כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

חופשה בארגנטינה

במהלך חופשה בארגנטינה אתם חייבים לבקר במפלי האיגואסו שפירוש שמם "מים גדולים". מומלץ להצטייד במצלמה משובחת ובמעיל גשם עמיד בפני מים. אל תחמיצו

מאת: ד"ר חיים קרופך

לפני כעשרת אלפים שנה, שנים רבות בטרם דרכה רגלו של האדם האירופי בעולם החדש, הגיעו בני האדם הראשונים, שבשפת בני המערב נקראו בטעות "אינדיאנים", לאזור בו נפגשת היום ארגנטינה עם ברזיל. בני השבטים, דוברי שפת טופי-גואראני, חיו באיזון עם סביבתם, כשכל עולמם הוא יער שוקק חיים שבתוכו שרשרת אדירה של מפלי מים, להם קראו בשפתם "איגואסו", שם שפירושו "מים אדירים" ("אי" פירושו מים; "גואסו" – גדולים, אדירים).


כמו תופעות טבע אחרות שנשגבו מבינתם, גם המפלים הפכו למקודשים בעיני התושבים המקומיים והמקוריים של האזור. לא רק בשל עוצמתם נהגו המקומיים לומר, כי המפלים נבראו בזעפו של אל היער. אגדה עתיקה מספרת כי לפני שנים רבות התאהב לוחם אינדיאני צעיר ונועז בשם קארובה בעלמה צעירה ויפה, נאייפור שמה. אלא שעלמה זו מצאה חן גם בעיניו של אל היער, שחשק בה וקיווה לשאתה לאשה באחד הימים. יום אחד גילה אל היער, שקארובה ונאייפור נמלטו, והם שטים ביחד בסירת קאנו במורד הנהר. הוא נתקף בפרץ של קנאה וזעם, ובחרון אפו גרם האל הכל-יכול לקריסת קרקעית הנהר ממש לפני חרטום הסירה. הנהר, שקרקעיתו נשמטה, המשיך את זרימתו, הפעם בצורה של סדרת מפלים עתירי מערבולות. שני האוהבים טבעו. למרגלות המפלים, במקום בו טבעה הסירה, הפכה נאייפור לסלע גדול, וקארובה התגלגל לעץ המשקיף לעברה ממעל. הם יכולים אולי לצפות זה לעברה של זו, אך לא להתקרב איש לרעותו כי הם נטועים במקום. ניתן לראותם שם עד עצם היום הזה. אלה מהקוראים שיזהו כאן אגדה דומה לסיפורה של עלמת הערפל במפלי הניאגרה אינם טועים – זהו טיבם של דברים: במקום בו תופעות טבע לובשות מימדים רבי עוצמה, מתפתחות אגדות.

 

התגלית של 'ראש בקר'

 

על פי הכתוב ב"ספרי הקודש" של המטיילים, האירופאי שגילה את מפלי איגואסו בשנת 1541, יובל שנים לאחר הגעת קולומבוס לעולם החדש, היה הספרדי הנועז דון אלבר נונייז, המכונה "קבסה דה-ווקה" ("ראש בקר"). ואכן לא בכדי זכה דון אלבר לכינוי: הוא נודע בעקשנותו יוצאת הדופן ובנטייתו להרפתקאות שהביאה אותו לא אחת למצבים קשים, על סף מוות, ממנו ניצל בעור שיניו. הוא נפל בשבי האינדיאנים, הצליח להימלט משוביו ונדד תקופה ארוכה במדבר עד שנחלץ מהצרה. גם אחרי כל אלה הוא לא נרתע מלצאת שוב לדרכים עלומות שרגל אירופית לא דרכה בהן. לא ידוע כמה אירופאים הגיעו לאיגואסו לפניו, אך הוא היה הראשון שהצליח לחזור (אולי בעזרת אינדיאנים שהובילו אותו למקום שהיה מקודש לאבותיהם), ולספר על המפלים המופלאים. דון אלבר נונייז שנדהם מעוצמתו של הטבע, כינה את המפלים "מפלי מריה הקדושה". לדבריו, הוא שמע מרחוק את שאון מי המפלים בזרימתם הגועשת וראה את ענן הרסס שהיתמר אל-על "וגובהו כגובה שני רובים..."  (למעשה, גובה ענן הרסס הוא בין 30 ל-150 מטרים, תלוי בעונה). עם הזמן נשכח המקום, אך המפלים התגלו מחדש במאה ה- 19 על ידי בוסלי  (Boselli).



