מי שקורא את ספרו של פדרו חואן גוטיירס "הטרילוגיה המלוכלכת של הבאנה" (פירוט במדור ספרים) אינו יכול שלא לתהות מה פשר שמחת החיים בקובה (Cuba) וממה היא נובעת. על פניו השמחה הזו היא סוג של העמדת פנים: שנים של משטר קומוניסטי וחרם כלכלי גרמו לקובה להפוך לאחת המדינות העניות בעולם ולתושביה לעסוק במלחמת הישרדות מתמדת. אבל רמת החיים הירודה לא עמעמה כהוא זה את מצב הרוח השמח בו שרוי כל קובני כמעט מרגע לידתו. אין פלא איפה שלאורך השנה מתקיימים בקובה עשרות אירועי תרבות ופולקלור ופסטיבלים מכל גווני הקשת.

אם כל הקרנבלים

תיירים ונוסעים שחזרו מקובה וראו מקרוב כיצד נראה הקרנבל של טרינידד (  Trinidad) נשבעים כי זהו הקרנבל היפה, העלי והצבעוני ביותר בכל רחבי הקאריביים. מדובר באחד הקרנבלים השמחים בעולם עם תזמורות של חביות, תחפושות בשלל גוונים, תחרויות שונות ומפגש מרתק עם חוגגים שנתונים לאקסטזה בלתי פוסקת שמגובה בהרבה מאוד כוסות של רום ואלכוהול, ריקודים חושניים ומוסיקה קצבית.

הקרנבל בטירינדד כמו בכל רחבי העולם הנוצרי נחגג בסוף פברואר, תחילת מרץ בפתח תקופה הקרוייה "לנט" שבה משחזרים המאמינים את מותו ותחייתו של ישו. הלנט מתחיל 40 יום לפני חג הפסחא ובמהלכו עוסקים המאמינים הנוצרים בסיגוף (הכולל אי אכילת בשר), בהיטהרות, בתפילות ובעשיית חשבון נפש. היום הראשון של הלנט הוא "יום רביעי של האפר" (Ash Wednesday), אז מפזרים אפר על הראשים כאות ומופת לצער וחרטה על החטאים. האפר בו משתמשים מקורו בשריפה טקסית של עלי דקל, המתבצעת ביום ראשון באותו שבוע, שמכונה כצפוי "יום ראשון של הדקלים".

התאריך הרשמי של הקרנבל הוא יומיים לפני יום רביעי של האפר, אבל השמחה מתחילה כבר כמה ימים קודם, ומומלץ מאוד לעקוב אחר ההכנות. מי שהחלו את מסורת הקרנבל בטרינידד הם הצרפתים. בזמנם, בסוף המאה ה-18, נמשכה עונת השמחה מכריסטמס ועד ליום הרביעי של האפר. בלילה שבין יום ראשון לשני מתחיל הקרנבל. אלפי חוגגים, תיירים ומטיילים במקום יוצאים לחובות מחופשים, רוקדים לצליליה של מוסיקה קצבית ומתחככים אלה באלה. ההתהוללות, השתיה והריקודים נמשכים גם בשעות הלילה ולקראת בוקר מתמלאים הרחובות באלפי חוגגים שתויים, ישנים למחצה. 
בשנת 2009 יתקיים הקרנבל בתאריך 23-24 בפברואר.

קרנבל בהוואנה

בין יולי ואוגוסט במשך חמישה סופי שבוע רצופים חוגגים בהוואנה, הבירה הקובנית את אחד הקרנבלים השמחים במדינה: רחובות הבירה מתמלאים בחוגגים, לגופם מחלצות ובידם בקבוק משקה. אלפי רקדנים מקצועניים וחובבניים מניעים את גופם בריקודי סלסה וקונגה ומציינים אגב כך את יום ה-26 ביולי –  היום בו החלה המהפכה. אומנם ביום זה שאירע ב-1953 המהפכה נכשלה אבל 'זרע הפורענות' נזרע אז ו-שש שנים מאוחר יותר ב-1959 הצליח פידל קסטרו ולוחמיו להפיל את משטרו של בטיסטה ולתפוס את השלטון. בשנים עברו נהג קסטרו לצאת אל העם ולאלפי החוגגים במעין 'נאום לאומה'. אולם בשנים האחרונות בשל מצבו בריאותו הרופף, נמנע קסטרו ממנהג זה אך רוחו עדיין שורה על אלפי אזרחים קובנים נלהבים. אומנם בראייה לאחור קשה לומר שהמהפכה הגדולה בהיסטוריה צלחה – הרי המצב הכלכלי רעוע והעם חי בעוני מחריד – אבל מסורת היא מסורת ואף קובני לא חולם להפסיד את חגיגות המהפכה.
בשנת 2009 יתקיים הקרנבל בחודש אוגוסט.

למשך שבוע שלם בחודש יולי הוא חודש החגיגות בקובה, משתלטת קדחת הקרנבל גם על העיר העתיקה ביותר באיים הקריביים: סנטיאגו דה קובה. שמחת החיים והרוח הקאריבית המפורסמת משתלטים על רחובות סנטיאגו. להקות קובניות מנגנות מוסיקה קצבית ולהקות של רקדנים בתלבושות מרהיבות מתנועעים לצליליה. הוסיפו לזה את המתקנים המאולתרים לילדים (למשל מיני מכונית הנגררת על ידי עז) ותצוגה מרשימה של מכוניות עתיקות ויפות וקבלו את אחת החגיגות השמחות במדינה.  אל החגיגה מצטרפים הדוכנים לממכר מזון, הרום והסיגרים וכל זה יוצר תערובת קאריבית חושנית ומרתקת.
בשנת 2009 יתקיים הפסטיבל בחודש יולי.
לפרטים:  5322642287 +

גיטרה, ג'אז ותיאטרון

אירועים נוספים המתקיימים לאורך השנה: פסטיבל הג'אז הבינלאומי של הוואנה המתקיים בפברואר כל שנתיים, פסטיבל הגיטרה הבינלאומי הנערך כל שנה שנייה, ופסטיבל התיאטרון המתקיים בחודש ספטמבר כל שנה שנייה. באוקטובר נערכים פסטיבל הוואנה למוסיקה עכשווית, ופסטיבל הבלט של הוואנה מאוחר יותר באותו חודש. הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע חדש מאמריקה הלטינית מתקיים בדצמבר מדי שנה.
אירוע נוסף הראוי לציון הנו טקס הגראמי של קובה הנערך בשבוע השני של מאי בהוואנה. כל המוסיקאים, הנגנים והלהקות מתייצבים ברחבי הבירה ומבצעים ממיטב הרפרטואר. חגיגה אמיתית לשוחרי המוסיקה באשר הם.