המטייל ברחובות הוואנה, בירת קובה Cuba, אינו יכול שלא לחוש כאילו הוא חלק מסרט ישן. הרחובות מלאים במבנים קולוניאלים מפוארים, זכר לתור הזהב של הוואנה Havana כאשר שימשה כמרכז קוסמפוליטי המהווה מוקד משיכה בקריביים לבליינים, בוהמיינים, אנשי עסקים, וכאלה שעסקו בעיסוקים שהשתיקה יפה להם. משהו מהעבר המפואר בימים שלפני המהפכה הקומוניסטית, שצבעה את הוואנה בצבעים אפורים, עודנו נשאר ומשמש עדות אילמת לחיים הסוערים שהתנהלו כאן פעם. לצד הבניינים הפזורים על המפה של העיר המספרים את תפארת הוואנה, בניינים דהויים חסרי אופי, שנראים דומים איש לרעהו כמו שתי טיפות מים אפורות ועכורות. 

במסלולי הכבישים דוהרות מכוניות ישנות מהסוג שכמותן רואים בעיקר בסרטים תקופתיים, ותיירים חמושים במצלמות במהלך הטיולים שלהם בעיר מבליטים בציודם המשוכלל את העוני המשווע של תושבי הוואנה Havana. אבל למרות העוני והבניינים האפורים, אי אפשר להתעלם מהקצב של קובה שאינו דומה לשום דבר אחר: בלילות מתעוררים הרחובות לחיים ואלפי תושבים, יוצאים לרחובות ולברים מאולתרים, שותים רום ורוקדים סלסה ורומבה כאילו אין מחר, ואין שום דאגה בעולם, זולת הדאגה לכוסית של רום בסוף כל יום, או לנענוע ירכיים חשופות לקצב המוסיקה ולצלילה.

ההיסטוריה של הוואנה

ההיסטוריה של הוואנה החלה אי שם עם היווסדה על ידי הספרדי דייגו ואלסקו קואלאר, בשנת 1519. במקור שימשה הוואנה Havana כעיר נמל ועם הזמן הפכה לבירת קובה Cuba, כשהיא הולכת ותופסת את מעמדה כעיר נמל ראשית על המסלול בין העולם הישן (אירופה) לעולם החדש (אמריקה). תהפוכות לא מעטות עברו על הוואנה, ביניהם שריפות, מלחמות וכיבושים מכיבושים שונים. בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הפכה הוואנה למוקד תיירות אמריקאית, שהגיעה לעיר בעקבות האיסור על מכירת משקאות אלכוהוליים בארצות הברית. הקרבה למיאמי מרובת הנופש והעובדה שברחובות הוואנה ניתן היה להשיג אלכוהול בכמויות מסחריות בזיל הזול, הפכו את העיר לאתר תיירות פופולארי ולזירת פעילות מבוקשת בקרב מאפיונרים מפורסמים כבאגסי סיגל ומאיר לנסקי שחיפשו על מפות האזור יעד בטוח לפעילותם המפוקפקת, הרחק מעיניה הבולשות של המשטרה הפדרלית בארצות הברית.

המעמד הזה של עיר הנופש, הבילויים והחטאים, נשמר להוואנה Havana עד לשנת 1959, השנה בה תפס פידל קסטרו את השלטון וכינן בקובה Cuba משטר קומוניסטי קפדני. בבת אחת התרוקנו הברים מתיירות וכפועל יוצא מכך – גם מכסף. הוואנה הלכה ושקעה, וקובה הפכה למדינה מסוגרת שתושביה חיים בחשש ופחד מאימי השלטון הקומוניסטי.

בשנים האחרונות הבין קסטרו, אחרון השליטים הקמוניסטים, כי הכסף המערבי נחוץ לשם פיתוח המדינה, ולאט לאט שבו התיירים ופקדו את קובה בכלל והוואנה בפרט, שהפכה שוב ליעד תיירות מועדף לטיולים ונופש. בשנת 1982 הוכרז החלק העתיק של הוואנה כאתר תיירות לשימור על ידי אונס"קו, ומאז ועד היום נמשכים עבודות השיפוץ והשחזור במטרה לבצע להוואנה מתיחת פנים רצינית, ולהשיב לה את הברק והזוהר שהיו מנת חלקה והועמו עם השנים.

בשעות הקטנות של הלילה

שיפוץ הבניינים העתיקים על מפות העיר ופתיחת קובה Cuba למערב, מיצבו את הוואנה Havana כמוקד תיירות עבור מאות חובבי טיולים, סקרנים ומבלים. עיקר ההתרחשות הלילית מתמקדת בטיילת המאלקון ( The Malecon) אליה מתנקזים מידי ערב בליינים מקומיים, ואנשי תיירות עתירי ממון והורמונים בחפשם אחר טרף קל ללילה אחד של שכרון חושים.

במעקה שעל הטיילת מתגודדים מידי ערב מאות תושבי קובה Cuba: חלקם מתקבצים בברים וחלקם עורכים טיולים לאורך הטיילת ולרוחבה, מניעים את גופם הגמיש, לקצב המוסיקה המתנגנת בבתי הקפה וברחובות הסמוכים. הקצב ושמחת החיים הלטינית סוחפת אליה את כולם ותיירים ומקומיים מתמזגים אלה באלה במסיבת ריקודים מאולתרת וסוערת על מסלול הטיילת.

