קובה הוא היא הגדול ביותר בקאריביים ולכן הוא מכונה La Isle Grande. אורכו של האי 2,300 קילומטרים והוא בנוי ברובו ממישורים וגבעות מתונות. מסביבו ישנם עוד אלף איים קטנים יותר, אך רק כשלושים מהם פתוחים לתיירים.

בירת האי היא הוואנה (Havana), והמשטר בו מנוהך על ידי רודנות קומונסטית.

היסטוריה

כריסטופר קולמבוס גילה את האי ב-27 באוקטובר 1492. הכובש הספרדי חיסל את התרבות של התושבים האינדיאנים המקומיים וטבח בהם משום שסירבו להתנצר. בנוסף, רבים נהרגו כתוצאה ממחלות אירופאיות שהביאו עימם הכובשים. הספרדים הביאו לאי עבדים מאפריקה, כדי לבנות את הקולוניות שלהם בעולם החדש ולעבוד במטעי הטבק והסוכר.
בעשורים האחרונים של המאה ה-19, אורגנה שורה של התקוממויות כנגד הספרדים. ב-1898 סייעה ארצות הברית למורדים וכבשה את קובה. ב-1902 הוכרזה רשמית הרפובליקה העצמאית של קובה, תחת צלו הכבד של הדוד סם. ארצות הברית קיבלה בסיס צבאי באי (גוואנטיאנמו) והיתר לאפשר לצבאה להתערב בנעשה בקובה. תושבי האי סבלו מעוני וחיו תחת שלטון מושחת ואימה מפני מפני המאפיה האמריקאית, שפעלה באי.
ב-1 בינואר 1959 התרחשה המהפכה של "הקומנדטה" (מפקד – כינויו של צ'ה גווארה מחולל המהפכה). אלפי מורדים השתלטו על המדינה, ומאז ועד היום פידל קסטרו שולט באי, אם כי בשל מחלתו הקשה ימיו על כס השלטון, ספורים. במסגרת המהפכה הולאמה הכלכלה והיחסים עם ארצות הברית נותקו. המתח עם ארצות הברית הגיע לשיאו ב- 1962, במשבר הטילים בקובה. האמריקאים גילו כי הסובייטים הציבו טילים גרעיניים בקובה, והגיבו בהטלת סגר על האי. למרבה המזל הסתיים המשבר בהוצאת הטילים מקובה ובהתחייבות אמריקאית שלא לתקוף את האי.
בשנות השמונים הודק האמברגו האמריקאי. המשבר הכלכלי הוחרף ב-1991, עם התמוטטות ברית המועצות. על אף שורה של רפורמות כלכליות, לא נגרם כל שיפור משמעותי. קובה פתחה את שעריה לתיירים בשנת 1995. יותר משני מיליון תיירים מבקרים בה מידי שנה, מתוכם כ-8,000 ישראלים.

שפה
 
ספרדית היא השפה הרשמית בקובה.

אוכלוסייה

בקובה מתגוררים כ- 11,200,00 תושבים, רובם (85 אחוזים) קתולים. 51 אחוזים מהאוכלוסייה הם מולטים, 37 אחוזים לבנים, 11 אחוזים שחורים ואחוז אחד סינים. האוכלוסייה הקובנית נהנית מחוק בריאות מתקדם וחוק חינוך חינם אמיתי. אין שם אנשים שלא יודעים קרוא וכתוב.

אקלים

הטמפרטורה הממוצעת בתקופת הקיץ היא 35 מעלות ובתקופת החורף 22 מעלות. אחוזי הלחות גבוהים מאוד, ונעים בין 75 ל-95 אחוזים לאורך כל השנה. גשמים יורדים בעיקר בתקופת הקיץ, ולעיתים פוקדות את האי סופות הוריקן בין אוגוסט לנובמבר, על כן השמן הטוב ביותר לטייל בקובה הוא בין נובמבר למאי. ניתן לבקר באי ביוני – יולי, אך אז חם ולח מאוד.

