מעיר שנוסדה לפני פחות מ- 250 שנה, עם בסיס אנושי מפוקפק של מחפשי זהב, אופורטוניסטים, פועלים זרים ונשים שעסקו בעיקר במקצוע העתיק בעולם, הפכה סן פרנציסקו שבקליפורניה   California  לאחת הערים התוססות והמתוירות בארצות הברית.

סן פרנסיסקו של המאה ה-21 מציעה עולם ומלואו: נופים מרהיבים, חיי לילה סוערים, טיול מרהיב, היסטוריה מרתקת, סיפורים עסיסיים ותרבויות הנמהלות תדיר זו בזו. טיסות סדירות ורבות יוצאות לשדה התעופה המרכזי מכל רחבי ארה"ב והעולם.

תושביה של סן פרנסיסקו משמרים את ההיסטוריה והתרבות האנושית המגוונת שלה – שמה הראשוני "ירבה בואנה" ( Yerba Buena– התבלין החדש), ניתן לה על ידי .המתיישבים המקסיקנים, ורחובות רבים מתהדרים בשמות ספרדיים.


 
שכונות רבות, ביניהן הרובע הסיני והאיטלקי, אשבורי הייט (ביתם של ההיפים וילדי הפרחים) ושכונת קסטרו (עם אוכלוסיה הומו – לסבית), מעידות על אוכלוסייתה האתנית המגוונת של סן פרנציסקו, שממשיכה לשמור על סממניה ואף מבליטה אותם בגאווה לא מוסתרת.


  ראש השנה הסיני נחגג כאן כמיטב הכללים, מצעד הגאווה המקומי הוא מהראשונים בעולם המערבי, הרובע היפני חוגג את פריחת הדובדבן, ואצל התושבים ממוצא איטלקי – כל כניסה למאפיה ריחנית מעידה על המסורת הנפלאה בסגנון קליפורניה California.

 

נראה כי כולם מתרפקים על מסורות העבר, ולראייה – הניסיון להתחדש, להיות מודרניים ולבטל את קרונית ה"כייבלקר" גרר התנגדות עזה מצידם של התושבים, במשאל עם שנערך בשנת 1964.


כך ממשיך הכייבלקר להתנשף בעליות סן פרנסיסקו ועם השנים הפך לאחד מסמליה המובהקים של העיר, כמו כן כלי תיירות נעים למטייל המגיע להנות ממגוון האפשרויות בעיר. מומלץ להשתמש במפות מקומיות המחולקות חינם לקביעת מסלול טיול מוצלח ורבגוני .

פגישת היכרות

סן פרנסיסקו פרושה על גבעות, ומיקומה הגיאוגרפי מכתיב אופן מסויים לביקור בה: מראש הגבעה ניתן להשקיף על החיים הסואנים, ומלמטה "להתערבב" , ללכת ברגל, להתרשם עם אנשי השכונה, על הצביון האנושי המרתק בה, השפה, הריחות, הצבעים ואורח החיים.

תייר המזדמן לסן פרנסיסקו, נדרש להתמקד ולמפות את סקרנותו מכיוון שהיצע האטרקציות אדיר. אחת הדרכים הנחמדות להכיר עיר כאורח לרגע, היא להיות צופה – להתחיל דווקא במסלוליציאה מן העיר, להתרחק מעט ולתפוס פרספקטיבה, אותה ניתן להשיג ממי המפרץ המתהדרים בגווניי כחול.מפה של האזור יכולה לעזור מאוד.

 Golden Gate , מפארק פרסידיו המשתרע למרגלותיו, מגלה גנים יפהפיים, חורשות ומסלולי הליכה, כביש המתפתל לקו המים ובסיס צבאי לשעבר. בסמוך למבנה העגול של מרכז המבקרים, בצדו הדרומי של הגשר, ניצב פסלו של המהנדס ג'וזף שטראוס.

לידו ניתן לראות דוגמת חתך של אחד מכבלי הגשר התלוי – הישג הנדסי אדיר, ששינה את פני העיר. שישה מסלולי נסיעה ומסלול הליכה רגלי (האורך כחצי שעה), משקיפים מלמעלה בגאון על כל המפרץ, שייט קצר במעבורת, שעוברת קרוב לכלא אלקטרז (אתר תיירות בפני עצמו) מאפשר ליהנות מקו הרקיע הנפלא של העיר ומן השחפים המתעופפים מעל למפרץ – מלווים קבועים המיומנים להפליא בתפיסת פירורי אוכל באוויר.

בקו הרקיע של סן פרנסיסקו בולטים מספר מגדלים הפזורים על הגבעות, וגורדי השחקים של 'אזור הכסף' – ה'פיינשיאל דיסטריקט' בעיקר ברחוב מרקט ומונטגומרי, ניצבים בניגוד גמור לבתי המגורים הנמוכים. 'טרנסאמריקה פירמיד' – מבנה פירמידה מבטון, נבנה בשנת 1973, והוא הגבוה בעיר, על 48 הקומות שלו, המתנשאות לגובה של 284 מ'.




על טלגרף היל חולש מגדל מכבי האש – קוייט ממוריאל טאואר', שצורתו הכללית מזכירה זרנוק כבאים והוא נקרא על שם לילי קויט. האגדה מספרת, שהתורמת ניצלה משריפה בילדותה ומאז היא מנהלת "רומן" עם מכבי האש, שתפקידם ומיקומם החברתי בעיר חשוב מאוד.

בכל מקרה – המגדל מזמן תצפית נהדרת.

 

סיפורי בתים

שריפה גדולה שפרצה בסן פרנציסקו בשנת 1906, כתוצאת לוואי לרעידת האדמה שהתרחשה באותו זמן, כילתה בניינים רבים בעיר – כ-20,000 בתי עץ נותרו על עומדם והמקומיים שומרים עליהם כבבת עיניהם. לאן שלא תלכו, תגיעו בודאי לכיכר אלמו – מסביב למדשאות הירוקות, עומדות "הליידיס הצבועות" – כך מכונים שישה בתי עץ ויקטוריאנים יפהפיים, הבנויים בסגנון המלכה אן.



 
בתי העץ של סן פרנסיסקו, אשר נבנו במאה ה-19 בנויים בארבעה סגנונות, כשסגנון המלכה אן הוא המפואר והדקורטיבי ביותר מביניהם. ב- Cow hollow - אזור ששימש בעבר מרעה לפרות, נמצא בית אוקטגן – בית עץ היסטורי ייחודי הצבוע בכחול, המפאר את יתרונות המחיה בין שמונה קירות.

"רינקון סנטר" , השוכן ברחוב מיסיון 101 ושימש במשך 50 שנה כבניין הדואר המרכזי, הוא בניין מעניין למדי, הבנוי בסגנון ארט דקו – 29 ציורי קיר, בסגנון תקופת השפל באמריקה, מתארים את ההיסטוריה של מדינת קליפורניה– המדינה השלישית בגודלה בארצות הברית, המאוכלסת ביותר, עם 33 מיליון תושבים שכמו סן פרנסיסקו עצמה, היא מובילה ומשפיעה חברתית חשובה, כמו כן מובילה בעיר של תיירות ונופש.

בניין הלידיי שנבנה בשנת 1918, הוא הבניין הראשון בארצות הברית שנבנה עם קירות זכוכית. שמו מעיד על דמות שאף לה זכות ראשונים – הלידי, מהנדס אנגלי שלא יכול היה להתעלם מסבל הסוסים, שגררו את הכרכרות בעליות התלולות, והמציא פתרון לכך – קרונית כבלים. השלכותיה .של המצאה זו על יכולת הניידות העירונית ועל חיי החברה של העילית של סן פרנסיסקו היו אדירות, וקשה היום לתאר את סן פרנסיסקו בלי הנכס הזה – תיירותי ככל שיהיה.

ואם עוסקים בנכסים, הרי שמורשת ותרבות מהווים חלק נכבד מהם, וכל עיר מערבית מתגאה במוסדות משלה, כשהיא מונה אותם באצבעות אחד לאחד –לסן פרנסיסקו שתי ידיים עמוסות לעייפה.

"סיוויק סנטר" , השוכן בחלק הדרום – מערבי של העיר, מרכז חלק נכבד ממוסדותיה התרבותיים, כשבליבו כיכר מרובעת – "סיוויק סנטר פלזה" , עם ארכיטקטורה בסגנון קלאסי צרפתי מן המאה ה- 17. שדירה יפה של פנסים ועצים מובילה לבניין הסיטי הול, כשמסביב – ספרייה עירונית, מהמתקדמות בעולם מבחינה טכנולוגית, עם מסופי מחשב רבים, אפשרות לחיבור חינם לאינטרנט, בית ממשל המדינה ואודיטוריום.



 

מאחורי הסיטי הול, שוכן "הפרפורמינג ארט סנטר" – אולם קונצרטים ובית אופרה עירוני, מהמרשימים בעולם. האולם המרהיב שנבנה בשנת 1932, הוקדש ללוחמים במלחה"ע ה – 1 והוא ביתם של התזמורת הסימפונית והבלט של סן פרנסיסקו. ראוי לציין שכאן נחתמה ביוני 1945 אמנת האומות המאוחדות, בה השתתפו בפעם הראשונה נציגי 50 המדינות המייסדות. מסעדות רבות ובתי קפה פזורים באזור כיכר האומות המאוחדות, ובימי ראשון ורביעי מתקיים במקום שוק איכרים.

משקיפים מלמעלה

מוזיאון הקרוניות מזמן חוויה מהנה למתעניינים, אבל הנסיעה היא בהחלט בגדר חובה – מסלולי הקרונות נהדרים, וכל אחד מהם מגיע לאזור אחר ששווה להקדיש לו זמן.

דרך רחוב מיסיון, מגיעים ללב הגבעה הכי גבוהה –Nob Hill , המתנשאת לגובה של 103 מ'. בתיה היפהפיים של נוב היל שייכים ל"נובס" – אותם אלו שהתעשרו מסלילת פסי הרכבת, מכרייה ומסחר בזהב, במאה ה- 19.


מלון פירמונט המפואר, השוכן במקום, משמש אכסניה לנשיא ארצות הברית כשהוא בא לעיר: מעלית שקופה נחמדה מעלה את המבקרים עד המסעדה העגולה, השוכנת בקומה העליונה, שם אפשר לשבת על הבר עם כוס משקה אלגנטית וליהנות מתצפית פנוראמית יפה לעת שקיעה. גם בקומת הגג של מלון מרק הופקינס הסמוך מצוייה מסעדה, המזמנת אף היא תצפית נפלאה.




מאחורי המבנה המרשים של 'James Food Mansion', משתרע פארק הנטינגטון ולידו קתדרלת גרייס – מבנה בטון מודרני משנות ה- 60, עם אודיטוריום גדול, ובו מזבח אותו עיצב האומן המפורסם קית' הרינג.

 

נסיעה בקרונית ברחוב הייד (בקו Power Hyde) שגולשת עד המים בירידה תלולה שואבת אותך מיד לעולם הדימויים הקולנועי, כשהנוסעים הופכים שותפים למרדפי מכוניות – קופצים על מדרגות הקרונית, יד אחת אוחזת בעמוד ושאר הגוף באוויר הקריר והמלוח, הזורם מהמפרץ וממלא את הריאות ביופי. בנאלי? כן. כיף? מאוד! אגב, תוך כדי נסיעה אפשר לראות את רחוב לומברד, שחלק קטן ממנו כל כך תלול ומפותל, עד שהפך לנקודת חובה לביקור.

ליד התחנה האחרונה, בה מסובבים את הקרוניות בצורה ידנית, נמצא קפה "בואנה ויסטה" (יפה נוף) שהוא מוסד ותיק בעיר, עם חלונות ענקיים, בר ארוך, ברמן מיומן, המוזג בזריזות לעשרות כוסות זכוכית אלגנטיות, אייריש קופי נפלא שמחמם את הגוף, ונוף נהדר של מזרח הייד, הנשקף ממול.

אם פרי הגפן הוא ההעדפה שלכם, ברחוב ביץ' 633, קרוב לשדרות קולומבוס, נמצא מוזיאון היין, הסוקר את תולדות הגפן בקליפורניה ומכיל שפי של מסמכים וציורים ואוס כוסות וגביעים יפהפיים ועתיקים. צפונה מסן פרנסיסקו נמצא עמק נאפה Napa Valley – אזור של כרמים ויקבים הידוע בעולם כלו בשל יופיו ויינותיו האיכותיים.מומלץ למטייל עם זמן להגיע גם לשם.

