כתבות     בתי מלון     מוזיאונים     אירועים     ילדים     כרטיס ביקור     מסעדות    

טיול בקובה- האיים הקריביים

טיול בקובה הוא חווייה שלוקחים לכל החיים. קובה היא מקום פופולארי לחלום עליו, לטוס אליו, לטייל בו ובעיקר לדבר עליו בנימה רומנטית של געגועים לצ'ה גווארה, לתקופת זוהר של ניצחון האידיאלים על תאוות הצרכנות, ללוחמי חופש ואהבה. מה באמת נותר מכל זה במדינה הקאריבית?

מאת: ברק אפיק
צילום: ברק אפיק וממן אוויאיישן

קובה Cuba אי טרופי קאריבי קסום, "היא אולי הארץ היפה ביותר שבני אנוש ראו" כפי שתיארה קולומבוס כאשר עגן שם לראשונה ב-1492. אי באורך 1,200 קילומטרים, נחש צר וארוך של רכסי הרים מוקפים בעמקים ומישורים פוריים, שמש נצחית, חופי תכלת ועצי קוקוס הופכים את קובה לחלומו של כל מטייל ונופש. באי פזורות ערים קולוניאליות מפוארות אך מתפוררות, זכר לעבר הספרדי הממושך. ברחובותיהן, כמו בסרט, נוסעות מכוניות אמריקאיות משנות ה-50, מעין מצבות נעות לשלטון של טרום המהפכה. המוני ברים קטנים מגישים רום מצויין מקנה הסוכר המקומי, לצד הסיגרים המשובחים בעולם. להקות מנגנות מוסיקת סלסה ורומבה בכל פינת רחוב, והחשוב מכל – עשרה מיליון קובנים חייכנים ומסבירי פנים מציפים את הרחובות.



<p dir=rtl>קובה משמשת כמוזיאון פתוח למכוניות אמריקניות משנות ה-50, שעוברות תיקונים יומיומיים כדי להמשיך ולנסוע. צילום: ברק אפיק וממן אוויאיישן</p>

קובה משמשת כמוזיאון פתוח למכוניות אמריקניות משנות ה-50, שעוברות תיקונים יומיומיים כדי להמשיך ולנסוע. צילום: ברק אפיק וממן אוויאיישן


שיינקין של הוואנה

קובה של שנות האלפיים מתנדנדת בין הכמיהה להיכנס לעידן האינטרנט והגלובליזציה לבין משבר ערכי קשה ומצוקה כלכלית קשה לא פחות. בשנת 1990, כאשר תזרים הסיוע הסובייטי הופסק, קרסה כלכלת קובה. האי נותר מעוז הקומוניזם האחרון. פידל קסטרו, השליט הנצחי, הבין סוף סוף כי התיירות יכולה להוות מקור מהיר להזרמת דולרים חיוניים לקופת המדינה, ולכן פתח את השערים הנעולים של האי. בקובה מבקרים כיום כמיליון תיירים בשנה ואפשר לראות בה תנופת בנייה של מלונות, בהשקעה של חברות קנדיות ואירופאיות. בהוואנה העתיקה משופצים בתים רבים ונפתחים ברים ומסעדות לתיירים. מפעלי הסיגרים .והרום המפורסמים עורכים ביקורים לקבוצות ובודדים, שבסופם אפשר לרכוש ממרכולתם. יש גם פריחה מחודשת של בתי המוסיקה המופלאים, בהם מנגנות בכל ערב להקות אחדות, וגם המועדונים מלאים בזרים ומקומיים המתפתלים לקצב הסלסה. בלב העיר מאוכלס רחוב אובסיפו המפורסם בבתי קפה וגלריות של אמנים קובניים, והופך במהירות לשינקיין של הוואנה.

כיצד הפכה קובה לרפובליקת בננות

קובה כאמור נתגלתה על ידי כריסטופר קולומבוס, שנחת בחופיה בדרכו, כפי שהאמין בטעןת להודו. כאשר התברר כי אוצרות גדולים אין באזור, החלו המתיישבים החדשים לכרות יערות ולברא קרקעות לגידולים חקלאיים. נראה שהתושבים הספרדיים דאגו לחסל את אוכלוסיית הילידים ביעילות מדהימה. במקומם הם הביאו עבדים שחורים במאפריקה.

