הכלכלה של יוון כלכלתה של יוון (Greece) ידעה עליות ומורדות במהלך השנים. כעת, לאחר שהצטרפה לאיחוד האירופי ואימצה את האירו, המטבע של השוק המשותף, היא עוברת שורה של רפורמות ושינויים במשק, בתמיכתו ובעידודו של האיחוד האירופי מאת: אמיר אייל ועינב לוי של יוון (Greece) או שוכנת בקצהו הדרומי של חצי האי הבלקני בדרום מזרח אירופה. זוהי ארץ של נופים מרהיבים, שכולה חגיגה ים תיכונית, הפועלת על כל החושים. חצי האי מוקף בכ-1400 איים מתוכם רק כ-169 מיושבים. שטחה עומד על כ- 131,957 (פי 6 משטחה של ארץ ישראל), אוכלוסייתה מונה כ-11 מיליון נפש, והדת העיקרית בה היא יוונית אורתודוכסית. מטבע כסף יווני מ-450 לפני הספירה, צילום: מארי לאן נגויים © Marie-Lan Nguyen Wikimedia Commons יוון (Greece) והאיחוד האירופי לאדם הנוסע ליוון למטרות טיול במסלולי התיירות שהיא מציעה או למטרות נופש בה חשוב לדעת מעט על המבנה הכלכלי של המדינה: בשנת 2001 הצטרפה יוון לאיחוד האירופי, לאחר שנתיים של מאמצים לעמוד בקריטריונים הכלכליים (ובשל שעור אינפלציה גבוה). היא נחשבה לאחת החברות העניות באיחוד. היא זוכה לתמיכה כספית משמעותית, העומדת על כ- 30 מיליארד דולרים בשנה מהאיחוד. כספי סיוע אלו, מיועדים לפרויקטים שונים, כגון תשתיות, חינוך, רפואה ואיכות הסביבה. האיחוד, מצדו, דואג שניצול כספי הסיוע יהיה מלא. למרות שיווין נחשבת למדינה מפותחת, היא ופורטוגל בעלות ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש באיחוד האירופי. תיירות היא ענף חשוב מאוד בכלכלת המדינה, עם נתח גדול בתל"ג והכנסת מטבע חוץ, אין פלא שהמדינה מתייחסת בחשיבות רבה לתיירים הבאים לנפוש ולטייל בה. שינויים במבנה המשק עם סיום מלחמת האזרחים, בשנות ה-40 של המאה ה-20, החלה נהירה של תושבים מהאזורים הכפריים אל הערים הגדולות (בעיקר לאזורים התעשייתיים של אתונה (Athens) וסלוניקי), זאת בשל הצמצום בתעסוקה בענפים החקלאיים ומחסור חמור במקומות עבודה. חברות שנשארו באזורים מרוחקים, זכו למענקים והקלות במסים, כאשר המטרה היא לעודד ולפתח אזורים אלו. כך למשל, הקים הבנק לפיתוח תעשייתי פארקים תעשייתיים ב-20 מחוזות מרוחקים, במאמץ למשוך הון ותעשייה. כיום, מצויה יוון בתקופת מעבר ושינויים במבנה המשק, הכלכלה והחברה. כלכלת המדינה מעורבת עם סקטור ציבורי גדול, שהוא בעל כ- 60% מסל הנכסים הקבועים במדינה. בשנים האחרונות, מנסה ממשלת יוון (Greece) להפריט חברות המצויות בבעלות ממשלתית, כמו חברת התעופה הלאומית "אולימפיק", חברת הטלפונים המקומית "OTE" והסקטור הבנקאי. אולם, תהליך ההפרטה מתנהל באיטיות מרובה, בשל קשיים במהלך המשא ומתן עם ארגוני העובדים. סוגיה נוספת העומדת בפני הממשלה, היא קרנות הפנסיה, המצויות בגרעון גדול. הרצון לשנות את אחוזי ההפרשה ואת תשלומי הפנסיה העתידיים, גוררים התנגדות גדולה מצד ארגוני העובדים ודעת הקהל. מטבעות של 100 דרכמה, מטבע מקומי, מאת: ויקפדיה רשיון הכנסות המדינה ענף החקלאות מהווה חלק חשוב בכלכלה היוונית, ומעוסקים בו בערך כחמישית מעובדי המדינה. למרות יישום מדיניות האיחוד האירופי ביוון, שגרם למשבר בחקלאות היוונית, יוון עדיין נחשבת