כשמזכירים את צמד המילים קובה Cuba, הבאנה (או הוואנה), מיד עולה בדמיוננו תמונה רומנטית כמעט סכרינית: שקיעה של ים קאריבי על רקע בתים קולוניאליים רבי הוד, פארק נאסיונל וטיילת המאלקון המפורסמת, סלסה ורומבה רום וטבק.

האסוסיאציה השנייה ביחס לקובה, קשורה לשני מהפכנים: פידל קסטרו, מאחרוני המנהיגים הקומוניסטים, והלוחם והחולם צ'ה גווארה שדורות של צעירים ונוער ראו בו דמות לחיקוי והערצה. אוסף הדימויים הללו שלא לומר המיתוסים, יוצרים תמונה רומנטית, כמעט רכה, שאינה תואמת את המציאות כפי שהיא מתוארת ב 'טרילוגיה המלוכלכת של הבאנה' מאת חואן פדרו גוטיירס.

הבאנה של גוטיירס היא מקום קשה בעיקר לתושביו. הללו עוסקים במלחמת הישרדות מתמדת ובדאגה לקיום אנושי שנעה בין מרדף אחר אוכל, מחסה ללילה ופרנסה זמנית. הדלות והעליבות דוחפים את תושבי הבאנה  לחיים על הקצה בהם למושגים כמו מוסר או ערכים, אין שום משמעות. הסיפורים, הכתובים בלשון בוטה ומחוספסת, חובטים בפרצופו של הקורא בלי רחמים ומציבים מולו מראה גדולה בעדה ניבטים הפנים האמיתיים של קובה, ללא איפור וטיוח. והפנים הללו, אם להתנסח בזהירות, אינם ממש פוטוגניים.

אחד התיאורים הממחישים יותר מכל את המצב בהבאנה בשנות ה-90 של המאה ה-20,  מתמקד במצבם של בתי הדירות.שהיוו  בעבר מקום גאווה לבעליהם וכיום רובם  מטים ליפול, ואין מי שיתקן אותם. גם אספקת המים בהבאנה היא עניין של מזל, וכשהישרדות היא שם המשחק,  הזנות – כולל של ילדות בנות 14 – היא עניין שבשגרה, שאיש אינו נותן עליו את דעתו.

במרכז הספר עומד המספר, פדרו חואן, מאצ`ו בשנות הארבעים שלו, ואינטלקטואל שסר חינו בעיני השלטון, והוא מנסה לשרוד בהבאנה של שנות התשעים, מקום קשה שלא נותר בו דבר לשאוף אליו פרט לאוכל, אלכוהול ומין. במסגרת מלחמת הקיום הפרטית שלו, עוסק הגיבור בשלל עבודות שונות ומשונות  במהלכן הוא מוצא את עצמו חי מרווחיה של זונה, מוכר לובסטרים בשוק השחור, מנקה רחובות, משמש כג'יגולו לתיירות קשישות, רוחץ גופות בחדר המתים בבית החולים ונאבק על שפיות וצלם אנוש בעזרת שאיפת אוויר בטיילת המאלקון, בקבוק של רום זול ומין מזדמן.

מבין השורות, הסיפורים והאפיזודות המסופרים כבדרך אגב, מתוך השלמה עם המצב, עולה קריאה נואשת ויחד עם זאת נוקבת כנגד המשטר המדכא וחסר האונים, השעבוד, והשחיתות. קשה להאמין שבמרחק כל כך קצר משם, במיאמי שבארצות הברית, מתנהלים חיי מותרות ורווחה שהם ההיפך הגמור מהחיים בקובה, האי הקאריבי הגדול והיפה, שנכסיו העיקריים מתמקדים בטבק, מוסיקה ושמחת החיים של התושבים שממשיכים לשמוח כאילו אין מחר, ואין שום דאגה בעולם, זולת הדאגה לכוס רום בסוף היום, ועשן סיגר כחלחל.

 "הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה" מאת פדרו חואן, הוצאת עם עובד

מדריכים
• מדריך קובה מבית שטיינהרט קציר, הוא התרגום המלא לעברית של מדריך קובה בהוצאת לונלי פלנט. במדריך המידע מפורט ושימושי אודות קובה ואתריה, החופים שטופי השמש, חיי הלילה הסוערים, המכוניות הקלאסיות והתושבים החייכנים והגאים. המדריך מלווה בתמונות מרהיבות. 
הוצאת שטיינהרט קציר, 480 עמ'

• מדריך קובה של צביקי (צביקה) זידא, מגיש לקורא מסמך עשיר עם מידע רב אודות קובה – מידע שנשען במידה רבה על השנים בהן עשה המחבר בקובה. המדריך, המגובה בתמונות, לוקח את הקורא לכל אתר ואתר באי החל מהמבנים הקולניאלים של הוואנה ועד חופי הזהב הבתוליים של קובה שמהווים מקום נופש פופולארי עבור תיירי כל העולם.
אוריון – אורלי לוי, הוצאה לאור, 206 עמ'