דיסקברי טיול עולמי | טיול למחוז גווילין בסין "הנהר נמתח כרצועת משי בצבע הברקת, הגבעות מזדקרות כסיכות ראש עשויות אבן ירקן". כך כתב המשורר הסיני חאן יו (Han Yu 768 – 824) על אזור גווילין שיש הטוענים בתוקף כי זהו המקום היפה ביותר בסין כתב וצילם: יונתן גלובמן המטוס הבקיע בינות לעננים הנמוכים ששטו על העיר. קריאות התפעלות החלו להשמע מכל עבר. כל מי שישב ליד החלון רץ לחפש בעצבנות את המצלמה, ומי שלא ישב ליד החלון רץ לחפש מקום פנוי לידו. המטוס הלך והנמיך, והנוף המרהיב התגלה במלוא תפארתו חושף יופי בלתי נתפס: הגבעות הירוקות המזנקות מתוך מי הנהר הצלולים, שדות האורז המנקרים את המישורים המרהיבים בינות למגדלי אבן מרשימים, העננים המשייטים בשמיים, מוסיפים נופך דרמטי לנוף כולו שכאילו נלקח היישר מציורי נוף סיניים. הגענו לגווילין. גווילין – פירושו בסינית יער (לין) עץ האוזמנוטוס – עץ הקסיה (גווי), זהו סוג של עץ, שפורח באוקטובר וממלא את העיר בריח פרחים, בגוונים של צהוב ולבן ובשילוב עם פסגות הגיר המקיפות את העיר – יוצרות מראה קסום. כך רואים הסינים עד היום את האזור של העיר גווילין (Guilin). הנוף החוצה את העיר נמתח למעשה על מאות ואלפי קילומטרים, והעיר גווילין עצמה תופסת אך ורק חלק קטן ממנו ואפילו לא את החלק המרהיב שבו. יחד עם זאת, בהיסטוריה של סין המסורתית, הפכה העיר גווילין לאבן שואבת לציירים, משוררים ואנשי רוח סיניים, שבאו לקבל השראה מהנוף הייחודי והמרהיב שלה. אלפי ציורים, עשרות אלפי שירים ואינספור סיפורים ותיאורים קשורים באזור זה, שהסינים מכנים אותו "המים וההרים היפים ביותר תחת השמיים". סיפורה של העיר גווילין מתחיל אי שם לפני 2,000 שנה. הנוף, שהוא הסיבה העיקרית לקיומה של העיר כאתר תיירות, החל להתהוות כאן לפנ כ-200 עד 300 מליון שנה. למטיילים הרבים (כ-10 מיליון תיירים בשנה) הפוקדים את המקום, יקשה לעכל כי "רק" לפני כ-200 מיליון שנה היה המקום לא יותר מאשר ים גדול, בו חיו באין מפריע דגים במגוון צורות, צבעים וגדלים בין שוניות אלמוגים מרהיבות. המשותף בין כלי יצורי הים שחיו באזור היה החומר ממנו הורכב גופם: סידן פחמני. עם השנים נדחסו החומרים הללו על ידי מסת המים והפכו את רצפת הים לקרום קשה. כאשר נסג הים, נחשפה אבן גיר שהחלה לכתוש בהדרגה את שכבת האבן. אט אט נוצרו חללים גדולים שיצרו מערות עצומות. המים הרוח הפכו את החלק שנחשף לאדמה פורייה עליה צמחה צמחייה עשירה ועבותה. המקומיים שהבינו כי מדובר בקרקע פורייה במיוחד החלו לגדל גידולים חקלאיים כמו אורז, הדרים ובוטנים ואף פיתחו את נושא הדיג. אלפי שנות היסטוריה של נוכחות אנושית, עצבו את המקום והפכו אותו למה שהוא כיום. המקומיים מכנים את האזור "יער הפסגות" ולא בכדי: מי שיטפס עד לגבעת הירח יוכל לראות את אחד המראות המרהיבים בעולם: "יער הפסגות" המתרומם ממישורי הבלייה והסחף. חיים על הנהר (אילוסטרציה) צילם: אלי הראל העיר גווילין למעלה מחצי מליון איש חיים בכרך הגדול הקרוי גווילין. רוב האוכלוסייה בעיר חיה מדיג, חקלאות ותיירות. אפשר לומר בבטחה כי הגידול העיקרי של אזור גווילין אינו אורז, אלא תיירים... המקומיים מתלוצצים על כך ואומרים כי על כל סוג אורז אפשר לגדל חמישה סוגי תיירים. ואכן, הרושם הראשוני שמעניקה העיר גווילין למבקרים בתחומה, הוא הרושם של בירת תיירות מתקדמת. בגווילין תמצאו מדרחובים רחבים בהם ריכוזי חנויות המוכרות כל סחורה שניתן להעלות על הדעת. באמצעות האוטובוסים הפועלים חינם לרווחת