לאחת ממגדלות הכותנה הגדולות באירופה, עם מחזור פעילות של כמיליארד דולר בשנה. חלקה של התעשייה בכלכלה היוונית עומד על 15.4% מהתמ"ג, והיא בעלת שיעור גבוה יותר מסך היצוא של המדינה. (נכון ל-2004) עיקר התעשיות ביוון הן של מזון, טבק וטקסטיל, ומועסקים בהם כ-750 אלף איש. מרבית התעשיות ממקומות באזור אתונה (Athens). ביוון (Greece) כמעט ולא התפתחה תעשייה מקומית מתוחכמת, וענף ההיי טק כמעט ולא קיים בה. ניסיונותיה של הממשלה ללמוד ולחקות מדינות קטנות שהצליחו לפתח תעשייה מקומית, דוגמת אירלנד, פינלנד וישראל, עלו בתוהו. עניין זה מעצים את האבטלה, ומונע יצירת מקומות עבודה חדשים בהם ההכנסה החודשית גבוהה. פיתוח התשתיות, אשר נזנח בשנים האחרונות, תפס לאחרונה תאוצה: שדה התעופה החדש של אתונה נפתח בשנת 2001; הרכבת התחתית באתונה החלה לפעול לפני שנים מספר, כמו גם הרכבת התחתית בסלוניקי; כבישי טבעת ואגרה נסללו לכל אורכה ורוחבה של יוון. יוון מחזיקה היום בצי הסוחר הגדול בעולם: למעלה מ-3000 אוניות גדולות, ש- 36% מהן בבעלות המדינה, וכ-105 אלף ימאים המועסקים בצי. 444 נמלים פזורים ברחבי המדינה ובאיים, כשהחשובים והמרכזיים הם פיראוס וסלוניקי. מדיניות הממשלה, היא להחליף בהדרגתיות את צריכת הנפט בצריכה של משאבים מקומיים, כגון ליגניט, אנרגיית מים, גז טבעי. יוון היא יבואנית אנרגיה גדולה, וכ-68% מתצרוכת האנרכיה שלה מיובאת. מדד האבטלה במוקד תשומת הלב הציבורית ביוון מצוי נושא האבטלה, העומדת על בסביבות כ-10%. זוהי רמת האבטלה הגבוהה ביותר ביוון ב-20 שנים האחרונות. המדינה מנסה להילחם באבטלה, והכריזה ב-2004 על תוכנית שאמורה לספק 300 אלף מקומות עבודה בשנים הקרובות. התוכנית למלחמה באבטלה, הממומנת בחלקה מתקציב האיחוד האירופי, כוללת הכשרה פנים מפעלית, הסבה והכשרה מקצועית. ענף התיירות ענף התיירות הוא אחד הפורחים בכלכלת המדינה, ואחד ממקורות המטבע הזר החשובים ביותר. ענף זה מספק כ-285 אלף מקומות עבודה ישירים, ועוד כ-650 אלף מקומות עבודה זמניים בעונות הנופש החמות. בשנים האחרונות, ישנה עליה בתיירות הנכנסת, כש-92% מהתיירים מגיעים מאירופה למטרות נופש או טיול. הרשויות היווניות מתכוונות להמשיך ולפתח את התיירות הנכנסת, ולהציע אטרקציות שימשכו מבקרים נוספים, דוגמת מסלולי גולף יוקרתיים, טיולי יאכטות מפנקים, בתי מרגוע ונופש וכדומה. כלכלתה של יוון (Greece) ידעה עליות ומורדות במהלך השנים. צילום: מרקוס בורנסטו, ויקיפדיה קשרי מסחר המחצבים העיקריים ביוון הם בוקסית (חומר גלם המשמש לייצור אלומיניום), ליגניט (פחם באיכות נמוכה), מלט, ברזל, ניקל ושיש. היבוא ליוון עומד על 31.4% מיליארד דולרים (2004). עיקרו במוצרי מזון ומשקאות, דלקים, מוצרים כימיים, טקסטיל ומוצרים נלווים, מוצרי מתכת ופלדה, מכונות, מכשירים חשמליים, מכוניות וכלי תחבורה. הייצוא היווני עומד על 12.6 מיליארד דולרים. יוון וישראל מקיימות ביניהם קשרי מסחר מפותחים. במשך שנים רבות, התייחסה קהילת העסקים הישראלית ליוון כאל שוק זניח, שלא זכה לתשומת לב מרובה. בתקופה האחרונה השתנה יחס זה בשל התפתחות הכלכלה היוונית. במשך שנים רבות, אימץ הממסד הפוליטי