בכל יום שישי בלילה, ניתנת 'אות הפתיחה' ואלפי צעירים מכל הארץ יוצאים לבלות: יש כאלה המעדיפים בילוי סולידי במסעדה, יש המעדיפים לתפוס ראש עם קצת אלכוהול ויש כאלה שלא מוותרים על רחבת הריקודים. שם במועדונים הכי חמים, אפשר לראות מאות צעירים וצעירות לבושים על פי צו האופנה האחרון, מניעים ירכיים ושוחקים עקבים בעוד לילה של שכרון חושים, שנועד לפרוק מתחים ולשחרר לחצים.

כיום בעידן הפתיחות (יש שיאמרו פתיחות יתר) והסובלנות, בילויי סוף השבוע הנם חלק מקובל מתרבות הפנאי בעולם המערבי. אולם בימים עברו היו המסיבות – שנקראו אז נשפיות – מנת חלקם של שועים ואצילים, ואילו פשוטי העם נאלצו להתמודד עם קשיי החיים בדרכים קצת פחות זוהרות, שהסתיימו לפנות בוקר כאשר אחרון השיכורים מצא מנוחה זמנית בצידי הדרכים.

תענוגות בשרים

קרנבלים ופסטיבלים רבים נערכים ברחבי העולם הנוצרי בחודש פברואר, חודש חורפי בחצי הכדור המערבי: הסיבה לכך נעוצה בקרנבלים הרומיים הקדומים. אז, בימי קדם, נחגג ראש השנה ברומא במרץ. הקרנבלים בפברואר ציינו את סיומה של השנה החולפת, וכניסתה של השנה החדשה.

פסטיבל וונציה, אחד הפסטיבל היפים שיש, נחשב עד היום למולדת הקרנבל. התחפושות שהיו לחלק מהפסטיבל נועדו לציין את תחילת השנה החדשה – מועד שכרוך בתקווה לבאות.

בשנת 492 לספירה שינו הקרנבלים את אופיים, כאשר הכריז עליהם האפיפיור כחגיגה לפני ההיטהרות והקדושה הכרוכה בתענית וצום. ואכן מקור המילה פסטיבל לקוחה מהמילה "Feast " שפירושה משתה, סעודה או חג. גם המילה קרנבל מרמזת על אכילה וסביאה ומקורה במילה האיטלקית Carnevale שפירושה פרידה מבשר (קארנה – בשר) לפני תחילת הצום.

שוברים את הקרח

פסטיבל ה"פאסנאכט" (Fasnachts)  הנערך מידי שנה בבאזל שבשוויץ, נחשב לאחד הפסטיבלים העתיקים במדינה ושורשיו נעוצים אי שם בימי הביניים במאות ה- 15 וה- 16.