ביקור בשמורת יוסמיטי

Yosemite, בשמורות סקוויהוקינגס קניון ויער מיור וקינוח בעמק הידוע בשמו עמק המוות.
מקור השם "קליפורניה"  California  הוא בסיפור על ארץ דמיונית, "הרפתאות אספלנדיאן", מאת הסופר הספרדי גארסיה אודונייז דה מונטאלבו, שפורסם בסביליה בשנת 1510. בפי תושביה נקראת קליפורניה "מדינת הזהב.

 אכן, ארץ עשירה היא ואזור מעולה לטיולים, ועוד בטרם הגיע אליה האדם, וטרם נחשפו האוצרות שבאדמתה, חנן אותה הטבע בכל טוב. ראשית הגודל: אורכה של קליפורניה הנו 1240 ק"מ ורחבה המקסימלי כ- 400 ק"מ, ושטחה הכולל מגיע לכדי 424,000 קמ"ר - פי 20 מישראל.

קליפורניה התברכה בכל טוב בחסות אמא אדמה: מדבריות צחיחים, פסגות הרים מושלגות, עמקים רחבי ידיים, יערות עד, חופים ארוכים ומפורצים, צמחיה עשירה ושפע בעלי חיים.

בקליפורניה נמצאת הנקודה הגבוהה ביותר בארה"ב, פיסגת הר ויטני (4,420 מ' מעל פני הים) והנקודה הנמוכה בחצי הכדור המערבי, בעמק המוות (85 מ' מתחת לפני הים), כשהמרחק בין שתיהן הוא כ- 150 ק"מ בלבד.

את העושר הזה ביקשו תושבי קליפורניה לשמר לדורות הבאים. הרעיון המהפכני שממשלה תוותר על שטחים שברשותה לטובת שימור טבע נולד בקליפורניה והוליד את שמורת יוסמיטי. היום זוהי תפיסת עולם מובנת מאליה, שהועתקה לאזורים אחרים בארצות הברית ולמדינות רבות בעולם.

 

בקליפורניה שמונה שמורות טבע לאומיות (מתוך 58 ברחבי ארצות הברית, ויותר מאשר בכל מדינה אחרת פרט לאלסקה הגדולה כמעט פי 4, וגם בה שמונה שמורות). בנוסף, יש בתחומה כ- 20 אנדרטאות לאומיות ואתרים אחרים, שרובם מיועדים לשימור טבע וחופים.

השמורה החשובה ביותר, ויש אומרים היפה ביותר בהרי הסיירה נבדה היא שמורת יוסמיטי(Yosemite).

 

 

 

טבע פראי, נופים ומצוקים

 

עמק יוסמיטי התגלה לראשונה לאדם האירופי בשנת 1849, כאשר שני מחפשי זהב הגיעו אליו במרדף אחר דוב. שנתיים לאחר מכן הגיעה למקום יחידה צבאית בשם "בטליון מאריפוזה" שעסקה במרדף אחר אינדיאנים, תושבי האזור המקוריים. החיילים קראו למקום "יוסמיטי", שיבוש של המילה האינדיאנית "אוזומאטי", שפירושה דוב גריזלי– החיה הלאומית של קליפורניה שהוכחדה ברבות השנים.

העמק נוצר על ידי קרחונים ועל ידי הנהר הנהר מרסד (Merced). אורכו 11 ק"מ ורוחבו 1.6 ק"מ, והיום הוא לב השמורה, אם כי הוא קטן מאחוז אחד של שטחה.

סביב העמק קירות גרניט בגובה קילומטר, שקרחונים שייפו והחליקו. את קירות הגרניט חתכו יובלי הנהר מרסד לגושים אדירים. מאחר והנהר חתר בעמק במהירות גדולה יותר מאשר יובליו חתרו בגושי הגרניט, נשארו יובלים אלה "תלויים" ומהם יורדים בעוצמה מפלי מים, כוילונות לבנים. אחד מגושי הגרניט, "אל קפיטן" (“El Capitan”(, המתנשא 1,370 מטר מעל לעמק, נחשב לגוש הגרניט הגדול בעולם.