ביוון קו פרו ערבי ופרו פלסטינאי, שפגע בקשרים עם ישראל. עם זאת, החזון המשותף לפיתוח אזור מזרח אגן הים התיכון מוביל להבנה כי הפוטנציאל העסקי בין המדינות גדול בהרבה מהקשר העסקי ביניהן היום. התחממות היחסים בין ישראל ויוון באה לידי ביטוי בביקורים הדדיים של שרים ואנשי ממסד שונים, והיא נותנת את אותותיה בפתיחות רבה יותר להשתתפותן של חברות ישראליות במכרזים, ובגישה חיובית של קהילת העסקים כולה. שיתופי פעולה ומסחר יוון מעוניינת לפתח בראש ובראשונה את אזור הבלקן, ולפיכך רואה חשיבות רבה לשיתוף הפעולה הים תיכוני. יתר על כן, ישראל נתפסת כמודל חיקוי, בכל הקשור לפיתוח תעשיית היי טק, פיתוח מדעי, רפואי וכדומה. ואכן, כפי שקורה בשווקים רבים, גם בסל הייצוא הישראלי ליוון, עולה בהתמדה מרכיב מוצרי ההיי טק, המגיע ל-26% מסך הייצוא הישראלי ליוון (2004). המוצרים העיקריים המיוצאים מישראל ליוון, הם מתחום הכימיה: כימיקלים, דשנים וחומרי הדברה ומוצרי פלסטיק וגומי. הייבוא מיוון לישראל הוא בעיקר של מתכות פשוטות (19.5%), כלי שייט (18.5%), מוצרים מתחום הכימיה (12.5%), מוצרי פלסטיק (10%) ומוצרי מזון מעובדים (10%). הצד היווני מעוניין מאוד להגביר את ייצוא מוצרי המזון, דוגמת שמן הזית והגבינות, המוגבל היום על יד מכסות ו\או מכסים גבוהים. ניתן לומר, כי השוק הגדול ביותר לייצוא היווני באזור המזרח התיכון, הוא ישראל. תשתיות וצמיחה כפי שהזכרנו לעיל, החלה יוון בקידום השקעות כבדות בתשתיות, בעיקר בנושא התחבורה: שדה תעופה חדש, בניית רכבת תחתית באתונה Athens ובסלוניקי, סלילת כבישי אורך ורוחב חדשים, כביש טבעת סביב אתונה ועוד. היום, הצמיחה הכלכלית ביוון גבוהה יותר מאשר ברוב מדינות האיחוד האירופי. ראוי לזכור, שביוון מתנהלת מערכת שלמה של כלכלה שחורה, כ-30% מכלל הכלכלה במדינה, עפ"י ההערכות. לאור כך, יש להטות מדדים כלכליים שונים, דוגמת תל"ג לנפש, בצורה משמעותית כלפי מעלה, מה שמגביר את האטרקטיביות של השוק המקומי. גורם נוסף, המשפיע על החלטתו של המשקיע הישראלי להשתלב בשוק היווני, הוא הממשלה היוונית, אשר מחויבת לרפורמות הכלכליות (במבנה המשק, בחוקי העבודה, חוקי הפנסיה וכיוצא בזה), על מנת להגביר את התחרותיות במשק היווני. לכל הגורמים הנוגעים בדבר, ברור ששינויים מעין אלה נחוצים, וכי בלעדיהם תשקע הכלכלה היוונית למיתון. העיר סלוניקי נקבעה כאחד ממרכזי השיקום לאזור הבלקן, וכמרכז ניהולי. ליוון תפקיד מרכזי בעתידו של הבלקן, ולנוכחות המאסיבית של קהילת העסקים היוונית בבלקן (יוון היא המשקיעה הגדולה ביותר במקדוניה ובסרביה) השפעה ברורה על כך. היוונים פתוחים להצעות, ומעוניינים בשיתופי פעולה עם חברות ישראליות בנושא זה. עצה עסקית ניתן לסכם ולומר, כי החלטתה של חברה להתמקד בשוק היווני דורשת בראש ובראשונה הקפדה בבחירת שותף מתאים, וביוון ישנה חשיבות מכרעת ליצירת שותפות עסקית טובה עם גורם מקומי. בנוסף, דרושה סבלנות – הקצב היווני שונה מזה הישראלי, ויש להתאזר בסבלנות עד שקשרים עסקיים מבשילים לכדי מימוש. מידע על אתרי תיירות, נופש, טיולים ומסלולים ניתן למצוא באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.