כל זה הותיר את קובה (Cuba) ארץ דו – גזעית: מיעוט של אוליגרכיה לבנה עשירה ורוב של עבדים שחורים. עם השנים, כיוון שבתחילה הספרדים הגיעו ללא נשים, החלו האוכלוסיות להתערבב, כך שנוצרו מולאטים ברמות תערובת שונות – וזהו העם הקובני של היום. קובה הייתה האחרונה להשתחרר מכבלי האימפריה הספרדית בסוף המאה ה-19. ליתר דיוק, ספרד הפסידה לארצות הברית במלחמה על קובה.

ארצות הברית יצרה במרכז אמריקה מערך של שליטי בובות אשר נתמכו על ידה ועל ידי חברות הסחר בעלות העניין. כך נולדו רפובליקות הבננות המפורסמות, וכך גם נוצרו הפערים האדירים בחברות של מדינות מרכז ודרום היבשת. בתחילת המאה העשרים. קובה ((Cuba הייתה לחצר האחורית של ארצות הברית. כאן נפגשו העשירים: ברוני הסמים, סנדקי המאפיות, גנגסטרים, מרגלים מכל הצדדים, מלביני כספים וסוחרי נשק ושאר טיפוסים מפוקפקים. האם יש קרקע פוריה מזו למהפכה? ביולי 1953 הנהיג קסטרו, עו"ד צעיר, את המהפכה הראשונה, שנכשלה. ב-1956 הוא חזר, מלווה בלוחמים, ביניהם צ'ה ארנסטו גווארה, , מהפכן ממוצא ארגנטינאי אשר עוד יהפוך למיתוס. המרד הצליח להפיל את שלטון הבובות המושחת. קסטרו הבטיח לעם הקובני חופש ושוויון, והעם קנה את ההבטחות.



<p dir=rtl>באי פזורות ערים קולוניאליות מפוארות אך מתפוררות, זכר לעבר הספרדי הממושך. צילום: ברק אפיק וממן אוויאיישן</p>

באי פזורות ערים קולוניאליות מפוארות אך מתפוררות, זכר לעבר הספרדי הממושך. צילום: ברק אפיק וממן אוויאיישן


הסון קם לתחייה

בהוואנה הבירה עסקים כרגיל. בעיר יש מוזיאונים וגלריות, בתי מוסיקה, תיאטראות, אצטדיונים וכל מה שמריח תרבות. בלובי של המלון, בכל בר או בית קפה, כמעט בכל פינת רחוב, תמצאו להקה, המחכה לטיפ של דולר או שניים. המהפכה פיתחה את התרבות והאמנות וכמעט כל קובני מנגן על משהו. השירים פשוטים ומדברים על חיי היום יום. הרומבה המקורית היא מוסיקת העם. מוסיקה קצבית ומאולתרת שהיו מנגנים בשכונות של הוואנה בסופי שבוע. הסגנון המוסיקלי המכונה "סון" הגיע מהחלק המזרחי של האי. הטרס (Tres), אותה גיטרת מנדולינה בעלת שלושה מיתרים כפולים, היא האלמנט המרכזי בסון, ואותו מלווים כלי הקשה ונותני קצב שונים.

טיול ברחוב אובסיפו (Calle Obsipo) בהוואנה העתיקה יוביל אתכם לברים ובתי קפה בהם להקות וטרובדורים משעות אחר הצהריים. המפורסם וההומה שבהם הוא קפה דה פריז (Café de Pars). בתי קפה ומסעדות נוספים בהם יש הופעות חיות אפשר למצוא בקצה הרחוב, ליד הקתדרלה, כמו גם בפלזת סן פרנסיסקו (Plaza San Fransico) הסמוך. בגבול הוואנה העתיקה עם שדרת הפראדו (El (Prad, מתחת למלון אינגלטרה (Hotel Inglatera) אפשר לשמוע להקות סלסה ובעיקר לרקוד בקברט נסיונל (Cabaret Nacional).

מקומות קצת יותר "מהוגנים" אפשר למצוא במלונות הגדולים וברבעים היוקרתיים של העיר. בית המוסיקה המצויין של הוואנה נמצא בשכונת מיראמר (Miramar) שבמערב העיר, וגיבה עשרה דולר דמי כניסה. סמלון מליה קוהיבה (Melia Cohiba) נמצא מועדון Havana Café . יקר, תיירותי ומלוקק, אך לעיתים מזמן להקות מעניינות. את "הטרופיקנה" הקברט הקובני הידוע, אין צורך להזכיר ובכל זאת – הזמנות אפשר לעשות דרך כל המלונות.

