעג מן הזקנה, התאפקו שלא לצחוק, ואף הודו לה על רצונה לעזור. 
למחרת, בשעת מנוחת הצהרים, נחה חבורת הגברים בצל, ולפתע נזכר אחד מהם בשערות, שקיבלו מן הזקנה. "הביטו וראו כיצד אני מזיז את הסלים", התלוצץ הבחור, קפץ ממקומו, וקשר את אחת השערות לצלע ענק. החבורה הביטה בו בחיוך, אך לפתע קפא באחת החיוך שעל פניהם. הסלע הענק זז ממקומו עם המשיכה העדינה הראשונה. 

כאשר ראו שומרי המלך את העובדים, מטיילים עם הסלעים כאילו היו כלבלבים קטנים, החרימו מיד את השערות והביאו אותן אל המלך. בעצת יועציו יצרו מן השערות שוט גדול, ובעזרתו החל המלך לאסוף הרים גדולים מכל רחבי המדינה, ולרכזם לכוון הים. עכשיו היה הדרקון כבר הרבה פחות מבודח. הוא התחפש לזקן, והפך כרישה לבחורה יפיפייה. יחדיו צעדו השנים לארמון המלך, והזקן הודיע לשומרים כי הביא את הבחורה כמתנה למלך – פילגש חדשה. הבחורה הובאה בפני המלך, שנדהם מיופייה, ועם רדת הלילה לקחה לחדרו, וניסה להרשימה בפאר הארמון, בתכשיטים, ולבסוף גם בשוט מזיז ההרים. הבחורה התחננה אל המלך, שירשה לה להחזיק לרגע בשוט המפורסם. המלך היסס, אך המבט המרוגש ועיני האלמוג עשו את שלהם. ברגע שהיה השוט ביד הבחורה, כבה פתאום האור וחושך השתרר. המלך צעק, ומשרתים נכנסו בריצה אל החדר עם לפידים בוערים. אז ראו כולם את התמונה שהופיעה בחלומו של המלך. הפילגש של המלך מרחפת באוויר, ולידה דרקון נוראי, המזהיר את המלך מלהתגרות בו. 

המלך, שידע את כוח השוט המצוי בידיו של הדרקון, חזר בו בבושת פנים מתוכניתו הגרנדיוזית. גם הדרקון שב לממלכתו שבים, ואילו ההרים התלולים, שהספיק המלך לאסוף מכל רחבי אסיה, תקועים עד היום באותו המקום, חלקם עדיין ביבשה וחלקם כבר בתוך הים. שנים לאחר מכן, נשלח אחד מאומני הדרקון על מנת לפסל ולגלף את ההרים, שכמעט והחריבו את הממלכה הימית. כך נוצרו כל אותם מאות המערות המצויות בתוך הגבעות. 


 

האיש בעל אקדח הזהב
 
שיט בין עשרות האיים שבמפרץ הוא חוויה, הלקוחה מעולם אחר. חלק מן ההרים חלולים עד כדי כך, שניתן לעבוד מתחתיהם עם הסירה. המפורסם מבין האיים הללו הוא האי של ג'יימס בונד, בו התחבא דוקטור סקרמנג'ה בסרט המפורסם. החוף החולי, העצים הירוקים, המים הצלולים ונוף אי המסמר הניצב בתוך המים מול האי של ג'יימס בונד, רק מעצים את תחושת הנוף הנדירה, ומקשים על המחשבה שכאן התגורר אחד מאויבי האנושות בהם נלחם בונד. 


 

מונקי ביזנס וריקודים לאור הירח
 
סוראט תאני, 644 קילומטר מבנגקוק, היא המרכז הגדול של הדרום, ונמל המוצא של הספינות היוצאות לרו דאמוי, שבצדה המזרחי של דרום תאילנד. בדרך התעכבתי לרגע כדי לראות את הקופים הרווחיים ביותר בתאילנד. סוראט תאני היא מרכז לאילוף לאומי. כאן מאלפים את קופי המקאק, להבחין בין אגוזי קוקוס צעירים לבשלים, לפזר חומרים נגד מכרסמים, לקטוף את האגוזים ולהשליכם לאדמה. קוף מוצלח במיוחד יכול לקטוף מעל 500 אגוזי קוקוס ביום. חלקם נמכרים לתיירות כשתייה טרייה, אך רובם הגדול של אגוזי הקוקוס מועברים למפעלי הקופרה (קוקוס מעושן), כאן מייבשים אותם, מעבירים אותם תהליך עישון, ולבסוף סוחטים כדי להפיק את שמן הקוקוס. כך אחראים הקופים למסאג' השמן, שמקבלים התיירים על החוף. 

באי קו סאמוי כבר הכרתי את השיטה, ביררתי היכן החופים הראשיים, ופשוט סטיתי מהם מרחק כמה דקות נסייעה. בקו סאמוי מקיף כביש בן 70 קילומטר את האי בנוף ירוק ומדהים. מי שלא עוסק בתיירות עוסק בתעשיית הקוקוס. ההבדל בין החופים המפורסמים והקרובים לשדה התעופה, לבין מקומות מבודדים יותר, הוא אדיר. כבר הזהירו אותי שהאי קו פאנגן הוא משהו המזכיר את חופי תל אביב, אך לא האמנתי עד שראיתי – נראה שהאי מתמלא בתיירים בהתאם לגודלו של הירח. קו פאנגאן מתחרה בגואה במסיבות הירח המלא. ריקודים עד אור הבוקר, חגיגות, והרבה גראס. גם בימים מצומצמי ירח לא נעדרים הישראלים. מטקות על החוף, קריאות "אחי" ו"אחותי" בכל פינה, שלטים בעברית ומסעדות המציעות שניצל, צ'יפס ו"איזראלי סאלאד". יש סיבה שכל החוזר מאזור נפלא זה של דרום תאילנד מאופיין בעיניים נוצצות. העובדה הפשוטה היא שאין אדם שלא יבוא כאן לבסוף על סיפוקו. האפשרויות למצוא כאן את האושר הם כמעט ולא מוגבלות. יש כאן הכול, יפה, נחמד ובמחירים נמוכים. ומה הרי צריך יותר מזה?