גוש אחר, הנקרא "חצי-כיפה" ((Half Dome בשל צורתו, מגיע ל- 1,600 מטר. אפשר לחוש בגודלם העצום של גושי הגרניט השגיאים, כאשר צופים לעברם במשקפת, ורואים על פניהם את מטפסי הצוקים, זעירים כנמלים.

 

יש בעמק שבילים קצרים, המובילים לפינות חמד ולפנינות נוףומתאימים למי שזמנו קצוב והוא בא לשמורה ליום אחד בלבד. לדוגמא, השביל המוביל למרגלות "מפלי יוסמיטי", הגבוהים בצפון אמריקה (כ- 800 מטר). ממנו ניתן לראות את המפל העליון. שבילים רבים בשמורה מאפשרים להגיע אל הנהר מרסד, לטבול, לשוט, או לפוש על שפתו. להיכרות ראשונית, ולהגעה לשבילים, כדאי לנסוע באוטובוס של השמורה (ללא תשלום).

בשמורת יוסמיטי יש כמה נקודות שהגישה אליהן קלה להפליא, ביניהן חורשות של העץ סקוויה ((Sequoiadendron giganteum. זהו העץ המפואר, ענק המימדים, שאין כמותו בעולם כולו (רק קרוב משפחתו, סקוויית החוף, עולה עליו בגובהו, אך לא במימדיו). החורשות הן Tuolumne Grove ו- Merced Grove בתוך יוסמיטי, ו- Mariposa Grove of Big Trees, הנמצאת בהמשך כביש 41, ליד הכניסה הדרומית לשמורה. זו האחרונה היא הנגישה ביותר והגדולה מבין השלוש, ובה כ- 500 עצים מרשימים בקומתם ובקוטר גזעיהם.
 

עץ זה הסתגל לאקולוגיה של שריפות יער. האש, לא זו בלבד שאינה מזיקה לו - היא דרושה להמשך גידולו ולהתפתחותו של יער הסקוויה. הראשון לגלות זאת היה ג'ון מויר, עליו יסופר בהמשך. החורשה כאן היא שריד ליער גדול, ממנו נכרתו כ- 80,000 דונם תוך 15 שנים, בטרם הוכרזה השמורה. בשעות היום אפשר לנסוע בה בקרוניות (בתשלום), אבל מומלץ יותר לשוטט בשביליה ברגל. ההגעה לשתי החורשות הראשונות כרוכה בהליכה של כ- 3-5 ק"מ.

נקודה יפה נוספת היא "תצפית המנהרה" (“Tunnel View”), ממנה נשקפים העמק, צוקי "אל קפיטן" ו"חצי-הכיפה" ומפל "הינומת הכלה" שגובהו כ-200 מטר. כרזות הסבר מספרות על הנוף, הטבע וההיסטוריה של יוסמיטי. התצפית נמצאת על הכביש (מס' 41) המוביל דרומה. איתו מגיעים גם ל"נקודת הקרחון" (“Glacier Point”), כאשר פונים שמאלה ב- Chinquapin.


ממשיכים כ- 35 ק"מ בין יערות לנקודה הנישאת 1000 מטר מעל לעמק, שהגישה אליה אפשרית רק בקיץ. מי שרוצה לרדת מכאן לעמק בטיול רגלי יגיע לכאן באוטובוס של השמורה (בתשלום), וירד בשביל שארכו שישה ק"מ. לשם כך יש להצטייד כראוי וגם לקבל את המידע הנדרש בתחנת המידע והרישום לתרמילאים לפני היציאה לטיול.

 

 

ביוסמיטי מאות מיני עופות, מכרסמים שונים, כבש הרים (Bighorn) והצבי הפרדי, זאב הערבות ושני טורפי-על, הפומה והדוב השחור. אוכלוסיית הדובים מוערכת בכ-350 פרטים.