התיירים ניתן להגיע בנוחיות ובלא תשלום לכל פינה בעיר. לצד מרכזי הקניות תמצאו בתי מלון מפוארים, מסעדות גורמה, ברים ומכונים המתמחים במסאג' מכל סוג שהוא – החל משיאצו וכלה במסאג'ים מסוג אחר – הכל בהתאם לרצון הלקוח וכיסו. גווילין מהווה בסיס מוצא לטיולים רבים באזור, ביניהם עיירות קטנות וציוריות שהטבע והנוף האנושי מתמזגים למזיגה אחת מלאה קסם ועניין. בני הג'ואנג חבל גואנג – שי, החבל בו שוכנת העיר גווילין, הוא החבל האוטונומי של בני מיעוט הג'ואנג. מיעוט הג'ואנג המונה כ- 18 מליון נפש, הוא המיעוט הגדול ביותר בסין. מקור המיעוט הנו שבט באי – יואה (Baiyue), שמקורו בדרום סין. שפתם הייחודית שיכת לקבוצת השפה הסינית – טיבטית, למרות שכתב מסודר הומצא עבורם רק בשנת 1955 – כתב המבוסס על אותיות לטיניות. אנשי הג'ואנג הם אנימסטיים באמונתם, כלומר – הם עוברים ישירות את כוחות הטבע ואת גרמי השמיים. הפסטיבלים, המפארים את עבודת כוחות הטבע, כמו גם החגים המיועדים למסעי חיזור המוניים, הם מהיפים והססגוניים בסין. אגם צלול בלב העיירה יאנגשווא - גן עדן למטיילים אל הערים החיצוניות העיר גווילין נמצאת כקו חוצץ בין רכסי ההרים הגדולים של צפון גואנג – שי מצפון, לבין רכסי ההרים בדרום מזרח סין. למי שרוצה להתרשם מהנוף המרהיב שחצבו איתני הטבע בדרום, מומלץ להדרים לאחת העיירות באזור. העיירה הפופולארית ביותר, וזו המאורגנת ביותר לתיירות היא העיירה יאנגשואו (Yangshuo). העיירה המונה כ- 30,000 תושבים, מנתה פחות מעשרת אלפים תושבים לפני התפתחות התיירות בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת. נופי העיירה וסביבותיה נחשבים ליפים ביותר בסין: יחד עם האירוח החם והפתוח של המקומיים הופכת השהייה במקום לחוויה של ממש. כיאה לעיירה תיירותית מציעה יאנגשואו מגוון רחב של מקומות לינה חלקם זולים ממש וחלקם יקרים. נוסף על בתי מלון בסגנון מערבי אפשר למצוא כאן שפע של מסעדות המציעות מעדנים מוכרים לחיך המערבי: עוגות שוקולד, קפה הפוך והלהיט: פנקייק בננה. בזכות התיירים הרבים במקום אפשר לתקשא היטב עם המקומיים בשפה האנגלית. סודה של יאנגשואו נעוץ במיקומה המושלם ובנופיה המרהיבים. מהעיירה ניתן לצאת לשיט על נהר הלי, לשיט אבובים על הנהר, לסיורים ממונעים או טיולי אופניים לכפרי הסביבה, וכמובן לטפס למרומי "גבעת הירח", ממנה ניתן לצפות על הנוף המרהיב מעין הציפור. בנוסף ניתן להתארח בבתי הכפריים, לבקר בימי שוק מרהיבים וססגוניים בעיירות סביב יאנגשואו, ולהשתמש במקום כבסיס ליציאת סיורים רחוקים יותר, סיורי מיעוטים בצפון חבל גואנג – שי ובחבל גווי ג'ואו וכו'. עיירה נוספת, המציעה אטרקציות רבות למטייל, היא העיירה סינג פינג (Xingping). העיירה ממוקמת במקום בו הנהר הוא הרחב ביותר, הנוף משתקף במים צלולים וזכים והמולת התיירים כמעט ואינה קיימת. מי שמחפש שקט ושלווה הרחק מההמון הסוער – זה המקום בשבילו. העיירה פולי (Fuli), שמונה ק"מ מיאנגשואו בדרך לסינג פינג, היא אתר השוק הגדול ביותר באזור.בררו היטב ביאנגשואו מתי הוא יום השוק בפולי, וצאו לדרך מוקדם בבוקר. זהו אחד השווקים הגדולים והמרהיבים ביותר בכל דרום סין. ישנן גם עיירות וכפרים בהם ניתן למצוא ארכיטקטורה מרהיבה מתקופת השושלות הקודמות של סין. הן בפולי עצמה, והן בכפרים כמו ליו גונג (Lio Gong) ויו צון (Yu Cun) נשארו על תילם מבנים רבים מהמאות 17, ו-19 – בתיהם של אצילים ובעלי אחוזות שכעת מאוישות על ידי משפחות איכרים שהיו עבדיהן של משפחות אלו.