<p><span style=BACKGROUND-COLOR: #f8f8fa>המפלים בצד הארגנטינאי&nbsp;</span></p>

המפלים בצד הארגנטינאי 

ארץ שני הנהרות

 

המפלים נמצאים בנקודת המפגש של צפון ארגנטינה ודרום ברזיל, בקרבת גבול פרגוואי, באזור שנקרא "ארץ שני הנהרות" (היא מסופוטמיה של ארגנטינה). הנהר איגואסו, נהר מכובד גם בקנה מידה דרום-אמריקאי, נולד ליד העיר קוריצ'יבה  (Curitiba) , ברכס הרי הים (Serra do Mar ) שבמדינת פראנה  (Parana). שם הוא נקרא "הנהר הגדול של קוריצ'יבה".  בדרכו, לאורך כ- 1,300 ק"מ ברמת ברזיל, מצטרפים אליו 30 יובלים. בדרך הוא יוצר מספר מפלים שבארצנו השחונה היו יכולים להיחשב לפנינות נוף שסביבן היה מתפתח אתר תיירות מובהק, אבל כאן, יחסית למפלים הגדולים, בקושי שומעים עליהם.


הנהר איגואסו מסיים את דרכו עם כניסתו לנהר פראנה האדיר. מימי שני הנהרות לא מתערבבים מיד זה בזה, אלא שומרים, לאורך מרחק רב, כל אחד את צבע מימיו - מי האיגואסו צלולים וירקרקים ומי הפראנה חומים מאדמת סחף (זוהי תופעה מוכרת במקומות בהם מתמזגים שני נהרות; הידועה ביותר היא "מפגש הנהרות" ריו נגרו וסולימאוס, הוא האמזונס). 28 ק"מ לפני הצטרפותו לנהר פראנה קורה לנהר איגואסו משהו שלא היינו רוצים שיקרה לאחד מאיתנו – הוא נופל  מגובה של כ- 80 מטר, ויוצר ריכוז מפלים מהיפים בעולם!


בנוסף לגרסה הרומנטית על היווצרות המפלים קיימת גם הגרסה המדעית. לפני כמאה מליון שנים היתה כאן התרוממות של סלע מגמתי, שהשאירה אחריה שכבות על גבי שכבות של אבני בזלת, חלקן קשות וחלקן רכות יחסית. תנודות טקטוניות (תנודות קרקעיות) יצרו במהלך השנים סדקים ברמת הבזלת, ולאורך סדקים אלו החלו לזרום פלגי מים ועימם פעולות סחף מהירות יותר מאשר באזורי הרמה האחרים. באחד מסדקים אלה זורם הנהר איגואסו. בנקודה מסוימת מסתיימת רמת הבזלת במצוק שגבהו 80 מטר. כאן מתרחב  הנהר ומזנק לאפיקו התחתון בקשת רחבה של אשדות ומפלים, שרובם בתחום ארגנטינה וחלקם בתחום ברזיל. המצוק הבזלתי שממנו מזנקים המפלים נסוג מדי שנה כ- 3 מ"מ במעלה הנהר. צאו וחשבו כמה שנים יקח למפלים "לזוז" מרחק קילומטר אחד!


אורך שרשרת המפלים בין 2.7 ל- 3.2 קילומטרים (תלוי בעונה) ושטח הפנים של ה"וילונות" שיוצרים המפלים הוא כ- 400 דונם! בעונת הגשמים עולה גובה פני המים ועוצמתם גוברת, אך גם ב"עונת היובש" הזרימה מרשימה (רק לעתים נדירות, בעונות שחונות במיוחד, מורגש צמצום בזרימת המים).