 

 

עובדה זו מחייבת את מטיילי הטרקים הלנים בקמפינג לכללי התנהגות מיוחדים בכל מה שקשור לאחסון מזון. אין יותר דובי גריזלי בקליפורניה. האחרון שנשאר הוא זה המצויר על דגל המדינה.

ביקור ביוסמיטי אינו טיול שגרתי. במידה רבה זהו מסע רוחני, אל נופים נהדרים וטבע מופלא. ביחד עם ילוסטון והקניון הגדול, הוא אחד מ"שלשת הגדולים" והמפורסמים בשמורות ארה"ב.ליוסמיטיזכות ראשונים – זוהי שמורת הטבע הראשונה בארה"ב, עליה הכריז הנשיא אברהם לינקולן בשנת 1864

ארגון הביקור

כדאי להתחיל את המסלול במרכז המבקרים, לקבלת מידע על השמורה, על כללי ההתנהגות בה,מפות, על המותר והאסור ועל סוגי השבילים. מרכז המבקרים הראשי נמצא ב"כפר", ולידו מוזיאון, אודיטוריום ובו מיצג מולטי-מדיה על יוסמיטי, תחנת מידע ורישום לשוחרי טרקים (לקבלת מידע חשוב על השבילים, נושאי בטיחות, אישורי לינה וכיו"ב) ושרותים נוספים כמו מסעדות ואוכל, חנות כל-בו, דואר, בריאות, דלק, ואפילו בית משפט וחדר מעצר, המעידים על הרצינות בה מתייחסים פקחי השמורה לכללי ההתנהגות בה ולאכיפתם. מרכזי מידע משניים, הפתוחים רק בקיץ, נמצאים באזורים מרוחקים, מחוץ לעמק.

יש ביוסמיטי למעלה מ- 1,300 ק"מ של שבילים, וחלקם מוגדרים כ"מסוכנים". מדי פעם מתרחש כאן אסון, ומטיילים נפגעים בגלל טעויות הנובעות מחוסר מודעות לסביבה. הטבע ביוסמיטי רב עוצמה ומומלץ להישמע להוראות ולכללי הזהירות: אין לחרוג משבילים מסומנים, לא לטייל לבד בשבילים אתגריים ולהזהר מ"קיצורי דרך".

התמוטטות הסלעים שהתרחשה ב- 1996 היא דוגמה לכוחם של איתני הטבע: גוש גרניט בן 80,000 טון גלש מההר לתהום של 600 מטר. נחיתתו גרמה להדף שיצר משבי רוח של 160 קמ"ש ומאות עצים נעקרו! (להרגעת המטייל– זו תופעה שאינה מתרחשת בכל יום...) אירוע כזה משבש שבילים ומסלולי טיול. בשמורה יש גם כבישים, שארכם הכולל 420 ק"מ, וגם לגביהם כדאי להתעדכן - היכן הכביש תקין או היכן הוא משובש כתוצאה מפגעי החורף.

מדריך מסלול בשליפה מהירה

 

איך מגיעים: ממערב – על כביש 120 או כביש 140, כחמש שעות נסיעה מסן פרנסיסקו.

מדרום - על כביש 41.

ממזרח – על כביש 120 ב"דרך טיוגה" (Tioga Road). כביש זה מתאים לבאים מאגם טאהו, על כביש 395, או לנוסעים לשם, ולאלה הנוסעים אל או מלאס וגאס דרך הצד המזרחי של רכס הסיירה נבדה.
 
דרך זו פתוחה רק בקיץ. אורכה מאה קילומטרים והיא עוברת בין סלעי גרניטענקיים, בגבהים המתקרבים ל- 3,000 מטר. נשקף ממנה נוף מדהים ביופיו. מעבר טיוגה, בקצה המערבי שלה, הוא הגבוה במעברי סיירה נבדה.

טיסות: שדה התעופה הקרוב ביותר נמצא בפרזנו (Fresno), מרחק כ- 100 ק"מ דרומית לפארק.

העונות הטובות לביקור: אביב (מאי-אמצע יוני), כשמפלי המים בשיא עצמתם, וסתיו (ספטמבר-אוקטובר). גם בחורף מזג האוויר נעים, אבל כמה אזורים בשמורה סגורים. חדשי יולי ואוגוסט הם הסואנים והצפופים ביותר.