הנמל ואריות הים

מזח הייד המשמש מעגן לספינות משופצות, והמוזיאון הימי השוכן על שטח של קזינו ישן, מהווים חלק מהפארק ההיסטורי, הימי והלאומי. במוזיאון ניתן להתרשם מדגמי ספינות ומזכרות ימיות היסטוריות מפורסמות של הימייה באוקיינוס השקט.

בחזית המוזיאון הימי מצוייה כיכר ג'ייררדלי. כאן השיטוט מתחיל בטעם שוקולד – גם אם לא הגעתם בתחילת אוגוסט לפסטיבל השוקולד השנתי, פאדג' טעים, גלידות, פסטה משוקולד ושאר מטעמים מספק בית החרושת שנמצא בין בוטיקים, מסעדות ומועדונים, הפזורים במבנים ישנים הבנויים מלבנים אדומות.

ליד הכיכר מצוי הקאנארי – מפעל שימורים לשעבר, שהוסב למרכז בילוי נחמד שבחללו הפתוח מתקיימות הופעות, קונצרטים, מופעי פנטומימה וכו'.

Fisherman's Wharf






רציף הדייגים שמול נמל נורת' ווטרפרונט, מגן על 200 ספינות דייג,ששללן היומי נשלח למסעדות הדגים בעיר. אזור זה הנושק למי המפרץ, שוקק תיירים ומציע מגוון פעילויות. לאורך רחוב ג'פרסון יש מגוון רב של מסעדות, בוטיקים ומוזיאונים עם תצוגות


ייחודיות, הפתוחים עד שעות הלילה המאוחרות. עוד שוכנים במקום אוכלוסייה חביבה של אריות ים, אותם ניתן לראות רובצים על הספינות ושוחים בעצלתיים בין המזחים. בסמוך נמצא גם "העולם התת ימי"  Underwater World , עם תצוגה קסומה של העולם הימי.

בקצה מזח 43 , ממוקם טרמינל המעבורת (Ferry Terminal) לאיינג'יל איילנד, סאוסוליטו וטיבורן. זהו מרכז מסחרי ששופץ עם קורות עץ מהמזחים הישנים ומכיל כ- 100 בוטיקים - 20 מסעדות באווירה של תחילת המאה. במקום יש גם נמל דייגים קטן ונמל שעשועים. המוזיאון להיסטוריה ימית עוגן על הגולדן הינד 2 – הספינה שנבנתה באנגליה ב- 1579, מהווה העתק מדוייק לספינתו של הספן המהולל – סיר פרנסיס דרייק, שהגיע עימה לסן פרנסיסקו, דרך כיף הורן.

מול מזח 39, נמצא אלקטרז האימתני ומכאן יוצאות ספינות טיול אל האי המצוי במרחק של כ- 2 ק"מ מהחוף, כשהוא מזדקר לגובה של 41 מ', בין גלי האוקיינוס הקרים. זרקור גבוה חולש עליו, והוא מוקף בהילת פרסום עולמית.

מרכז אמברקדרו (אשר בין הרחובות סקרמנטו קליי, דראם ובטרי) מציע מרפסות נוף פתוחות ואפשרויות בילוי רבות, כשהנוף המרהיב שנשקף מהקומה ה – 41 מהווה את גולת הכותרת. ב- Ferry Plaza שבאמברקדרו, מתקיים מידי יורם ראשון שוק איכרים צבעוני, עם מיטב התוצרת החקלאית של קליפורניה.

השליח של קליפורניה

את פסל דמותו הקטנה והצנועה של האב חונפירו סרה, אפשר לראות בחצר בית הקברות של מיסיון דולורוס. סרה הוא יליד מאיורקה, שהגיע לקליפורניה ממקסיקו, כנזיר מהמסדר הפרנציסקני. השפעתו היתה מרחיקת לכת, שכן דרך אמונתו הנוצרית – קתולית, הובילה אותו לתקוע יתדות לאורך חופי האוקיינוס השקט. 21 מסיונים מהווים את דרך אל קמינו ריאל – מסן דייגו הדרומית עד לנקודה הכי צפונית בסן פרנסיסקו– 10 מהם הקים חונפירו סרה.

באמצע המאה ה- 18, לא היתה עדיין שום התיישבות ספרדית באזור, והמלך הספרדי – קרלוס ה- 3, חשש מהשתלטות רוסית על האדמה העשירה שלאורך האוקיינוס השקט. רעיון הקמת המיסיונים עלה בדעתו של המלך כפתרון הראוי וחזונו היה להקים יישובים שיעשירו את קופתו במכירת תוצרתם. בקפידה רבה נבחרו נקודות במרחק של יום הליכה מאחת לשנייה, קרוב למפרצי האוקיינוס, כדי לאפשר גישה לאוניות הספרדיות, כשהקמת פרסידיוס (מבצרים) במקומות אסטרטגיים, נועדה להגן על היישובים החדשים.





המיסיונרים חישו אחר כוח אדם שיעבד את השדות ויוכל לייצר סחורה ושבטי האינדיאנים שחיו באזור סומנו כמטרה. תהליך שעבודם נעשה דרך הכנסתם תחת עול כנפי האמונה הנוצרית – קתולית (תרתי משמע) .

בכפר הבוצי, שכונה על ידי אוכלוסייתו המקסיקנית – "יירבה בואנה" , בגלל שיחי המרווה והמנטה שגדלו פרא באזור, הכריז חוניפרו סרה יומיים לפני הכרזת העצמאות של המושבות, על הקמת מיסיון דולורוס של פרנסיסקו – הקדוש מסיזי, ומכאן נובע שמה של העיר סן פרנסיסקו.

את המבנה הזמני והראשוני משנת 1776, ואת המבנה הוותיק ביותר בסן פרנסיסקו (משנת 1778) , בנו ילידים אנדיאנים משבט אוהלון. בבית הקברות הצמוד, מצויים קבריהם של עשרות אינדיאנים שלא הצליחו לשרוד את נזקי האלכוהול, המחלות והמגיפות, שהביא עימו הכובש הספרדי לארץ החדשה. מיסיון דולורס בנוי מלבני בוץ, המזבח והדוקרציה הובאו ממקסיקו והדלתות מהפיליפינים, שהיתה אף היא קולוניה ספרדית במאה ה- 18.




כקילומטר אחד מדאונטאון, בין הרחובות 16 ו – 24, מצוייה נקודת המהגרים הראשונה בסן פרנסיסקו. רובע המיסיון – הלב ההיסטורי של סן פרנסיסקו, שהתפתח סביב מיסיון דולורוס, הוא רובע צבעוני, דינמי, שוקק חיים ומוסיקה לטינית, ומרכז אוכלוסייה מקסיקנית והיספנית גדולה, עד שאמרו עליו שהיה הישוב הצפוני ביותר במקסיקו, כשהיתה קולוניה ספרדית. יש האומרים זאת עד היום...

את הרובע מייחדים ציורי קיר "מוראלס"- מציוריו הטוענים פוליטית של דייגו ריברה, הצייר המקסיקני המפורסם ועד לקירות רחוב מיסיון. לא להחמיץ ביקור בסמטת באלמי (Balmy Alley), את השוק ברחוב מיסיון, רחוב 22, סיור בין חלונות ראווה, בתי קפה, מסעדות, חנויות ספרים וחנויות יד שנייה ברחוב ולנסיה. סיור ציורי הקיר מרתק, שכן מלבד הציורים המרהיבים אפשר להרגיש מקרוב את דרך החיים ברובע. חובה להיכנס לאחת מעשרות ה"טאקירוס" Taquerias ולטעום טאקוס, בוריטוס או אנצ'ילאדום – מטעמי המטבח המקסיקני.

מידע נוסף על טיולים ואתרי תיירות ונופש בסן-פרנציסקו, קליפורניה ובארצות הברית, ניתן למצוא בכתבות נוספות באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.

 

 

כתבה: יונית קמחי

צילומים: יוסי בן עמי, סיגלית בר, עידן לרנר, יונית קמחי