מסיבה זו קשה להחליט האם יש כאן "רק" 275 מפלים, 300 או יותר. האמת היא שאין לנתון הזה משמעות מעבר לרצון האנושי למנות, לכמת, לסדר ולתת ערך מספרי לכל דבר בחיינו. המראה הפנורמי האדיר גורם למרבית הצופים להשתתק מול יופיו של הטבע. זוהי הנקודה בה נגמרות המילים, וכל הסופרלטיבים מאבדים את משמעותם. איש אינו מתפנה לספור, להרהר מהו מפל ומהו אשד, ולהתלבט איך סופרים מפל המדלג על פני כמה מצוקים,  ומתפצל לכמה מדרגות. פשוט צופים ומתענגים.

המפל הסואן, המרשים ורב-העוצמה ביותר הוא "גרגנטה דל דיאבלו" הענקי (Garganta del Diablo) -  "גרונו של השטן" (מיתרגם גם ל"לוע השטן" או ל"נקיק השטן"), 150 מטר רחבו ו- 700 מטר אורכו. הסיבה לכינוי אינה ידועה: האם צורתו כלוע עגול? האם בגלל כמויות המים האדירות הניגרות לתוכו משלשה כיוונים שונים, או שמא זהו זיכרון עמום לסירות על יושביהן שנבלעו ונטרפו בתוכו? כך או כך, המפל הזה נחשב לאחד המרשימים בעולם, ולעוצמתו כוח מכשף, שמקשה על המבקר להתנתק ממנו ולעבור הלאה.

מפלי האיגואסו נחשבים לאחד מפלאי הטבע ולא בכדי, הם מככבים בספרי המסעות וברשימות שונות ביניהן, "שבעת פלאי תבל" ו"המקומות שחייבים לבקר בהם". המפלים אף שימשו לא אחת כתפאורת רקע בסרטים שונים (המפורסם ביותר - "המיסיון", שתורגם לעברית בטעות בשם "המשימה"...).

 

חי וצומח ביער הגשם

סביב המפלים יער סוב-טרופי שבגלל תנאי החום השוררים בו, והודות ללחות שנגרמת מהרסס התמידי המגיע מהמפלים, נראה כיער גשם טרופי לכל דבר (למעשה, מפלי איגואסו נמצאים באזור הסוב-טרופי, דרומה לחוג הגדי, בערך בקו רוחב '30  º25). היער, ככל הנראה היער הסוב-טרופי הגדול ביותר שנשאר עדיין בדרום אמריקה, עשיר בצמחייה ובבעלי חיים. נוכחים בכך כבר כשנוחתים בשדה התעופה, ומגלים פרפרים צבעוניים מרחפים בתוך אולם הנוסעים.

יש ביער עצי ענק, שיחים מטפסים שנעזרים בעצים בכדי להגיע אל על ולזכות באור השמש, דקלים, סחלבים וצמחים טרופיים אחרים כמו הליקוניה וברומלייה. רשימת המצאי מכילה כ- 2,000 מיני צמחים שונים, מהם צמחים שהסתגלו במיוחד לבית הגידול של מפלים, ופיתחו יכולת אחיזה בסלעים למרות סחף המים האדיר.


 
בין בעלי החיים מונים כאן כ-440 מיני ציפורים, ביניהם בולטים תוכים, טוקאנים צבעוניים ונשר שחור בשם אורובו
 (Coragyps). מעל למפלים מרחפות סנוניות, ולאורך הנהר אנפות וקורמורנים. מדי פעם רואים יונקי דבש צבעוניים בריחוף מעל לפרחים. היער משמש כמקור מזון לבעלי החיים: הטוקאנים, למשל, בעלי המקור הארוך, ניזונים מפירותיו. כך גם העטלפים. כ- 40 מיני זוחלים מאכלסים את היער, ביניהם בולטים החומט הענקי, כ- 70 ס"מ אורכו, איגואנות וקאיימנים (תנינים) וכ- 20 מיני דוחיים, בהם מינים רבים של צפרדעים ממשפחת האילניות ואלפי חרקים, בהם מאות מיני פרפרים.

כמו כן חיים בשמורת האיגואסו כ-70 מיני יונקים, ביניהם קופים, עצלנים, דב נמלים  (Tamandua), לוטרות, ארמדילים והיגואר, מלך היער. אבל בשביל לראות אותם ביער הצפוף צריך הרבה מזל...

