בקובה יש לא מעט תיירות הרבה בעיקר בשל הסצנה המוסיקלית החזקה שבה. שמעה של המוסיקה תוצרת קובה Cuba בשילוב עם שמחת החיים הטבעית של התושבים יצא למרחוק, והיא משמשת כמקדם מכירות מהמעלה הראשונה. כמעט בכל בר, פאב, קפה או סתם פינה במסלול הרחוב תוכלו לשמוע להקות מוסיקליות מקצועיות ולידן נערות וגברברים מניעים את גופם בקצב הסלסה, הסון, הרומבה או הצ'ה, צ'ה, צ'ה, וקורעים את רחבות הריקודים בהוואנה Havana.

לא בכדי בחרו בימאים רבים שצלמו את סרטיהם בקובה Cuba, להתמקד דווקא במוסיקה הקובנית ובמוסיקאים המקומיים. די אם נזכיר את הסרטים שהפכו למיתולוגיה "בואנה ויסטה סושיאל קלאב", "הוואנה בלוז" ועוד. המוסיקה, היא לא רק אמצעי בידור והנאה אלא היא דרך חיים של רבים מתושבי קובה שרואים במוסיקה פן תרבותי חשוב שיש בכוחו להשכיח מהם ולו לרגע קט את העוני ותלאות החיים.

רומבה וג'אז

במאה ה-19, לאחר ביטול העבדות התפתחה הרומבה שכללה בעיקר ריקודים חושניים לצלילי תופי הקונגאס (Congas)האפריקאיים. הרומבה נוגנה בעיקר באירועים מוסיקליים חשובים, ומאוחר יותר הגיעה מניו אורלינס גם מוסיקת הג'אז. השילוב בין הרומבה האפריקאית לג'אז האמריקאי, יצר צליל מיוחד הקרוי ג'אז קובני.

שורשיה של המוסיקה הזו נעוצים במוסיקת הסון. שמשלבת בין מקצבים אפריקאיים, ספרדיים וקובניים. השפעותיה של הסון ברחבי העולם היו כה גדולות, עד שמדינות כמו ברזיל, מקסיקו ואפילו ארגנטינה אימצה אותה לחיקם המוסיקלי והעלו אותה על המפה של התרבות המקומית.

בין הנציגות הבולטות של המוסיקה הזו נמצאת הזמרת סליה קרוז Celia Cruz שעשתה שנים רבות בארצות הברית, אך מעולם לא שכחה את שורשיה המוסיקליים מקובה Cuba – שהפכו אותה לאחת הזמרות המושמעות ביותר בז'אנר. קרוז נהרגה אומנם ב-2003 בתאונת דרכים, אבל שיריה וסגנונה נותרו פופולאריים עד היום.

סלסה

הסלסה, הסגנון המוסיקלי הפופולארי שתפס תאוצה בקריביים ובכל העולם, בין השאר גם אצלנו, הנו שילוב מעניין בין שלושה סגנונות מוסיקליים: הג'אז, הסון והרומבה. הסגנון המוסיקלי החדש ישן הניב מאות להקות, זמרים והרכבים מוסיקליים שמנגנים סלסה כאן, שם ובכול מקום. הריקודים החושניים – לטיניים שהתפתחו לצד הסלסה, הפכו את המוסיקה הזו למוסיקה שמתחברת לתשוקה, רומנטיקה וארוטיקה.

למטייל שנכח פעם בערב ריקודים לטיניים בוודאי מוכר היטב הלהט בעיני הרוקדים ובגופם: ריקוד הסלסה המתבסס בעיקר על הנעת אגן מיומנת של הרוקדים, הוא אולי הריקוד החושני ביותר שיש. לא פלא שהריקוד הזה נולד במזג אוויר לטיני, חם וסוער. אין ספק: נופש בקובה בכלל ובהוואנה בפרט אינו שלם ללא ערב אחד לפחות שכולל מסלול בין מספר מקומות הכוללים ערב ריקודים מסורתי.

הטרובה

בשנות ה-60 של המאה העשרים כאשר קבוצות אנרכיסטים והיפים הקימו קולות מחאה בעולם המערבי וטבעו סיסמאות כמו 'עשו אהבה ולא מלחמה' בעקבות מלחמת וייטנאם, נולדו לא מעט להקות מוסיקליות שתפסו טרמפ על המחאה החברתית ונתנו לה ביטוי מוסיקלי באמצעות מגוון סגנונות מוסיקליים.

המחאה המוסיקלית הגיעה עד קובה הקומוניסטית ויצרה סגנון חדש הקרוי טרובה (Trova) שנקרא כך על שום הטרובאדורים המבצעים אותו. הסגנון הזה מבוסס על בלדות ליריות נוגות ששלבו בתוכן ביקורת נוקבת על השלטון והחברה בהוואנה וקובה. בשלב מאוחר יותר התפתח הנואבה טרובה (הטרובה החדשה) שעל נציגיה הבולטים נמנים נואל ניקולה, שרה גונסאלס ועוד.

קאסה דה לה מוסיקה

בהוואנה Havana ובעצם בכל עיר גדולה תוכלו למצוא קאסה דה לה טרובה (בית המוסיקה) או קאסה דה לה מוסיקה. מדובר במקומות מוכרים בהם נערכות הופעות מוסיקליות מידי ערב במגוון סגנונות ומקצבים. בנוסף בעיירות ובכפרים רבים על המפה של קובה Cuba ישנם בתים פרטיים רבים המשמשים כקאסה דה לה מוסיקה, ולמטייל ניתנת אפשרות לשמוע שם להקות מאולתרות שמנגנות סוגים שונים של מוסיקה: ממלודיות ענוגות ועד דאנס, ראפ והיפ הופ.

מידע נוסף על טיולים, אתרי תיירות ונופש בהוואנה, קובה והקריביים ניתן למצוא בכתבות נוספות באתר דיסקברי טיול עולמי Discovery.