לינה

אפשרויות הלינה ביוסמיטי מגוונות. הלינה בלודג' היא החוויתית ביותר והיקרה ביותר, ומחייבת הזמנת מקום חודשים רבים מראש. יש אפשרויות לינה יותר זולות (ראו באתר השמורה) וגם בעיירות הסמוכות. בשמורה 13 אתרי קמפינג, אך יש להזמין מקום מראש, תלוי בעונה ובמיקום.

להזמנת לינה בלודג': 4848- 252- (209).

להזמנת קמפינג: בארה"ב: 7275- 436- (800). מחוץ לארה"ב: 1257- 722- (301).

למידע כללי: 0200- 372- (209).

למידע נוסף:

תחנת המידע של סן פרנסיסקו – רחוב מרקט פינת רחוב פאוול.

אתר הפארק: http://www.yosemite.national-park.com/

 

 

 

שמורות סקוויה וקינגס קניון

סיירה נבדה ("הרכס המושלג") הוא אחד מאזורי הנוף המופלאים בארה"ב. אורכו 700 ק"מ, ובחלקו הדרומי הוכרזו עוד שתי שמורות נהדרות (בנוסף ליוסמיטי שבצפון) – סקוויה וקינגס קניון, המהוות יחידה אחת.




בשמורה המשותפת צומחים רבים מעצי הסקוויה הענקיים, ביניהם העצים המפורסמים גנרל גרנט, בשמורת קינגס, וגנרל שרמן, בשמורת סקוויה (שניהם שמות גנרלים ששרתו במלחמת האזרחים בצבא היוניון, "הצבא הצפוני").


בסקוויה נמצא הר וויטני, הגבוה בהרי קליפורניה והשני בגובהו בארה"ב, אחרי הר דנאלי באלסקה. את הר וויטני ניתן לראות מ"תצפית הנשר" )“Eagle View”( או מכביש 395, שממזרח לשמורה.

קניון קינגס הוא אחד העמוקים בעולם (כ- 2.5 ק"מ מתחת לפני השטח). הוא תוצר של קרחונים, ובמרכזו חותר הנהר קינגס.. בשתי השמורות שבילים ואתרים לביקור, כולל מערת נטיפים גדולה, מערת הקריסטל (Cristal Cave), אחת מ- 200 מערות בשמורה ומהיפות בקליפורניה.
 

המערה פתוחה לביקורים מאמצע חודש מאי. שמורת קינגס סגורה בחורף, אך שמורת סקוויה פתוחה. למי שמגיע לשמורה דווקא בחורף מומלץ להצטייד בהתאם (ביגוד חם, שרשראות לצמיגים וכו').

בשתי השמורות ומחוצה להן יש אפשרויות לינה וכן קמפינג.

הגעה: ממערב - על כביש 180 מכיוון פרזנו (Fresno) או על כביש 198 מכיוון ויסאליה (Visalia).

 

 

 

שמורת עץ יהושע

שמורת עץ יהושע נמצאת על גבול שני מדבריות, מדבר מוהאבי (Mojave) ומדבר סונורה(Sonora) והיא מתאפיינת בצמחיה הגדלה בשני המדבריות.
 

אחד הצמחים הדומיננטיים, צמח אופייני למדבר מוהאבי, הוא "עץ יהושע" (Yucca brevifolia). שמו ניתן לו על ידי מתיישבים מורמונים שהגיעו לאזור באמצע המאה ה- 19, וראו בצורתו, גזע זקוף שענפיו מתעקלים כלפי מעלה, מעין דמות אדם, כמו יהושע בן נון המרים זרועותיו אל-על בקרב עם העמלקים... העץ הזה היה חשוב גם לאינדיאנים: ממנו הפיקו מזון וחומרי בנייה לבקתותיהם.