אחד שאינו חושש להראות את עצמו ברבים הוא החטמן  (Nasua) , יצור סקרן ונבון, שמבקש אוכל מהמבקרים, או פשוט גונב אותו. בדרך כלל מגיעה איתו כל המשפחה, כלומר אמהות וצאצאיהן. ביחד הם נעים ביער, זנבותיהם מונפים אל-על, כשהם סורקים כל פיסת קרקע, כל שיח וכל עץ בחיפוש אחר מזון. שמורת איגואסו אימצה אותו כסמל.



<p><span style=BACKGROUND-COLOR: #f8f8fa>פארק דו לאומי - מבט מברזיל לכיוון ארגנטינה</span></p>

פארק דו לאומי - מבט מברזיל לכיוון ארגנטינה

כל אחד מאיתנו שמע בוודאי שאין זה יאה לתחוב את חוטמנו לעניינים לא-לנו. אבל החטמן הפך את תחיבת החוטם לדרך חיים, והודות לה הוא מצליח להתקיים. במקומות בהם הוא חי, בעיקר ביערות אמריקה הטרופית, קוראים לו קואטימונדי, ובקיצור קואטי. הוא בן למשפחת הדביבונים, וכמוהם הוא חביב, סקרן וחכם. 

לחטמן גוף מוארך, עד כ-  1.30 מטר. כמחצית אורכו הוא הזנב, המעוטר בטבעות שחורות. צבע פרוותו חום-אדמדם, ועל פניו, מתחת לעיניים ומעליהן, כתמים לבנים. החוטם, שגם הוא בהיר, ארוך במיוחד, גמיש ורגיש מאד לריח. אך הוא אינו משמש רק כאיבר להרחה, אלא גם כחדק. החטמן תוחב אותו למחילות ולנקרות עצים בכדי לבדוק מה נמצא בתוכן ואיזו מנת מזון טעימה ניתן לשלוף מהן ולמלא את הכרס. לכן הוא נקרא בעברית חטמן.

החטמנים הם אוכלי-כל: חרקים ותולעים, פירות ואגוזים, סרטנים, ביצי צפרים, מכרסמים וזוחלים קטנים. הם נעים בקבוצות של נקבות וצאצאיהן, לעיתים עשרות ביחד.


באחד הטיולים, בשעת בין הערביים, ראינו קבוצה של כ- 300 חטמנים. הם היו במסע לכיוון הנהר, כשהם מתעלמים לחלוטין מנוכחות בני האדם שבסביבה. בנתיב תנועתה של הקבוצה לא נשארים שיח, עץ או פיסת קרקע שאינה נבדקים, וכל דבר הראוי לאכילה יימצא על ידם.  החטמנים שעל העצים מגרשים לטאות ויצורים אחרים, ואלה שעל קרקע היער צדים אותם. בחוש הריח המפותח שלהם הם מריחים גם מזון הנמצא מתחת לפני השטח, ובטפריהם החדים ורגליהם החזקות חופרים ומגיעים אליו. בתבונתם הם למדו גם להתגנב לשטחים חקלאיים בשולי היער, ולאכול תירס וגידולים אחרים, למגינת ליבם של החקלאים. הם פעילים בשעות היום ובלילה, ולאחר פעילות ממושכת הם נחים על עצים או במחילות ובמערות.

החטמן הוא יצור פיקח ונאמר עליו שהוא מתייחס לכל בעיה בה הוא נתקל בהגיון, כמי שאומר לעצמו: "רק רגע, בואו נחשוב איך פותרים בעיה זו". דוגמא ליכולתם ללמוד היא התנהגותם  כלפי התיירים: כאשר אלה מגיעים, החטמנים מגיחים מכל עבר ופושטים יד למזון (הרגל רע וחסר נימוס אבל התיירים, שליבם נמס מחיבה ליצורים הללו, נותנים, ובכך "מקלקלים" את החטמנים). יש גם חצופים הסוחבים מהתיירים פריטים שונים ונעלמים עימם בסבך. בגני חיות נוהגים להחביא להם פריטי אוכל כדי שייאלצו לחפש אותם וכך לא ישתעממו...