אחד ממוקדי הנופש והבילוי הוותיקים בהוואנה Havana הוא מלון נסיונל (Nacional Hotel) הניצב על המפה של העיר בקצה המערבי של הטיילת. במלון עשרות צילומים המלמדים את תפארת העבר ומועדון אחד שמיועד בעיקר לתיירות ונקרא "פריזיאן". כיאה לשמו, מעלה המועדון מופע קברט איכותי שאינו מבייש אף מועדון פריזאי וותיק, ממנו הוא שואב את השראתו.

מועדון נוסף בו נערך מידי ערב מופע קברט מרהיב הוא "הטרופיקנה" שעל בימותיו מועלים מידי ערב מופעי ריקוד מהטובים שיש ושמומלצים מאוד למטייל בהוואנה. עשרות רקדנים ורקדניות מעלים מופעים מקצועניים, לצלילי מוסיקה סוחפת ואורות מרצדים. לשיאו מגיע הערב בריקוד שזכה לכינוי ריקוד הנברשות בזכות העובדה שבריקוד הזה עולות יפיפיות קובניות בלבוש סמלי כשהן מוארות בנורות ענק וקשורות יחדיו בחוטי חשמל מוארים. מופע מהמם ומחשמל. המקום פועל למעלה מ-60 שנה והוא נחשב לאחד ממוקדי הנופש והבידור הטובים בעיר. כתובת: calle (street) 72 e/ 41 y 45 טלפון: 7 -267-1717+

שני המועדונים גובים אומנם עשרות דולרים דמי כניסה, אבל החוויה והרום שנכלל במחיר, שווים למטייל בבירת קובה כל פרוטה. מחוץ למועדונים הללו מתנהלים חיי לילה צנועים יותר, אך לא פחות סוערים. במקום להקות מהוקצעות ומופעים מלוטשים מקבלים התיירים מופעי רחוב מאולתרים בדמותן של עשרות להקות המנגנות מוסיקה תוצרת קובה Cuba אל תוך הלילה.

בין המבלים ורחש התיירות נמצאות הנערות הקובניות שמבקשות ליצור קשר עם התיירים המערביים הנתפסים אצלן כתיירים עשירים. חלקן אף פונות לתיירים בצורה גלויה וישירה, מציעות את גופן לכל המרבה במחיר. תעשיית המין הקובנית היא חלק בלתי נפרד מהסצנה הלילית. בקובה, בה השכר החודשי הממוצע עומד על עשרה דולרים בלבד, הפיתוי להרוויח אותם בלילה אחד, גדול מאין כמוהו.
 

הבר של המינגווי

שדרות פראדו הן ללא ספק חלון הראווה של הוואנה Havana. השדרות רחבות הידיים והמסלולים הרחבים מזכירים את שדירות פריז בזכות גודלן והאלגנטיות שבהן. בשעות הלילה ניתן לראות שם תיירות רבה ואנשים הלבושים על פי צו האופנה האחרון בדרכם לבילוי לילי סולידי, כמו למשל בילוי בתיאטרון הגדול, Grand teatro. מדובר באחד המבנים המרשימים על המפה של הוואנה, שכל להקה קובנית נחשבת הופיעה בו. אחרי ההופעה אפשר לערוך טיול לבר המפורסם בעיר - "פלורדיטה", שהיה חביב על המינגווי והפך לאבן שואבת ואתר תיירות חובה עבור תיירים חובבי נוסטלגיה ורומנטיקה.

הבר – מסעדה הזה שמציע למטייל המצוי בעיקר שילוב בין מאכלי ים לכמויות של אלכוהול הפך הודות להמינגווי לאתר עלייה לרגל למפורסמים רבים ששמותיהם פורסמו דרך קבע במדורי הרכילות של כל עיתון נחשב. בין הבאים בשעריו של הבר היו גם פוליטיקאים, אנשי עסקים ושחקנים אגדיים כמו ארול פלין, אווה גאדנר, גרי קופר , ג'ון ווין ואגדות הוליוודיות נוספות. גם כיום מקפידים הסלבריטאים שמבקרים בקובה Cuba להתייצב ב"בר של המינגווי" שהפך לאתר תיירות חובה בין המבלים. כתובת: Obsipo No, 557 esq. a Monserrate Habana Vieja

אם הגעתם עד הלום, שווה לערוך טיול ברחוב הנעים הזה המזכיר במידה רבה את רחוב שינקין שלנו בעיקר הודות לחנויות המעניינות, הופעות הרחוב, ובתי הקפה התוססים. מומלץ גם לקפוץ לטיול קצר במלון אמבוס מונדוס (Hotel Ambos Mundos) הממוקם על המפה ברחוב אובסיפו 153. שם בחדר 511 התגורר הסופר עד שעבר לוילה פינקה ויחיה (Finca Vigia). פרנסי המלון שהבינו משהו ביחסי ציבור הציבו ברחבי המלון תמונות של הסופר המפורסם והשאירו את חדרו ממש כפי שהיה כולל מגפיו, המשקפיים שלו, מכונת הכתיבה בה החל ככל הנראה לכתוב את הספר "למי צלצלו הפעמונים", פריטי לבוש, כובע ואפילו בקבוק הוויסקי שאירח לו חברה בלילות קשים. מהחדר בו התגורר נשקפו מראות הוואנה Havana ביניהם הקתדראלה העתיקה, הים וחצי האי קסבלנקה – נופים אותם הרבה לתאר בכתביו והם זכו מאז לתהילת עולם.