שטח השמורה, כ- 3,200 קמ"ר, גדול משטח יוסמיטי. העצים בעלי הצורה המשונה וכן תצורות הסלעים המעניינות – גושי גרניט צבעוני שנסדקו לגושים דמויי בלוקים, מהווים את האטרקציה המרכזית בשמורה. עץ יהושע פורח בסוף חודש פברואר, והוא עצמו מהווה מערכת אקולוגית שלמה, בה מסתופפים המוני חרקים, זוחלים, ציפורים ויונקים.

צמחים נפוצים הם האוקוטיו (Ocotillo) הפורח בקיץ באדום וקקטוס צ'ויה (Cholla). עוד עץ שנמצא כאן במקומות לחים הוא דקל הוושינגטוניה. כמו הסקוויה, גם הדקל הזה עבר הסתגלות לשריפות, ואש אקראית רק מיטיבה עימו. בין בעלי החיים בשמורה: כבש ההרים, חתולי בר, מכרסמים, זוחלים ועופות.

בתוך השמורה יש מספר שבילי טיול המובילים לנקודות תצפית מעניינות, וכן ארבעה מרכזי מבקרים, בהם ניתן לקבל מידע רלבנטי לטיולים וכן לקבל מפות. בין הנקודות המצדיקות את ההליכה: "העמק הנעלם" (Hidden Valley), אגם בארקר ((Barker, תצפית קיז (Keys View), מכרה "הסוס האבוד" (מכרה זהב נטוש שנמצא על ידי חוואי שיצא לחפש את סוסו האבוד...) וחורשות הוושינגטוניה, הנמצאות בנאות מדבר.


אגם בארקר הוא מקווה מים מלאכותי שנוצר באמצעות סכר שבנו המתיישבים המורמונים בכדי להבטיח לעצמם מים לכל ימות השנה. היום זוהי פינת חמד ואבן שואבת לבעלי חיים ולציפורים.

למבקרים בשמורה כדאי לשהות יום בפאלם ספרינגס (Palm Springs), ולטייל בסביבתה.אחת האטרקציות כאן היא העליה ברכבל לפסגת סאן חאקינטו (San Jacinto Peak) ממנה נשקפת תצפית נוף מרהיבה על האזור.

 

 

מידע שימושי

 

התארגנות לביקור: אין כאן שירותים כמו בשמורות אחרות – לא שרותי מזון, תחנת דלק או חנות לציוד. צריך להגיע לשמורה עם כל הנדרש למשך הטיול. זוהי לא עיירת נופש ותיירות.עדיף לבקר באביב או בסתיו.

לינה: בפאלם ספרינגס, בה יש מלונות רבים ונקודות טיול נוספות. בשמורה עצמה 9 אתרי קמפינג. ברובם אין מים וצריך להגיע מצויידים. חשוב מאוד להגיע עם מפה.

 

 

הגעה: כניסה מדרום - מפאלם ספרינגס לכיוון דרום מערב על כביש 10, ולאחר 80 ק"מ פניה שמאלה לכניסה הדרומית של השמורה. כניסה מצפון – מפאלם ספרינגס לכיוון צפון מערב על כביש 10, ומיד ימינה לכביש 62 מזרחה. לאחר 43.5 ק"מ, בג'ושוע טרי, פניה ימינה לכניסה הצפונית של השמורה. ניתן לעשות סיבוב מעגלי – להיכנס בצד אחד ולצאת בצד השני של השמורה.

יער מויר - העצים הגבוהים בעולם

 

"אלפי בני אדם מותשים ומרוטי עצבים מציביליזציית-יתר מתחילים לגלות שהיציאה להרים היא ההגעה הביתה, שהפראי הוא צורך, ושההרים אינם רק מקורות לעץ ולמי-השקיה אלא הם מקורות החיים עצמם..." כך אמרג'ון מויר(- John Muirעל שמו נקרא יער מויר המהווה אנדרטה לאומית).