אתר מורשת עולמי

בשנת 1934 הוכרזו מפלי איגואסו כפארק לאומי, ובשנת 1986 דורג הפארק ע"י אונסק"ו ל"אתר מורשת עולמי". שטחם הכולל של הפארקים הלאומיים באיגואסו, בארגנטינה וברזיל יחד, מתקרב לאלפיים קילומטרים רבועים, המושכים אליהם יותר ממיליון מבקרים בשנה. מתחת לאזור איגואסו, עמוק באדמה, נמצא אחד מאוצרות הטבע החשובים של האנושות -  אגם המים המתוקים התת-קרקעי הגדול בעולם, שאינו יודע גבולות. זהו "אקוויפר גוארני", שמשתרע מתחת לברזיל, פראגוואי, ארגנטינה ואורוגוואי, ושטחו מוערך ב- 1.2 מליון קמ"ר. הוא מכיל, על פי ההערכה, כ- 40,000 קילומטרים מעוקבים של מים, כמות האמורה להספיק לאוכלוסיית העולם העכשווית למשך כ-200 שנה. 



<p><span style=BACKGROUND-COLOR: #f8f8fa>עוצמתו של הטבע במלוא יופיו</span></p>

עוצמתו של הטבע במלוא יופיו

מדריך למטייל
היכן מומלץ לבקר? אילו פעילויות ישנן באזור? מדריך מקוצר למטייל המתחיל 

הגעה לאיגואסו

טיסה: מבואנוס איירס, משדה התעופה לטיסות פנים "אארו-פארקה", ישנן מספר טיסות בכל יום. זמן טיסה כשעה ורבע.

אוטובוס: מי שרוצה יכול להגיע למפלים גם באמצעות אוטובוס, אבל הנסיעה אז ארוכה ונמשכת 22 שעות!

תחבורה: יש תחבורה מסודרת למפלים מהעיר פוארטו איגואסו  (Puerto Iguazu)  בארגנטינה ומהעיר פוז דו-איגואסו  (Foz do Iguacu)בברזיל, ולמי שמגיע מכיוון פראגוואי מהעיר סיודאד דל אסטה  (Ciudad del Este).

בין שתי הערים, פוארטו איגואסו ופוז דו איגואסו יש תחבורת אוטובוסים סדירה, כשבדרך יש מעבר גבול בין לאומי. מכל עיר יש תחבורה לשדה התעופה שלה. בכל הערים יש מקומות לינה (פרטים בהמשך).

 

עונות


עונת הגשמים - אפריל עד אוגוסט. עונת היובש (יחסית): אוקטובר עד פברואר.

החודשים הנעימים ביותר לטיול: ספטמבר-נובמבר, מרץ-אפריל.

 

פעילויות וסיורים


טיול ברכבת
- בכניסה (בצד הארגנטינאי) יש מרכז מבקרים קטן ויפה. מומלץ לבקר בו על מנת לקבל מושג כללי על האזור. מהמרכז יוצאת רכבת תיירים קטנה וחביבה, הנוסעת על מסילה צרה דרך היער עד למפל "גרון השטן". זוהי "רכבת המפלים", שמאז חודש אוגוסט האחרון נקראת "הרכבת האקולוגית של היער"  ("Tren Ecologico de la Selva"). נוסעים בה שתי תחנות ומשם, בהליכה קצרה על גשר מתכת שאורכו כ-1200 מטר, מגיעים לנקודת תצפית יפה מעל ל"גרון השטן".


טיול רגלי
- כדאי ומומלץ לצאת לטיול בשבילי היער ובין המפלים. לשם כך, חזרו ברכבת לכיוון הכניסה, ורדו בתחנה הראשונה. כאן מתחיל "מעגל השבילים העליון", שאורכו 1,300 מטר. בהליכה בשביל זה רואים רבים מהמפלים מלמעלה, וישנן כמה נקודות תצפית לכיוון הצד השני של נהר איגואסו התחתון, כלומר לכיוון ברזיל. לאחר מכן כדאי לטייל ב"מעגל השבילים התחתון" שאורכו 1,600 מטר -  אז נגלים המפלים בגובה העיניים.

שני השבילים מביאים את המטיילים לנקודות הקרובות ביותר אל המפלים. המראות נהדרים, כל פניה צופנת בחובה הפתעה והעין אינה יודעת שובע. בסוף מעגל השבילים התחתון יש אפשרות לעלות על סירות ולשוט אל בסיס המפלים (בצד הארגנטינאי) או לשוט אל האי סאן מרטין, עליו יש שבילי הליכה, כולל שביל מדרגות תלול.


סנפלינג
- לחובבי הסנפלינג יש אפשרות לטפס או לגלוש על פני קירותיו התלולים של קניון הערוץ התחתון של הנהר. בילוי ערב מקובל הוא ארוחה במסעדת בשר (צ'וראסקארייה), רצוי כזאת שבה בנוסף לארוחה נערך מופע פולקלור דרום-אמריקאי.


שיט
- מומלץ לצאת לשיט בצד הארגנטינאי אל לב המפלים בנהר איגואסו התחתון, וכן שיט אל האי סן מרטין, עם אפשרות לטייל עליו ברגל.  מילת אזהרה: בשיט אל המפלים נרטבים כהוגן!


סיור נוסף בצד הארגנטינאי הוא "ספארי" מודרך ביער - עם נסיעה ברכבי שטח פתוחים.  מידע במרכז המבקרים, בדלפק של חברת
Iguazu Jungle Explorer.

יש גם אפשרות לסיור רגלי בשביל שנקרא “Sendero Macuco ”, ולבקר גם במפל המים הקטן. שביל אחר מוביל למקווה מים בשם באניאדו  (Bañado), שבו ניתן לצפות בעופות שונים. 

למי שמתכנן סיורים אלה מומלץ ללון בלילה בפוארטו איגואסו בכדי שלא להיכנס ללחץ בלוח הזמנים. כדאי להצטייד בתכשיר נגד יתושים. כמו כן כדאי להשאיר זמן פנוי לביקור במרכז המבקרים החדש.


המלצה אישית -
שאלה שנשאלת לעיתים קרובות על ידי התיירים היא "באיזה צד כדאי יותר לבקר?" או "איזה צד יפה יותר?" ובכן, כאן התשובה היא חד-משמעית: אין צד "עדיף"!  צריך לבקר בשני צידי הנהר והמפלים. לכל צד הייחוד שלו: בצד הארגנטינאי משוטטים בין המפלים, רואים וחשים אותם מקרוב. בצד הברזילאי נהנים ממבט פנורמי לעברם. יורדים אל הנהר בשביל שאורכו כ- 1.5 ק"מ, ובסופו מגיעים לטווח המפל וחוטפים מקלחת הגונה (שכמיה מומלצת).


סביב המפלים יש מגוון פעילויות: שיט בסירות אל "גרון השטן", סיורים מודרכים ביער, ביקור בפארק-ציפורים שבו מגוון בעלי כנף נדירים, נסיעה לסכר איטאייפו (
Itaipu), השני בגודלו בעולם, אחרי סכר היאנג-צה בסין, וביקור בתחנת הכוח שלו, טיסה במסוק וצפייה אל המפלים במבט עין הציפור.  

 

סיורים בצד הברזילאי

 

סיור ספארי - סיור שנקרא "מקוקו ספארי"  (Macuco Safari) ,שכולל נסיעה ביער, מלווה בהסברים על היער והאקולוגיה שלו. הסיור מסתיים בקרבת איגואסו התחתון, וגם כאן אפשר לראות מפל מים קטן שנמצא לא רחוק מהשביל. לאחר מכן כדאי לרדת למעגן ולשוט אל "לוע השטן". השייטים מפעילים את המנוע בשיא עוצמתו והסירה "טסה" לאורך הנהר. כשמגיעים למפל עצמו הם דואגים שאף מטייל לא יחזור יבש... לא לבעלי לב חלש!   

טלפון: 3572-5005+, או דרך המלון. (למען הגילוי הנאות: לא כל המבקרים מסכימים שהתמורה הולמת את המחיר...).  

גם בצד הברזילאי נבנה מרכז מבקרים חדש, וכדאי לבקר בו טרם הכניסה לתוך השמורה.


פארק הציפורים
- ביקור מומלץ נוסף הוא ב"פארק הציפורים", שנמצא בקרבת הכניסה לשמורה בצד הברזילאי. המקום מסודר בטוב טעם ומנסה להמחיש את התנאים האקולוגיים בהם חיים בעלי הכנף. מגוון העופות במקום עשיר וכולל מינים נדירים,  שבדרך כלל אינם נראים באקראי.


מבט מלמעלה -
אם מזג האוויר נאה, מומלץ מאד לטוס במסוק מעל למפלים (אתר ההמראה גם הוא בקיבת השמורה בצד הברזילאי). חוויה מרגשת, שמוסיפה מימד אחר לביקור במפלים.   

 

מקומות לינה

 

פוז דו איגואסו היא העיר הגדולה, ויש בה למעלה ממאתיים מלונות ואכסניות. שני מלונות ראויים לאזכור. האחד, "שרתון אינטרנאסיונל איגואסו", בלב הפארק הארגנטינאי, בסמוך לשבילים ולמפלים. השני, "קטאראטס דו איגואסו" מרשת "טרופיקל", הוא מבנה בסגנון קולוניאלי יפה הנמצא בפארק הלאומי הברזילאי, במרחק הליכה מהמפלים. חלק מהחדרים במלון צופים על המפלים.

 

לתרמילאים  בפוארטו איגואסו נמצא אתר קמפינג בשם “El Pindo ”, על כביש ארצי מספר 12, כ- 3 ק"מ מחוץ לעיר. כמו כן יש מספר אכסניות: "פיטר פן", ואכסניות של האגודה הבינלאומית לאכסניות נוער (HI, כדאי להצטייד בכרטיס חבר בארץ, עוד לפני הטיול).

כתובת:  Residencial Uno, 116 Beltran    טלפון: +03757-420529 

כתובת אכסניית הנוער: Residencial La Cabaña, 434 Avenida Tres

טלפון: 03757-420564 +.

אכסניה נוספת (פרטית): טלפון: 03757-420729+. כתובת: Residencia Noelia, 119 Beltran.

בעיר פוז דו איגואסו ישנם מלונות רבים, ברמות מחיר ורמות פינוק שונות.


לתרמילאים יש שתי אכסניות של
HI:

Albergue Paudimar Centro  כתובת:  634 Rui Barbosa 634

טלפון:   +574-5503   

Albergue Paudimar Campestre  כתובת: Avenida das Cataratas

טלפון:  + 572-2430 – האכסניה נמצאת בדרך למפלים.

ניתן להזמין מקום לשתי האכסניות דרך אתר האינטרנט

מסעדות וחיי לילה


בעיר פוז יש מסעדות רבות המציעות מגוון טעמים ומחירים.

ראויה לציון מיוחד היא מסעדה בשרית (צ'וראסקארייה) אחת, פופולארית מאד בין התיירים: שמה רפאין  (Rafain)  -  נמצאת במרחק של 6.5 ק"מ מחוץ לעיר.

כתובת:  1749 Avenida das Cataratas  טל': .+ 3025-1177

שם, בנוסף לארוחת "בופה" מגוונת וללא הגבלה, יש מופע פולקלור הכולל סגנונות מייצגים של המוסיקה העממית הדרום- אמריקאית (ישנו מלון הנושא את אותו שם ונמצא בתוך העיר - אל תתבלבלו).

אל המסעדה הזו וממנה יש לקחת מונית, מטעמי בטחון.


צ'וראסקיות אחרות נמצאות במרכז העיר. להלן שלוש המלצות:

  Aquarela Churrascaria

כתובת:  1180 Rua Mareschal Deodoro La Fonsecaטל':  3574-3225+ 

Bianco Churrascaria  

כתובת:  963 Rio Bocaiura , טל': + 3523-2115

Bufalo Branco Churrascaria 

כתובת: 530 Rua Rebouças  , corner of Tarboa

טלפון:  + 3523-9744


מידע שימושי


"שרתון אינטרנאסיונל איגואסו" – טלפון: 491800 -3757 (54)  מבואנוס איירס: 8889180-0800 (בחינם).  פקס: 420311- 03757 (54). אתר המלון 

קאטאראטס דו איגואסו" –  טל.  5217000 – (45),  פקס: 5741688 – (45).

 

הכותב הינו מומחה ליבשות אמריקה ויועץ מסלולים בממס"י