שיגעון הריקודים ששוטף את ארצנו הקטנטונת והעולם כולו העלה על נס ריקודים, מקצבים וסגנונות נשכחים. כך למשל מי שצופה בתחרויות הריקוד למיניהן כדוגמת "רוקדים על כוכבים" או "נולד לרקוד", התוודע בודאי לריקודים אלגנטיים ואיטיים כדוגמת הואלס הוינאי, ולריקודים לטיניים סוערים כמו למשל הסלסה או הרומבה. אבל עם כל הכבוד לנענועי הירכיים ולתנועות הלוהטות של הריקודים הלטיניים המסורתיים, אין ספק שהטנגו הארגנטינאי, זה שנולד בסמטאות המהגרים של שכונת לה בוקה (La Boca) בבואנוס איירס, הוא המלך הבלתי מעורער של רחבת הריקודים.

הריקוד שהתפתח בבתי הבושת של בואנוס איירס בסוף המאה ה-19 , נחשב אז והיום לאחד הריקודים החושניים ביותר שיש. החצאית המתנפנפת אל על, הריקוד הצמוד והדרמטי הם שהפכו את הטנגו הארגנטינאי לריקוד האולטימיטיבי של ארגנטינה, והם אלה שבזכותם קמו לריקוד המקורי חיקויים וואריאציות שונות, ביניהם הטנגו הצרפתי והאמריקאי.

רחבת הריקודים

האסוסיאציה הראשונית העולה בדמיוננו בהקשר של הטנגו מתייחסת לוויזואליה של הריקוד: בדרך כלל ילבש הגבר שחור ובת זוגו תופיע באדום. השילוב בין השחור הכהה לאדום הלוהט רק מעצים את המיני דרמה שמתרחשת על רחבת הריקודים.

שם, על הבמה, מוביל הרקדן את בת זוגו בבטחה, מצמיד ומרחיק בו בעת, ויוצר ריקוד איטי יחסית, מדוייק ומינימליסטי. השילוב בין שלושת האלמנטים הללו הוא שיוצר את חושניות הריקוד והארוטיות שלו: הרמז הטמון בתנועות הרגליים ובהרמות הם אלה שמציתים את הדמיון. נקל להבין מדוע בתחילת דרכו נחשב הריקוד לנחות.

כאשר נולד הטנגו הוא היה נחלתו של המעמד הנמוך בלבד, והיווה בריחה מהמציאות הקשה שהיתה מנת חלקם של המהגרים העניים. הללו, ברובם אנשים קשי יום, שהתגוררו ליד הנמל, חיפשו בידור זול ומצאו אותו במוזיקה, בריקודים ובבתי הקפה.

האקדמיה לטנגו

מי שרוצה ללמוד מקרוב את צעדי הריקוד המפורסם מוזמן לאקדמיה לטנגו (Academia del Tango ). שם מתייחסים לריקוד בכובד ראש ומלמדים את רזיו מאלף ועד תף ( +011-4345-6967). גם אם אינכם מומחים לריקודים והקואורדינציה בין הגוף לראש לא ממש עובדת, אין מה לחשוש: השיעורים ניתנים לכל הגילאים והרמות, והמדריכים מקבלים כל תלמיד בסבר פנים יפות. מעבר ללימוד עצמו השהייה במקום מלמדת משהו על היחס של הארגנטינאים לריקוד הלאומי שלהם, ומהווה הצצה לתרבות הפופולארית היומיומית.

האקדמיה אגב שוכנת במבנה היסטורי הקרוי על שמו של קארלוס גארדל, גדול זמרי הטנגו של ארגנטינה. את קברו של גארדל שכונה "הקוסם", ניתן לראות בבית הקברות המפורסם ריקולטה – כבוד ששמור לגדולי האומה.

בשכונת לה בוקה אפשר לצפות ברקדנים רבים שמופיעים ברחוב בחינם לשמחת התושבים. במרבית המקרים מדובר ברוקדים מיומנים שרמתם אינה נופלת מהרקדנים המקצועיים המופיעים בבתי קפה רבים ברחבי העיר.

פסטיבל הטנגו של בואנוס איירס

מידי שנה בין סוף פברואר לתחילת מרץ נערך אחד מאירועי התרבות החשובים בארגנטינה: פסטיבל הטנגו של בואנוס איירס. הפסטיבל החל את דרכו בשנת 1999 ומאז הפך לאחד הפסטיבלים הנחשבים בעיר. במהלך הפסטיבל מתקיימים מופעי טנגו רבים לצלילי מוסיקת טנגו רכה, ולמי שמעוניין ניתנים שיעורי ריקוד כאן, שם ובכל מקום (לרוב ללא תשלום).  הפסטיבל כל כך נחשב, שאפילו שר התרבות של ארגנטינה נדרש לאירוע והוא זה שפותח את הפסטיבל החשוב והחגיגי.  

פרטים על האירוע באתר האינטרנט הרשמי של הפסטיבל.