מועדונים נוספים נמצאים סביב במרכז של הואנה וכל נהג מונית יידע את המסלול אליהם: Copa Run במלון ריביירה, El Rincon del Bolero בו שרים בולרוס וטרובה, Café Cantane בו אפשר לשמוע סון וסגנונות שונים, La Zorra el Curebo כמו גם El Gato Tuerto שמזכירים את הוואנה של פעם.

באולמות הגדולים של הוואנה, כמו התיאטרון הלאומי (El Teatro Nacional) ואחרים, מופיעים לעיתים גדולי זמר ונגני קובה, וצריך לעקוב אחר הפרסומים ולהתעניין במלונות. לחפצים בקצת מוסיקה אלקטרונית ובחיכוך בצעירי החברה הגבוהה של הוואנה, מומלץ להגיע למועדון Macumba במערב העיר. נסיעה של שעתיים מהוואנה, לאורך החוף, תביא אתכם לרצועת חוף קאריבי (Caribbean) קסום. זהו האזור של וראדרו (Veradero) אזור המלונות והנופש של קובה.

רוצים שינוי?

טרינידד, עיר צבעונית מרהיבה בדרום קובה, היא התיירותית והמטופחת בערי קובה. בית הטרובה הוא מקום מפגש ללהקות וטרובדורים. בית המוסיקה (La Casa de la Musica) פותח את הערב עם להקות סון וממשיך בג'ים סשן בהשתתפות הקהל או במוסיקת ריקודים. הדיסקוטק של טרינידד נקרא המערה (La Cueva) והוא אחד הטובים והמפורסמים בקובה.

בדרך לטרינידד כדאי לטייל בעיר סנטה קלרה. זו הזדמנות טובה לעלות לגרסה הקובנית של קברי צדיקים. צ'ה גווארה קבור בסנטה קלרה במוזילאום מפואר. ברקואה, היא עיירה מוקפת ג'ונגל סבוך בקצה המזרחי של קובה. כאן, על החול הבוהק, תקע קולומבוס את הצלב, ששמור עד היום בכנסייה. היא עיירה שלווה ומנומנמת וגם המקום החם ביותר באי. בית המלון נבנה על שרידי המבצר מפה אפשר להשקיף על העיר והמפרץ. אפשר גם ליהנות מטיול במסלולי החופים היפים של האזור ומפה אפשר להגיע לחוות החקלאיות. הפנינה האמיתית של מזרח האי היא כמובן העיר סנטיאגו דה קובה. העיר הייתה שנים רבות בירת האי והיום היא מכונה "בירת הקאריביים" (Caribbean). כיום היא משמשת כבירת הפולקלור והמוסיקה של קובה (Cuba).

החרם הכלכלי האמריקאי שהוטל על קובה הפך את מצב כלכלתה לעגום. יש מחסור באוכל ובמוצרים בסיסיים ותרופות. השוק השחור פורח והדולר הוא המלך. למרות כל זאת נותר העם הקובני חייכן, מכניס אורחים ועליז. אך אפילו עם שמח ומאושר הולך ומתעייף. המבוגרים עודם נושמים את אדי המהפכה, אך הצעירים לא לגמרי משוכנעים שיש להמשיך במסלול הנוכחי. החומרנות שהם רואים בכל פינה, בטלוויזיה, אצל החברים שברחו למיאמי או בקרב התיירים הפוקדים את האי, מערערת את סדרי העדיפויות שלהם. הם לא מסתפקים בסיסמאות ובהבטחות לעתיד טוב יותר, הם רוצים את ההווה.

כך או כך, לא נותר לקובנים אלא לנסות לשרוד את המציאות העגומה, להאמין או לברוח בכל דרך אל היבשת הצפונית. וכמו שפידל קסטרו מסיים את הנאומים הארוכים שלו: "סוציאליזם או מוות, אנחנו ננצח!".

מסלולי טיסות עוברים דרך אירופה ודרום אמריקה לקובה. קיימות טיסות סדירות לאי. דילים תוכלו למצוא באתרי הנסיעות השונים השוו מחירים למציאת הדיל הטוב ביותר. מידע נוסף על אתרי תיירות, נופש, טיולים ומסלולים באיים הקאריביים ניתן למצוא באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.