איך מגיעים

ניתן לטוס עם אל על או אחת מחברות התעופה האירופאיות ליעדים באירופה כמו פריז, לונדון, מדריד, ברצלונה, רומא ומילנו ומשם להמשיך עם "קובנה".כמו כן, ניתן גם לטוס דרך טורנטו. מחיר הכרטיס נע סביב דולרים (לא כולל מסי נמל). אפשר לשלב את הביקוק בקובה עם טיול במרכז אמריקה והקאריביים. כרטיס טיסה משולב לקובה ומרכז אמריקה עולה בסביבות ה- 1,070 דולרים (לא כולל מיסים).
חברת ממן אוויאישן, נציגה של חברת "קובנה" בישראל, מציעה כרטיסי טיסה לקובה, לאיים קאריביים אחרים, למרכז ודרום אמריקה, אשרות כניסה לקובה וכן חבילות נופש. טיולים מאורגנים, בתי מלון, השכרת רכב, העברות וטיסות פנים. טל': 1-700-700-599.

אשרות

טרם הכניסה לקובה חובה להצטייד מראש באשרת כניסה ובשובר הזמנה לבית מלון לשהייה של לילה אחד לפחות. את האשרה אפשר להשיג אצל נציגי חברת התעופה עמה טסים. האשרה עולה כשישים דולרים ותקפה לכ-180 יום מיום ההנפקה, אך מרגע הכניסה מקנה האשרה היתר לשהות של שלושים יום בלבד. ניתן להאריך את האשרה במשטרת התיירות בקובה לחודש נוסף.

כסף

המטבע הרשמי בקובה הוא פסו קובני (Peso), אך תיירים אינם מורשים להשתמש בו. לא ניתן להשתמש גם בדולרים אמריקאיים ותיירים הנכנסים לקובה מתבקשים להמיר את הדולרים למטבע חדש המכונה Chavitos. למרות האיסור הרשמי תיירים רבים משתמשים בדולרים בעיקר בשווקים ולמתן טיפים. מומלץ להצטייד בדולרים הפרוטים לשטרות בערך נמוך. כמו כן אפשר להשתמש ביורו. ניתן להמיר המחאות נוסעים (טרוולרס צ'קס) ולהשתמש בכרטיסי אשראי שלא הונפקו בארצות הברית. מקובל לתת טיפ של דולר.

קניות

ניתן להוציא מקובה עד 23 סיגרים או 200 גרם טבק ללא קבלה. מעבר לכך יש להצטייד בקבלות על הקנייה, להצגה בפני פקידי המכס ביציאה מהארץ.

תקשורת

קידומת בינלאומית: 53. לשיחות בינלאומיות יש כרטיס טלכרט מיוחד לשימוש בטלפונים הכחולים. כרטיס של שמונה דולרים מספיק לשלוש דקות שיחה מקובה לישראל. מקובה לישראל יש לחייג את הקידומת 119 לפני 972. מבתי המלון השיחות יקרות להחריד, אך ישנו שרות אינטרנט בתשלום.

שעון
שעון ישראל פחות שבע שעות. מעבר לכך אין ממש צורך בשעון בקובה. לוחות הזמנים הם בגדר המלצה בלבד.

תחבורה

בערים כדאי לקחת מוניות, כולן בפיקוח הממשלה. ניתן להשכיר רכב בחברות תיירות בפיקוח הממשלה בכל מדינה, אך זה יקר מאוד וצריך להזמין חודשים מראש. בין הערים הגדולות יש שירותי אוטובוסים. שירות הרכבות עצל ובלתי יעיל, והקרונות נבנו בראשית המאה הקודמת. אמצעי התחבורה המועדף הוא טיסות פנים, המגיעות לערים הגדולות ומופעלות על ידי חברות "קובנה" ו"ארו קאריביאן".


לינה- להלן מספר מקומות לינה מומלצים:

מלונות מודרניים:
בהוואנה -    Melia Cohiba, Melia Habana
בסנטיאגו -  Melia Santiago

מלונות קולוניאליים:
בהוואנה -  Hotel Plaza, Hotel Sevilla, Ambos Mundos, Parque Central, Santa Isabel.
בסנטיאגו – Casa Granda
בטרינידד –
Las Brias

חשוב לדעת

חל איסור על צילום שוטרים, חיילים ואזורים צבאיים. ככלל, קובה היא מדינה בטוחה לתייר. רמת הפשיעה בה נמוכה ותופעות כגון גניבות, אונס, איידס ובעיות אחרות הרווחות בעולם המערבי אינן קיימות שם.
אין צורך בחיסונים מיוחדים. יש מרפאות מיוחדות לתיירים בערים הגדולות ובהן שירות רפואי מצויין. תרופות קשה להשיג באי ולכן מומלץ להצטייד בהן מבעוד מועד.