ג'ון מויר איש טבע, סייר שעבר ברגל מאות קילומטרים בסיירה נבדה וביערותיה, גיאולוג וסופר, מחלוצי שמירת הטבע בארה"ב, ומייסד ה"סיירה קלאב", הנאבק למען שמירת הטבע. על שמו נקראים מספר אתרי טבע בארה"ב. דבריו, כפי שתוארו לעיל, נאמרו בשנת 1898 והפכו למוטו של שומרי הטבע בעולם:

יער מויר הנו שמורה יפהפייה, המרוחקת כ- 25 קילומטרים בלבד מסן פרנסיסקו. למרות קרבתה למרכזים האורבניים הצפופים של אזור המפרץ עוברים, עם הכניסה אליה, לעולם קסום ורגוע.

 

שביל-לולאה מוביל את המטיילים לאורך נחל קטן, במסלול קל להליכה של כ- 1.5ק"מ, ולאורכו שילוט ודברי הסבר. שבילים אחרים מאפשרים להעמיק אל היער ולטפס במדרונות

ההר. עצי הסקוויה הם החלק המרשים בשמורה. זוהי סקוויית החוף (Sequoia sempervirens), "ירוקת-עד", הידועה גם בשם Coastal Redwood. אלה העצים הגבוהים ביותר בעולם, המתנשאים לגובה 100 מ' ויותר, באזור בו שוררים אויר לח וערפל תמידי.


זהו מין שונה מסקוויית ההרים (הסקוויה הענקית), שרואים בשמורת יוסמיטי ובסיירה נבדה, אף כי כולם שייכים לאותה משפחה. המשורר וולט וויטמן קרא לעצים האלה "אחים נשגבים" (“majestic brothers”) ולא מעט בימאי קולנוע הפכו את היער ללוקיישן המועדף עליהם לצילום של סרטי מסתורין.

יער מויר הוא שריד ליערות שכיסו בעבר את מדרונות הר טאמלפיס (Tamalpais) במחוז מארין שליד סן פרנסיסקו. הוא נרכש ב- 1905 ע"י משפחה אמידה במטרה להציל אותו מ"תכניות פיתוח" של יזמים זריזים והשטח, כ- 2000 דונם, נתרם למדינה בתנאי שיוכרז כשמורה– דבר שקרה בשנת 1908, בה הכריז נשיא ארצות הברית דאז, רוזבלט על האזור כעל שמורה לאומית.




להצלחתו ופריחתו של עץ הסקוויה תורמים כמה גורמים: עמידות בפני מחלות, מזיקים ושריפות יער, ויכולת הרבייה שלו, באמצעות זרעים או יחורים(שלוחות שעץ מוציא מגזעו או מענפיו ומהם מתחיל לצמוח עץ חדש) העצים מאריכי ימים: כמה מהם נבטו עוד לפני הספירה, והמזיק העיקרי שלהם הוא האדם. השם "סקוויה" ניתן לעצי הענק לכבוד סקוויה, בן השבט האינדיאני צ'ירוקי, שפיתח כתב עבור שפת שבטו (בכתב 86 סימנים, המייצגים הברות. בין הסימנים אותיות שנלקחו מאנגלית, יוונית ועברית).

ביער מויר אפשר לראות בעלי חיים וציפורים, ובנחל דגי פורל או סלמון. אבל החוויה האמיתית היא השוטטות בין עצי הענק וההתחברות אל הטבע, חוויה שהייתי מגדיר אותה כ"רוחנית מזככת". מומלץ להגיע ליער על מנת לספוג מהשקט המבורך לפני שחוזרים לעיר הסואנת סן פרנסיסקו.

הגעה: בנסיעה צפונה מסן פרנסיסקו, לאחר חציית גשר שער הזהב, על כביש 101 וממנו לכביש 1. שילוט מפנה לדרך הנופית ("Panoramic Highway") וממנה ל-"Muir Woods Road". בסופי שבוע אוטובוס מס. 63 מגיע מסן פרנציסקו ל- "Panoramic Highway" שמעל ליער וממנה יורדים אליו שבילים של כ- 2-1 ק"מ.

 

מידע נוסף על טיולים ואתרי תיירות ונופש בקליפורניה ובארה"ב, ניתן למצוא בכתבות נוספות באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery